נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ

מידרוג מודאגת מאלוני חץ, אבל בינתיים לא מספיק כדי להוריד דירוג

לדברי חברת הדירוג, היחסים הפיננסים של החברה נשחקים: "יחס כיסוי חוב נטו ל-FFO איטי ביחס לדירוג וצפוי לנוע בטווח של 12-15 שנים". למרות זאת מידרוג לא הורידה את הדירוג וגם לא את התחזית; ב-IBI חושבים שהמניה נפלה יותר מדי ונתנו לה לפני 3 חודשים מחיר יעד כמעט כפול מהמחיר הנוכחי
נתנאל אריאל | (1)

חברת הדירוג מידרוג החליטה להשאיר את דירוג החוב של חברת האחזקות בתחום הנדל"ן המניב אלוני חץ אלוני חץ 0.18% של נתן חץ (14.3%), על רמה של Aa3 עם אופק יציב. לכאורה, לא דרמה.

אבל אפשר למצוא את החשש האמיתי של מידרוג כשקוראים את הנימוקים: "יחס כיסוי הריבית (ICR) צפוי לעמוד על 3 שנים לצד יחס כיסוי חוב נטו ל-FFO איטי ביחס לדירוג, אשר צפוי לנוע בטווח של 15-12 שנים". במילים אחרות, היחסים הפיננסים של החברה סובלים מהרעה, הידרדרות. בחברת הדירוג חוששים שייקח לחברה יותר שנים להחזיר את החובות שלה, מאשר קודם לכן, ויותר זמן ממה שהיא העריכה בדירוגים שלה. לדברי החברה, "מינוף החברה, כפי שנמדד ביחס בין חוב פיננסי נטו לבין סך שווי השקעות מותאם לפי שווי שוק (LTV) מצוי במגמת עלייה ועומד על 33% לעומת 24% לפני שנה". 

במידרוג מציינים שתי סיבות לכך - ירידה בשווי השוק של המוחזקות הסחירות (ירידת השערים בבורסה בשנה האחרונה) לצד ובמקביל לעלייה בחוב הפיננסי נטו של החברה גם בגלל המשך השקעות בחברות המוחזקות. 

עוד מציינים במידרוג לשלילה את חוסר הפיזור בתיק האחזקות של אלוני חץ, כך ששתי החברות המוחזקות אמות ו-BE מהוות 32% ו-22% מהתיק בהתאמה, וכי 4 האחזקות הגדולות (אמות, אנרג'יקס, CARR ו-BE) מהוות 93% מהתיק. אבל זה לא חדש ומהבחינה הזו אין שינוי, כך שמידרוג אומרים שאיכות האחזקות תומכים בצמיחה שלהן ובחלוקת דיבידנדים לאלוני חץ, בעיקר מצד אמות שאחראית על 55% מהדיבידנד, ו-CARR שאחראית על 18% נוספים.

מנגד - במידרוג נותנים קרדיט לקבוצה, אולי גם בגלל בעל השליטה נתן חץ, ואומרים שגם אחרי שהם בונים תרחיש של שחיקה של עוד 15-20% בשווי השוק של החברות המוחזקות וכן שחיקה בשווי הנכסי של החברות הפרטיות המוחזקות, אז אמנם זה יעלה את המינוף לטווח של 35-40%, אבל הם מאמינים שתזרים המזומנים של אלוני חץ לא ייפגע ויסתכם ב-550-660 מיליון שקל בכל שנה בשנתיים הקרובות (2023-2024), בעיקר כי חצי ממנו עתיד להגיע מאמות.

לאחרונה אלוני חץ הוציאה אזהרת רווח להפסד צפוי של 750 מיליון שקל משיערוכי נדל"ן כלפי מטה של ההחזקות שלה, ולאחר מכן רשמה הפסד של של 458 מיליון שקל ברבעון הרביעי של שנת 2022. בחברה אמנם צופים כי גם בשנה הקרובה היא תרשום הפסד נוסף, אך הוא צפוי להיות קטן יותר מאשר בשנת 2022.

כך אמר נתן חץ בשיחת המשקיעים אחרי הדוחות: "גם בשנת 2023 אנחנו צופים הפסד משיערוכים, אבל לא באותו היקף ואותה עוצמה כמו בשנה האחרונה. הריביות כבר עלו וזה מתבטא בתוצאות. כמו שהדברים נראים כרגע, עם הריביות בעולם ועם החוסר הכסף ועם האשראי והמזומן שישנו היום במערכות הבנקאיות, אנחנו חושבים שבמהלך השנה הזאת יהיו עוד שיעורכים שליליים. בסוף השנה יכול להיות שיתייצבו הדברים בעולם, וזה יתייצב גם בנושא הזה ונתחיל לראות את האופק החיובי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית אלוני חץ איבדה במהלך 12 החודשים האחרונים 47% משוויה והיא נסחרת במחיר של 27.8 שקלים למניה ולפי שווי שוק של 4.99 מיליארד שקל. נציין כי בבית ההשקעות IBI סבורים שהמניה נפלה יותר מדי ומעריכים שהיא תעלה למחיר של 53 שקלים למניה, כלומר כמעט תכפיל את שוויה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בראל 25/04/2023 18:16
    הגב לתגובה זו
    זה בורסה שטובה למי שמשעמם ויש לא עודף כסף ליזרוק גם אני הייתי בין המשוגעים שביזבזתי הרבה כסף על בורסה של תחמנים ואם מחזורים קטנים היום אני צוחק שאני בדרך אל הבנק וכספי הולך למקום טוב כאן שר האוצר שם פס על הבורסה ועכשיו עוד מעט כולם יחד ישימו פס עליו
חנן פרידמן צילום אורן דאיחנן פרידמן צילום אורן דאי

ציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל

במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה לאומי

מניית בנק לאומי לאומי 2.27%  מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.

המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.

גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.

מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.

ההשבחה של חנן פרידמן

מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

מסחר אקטיבי AIמסחר אקטיבי AI

הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?

הרגולציה, הנגישות למידע ובעיקר העלויות הנמוכות הביאו לנדידת משקיעים מהבנקים לבתי ההשקעות; כמה עולה לכם להישאר בבנק, ומה היתרונות והחסרונות?

תמיר חכמוף |

שוק ההון הישראלי עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. ברקע העליות במדדים, נראה שהיקף ההשתתפות של הציבור גודל, ומי שמרוויחים הם בתי ההשקעות. השינוי מגיע ברקע רגולציה שהגבירה את התחרות בשילוב עם הנגישות הגוברת למידע פיננסי מקצועי כמו גם העליות בשווקים שהפכו לשיחה בכל מפגש. כתוצאה מכך, המשקיע הישראלי הפך מעורב יותר באופן ישיר בניהול הנכסים שלו.

מהנתונים והערכות לגבי החודשים האחרונים עולה כי מתחילת 2024 ועד היום נפתחו קרוב ל-270 אלף חשבונות מסחר חדשים, כמחצית חשבונות מסחר עצמאיים שנפתחו בבתי השקעות. נציין גם שמהלך של בנק הפועלים, שחילק ללקוחותיו מניות תרם לגידול, שכן חלק גדול מהחשבונות לא החזיקו בתיק השקעות (לפחות בבנק). בסוף העשור הקודם, למעלה מ-90% מחשבונות המסחר היו בבנקים, וכיום מדובר בכ-75%, זה שינוי משמעותי.

עלות תועלת

הסיבה להעדפה של בתי ההשקעות מעידה בראש ובראשונה על שיקול של עלויות. בתיק השקעות של 100-200 אלף שקל, בתי ההשקעות מציגים עמלת קניה/מכירה לני"ע ישראליים נמוכים ביותר מ-50% מאלו של הבנקים, עם ממוצע של 0.08% לבתי ההשקעות וכ-0.2% לעמלה בבנקים. למעט בנק ירושלים, שמציג את העמלה הנמוכה ביותר של 0.05% לפעולה, שאר הבנקים הגדולים גובים עמלה של 0.15-0.27%, כאשר הבינלאומי הזול בקטגוריה ומזרחי טפחות היקר בקטגוריה. בצד בתי ההשקעות, אלטשולר מציג את העמלה התחרותית ביותר עם 0.069% לפעולה, בעוד IBI גובים 0.084% אך עדיין מדובר בשיפור משמעותי לעומת הבנקים.

בצד ני"ע הזרים, הפער אף משמעותי יותר, הודות לכניסת שחקנים נוספים כמו בלינק ו-וואן זירו, שמציגים עמלות תחרותיות.

ההבדל אף הופך למשמעותי יותר כאשר לוקחים בחשבון עמלות מינימום (סכום קבוע במידה ושווי העסקה קטן) ודמי ניהול (עמלה כאחוז משווי התיק עבור החזקת נכסים), שנוטים להיות גבוהים יותר בבנקים.

הערך המוסף

בתי ההשקעות מכוונים את המאמצים ללקוח שמאופיין כ"סוחר עצמאי". האפליקציות שלהם לרוב ידידותיות יותר לפעולות מהירות, מאפשרות התראות על מניות, נותנות כלים עבור סוחרים כמו פקודות מתקדמות, תובנות מסחר וגרפים, ועוד. החיסרון עבור המשקיעים הוא הצורך בניהול שני חשבונות נפרדים שמצריך העברה של כספים מחשבון הבנק, ונגישות נמוכה יותר לייעוץ.