רוני מזרחי
צילום: ביזפורטל
דעה

נשיא לשכת הקבלנים במכתב פתוח לנגיד: בנק ישראל - תן לנו אשראי!

נשיא לשכת הקבלנים טוען במכתב לנגיד בנק ישראל כי החלטתו להגביל את האשראי שיכולים הבנקים לתת לקבלנים הייתה הרסנית ומונעת את המשך פיתוח; "אין שום סיבה שבעולם ש(בנק ישראל והנגיד) יחבלו במו ידיהם בבניין הארץ ובהגדלת היצע הדיור"
רוני מזרחי | (20)

אחד המשפטים המיתולוגים בתולדות הפוליטיקה הישראלית ההפכפכה היה זה של ראש הממשלה המנוח לוי אשכול שבוועידת מפא"י, אז המפלגה השלטת, פנה בנאומו בתחינה נרגשת אל האב המייסד של המדינה דוד בן גוריון ובהגייה רוסית כבדה אמר, כמעט בגמגום: "בן גוריון. תן לי א ש ר א י !"

ובפרפראזה לאשכול, גם אנוכי, כנשיא לשכת הקבלנים ומי שמכיר היטב ככף ידי כל קבלן וקבלן פונה בזאת לנגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון, ואומר לו:" תן לנו אשראי, לאלפי הקבלנים ויזמים שעושים לילות כימים לבנות עתיד טוב יותר לצעירי המדינה.

תשאלו למה ומדוע? ובכן, בדצמבר 2021, בעיתוי אומלל מאין כמותו, דווקא בעיצומה של התאוששות המשק ממגפת הקורונה, כולל ענף הבנייה שכזכור סבל קשות במהלך השנתיים האחרונות, הכריז הנגיד על מדיניות הקשחת תנאי האשראי של הבנקים לנו, הקבלנים ויזמים. 

הכרזת הנגיד התמוהה נבעה מתוך הסיבות הכי לא נכונות שאפשר. כל זאת משום שבמהלך 2021 הגדילו חמשת הבנקים הגדולים את תנאי האשראי שהעניקו לקבלנים לכדי 409 מיליארדי שקלים, כ-23 אחוזים יותר מאשר ב-שנת 2020.

עלייה זו בהיקף האשראי שאותו קיבלנו, לפרוטוקול, הייתה הגיונית ביותר, שלא לאמר מתונה בתכלית. בשנת 2020, למי שכבר שכח, היה ענף הבנייה בעיצומו של משבר הקורונה, כך שכל הפעילות במשק הישראלי קטנה משמעותית, כולל בענף שלנו שסבל כאמור קשות מסגרים ושאר מיני בישין. העלייה ב-23 אחוזים שיקפה הן את העלייה(המבורכת!) בפעילות, כמו גם את העלייה במחירי הקרקע שיזנקו במוצע בכ-80 אחוזים תוך שנתיים וכן את העלייה במחירי הדיור בכ-13 אחוזים במהלך השנה האחרונה לבדה וכן היא בקושי מגלמת בתוכה את העלייה המסחררת במחיר חומרי הבנייה, ובמיוחד עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה.

יתרה מכך: הבנקים המסחריים עצמם, כולל הפועלים ולאומי, שני הבנקים הגדולים שעיקר האשראי אלינו התקבל מהם, לא התרגשו במיוחד מהצהרת הנגיד ואף פרסמו בדו"חות שלהם שאין בכך כל הגדלת סיכון. אבל הנגיד בשלו. ואף הורה למפקח על הבנקים לטפל ישירות בנושא זה.

לפרוטוקול, אין זה הטעות הקשה הראשונה של הנגיד. בדיוק שנה לפני כן, בדצמבר 2020, ביצע משגה פטאלי ראשון כשאפשר לבנקים  להעניק משכנתאות בתנאים של שני שלישים צמודים לריבית הפריים, כך שבמו ידיו תדלק את שוק המשכנתאות  שעלה תוך שנה אחת בלבד בכ-80 אחוזים לכ-130 מיליארדי שקלים(!) והפך שלא בטובתו גם לגורם מכריע בתדלוק מחירי הדיור.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

ואילו כעת, הנגיד שוב חוזר על טעותו הקשה, והינו בבחינת "הפוסל במומו פוסל", כשהוא מנסה להניח אבן ריחיים על צווארנו בכך שהוא מנסה להגביל את הבנקים המסחריים מלהעניק  לנו אשראי שאנו זקוקים לו על מנת לעמוד בהוצאות הכבדות, הן מחירי הקרקע המאמירים והולכים, הן בהיטלי והמיסים למיניהם, שלא לדבר על העלייה המסחררת בתקורות הבניה הנאמדת במאות רבות של אחוזים.

אין לי אלא לקוות שהנגיד ובנק ישראל יחזרו בהם מגחמה זו. לאחר שהסתבכו קשות עם רבבות רבות של נוטלי משכנתאות שספק אם יעמדו בהחזר, ובמיוחד לאחר העלאות הריבית הצפויות, אין שום סיבה שבעולם שיחבלו במו ידיהם בבניין הארץ ובהגדלת היצע הדיור. הכדור, לפרוטוקול, מונח לפתחך נגיד בנק ישראל, הפרופסור אמיר ירון!

 

תגובות לכתבה(20):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 20.
    ככה זה כשהחמדנות עולה לראש=חוצפה של חמדן רודף בצע (ל"ת)
    שלמה 20/04/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    גד 20/04/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    טוב עשה. מזרחי, לא נמאס לכם לקנות מגרשים ביוקר ולייקר לנו את הדירות כל הזמן? מה ההתבכיינות הזו? תתחילו לשלם מחירים סבירים על הקרקעות ותפסיקו את מעגל ההתייקרויות הזה שכבר יצא מכל פרופורציה. לעם ישראל נגמר הכסף!!
  • 18.
    יגאל 20/04/2022 12:17
    הגב לתגובה זו
    ככל שהמחירים גבוהים יותר אחוז המימון גבוהה יותר והמינוף גדל. לא לבכות עכשיו, מספיק להרוויח 10 מיליון ולא 20 ;)
  • 17.
    א 20/04/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    פשוט תשלמו יותר לגופים חוץ בנקאיים.תפקידו של הבנק המרכזי הוא לשמור על הבנקים מעצמם.
  • 16.
    חיים 20/04/2022 06:44
    הגב לתגובה זו
    ולא שנתיים לפני, כל הנייר. שמוכרים אויר ,אין פלא שמחירים עולים ועולים
  • 15.
    ברבור שחור 19/04/2022 22:54
    הגב לתגובה זו
    המחירים עלו הרבה לפני שהאינפלציה פגשה אותנו, אין קבלן בינוני שלא הפך מיליונר, אז תפסיקו לבכות וחלקו קצת פחות דיבידנדים לעצמכם ותממנו את העסק...לכולם יותר יקר עכשיו וזה רק ההתחלה
  • 14.
    בלבלן בייצים טובע בכסף (ל"ת)
    שימי 19/04/2022 20:59
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    בנקאים נגד שתיקה 19/04/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    ניפחנו בועה שיצאה משליטה והיא מאיימת על היציבות של המערכת הבנקאית והתעורר ו כעת בתקווה שלא מאוחר מידי.
  • 12.
    אדם 19/04/2022 18:45
    הגב לתגובה זו
    על קרקע גם פי 2 מהערכות שמאי....
  • 11.
    בנק ישראל נהיית השפחה של הקבלנים והבנקים והורס את ים ישראל עם מחירי דירות מההזויים בעולם.לסגור את בנק ישראל שיפסיק להזיק. (ל"ת)
    בושה לבנק ישראל 19/04/2022 15:22
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    איציק 19/04/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    יאללה, תפשטו רגל אחרי שחיסלתם אותנו במחירים.
  • 9.
    מחוסר דיור 19/04/2022 14:27
    הגב לתגובה זו
    עשיתם בוחטה, תפרשו לפנסיה; רוצים לבנות את הארץ?! שימו ערבויות והון עצמי מהבוחטות שעשיתם. תהיו בטוחים שהסיבה היחידה שבנק ישראל יעצור את הברז לנדל"ן זה רק שיש סיכון גבוהה כי בנק ישראל שותף מלא לבועת הנדל"ן.
  • 8.
    די להיות נרקומים של מימון זול, הורגלתם לבאר ללא תחתית. (ל"ת)
    מוטי 19/04/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    יאיר 19/04/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
    כשהם אומרים שעליות המחירים לא טובה להם. משום שעוד אשראי משמעו המשך תדלוק עליות המחירים ללא סוף.
  • 6.
    הקוזאק הנגזל 19/04/2022 13:31
    הגב לתגובה זו
    פשוט בדיחה. הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה. הרסו פה משפחות שלמות. הריביות עולות והסיכון עולה. צעד מאוחר של בנק ישראל. היה צריך לעשות את זה לפני שנים.
  • 5.
    אלנתן 19/04/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    אנחנו לפני עליות ריבית מסחררות. תשאיר קצת בכי לאחר כך. כזה מצחיקול נשיא לשכת הקבלנים
  • 4.
    משה 19/04/2022 12:12
    הגב לתגובה זו
    זה יחסוך למשק מיליארדים במשכורות ובהתנהלות שאינה כלכלית.
  • 3.
    רשע 19/04/2022 12:05
    הגב לתגובה זו
    צריך להקטין את כמות האשראי - הן לקבלנים והן למשתכנים את היקף האשראי !!!!!!! אני מתכוון את סכומי האשראי (כמותׂ) ולא ריבית
  • 2.
    עמך 19/04/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
    עוד קצת . אחרי המבול.
  • 1.
    אמילי 19/04/2022 11:20
    הגב לתגובה זו
    הקבלנים והיזמים עומלים לילות כימים לבנות את הארץ ??? הם עומלים לרפד את כיסם בכסף שנגזל מהזוגות הצעירים , מחוסרי דיור והאוכלוסייה החלשה בישראל. עושקים אותם בחוזים חד צדדיים ומוסיפים על מחיר הדירה עלויות נוספות. הנגיד צודק !!! חגיגת האשראי תרמה תרומה גדולה להיווצרות בועת הנדלן. מספיק עם האשראי שמאפשר ליזמים לרכוש קרקעות במחירים מנופחים שמגולגלים למחיר הדירה
דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

בעוד שבחוק ההסדרים כבר מקודם מס רכוש בשיעור של עד 2%, דו"ח של צוות מקצועי של משרד האוצר מספק את התשתית הכלכלית למהלך. לפי הדו"ח, מדובר במס שנועד לתת מענה קבוע לצרכים התקציביים שנוצרו בעקבות המלחמה. באוצר מעריכים פוטנציאל גבייה של מיליארדי שקלים בשנה, בעיקר מבעלי קרקעות לא מנוצלות
עוזי גרסטמן |

בזמן שבחוק ההסדרים הקרוב כבר מדובר על החזרת מס רכוש בשיעור של 1.5%-2% על מקרקעין פנויים, משרד האוצר פירסם היום את הדו"ח שמסביר מדוע, מבחינתו, זהו צעד מתבקש. דו"ח הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, בראשות הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון, קובע כי החזרת המס נדרשת כחלק מהיערכות תקציבית ארוכת טווח של המדינה.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.