סופ"ש סוער ברשתות: 10% מהשיח כלל הסתה - "אנשים נורמטיביים קוראים לאלימות"

האם הרשתות החברתיות הן בבואה למציאות, או שמה מקצינות אותה עוד יותר? אחרי פיגוע השנאה במצעד הגאווה בירושלים, ורציחתו של התינוק הפלסטיני עלי דוואבשה במהלך הצתת ביתו בכפר דומא, הרשתות סערו והציגו תמונה מדאיגה מאד, כשכללו אמירות גזעניות והומופוביות, והיו כאלה שאף הסיתו לפגיעה בחפים מפשע.   מבדיקה שערכה עבור אייס חברת הניטור ברשתות החברתיות Vigo בכל ערוצי המדיה החברתית - פייסבוק, טוויטר, טוקבקים, פורומים ומאמרי בלוגים של עשרות כותבים. עולה כי בסוף השבוע הנוכחי (ועד היום, יום ראשון בשעות הבוקר, א"כ) נרשמו יותר מ-80 אלף שיחות על האירועים האלימים בסוף השבוע.   מבדיקת Vigo עולה כי כ-18 אלף פוסטים התייחסו למותו של התינוק ופציעתם הקשה של בני משפחתו, 10,000 פוסטים התייחסו לאירוע הדקירה ופציעתם של אנשים במצעד הגאווה בירושלים, והשאר - יותר מ-50 אלף, התייחסו ל-2 האירועים יחדיו או שקשה היה לשים אצבע על איזה נושא התייחסו בדיוק. בסך הכל מדובר על זינוק של פי ארבעה במספר הפוסטים ביחס לסוף שבוע רגיל, עם כי הוא נמוך עדיין מהשיח בעת מבצע צוק איתן או במהלך הבחירות האחרונות לכנסת.   80% מהפוסטים היו הודעות גינוי, דאגה ותמיכה שנכתבו על ידי אישי ימין ושמאל גם יחד, אולם 10% אחרים היו אלימים מאד - כשהכילו קללות, אמירות גזעניות או הסתה לאלימות כנגד הקהילה הגאה, ערבים, שמאלנים, חרדים, דתיים או ימניים, ובעצם נגד מי לא.   8,000 שיחות כאלה הם לא "קומץ", כי עם תופעה שהולכת ומתרחבת. "היקף הפוסטים האלימים, הגזענים והמסיתים ביומיים האחרונים מוכיח לנו שלא מדובר בקומץ, אלא באלפי אנשים, שמייצגים את כל הרובדים של החברה הישראלית – מהימין ומהשמאל, חילונים ודתיים, צעירים ומבוגרים", מסביר מנכ"ל Vigo, רביב טל. "הגולשים מביעים עמדות קיצוניות שלעתים מגיעות עד לקריאה לביצוע מעשי אלימות – למשל 'צריך להרוג' ודומיו, והחברים שלהם ברשתות מעצימים ואוהדים את התגובות במקום לגנות ולהוקיע אותן. בשונה מההתבטאות ברחוב, ברשת החברתית השיח הנפיץ מתפשט לכל עבר ומגיע לעשרות אלפי עיניים, בהן גם העיניים של הקיצוני הבא - שיהפוך את האמירות למעשים".   ב-3 הימים האחרונים נרשמו התייחסויות ל-2 האירועים של יותר מ-200 אישים מוכרים, בהם חברי כנסת, אישי ציבור וסלבריטאים, שגררו 20 אלף תגובות של גולשים, 85% מהן היו ביקורתיות - מרבית הביקורת הייתה נגד הגינוי שאין מאחוריו מעשים בפועל, אולם כמעט כל אישי הציבור ספגו גם ביקורת על ימניות יתר, חוסר שוויון בכך שמגנים אירועים נגד הערבים ולא נגד יהודים, ועד קללות על בגידה ו"ליקוק לערבים".   קיצוניות במיוחד היו התגובות כנגד הגינוי של הנשיא ראובן ריבלין. אמנם מתוך 1,800 תגובות נרשמו 75% תמיכה בדברי הנשיא ו-20% פוסטים ביקורתיים, אך עוצמת הביקורת הייתה קיצונית וזכתה להתייחסויות רבות ברשת, בעיקר עשרות האזכורים של כל אחד מהביטויים "אחמד ריבלין" ו"לא הנשיא שלי".     במוצאי שבת, במקביל לקיום ההפגנות בערים הגדולות הורגשה הנוכחות המוגברת של הימין ברשת: נכתבו מאות פוסטים המאשימים דווקא את השמאל בהסתה כנגד הימין. הפוסטים נכתבו גם על ידי אנשי ימין שנכחו בהפגנות וציטטו את הדרתו של השר נפתלי בנט מהעצרת בגן מאיר בתל אביב, קריאות הבוז שספג השר יובל שטייניץ, והקריאות ברשת שכל חרדי הוא דוקר וכל מתנחל הוא מחבל.   לדברי פרופ' מוטי נייגר, דיקן בית הספר לתקשורת במכללת נתניה, "מה שמדאיג מאד באלימות ברשת, הוא שפעם נטו לחשוב שטוקבקים אלימים מגיעים מצידם של אנשים בעילום שם, אבל עכשיו אנשים מגיבים בעמוד הפייסבוק שלהם לכתבות ופוסטים של אישי ציבור, תחת הזהות שלהם, ואין שום מחיר לאמירות קיצוניות, אולי להיפך - הן אפילו זוכות לעידוד. רואים שאנשים נורמטיביים לכאורה - בעלי משפחות, הורים לילדים, חלק אינטגראלי מהחברה, קוראים קריאות אלימות, כולל הסתה לרצח. כי אין שום מחיר, לא חברתי ולא ענישתי".   ד"ר עטרה פרנקל-פארן, ראש מסלול תקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של מכללת ספיר, מאמינה כי הציבוריות הישראלית לא השתנתה בצורה משמעותית, והקיצוניות דווקא זוכה לחשיפה בזכות ההתפתחות הטכנולוגית של המדיה. "אין היום יותר גזענים או מסיתים מבעבר, אבל חופש הביטוי שלהם השתנה ללא היכר, היכולת להגיד כל דבר בלי מסננים, בלי שומרי סף, בלי הבנה ברורה של המשמעותיות המשפטיות על דברים כאלה, לפעמים אפילו בלי בושה", אמרה בשיחה עם אייס. "במצב החדש כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, והמציאות העגומה היא שיש לכך גם קהל".   האם הדרכים להילחם בקיצוניות, שכוללת גם הסתה, היא בדרכים הקונבנציונאליות - באמצעות משטרה? "לא כל מי שאומר משהו קיצוני צריך למצוא את עצמו בחקירה. אבל הכיוון מבחינתי זה לדרוש מגופי הביטחון להקצות יותר מאמץ לחקירה של כאלה אנשים. זה צד אחד של העניין, המשפטי. יש צד נוסף - אני רואה למשל יותר ויותר קריאות של אנשים לדווח לפייסבוק על ביטויים שאינם הולמים".   גם ד"ר פרנקל-פארן וגם פרופ' נייגר מתייחסים לסוגיית "בועת הפילטר", כאשר הציבור הנורמטיבי נחשף לדברים כל כך קיצוניים, מעבר לחברים הדומים שלו בפיד האישי. "אנחנו טועים לחשוב שכולם חושבים כמונו, אבל ברגע שיש בעצם אנשים עם דעות מאד קיצוניות, שהתקשורת הכללית שמה עליהם את הזרקור, וזה כבר לא רק מה שהחברים שלנו פרסמו, אז אנחנו רואים מגוון הרבה יותר רחב של דעות, וזה יותר קיצוני ממה שנחשפנו אליו עד כה", אומרת פרנקל-פארן. נייגר מוסיף: "פתאום אנשים מגלים שיש אנשים שלא חושבים כמוהם".   לפרנקל-פארן גם ביקורת - או אולי המלצה - על התנהלות התקשורת. "הנטייה של קיצוניות להישמע חזק יותר מכוחה האמיתי", היא אומרת. "אנשים מייצרים טרור בין היתר בשביל לקבל במה תקשורתית, אז בעצם זה שהתקשורת מסקרת את זה, היא גם שחקן במשוואה. הורדת נפח הסיקור, או שינוי התייחסות, יפגע בדיוק במטרה של אותם קיצוניים".