התרסקות המטוס באילת: יגאל ברייטמן, מבכירי רו"ח בארץ, הוא ההרוג בתאונה
ההרוג בהתרסקות המטוס הקל אמש (ה') באילת הוא יגאל ברייטמן, שהיה בן 68 במותו ונחשב לאחד מבכירי רואי החשבון בישראל. ברייטמן עמד בראש פירמת ראיית החשבון דלויט-ברייטמן-אלמגור-זהר בתל אביב. בתאונה שהתרחשה בשעות אחר הצהריים אתמול ליד שדה התעופה בעיר הדרומית נפצעו שני בני אדם נוספים, כשעדיין לא ברור מהו הגורם להתרסקות.
אבל כבד נפל בקהילת רואי החשבון בישראל לאחר פרסום זהותו של ההרוג בתאונה. ברייטמן נחשב לאחד מראשי פירמות רואי החשבון בארץ שחברו לפירמות בינלאומיות, והוא הישראלי שהגיע הכי גבוה בסולם הדרגות בפירמת רו"ח בינלאומית. נשיא לשכת רו"ח בארץ, דודי גולדברג, אמר אמש "מדובר באדם כריזמטי שבשתי ידיו הקים משרד מכלום והגיע לצמרת רואי החשבון בישראל. יגאל אהב לעזור ונחשב מומחה בתחום חברות ההי טק. מדובר באדם מיוחד במינו ובאחד המייסדים של המקצוע במדינת ישראל. הוא אדם אחראי מאוד, וכל מה שעשה עשה מצוין".
רו"ח יגאל בריטמן ייסד את פירמת יגאל בריטמן ושות' בשנת 1972, במהלך השנים התמזג המשרד עם משרדי ראיית חשבון נוספים. בשנת 1994 חבר המשרד ל- Deloitte Touche Tohmatsu Limited והפך למשרד הראשון בארץ שחבר לרשת עולמית ואפשר לפרוץ את החרם הערבי. נכון להיום, מונה פירמת Deloitte בריטמן אלמגור זהר כ- 80 שותפים ודירקטורים ולמעלה מ- 1000 עובדים ב- 6 משרדים ברחבי הארץ.
רו"ח בריטמן שימש כיושב ראש ומנהל עסקים ראשי של Deloitte בריטמן אלמגור זהר וכיהן כישראלי היחידי, בתפקידי מפתח ברשת העולמית, הן כחבר בדירקטוריון העולמי במשך שמונה שנים והן כשותף מנהל ויו"ר מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת העולמי במשך תשע שנים.
רו"ח בריטמן, היה בעל ידע וניסיון עולמי רב ובין היתר, שימש כשותף מייעץ עבור חברות עולמיות וישראליות מן המובילות בתחומי הפיננסים והטכנולוגיה, לצד ליווי גופים ציבוריים וארגונים ללא מטרות רווח.
לצד הקריירה המקצועית שלו, רו"ח בריטמן עסק בפעילות ציבורית רחבה, וכיהן כחבר בחבר הנאמנים של מוזיאון תל אביב לאמנות ושימש כיו"ר ועדת הביקורת ויו"ר מועדון החברות במוזיאון. בשנת 2002 קיבל תואר עמית כבוד של המוזיאון בגין פעילותו ותרומתו הרבה. כמו כן, שימש רו"ח בריטמן כחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב, היה חבר בוועדה המייעצת של ביה"ס למנהל עסקים ע"ש ליאון רקנאטי באוניברסיטת תל אביב ושימש כיו"ר הוועד המנהל והמועצה הציבורית של יד יצחק בן צבי. בשל מחויבותו העמוקה ליחסי ישראל מול התפוצות, ישב בריטמן בדירקטוריון הפורום הישראלי במשך עשור ואף שימש כיו"ר הפורום הישראלי ויו"ר הפורום העסקי השני.
רו"ח בריטמן היה אחת הדמויות המרכזיות במשק הישראלי: הכיר אישית או מקצועית את רוב בעלי ההון והמשפחות המשפיעות, הקבוצות והקונצרנים, החברות הממשלתיות הגדולות ומאות מנכ"לים במגזרים השונים - פיננסים, בנקים וביטוח, תעשייה, נדל"ן והיי-טק; היה נגיש למקבלי החלטות במגזר הממשלתי- שרים ומנכ"לים, נהנה מהקשבה אצל בכירי מעצבי המדיניות ומקבלי ההחלטות, תוך תחושת שליחות להמשך פיתוחה ושיגשוגה של מדינת ישראל.
ברייטמן החזיק ברישיון טייס ונהג לטוס בזמנו הפנוי במשך שנים. מקורבים לו אמרו שהיה טייס מצוין עם שעות טיסה רבות, ושאף נהג להזמין רבים מחבריו להתלוות אליו בטיסות. שני הנוסעים הנוספים שנפצעו בטיסה היו גם הם בעלי רישיון טייס.
הטיסה הגורלית יצאה משדה התעופה בהרצליה בשעות אחר הצהריים אתמול, כשאנשים שפגשו את השלושה אמרו שהרגישו טוב. לפי מה שידוע כרגע הטיסה עברה ללא תקלות, ובשעה 18:05 הגיע המטוס הקל מסוג פייפר PA-31 לנחיתה באילת וקיבל אישור לנחיתה. למרות שהנחיתות באילת מתבצעות בדרך כלל מדרום לצפון, אישר מגדל הפיקוח לטייס להגיע מכיוון צפון בגלל רוחות משתנות באיזור. בשלב מסוים במהלך הנחיתה איבד הפקח קשר עין עם המטוס, קרא לו בקשר אך לא היה מענה. צוותי הצלה הוזעקו למקום, והגיעו למטוס שהתרסק סמוך לכביש 90 ולמרכז 'ביג' שהיה מלא בקונים באותה שעה. הצוותים הצליחו לחלץ את שני הפצועים ולפנותם במצב בינוני עד קשה לבית החולים יוספטל בעיר, אך מותו של ברייטמן נקבע במקום ההתרסקות.
- 1.כמה שצדק אמנון לוי (ל"ת)אלי 02/08/2013 14:24הגב לתגובה זו

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
