נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ

מידרוג מודאגת מאלוני חץ, אבל בינתיים לא מספיק כדי להוריד דירוג

לדברי חברת הדירוג, היחסים הפיננסים של החברה נשחקים: "יחס כיסוי חוב נטו ל-FFO איטי ביחס לדירוג וצפוי לנוע בטווח של 12-15 שנים". למרות זאת מידרוג לא הורידה את הדירוג וגם לא את התחזית; ב-IBI חושבים שהמניה נפלה יותר מדי ונתנו לה לפני 3 חודשים מחיר יעד כמעט כפול מהמחיר הנוכחי
נתנאל אריאל | (1)

חברת הדירוג מידרוג החליטה להשאיר את דירוג החוב של חברת האחזקות בתחום הנדל"ן המניב אלוני חץ אלוני חץ 2.37% של נתן חץ (14.3%), על רמה של Aa3 עם אופק יציב. לכאורה, לא דרמה.

אבל אפשר למצוא את החשש האמיתי של מידרוג כשקוראים את הנימוקים: "יחס כיסוי הריבית (ICR) צפוי לעמוד על 3 שנים לצד יחס כיסוי חוב נטו ל-FFO איטי ביחס לדירוג, אשר צפוי לנוע בטווח של 15-12 שנים". במילים אחרות, היחסים הפיננסים של החברה סובלים מהרעה, הידרדרות. בחברת הדירוג חוששים שייקח לחברה יותר שנים להחזיר את החובות שלה, מאשר קודם לכן, ויותר זמן ממה שהיא העריכה בדירוגים שלה. לדברי החברה, "מינוף החברה, כפי שנמדד ביחס בין חוב פיננסי נטו לבין סך שווי השקעות מותאם לפי שווי שוק (LTV) מצוי במגמת עלייה ועומד על 33% לעומת 24% לפני שנה". 

במידרוג מציינים שתי סיבות לכך - ירידה בשווי השוק של המוחזקות הסחירות (ירידת השערים בבורסה בשנה האחרונה) לצד ובמקביל לעלייה בחוב הפיננסי נטו של החברה גם בגלל המשך השקעות בחברות המוחזקות. 

עוד מציינים במידרוג לשלילה את חוסר הפיזור בתיק האחזקות של אלוני חץ, כך ששתי החברות המוחזקות אמות ו-BE מהוות 32% ו-22% מהתיק בהתאמה, וכי 4 האחזקות הגדולות (אמות, אנרג'יקס, CARR ו-BE) מהוות 93% מהתיק. אבל זה לא חדש ומהבחינה הזו אין שינוי, כך שמידרוג אומרים שאיכות האחזקות תומכים בצמיחה שלהן ובחלוקת דיבידנדים לאלוני חץ, בעיקר מצד אמות שאחראית על 55% מהדיבידנד, ו-CARR שאחראית על 18% נוספים.

מנגד - במידרוג נותנים קרדיט לקבוצה, אולי גם בגלל בעל השליטה נתן חץ, ואומרים שגם אחרי שהם בונים תרחיש של שחיקה של עוד 15-20% בשווי השוק של החברות המוחזקות וכן שחיקה בשווי הנכסי של החברות הפרטיות המוחזקות, אז אמנם זה יעלה את המינוף לטווח של 35-40%, אבל הם מאמינים שתזרים המזומנים של אלוני חץ לא ייפגע ויסתכם ב-550-660 מיליון שקל בכל שנה בשנתיים הקרובות (2023-2024), בעיקר כי חצי ממנו עתיד להגיע מאמות.

לאחרונה אלוני חץ הוציאה אזהרת רווח להפסד צפוי של 750 מיליון שקל משיערוכי נדל"ן כלפי מטה של ההחזקות שלה, ולאחר מכן רשמה הפסד של של 458 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2022. בחברה אמנם צופים כי גם בשנה הקרובה היא תרשום הפסד נוסף, אך הוא צפוי להיות קטן יותר מאשר בשנת 2022.

כך אמר נתן חץ בשיחת המשקיעים אחרי הדוחות: "גם בשנת 2023 אנחנו צופים הפסד משיערוכים, אבל לא באותו היקף ואותה עוצמה כמו בשנה האחרונה. הריביות כבר עלו וזה מתבטא בתוצאות. כמו שהדברים נראים כרגע, עם הריביות בעולם ועם החוסר הכסף ועם האשראי והמזומן שישנו היום במערכות הבנקאיות, אנחנו חושבים שבמהלך השנה הזאת יהיו עוד שיעורכים שליליים. בסוף השנה יכול להיות שיתייצבו הדברים בעולם, וזה יתייצב גם בנושא הזה ונתחיל לראות את האופק החיובי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אלוני חץ איבדה במהלך 12 החודשים האחרונים 47% משוויה והיא נסחרת במחיר של 27.8 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 4.99 מיליארד שקל. נציין כי בבית ההשקעות IBI סבורים שהמניה נפלה יותר מדי ומעריכים שהיא תעלה למחיר של 53 שקלים למניה, כלומר כמעט תכפיל את שוויה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בראל 25/04/2023 18:16
    הגב לתגובה זו
    זה בורסה שטובה למי שמשעמם ויש לא עודף כסף ליזרוק גם אני הייתי בין המשוגעים שביזבזתי הרבה כסף על בורסה של תחמנים ואם מחזורים קטנים היום אני צוחק שאני בדרך אל הבנק וכספי הולך למקום טוב כאן שר האוצר שם פס על הבורסה ועכשיו עוד מעט כולם יחד ישימו פס עליו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.