"יש להתמקד בחברות שלא מושפעות מהצרכנים"; ענף התקשורת - OUT
השבוע אופיין המסחר בבורסת תל אביב בירידות שערים כשמדד המעו"ף איבד 0.7% ומדד ת"א 75 נפל 2.5%. את הנפילות הגדולות ביותר רשמו מניות סקטור הבנקים שירדו 3.6% ברקע מסקנות ועדת הריכוזיות.
בסקירות הבנקים, הקדישו הכלכלנים חלק ניכר למסקנות ועדת הריכוזיות שהוגשו השבוע. כמו כן מניות חברות הסלולר זכו לתשומת לב מיוחדת.
בבנק לאומי סבורים כי בעקבות מסקנות ההועדה חברות יאלצו "לשטח את מבנה ההחזקות שלהן. הדבר עשוי להתבצע על ידי מיזוג של חברות בנות עם חברות אם, מכירת פעילויות או חלוקה של דיבידנד בעין" והוסיפו, "כמו כן, יתכן כי בעל שליטה בחברה יבצע הצעת רכש מלאה כדי להפוך את החברה לפרטית". אזהרת הרווח של פרטנר מייצגת לדעת כלכלני הבנק את סקטור התקשורת כולו והמלצתם למשקל החשיפה למגזר ירד.
במבט לעתיד, אומרים שם כי "ההתרחשויות באירופה ימשיכו לעמוד במוקד תשומת הלב של המשקיעים ורמת המחזורים הנמוכה תשפיע על המסחר. למרות האמור, רמת המחירים הנוכחית נראית אטרקטיבית למשקיעים ארוכי טווח שאינם חוששים מתנודתיות. במבט ענפי, להערכתנו מומלץ להחזיק בסקטור האנרגיה והפרמצבטיקה מעל למשקל השוק".
בבנק הפועלים ציינו לטובה את הנתונים בארה"ב והוסיפו כי "סימנים להתייצבות איטית בכלכלה האירופית, ישפיעו לחיוב על השווקים הגלובליים, ויתמכו גם בשוק המקומי". בראייה ספציפית יותר כתבו כלכלני הפועלים כי יש "להתמקד במניות החברות אשר השפעת ההתפתחויות בצריכה הפרטית עליהן תהיה מתונה, אם בכלל, בחברות הפונות לענפים הבסיסיים, וחברות המאופיינות במדיניות דיבידנדים אגרסיבית".
שוק האג"ח
המק"מ לשנה נסחר השבוע ברמה של 2.43% ובבנק הפועלים מציינים כי התשואה משקפת ירידה קלה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. ברקע הצפי להאטה מסוימת בצמיחה במשק, "המק"מ מעניין להשקעה" הדגישו כלכלני הבנק.
כלכלני הבנק ממשיכים להמליץ על השקעה באגרות החוב השקליות במח"מ הבינוני בעיקר בשל "התשואה השוטפת בשילוב האפשרות לירידה באינפלציה ולירידה בריבית בנק ישראל".
בלאומי סיכמו את השבוע, "שבוע המסחר באגרות החוב הממשלתיות התאפיין במגמה שלילית מתונה" לאור מדד המחירים שהיה מעל תחיזות הכלכלנים. לקראת החלטת הריבית מאמינים שם שבנק ישראל יותיר את רמת הריבית על כנה בשבוע הבא.
- 1.חחחחח 25/02/2012 12:02הגב לתגובה זוקשקוש גם כיל נפלה במיתון זוכרים שער 80? מאז ירדה לרבע.
חנן פרידמן צילום אורן דאיציון דרך לבורסה הישראלית: בנק לאומי הגיע ל-100 מיליארד שקל
במחזור של יותר ב-200 מיליון שקל השווי של לאומי עוקף את ה-100 מיליארד שקל, החברה הראשונה שעושה זאת בבורסת תל אביב
מניית בנק לאומי לאומי 2.27% מציינת ציון דרך היסטורי בשוק המקומי - שווי שוק של 100 מיליארד שקל. נכון לכתיבת השורות השווי עקף את ה-100 מיליארד שקל רף סמלי שמציב את לאומי ראשון ברשימה של חברות שמגיעות לשווי השוק המשמעותי. זה רגע שממסגר לא רק את התקופה האחרונה שהייתה חיובית במיוחד לבנקים, אלא גם את שינוי התפיסה כלפי מערכת הבנקאות הישראלית כשכבת היציבות של השוק המקומי.
המניה רשמה שנתיים פנומנליות. חרף המלחמה, מניית לאומי עלתה ביותר מ-160% בשתיים האחרונות ובכ-57% מתחילת השנה. ברקע העליות, מכפיל ההון קפץ לכ-1.5, גבוה משמעותית מהמכפיל ההיסטורי שנע סביב 0.7-0.8. עם זאת, השורה הפיננסית תומכת בשווי. ב-2024 רשם לאומי רווח נקי של 9.8 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 16.9%, והציב יעד לרווח נקי של 9-11 מיליארד שקל בשנים 2025-2026 עם תשואה להון של 15-16% בשנה, לצד חלוקת הון משמעותית לבעלי המניות.
גם בדוחות האחרונים נראית המשמעת התפעולית שמחזיקה את התזה. ברבעון השני דיווח לאומי על תשואה להון של 15.9% ויחס יעילות של 27%, וחילק לבעלי המניות 50% מהרווח, אחרי שבנק ישראל אישר לבנקים להגדיל את החלוקה הודות ליציבות שהראתה המערכת גם בתקופות אי הוודאות של המלחמה.
מול החברות האחרות, ההבדל ניכר בשווי השוק. בנק הפועלים נסחר בשווי של כ-88 מיליארד שקל, גם הוא לאחר ראלי חד בבנקים. מתוך 5 הבנקים הגדולים, 4 ממוקמים ב-7 הגדולות מבחינת שווי שוק בבורסה. זה משקף לא רק גודל, אלא גם הערכת שוק לאיכות תיק, ליעילות ולמדיניות ההון.
- פיץ' מעלה את אופק הדירוג של הבנקים; קדימון לעדכון הדירוג של ישראל?
- הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההשבחה של חנן פרידמן
מאז כניסתו של חנן פרידמן לתפקיד מנכ"ל בנובמבר 2019, אז החליף את רקפת רוסק עמינח, שווי השוק של בנק לאומי עלה מכ-30 מיליארד שקל לכמעט 100 מיליארד שקל, עליית שווי של כ-70 מיליארד שקל בתוך שש שנים, המשקפת
תשואה שנתית מצטברת של כ-22% רק מעליית השווי. בנוסף, הבנק חילק דיבידנדים בתשואה של כ-4% (למעט 2020 שנת הקורונה). פרידמן, ששימש קודם לכן כיועץ המשפטי הראשי וכראש חטיבת האסטרטגיה, החדשנות והטרנספורמציה של הבנק, הגיע מרקע משפטי וניהולי עשיר שכלל תפקידים בקבוצת
הראל ובמשרד ליפא מאיר. מאז כניסתו הוא הוביל שינוי עומק בלאומי, מהתייעלות תפעולית ודיגיטציה נרחבת שתרמו לעלייה ברווחיות ולמיצובו כבנק הגדול בישראל.

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.73% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
