ניר פלס ורן עמיר, קנאשור
צילום: יחצ

קאנשור עדיין מפסידה, אבל התחילה למכור ומחכה לאישור לייצא קנאביס

קאנשור סיימה את בניית המפעל וערוכה לייצור והפקה של 1.5 טון שמנים ו-15 טון תפרחת בשנה 
ארז ליבנה | (1)

בשורה התחתונה התחתונה - נכון לדוח השנתי של 2019, קנאשור מקבוצת סולבר עוד לא מכרה ולו גרם אחד של קנאביס או מוצר אחר בתחום. אבל זה לא משנה. מכמה סיבות. ראשית, כי מראש היה מדובר בבניית מפעל - תהליך שלוקח זמן - ונדרשות לו מיומנויות שהן מעבר לגידול פר אקסלנס. הסיבה השנייה היא, כי על פניו - כמו יתר סקטור הקנאביס - הכוכבים מתיישרים לשחקנים רבים לא רק מבחינת החוסרים שהיו בשוק, אלא בעיקר לקראת מה שזה אומר על היצוא הקרב.  נתחיל מהדוחות. קודם כל, ההפסדים השנתיים קטנו בצורה משמעותית, מ-24 מיליון בסוף 2018, להפסד של 17 מיליון שקל בסוף 2019. שיפור של 30%. ההפסד למחצית אגב, ירד מ-18 מיליון ל-10 מיליון. ירידה של 40%.  חלק מהוצאות ההנהלה והשיווק השנה, בהיקף של 7 מיליון שקל, הלכו להכנה לתקינה האירופית הנדרשת ליצוא לגרמניה. ב-2018 הוצאות השיווק וההנהלה עמדו על 13 מיליון שקל. כלומר, ירידה של כמעט 50% בהוצאות. עם זאת, כחלק מההכנות ליצוא הגרמני, הוצאות המחקר עלו ממיליון שקלים ל-7 מיליון שקלים.  אז מה הפוזיציה של קנאשור? קנאשור מבוססת על היכולות התעשייתיות של חברת סולבר. מראש מדובר בחברה יחסית צעירה. רן עמיר, מנכ"ל החברה ודירקטור וניר פלס, סמנכ"ל ודירקטור, הם הבעלים של סולבר. החברה מראש הלכה על מודל תעשייתי שהוא רזה מבחינת כוח אדם ופועל על אוטומוציה. כמו השוק העולמי. לשם כך נדרש זמן וכסף.  עמיר ופלס מאמינים בחברה. בגיוס האחרון שלהם מלפני כמה חודשים - נצח במושגים של היום - גויסו 40 מיליון שקל, 21 מתוכם מכספם של הנזכרים מעלה. הם מודאגים שהשוק יראה את הדוחות ההפסדיים. השאלה, בסוף, היא לאן החברה הולכת? מבחינת ייחוד, יש להם את אחת האופרציות המעניינות בארץ, שאם תבשיל כראוי, יכול להפוך אותה ליצואנית לגיטימית לשוק הגרמני - שם כבר יש לה הסכמי שיווק.  "צריך לקרוא את המספרים בזהירות. יש דברים היסטוריים ובלתי מוחשיים, שהם תוצאות של הפחתות חשבונאיות", אומר רן עמיר, מנכ"ל ודירקטור בחברה. "אני מציע להסתכל על המהות. הם לא במספרים. אלא איפה אנחנו נמצאים בנקודת הזמן הזו".  מהי המהות?  "שיש אופרציה. יש מתקן גידול המותאם לתקינות האירופאיות. אנחנו ערוכים מבחינה תפעולית. המפעל התחיל לעבוד. אם אני מסכם את זה, החברה השקיעה את מה שגייסנו, עם הסכום הזה הקמנו את האופרציה הפיזית ואנחנו מתחילים את המכירות. עוד לא הוצאנו תחזית הכנסות, אבל לפי התקנות, עד סוף הרבעון הנוכחי יהיו הכנסות של למעלה מ-900 אלף דולר".  "הדבר השני הוא הקיבולות של המפעל, שעומדות על טון גידול באינדור. יש גם פער במחירים בין גידול חממה לאינדור. אנחנו מקבלים הרבה פידבקים חיוביים מהשוק ויש דרישה לתוצרת שלנו.  "כרגע הגידול הראשון המלא שלנו כמעט מוכן ואנחנו מחכים לאישור הרגולטורי. יש לנו קיבולת עיבוד של טון וחצי שמנים בשנה ו-15 טון בתפרחות ומדובר באופרציה חצי אוטומטית ואוטומטית. אנחנו גם עסק מאוד רזה, רק 25 עובדים סך הכול".  יש לכם תוכניות התרחבות? "אופרציה בישראל חייבת להתבסס על טכנולוגיה. לא על כמות עובדים. בישראל קשה להשיג עובדים בעבודות כפיים. צוות האינדור שלנו כולל 3 אנשים סך הכול. צריך גם לזכור שבני אדם לא מושלמים, הם יוצרים פתח לזיהומים ובסוף אנחנו מוציאים מוצר לחולים. "ככל שתקטין את החשיפה האנושית, ככה אפשר להביא מוצר ברמה גבוהה יותר. זה גם הדבר ההגיוני לעשות מבחינה כלכלית וככה זה עובד בשווקים הגדולים בעולם. האם יש לכם כוונה לגייס עוד כסף? "תראה, אנחנו בעלי המניות העיקריים בחברה, אנחנו מרוצים ממה שיש עד עכשיו. אנחנו לגמרי ערוכים לעבור את 2020 וערוכים גם ל-2021. אם מצב השוק יאפשר את זה ונראה שזה לטובת החברה, נצא לגיוס או של אג"ח או של אקוויטי. כרגע, זה לא עומד על הפרק".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לג 06/04/2020 15:43
    הגב לתגובה זו
    אל תאמינו החברה לא צריכה להיות בבורסה הם באו לרמות והיועץ שלהם זה היועץ שקבר עשרות חברות
סקירה שבועית (דאלי)סקירה שבועית (דאלי)
סקירה

סיכום שבועי בת"א - הירידות מעמיקות והמשקיעים מחפשים ביטחון

ת"א 125 איבד מעל 3% בשבוע מקוצר אך תנודתי, כשהכסף עובר ממניות לאג"ח קצר והקרנות הכספיות מושכות כספים על חשבון המניות; בזירה המאקרו-כלכלית נרשמו עליות בשכר ועלייה חדה בצריכה; מי בכל זאת בלטה לחיוב? אלו המניות והכותרות הבולטות של השבוע

תמיר חכמוף |

הבורסה בתל אביב המשיכה את המומנטום השלילי וסגרה שבוע של ירידות. מדד ת"א 35 ירד בסיכום שבועי 2.65%, ת"א 125 ירד ב-3.3% ות"א 90 איבד כ-5.2% מערכו. 

מניות הביטוח המשיכו לבלוט לשלילה עם ירידה שבועית של 4.8%, ומחק לחלוטין את הזינוק מלפני שבועיים. מדד הבנקים סיים בירידה של 4.4%, מדד הנפט והגז רשם ירידה שבועית של 1.6%, מדד היתר SME 60 ירד בכ-2.6% ומדד הנדל"ן בלט מעל כולם עם ירידה של 5.7%.

השקל ממשיך להתחזק ונסחר הבוקר סביב 3.45 מול הדולר, עלייה של כ-1% בשבוע החולף. מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

מחזור המסחר השבועי קפץ ועמד על 4.5 מיליארד שקל בשבוע החולף, הודות לעדכון המשקולות בחמישי שרשם את יום המחסר השלישי בגובהו בבורסה, עם מחזור יומי של 11.2 מיליארד שקל בחמישי בלבד.

תנועת הכסף

השבוע התנודתי הביא עמו שינוי כיוון בקרנות המחקות. אחרי שבועיים של גיוסים, נרשמו הפעם מכירות נטו של כ‑0.5 מיליארד שקל בקרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות מקומיים, יציאת כספים מעניינת מצד המשקיעים הפרטיים. מנגד, בקרנות על מדדי חו"ל נרשמה חזרה זהירה לרכישות, אם כי בהיקף לא מהותי.

גם באג"ח נרשם שינוי כיוון. הקרנות המחקות על אג"ח מקומי עברו ממגמת רכישות למכירות קלות של כ‑20 מיליון שקל.

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? והאם יש סיבה לנפילה באלביט?

השבוע ידווחו הבנקים על תוצאות - מה צפוי שם? והאם הסנטימנט השלילי יימשך?

מערכת ביזפורטל |

וול סטריט שברה שיאים בסוף השבוע (להרחבה: הנאסד״ק עלה ב-1%; אפל קפצה ב-4%, ג׳ייפרוג זינקה ב-12%), אבל, הישראליות בוול סטריט דווקא ספגו ירידה. המניות הדואליות חוזרות עם פער שלילי של 0.35%. 

אלביט מערכות -1.39%   צפויה לרדת  מעל 5%. מדינות העולם נגד הרחבת המלחמה בעזה, זו כבר לא רק צרפת ועד בודדות, יש לחץ כבד מאוד - עולמי על ישראל שלא להרחיב את המלחמה. גרמניה בסוג של אמברגו נשק על ישראל, טראמפ צורח על נתניהו בטלפון ונראה שהסנטימנט כלפינו משתנה במהרה. 

המשקיעים חוששים מכמה אתגרים - ראשית, התדמית שלנו בחו"ל וההשפעה על הצרכנים והלקוחות בעולם. זה כבר קורה, וזה יכול להתרחב. שנית, אמברגו של מדינות עלינו - אם אמברגו במכירה אל ישראל וגם  בקנייה מאיתנו. זה נזק כלכלי ברור. החשש הוא שאחרי שמדינות החליטו שלא למכור נשק מסוים לישראל (בעיקר כזה שיכול לשמש בעזה), הם גם יתייחסו אחרת לתעשייה הביטחונית שלנו, לרבות אלביט. נזכיר שזו היתה הסיבה שאלביט בתחילת המלחמה נפלה למחיר מפתה של 140 דולר, מאז היא עלתה ביותר מפי 3. 

ואולי זה מימוש אחרי הזינוקים המשמעותיים במניה, כי אלביט כבר יקרה משמעותית ביחס לקבוצת ההשוואה שלה. נכון, יש לה את הלייזר ויש לה מנועי צמיחה מאוד מעניינים, ועדיין, במכפיל רווח של 30-35  לשנה הבאה כשהמתחרות ב-15, זה יקר. 

המשקיעים גם חוששים מהשפעה של הרחבת הלחימה על נתוני המאקרו. מלחמה עצימה יותר תידרש גיוס מילואים שמוערך בכ-250 אלף איש, תפגע בצמיחה במשך, תדחה את הפחתת הריבית. מלחמה לא טובה לכלכלה, במיוחד מלחמה מתמשכת.