אדון אופטיקס הישראלית גייסה 12 מיליון דולר
חברת אדון אופטיקס (Addon Optics) הישראלית שפיתחה טכנולוגיה משבשת המאפשרת שילוב של עדשת מדף חד-מוקדית (עדשה רגילה) עם עדשה גמישה אשר הופך אותה לעדשת מולטיפוקל, גייסה 12 מיליון דולר מקרן AP partners.
סבב הגיוס הנוכחי הוא הסבב השני המשמעותי של החברה וקרן AP partners היא היחידה שלקחה בו חלק. אדון גייסה עד כה כ-8 מיליון דולר מאנג'לים וכן מהקרנות Kli Capital, Rimonci Capital, Wilson Ave ו-Sapir Venture Partners.
החברה שממוקמת בקדימה-צורן, הוקמה ב-2016 על ידי אמיר ארליכמן (מנכ"ל) וחיים אנגלר על בסיס טכנולוגיה שהשניים פיתחו יחד עם פרופסור יואל אריאלי, ראש החוג להנדסת אלקטרו-אופטיקה במרכז האקדמי "לב" שבירושלים.
ארליכמן הוא יזם ואנג'ל בעל ניסיון רב בניהול חברות היי-טק. בין השאר, שימש כיו"ר פעיל בחברת Kasamba שנמכרה ל-Liveperson; היה שותף בכיר בקרן ההון סיכון הישראלית "יוזמה" ובנקאי השקעות ב"ליהמן ברדרס".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאמור, אדון פיתחה טכנולוגיה המשלבת בין עדשת מדף חד-מוקדית (עדשה רגילה) עם עדשה גמישה אשר הופך אותה לעדשת מולטיפוקל, וכל זאת באמצעות מכונה בגודל של תנור ביתי ובהשקעה הונית נמוכה. עדשות מולטיפוקל הן עדשות שמותאמות למספר טווחי ראייה - רחוק, קרוב ומרחק ביניים.
היתרון המרכזי בטכנולוגיה שפיתחה החברה, הוא שתהליך ייצור העדשות נעשה תוך שימוש בציוד בגודל מאוד מצומצם, בתהליך פשוט, מהיר וזול באופן יחסי, ובשיטה ידידותית לסביבה.
לדברי ארליכמן, "הטכנולוגיה שפיתחה החברה תאפשר לה להנגיש את העדשות המולטיפוקליות לאוכלוסיות מגוונות, ובכך לשפר את איכות החיים של אנשים רבים. אנחנו מודים לקרן AP partners על האמון ובטוחים שיחד עמה ועם הצוות של Addon Optics, נוכל להגשים את החזון שלשמו הקמנו את החברה".
- Popai Health נחשפת עם גיוס של 11 מיליון דולר
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
ישראל שליסר, שותף בקרן AP partners, ציין: "זוהי ההשקעה התשיעית של הקרן, ואנחנו גאים לקחת חלק בחברה שיש בכוחה לשנות את פניה של תעשיית העדשות העולמית ולהביא בשורה לאוכלוסיות שלמות שטכנולוגיית המולטיפוקל אינה בהישג ידיהן כיום".
שליסר ימונה לדירקטור ב-Addon Optics ביחד עם רועי הסל, שימונה ליו"ר החברה. הסל הוא יזם היי-טק שמתמחה בתעשיית האופטיקה ומחלוצי המסחר האלקטרוני בתחום זה. בשנת 2005 הוא הקים את EyeBuyDirect, שפיתחה, בין היתר, פלטפורמת מסחר אלקטרוני בשוק משקפי הראייה והעדשות מבוססות מרשם, שנמכרה לאחר 13 שנה לענקית האופטיקה הצרפתית Essilor בעקבות שיתוף פעולה פורה בין שתי החברות שנמשך 6 שנים טרם המכירה.
מוסטפה סולימאן מיקרוסופטראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות ברובוטים"
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים לתודעה אמיתית וכל ניסיון לחקות אותה הוא טעות. לדבריו, מטרת הבינה המלאכותית היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. החברה מאמצת קו זהיר ומתרחקת מהמרוץ ליצירת מערכות
"חושבות" שמובילות חברות כמו מטא ו־OpenAI
מוסטפא סולימן, ראש חטיבת הבינה המלאכותית במיקרוסופט, ביקר השבוע את מה שהוא רואה כמגמה בעייתית בתעשייה. לדבריו, מפתחים וחוקרים צריכים להפסיק לנסות לבנות מערכות שנראות כבעלות מודעות. סולימן טוען שרק יצורים ביולוגיים מסוגלים למודעות אמיתית, וכל ניסיון ליצור "מודעות מלאכותית" הוא בזבוז של זמן ומשאבים.
סולימן, שהצטרף למיקרוסופט השנה לאחר שהחברה רכשה את הסטארטאפ שהקים תמורת 650 מיליון דולר, אמר בראיון ל־CNBC במהלך כנס AfroTech ביוסטון כי העולם שואל את השאלה הלא נכונה. "כשאתה שואל שאלה לא נכונה, אתה מקבל תשובה לא נכונה", הסביר. מבחינתו, הדיון הזה אינו רק פילוסופי, הוא נוגע ישירות לאופן שבו מושקעים מיליארדים בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית.
מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי
בזמן שמטא ואילון מאסק מפתחים בוטים שמדמים קשרים אישיים, ו־OpenAI של סם אלטמן שואפת לפתח בינה כללית הדומה ליכולות אנושיות, סולימן משרטט גבול. מיקרוסופט לא תיכנס לשוק הבוטים הרגשיים, ולא תנסה ליצור מערכות שמדמות תודעה אנושית. הטיעון שלו נשען על תיאוריה פילוסופית המכונה "נטורליזם ביולוגי", שגיבש הפילוסוף ג'ון סירל. לפי התיאוריה, מודעות יכולה להתקיים רק במוח ביולוגי. סולימן מסביר שהסיבה שאנו מעניקים זכויות לבני אדם היא היכולת שלהם לחוות כאב ולהימנע ממנו. לדבריו, למודלים של בינה מלאכותית אין תודעה, רגשות או חוויה סובייקטיבית, הם רק מדמים תגובה.
ההבחנה הזו, לדבריו, קריטית לעתיד התחום. כשמערכת בינה מלאכותית "חווה" כאב, אין כאן רגש אמיתי או סבל. מדובר בסימולציה שמדמה חוויה, אך לא בחוויה עצמה. סולימן מדגיש שהמטרה של הטכנולוגיה היא לסייע לבני אדם, לא להחליף אותם. לדבריו, זה אולי נשמע עקרוני בלבד, אך יש לכך השלכות אתיות ועסקיות משמעותיות. הגישה הזו באה לידי ביטוי במוצרים החדשים של מיקרוסופט. החברה הכריזה השבוע על יכולות חדשות לשירות Copilot, בהן בוט לשיחות קבוצתיות ודמות אינטראקטיבית בשם מיקו. כל הפיצ'רים מתוכננים כך שידגישו את זהותם כיישומי בינה מלאכותית, לא כיישויות עצמאיות. המיקוד הוא ביצירת כלים שעובדים עבור המשתמש, לא במקומו.
- אמזון מוכיחה: ההימור על הבינה המלאכותית משתלם
- אמזון עקפה את הציפיות - המניה מזנקת ב-9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה״
סולימן הציג גם תכונה חדשה בשם "Real Talk" - מצב שיחה שבו הקופיילוט מאתגר את המשתמש במקום להסכים איתו. הוא סיפר שבמהלך הניסויים הכלי "תקף" אותו בבדיחות כשכינה אותו "אוסף של סתירות", על כך שהוא מזהיר מפני הסכנות של בינה מלאכותית בזמן שהוא עצמו מוביל את הפיתוח שלה. לדבריו, זהו לב הסתירה של התחום כולו - טכנולוגיה שמרתקת ומאיימת בעת ובעונה אחת. "אם אתה לא מפחד ממנה, אתה כנראה לא מבין אותה", אמר. "הפחד הוא בריא. הוא מחייב אותנו להיזהר". סולימן סבור שהגישה של מיקרוסופט צריכה להיות מדודה וזהירה, בניגוד לאופטימיות האגרסיבית של חלק מהמתחרות.
