ועדת הריכוזיות

ייאלצו להחליט: דנקנר, תשובה ובינו יצטרכו לבחור האם להישאר עם כלל ביטוח, הפניקס והבינלאומי

המלצות ועדת הריכוזיות קובעות איסור החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי. 4 טייקונים צריכים להחליט ממה הם רוצים להיפרד - להלן התוצאות

ועדת הריכוזיות או בשמה הוועדה להגברת התחרותיות במשק הציגה את מסקנותיה היום. הועדה נולדה מתוך המחאה החברתית ועל פי דבריו של ראש הממשלה: "התחרות אינה אויבת הצרכן אלא ידידותית והיא זו שמורידה מחירים".

במהלך מסיבת העיתונאים חשף יוג'ין קנדל, המכהן כחבר הוועדה כי מבדיקה שלהם ישנם ארבעה טייקונים אשר ייאלצו להחליט האם להחזיק במוסד פיננסי או במוסד ריאלי. חברי הוועדה סירבו להצביע על המועמדים שייאלצו להחליט, אולם כבר ניתן לסמן שלושה טייקונים ברורים: נוחי דנקנר, יצחק תשובה וצדיק בינו. הדעות בשוק חלוקות לגבי זהותו של הטייקון הרביעי.

וועדת הריכוזיות המליצה שבעלי שליטה לא יוכלו להחזיק בגוף פיננסי משמעותי וגם בתאגיד ריאלי משמעותי. הגדרות הוועדה הינן שתאגיד פיננסי משמעותי הינו כזה המנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל (כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק). תאגיד ריאלי משמעותי הוא זה תאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל (כחצי אחוז מכלל הפדיון במשק) ומאזן מעל 20 מיליארד שקל.

נוחי דנקנר הוא הבעלים של קבוצת IDB. מצד אחד מחזיק דנקנר בחברת כלל עסקי ביטוח שהינה תאגיד פיננסי משמעותי. מהצד השני מחזיק דנקנר בפעילויות ריאליות עניפות במשק כגון שופרסל וסלקום. הערכות הן, שדנקנר ייאלץ להיפרד מהחזקתו בכלל ביטוח (המחזיקה גם בכלל פיננסים). נציין כי בימים אלו מתנהלים מגעים בין קבוצת IDB לבין קרן פרמיירה אשר הביעה נכונות לרכוש את כלל ביטוח - אם כי הסכם שכזה טרם נחתם.

יצחק תשובה הוא הבעלים של דלק קבוצה. מצד אחד מחזיק דנקנר בשליטה בגוף פיננסי משמעותי: חברת הביטוח הפניקס אשר גם שולטת בבית ההשקעות אקסלנס. מנגד, לקבוצת דלק ישנם החזקות בפעילויות ריאליות ענפות בשוק כגון תחום הדלקים, תחום הרכב, פעילות הזיקוק ותחום הנפט והגז. הערכות הן כי תשובה יפעל במקרה שהמלצות הוועדה ייושמו למכירת החזקותיו בחברת הפניקס.

המועמד השלישי הינו צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי. במקביל, בינו הוא גם הבעלים של חברת פז נפט אשר לה פעילות בתחום הדלקים, הזיקוק וחנויות הנוחות. בשלב זה לא ממש ברור כיצד ברגע האמת יעדיף לפעול בינו.

זהותו של הגוף הרביעי המחזיק בהחזקות צולבות אינה ידועה. יש הסבורים כי מדובר במשפחת עופר אשר מחזיקה גם במליסרון וגם בשליטה במזרחי טפחות. ייתכן גם כי מדובר בשרי אריסון המחזיקה גם בבנק הפועלים ובמקביל גם בחברת שיכון ובינוי. עם זאת, בדיקה של הנתונים מצביעה כי שיכון ובינוי ומליסרון לא עומדות בקריטריונים של פעילות ריאלית - עם זאת, הערכות הן שהשליטה תיבדק בכל קבוצת אריסון ובכל קבוצת עופר.

בעלת שליטה נוספת, אשר כבר הודיעה כי היא נמצאת מחוץ למשחק הינה קרן אייפקס, בעלת השליטה בתנובה ובבית ההשקעות פסגות. בתגובה שמסרה אייפקס היא מסרה כי "המלצות הוועדה אינן כוללות בתוכן את תנובה משום שמחזור המכירות של תנובה קטן מ-8 מיליארד שקל והמאזן שלה קטן מ-20 מיליארד שקל. נשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה ונעביר לה את נתוני פסגות ותנובה ברגע שנתבקש".

תגובות להמלצות

ערן יונגר, אנליסט sell side במגדל שוקי הון התייחס למכירה ההחזקות בכלל ביטוח על ידי דנקנר בשיחה עם Bizportal: "ההמלצה הזו עמדה על הפרק מעל שנה ואנחנו תימחרנו גם את התרחיש הזה. אין צורך להיכנס לפאניקה וניתן להניח שההחזקות ימכרו במחיר ההוגן". בהקשר זה נזכיר את ועדת בכר שאילצה את הבנקים להיפטר מהחזקותיהם בקרנות הנאמנות והגמל ואלו נמכרו במחירם הכלכלי.

מטבע הדברים, חברות כלל ביטוח והפניקס לא יוכלו להימכר לטייקונים אחרים ו"לכן", אומר יונגר, "ייתכן וימכרו למשקיעים זרים". בהקשר זה נזכיר את חברת מגדל לדוגמא אשר נמצאת בבעלות של חברת ביטוח איטלקית, ג'נרלי. וגם בזק ותנובה נמצאת בבעלות של קרן בינלאומית.

בנוסף, נציין כי הועדה לא הגבילה החזקות ריאליות וחברות פירמידה אלא ורק ציינה שאלו כשלי שוק. כך יוצא שחברות פירמידות לא יפורקו.

"בהקשר של חברות ההחזקות יש שתי השלכות משמעותיות", העריך ניר זוננברג, מנהל מחלקת מחקר buy side במיטב, בשיחה עם Bizportal. "ראשית, המסקנות משנות את מאזן הכוחות בין בעלי המיעוט ובעל השליטה בחברה". בעלי המיעוט יזכו ביותר משקל בדירקטוריון, יותר סמכות לקבוע שכר בכירים וסמכות נרחבת יותר בעסקאות בעלי עניין.

הדובדבן שבקצפת הוא, על פי זוננברג, כאשר תועלה הצעת רכש חיצונית לכל המניות של חברת ההחזקה, ובעלי המיעוט ירצו לקבל אותה בניגוד לעמדת בעל השליטה. במקרה זה, בעלי המיעוט יוכלו לכפות את דעתם על בעל השליטה או שהוא ייאלץ להשוות את ההצעה ולרכוש את מניותיהם.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מעוז 20/09/2011 05:16
    הגב לתגובה זו
    הבעייה שנובעת מתופעת הטייקונית והריכוזיות איננה המיקס של חברות ריאליות וחברות פיננסיות. ההיפך, רצוי שקבוצה עסקית תפזר ותגוון את השקעותיה. הבעייה העיקרית עם הטייקונים נגזרת ממבנה הפירמידה שהם פיתחו באופן שמשקל ההון העצמי החברות האחזקה שמלמעלה הינו זניח (בדר" כ עד 5%), ולמרות זאת מחזיקות באמצעי שליטה בחברות שמלמטה. מבנה רעוע זה של הפירמידות איפשר לתשובה, דנקנר ואחרים לרכוש כל מה שזז בכספי הציבור ללא בסיס הוני ראוי, ולסכן בכך את כספי הציבור שגייסו.
  • 5.
    איך זה יגביר את התחרותיות? (ל"ת)
    א 19/09/2011 17:23
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מתקרבת 19/09/2011 16:46
    הגב לתגובה זו
    רק שתדעו - שלנו - המשקיעים - הצעד הזה הוא צעד נכון ביותר. אור ואהבה
  • 3.
    מה יהיה? 19/09/2011 16:44
    הגב לתגובה זו
    לא של הטייקונים אלא של מעמד הביניים הקורס.עוד מעט נקבל עוד אחת וזה כבר יהיה טראח-טנברג סופי לכספנו המועט.
  • צוחק 19/09/2011 17:24
    הגב לתגובה זו
    אהבתי יאוהוו איזה מצחיק
  • 2.
    אבי 19/09/2011 16:12
    הגב לתגובה זו
    לא פושעים וגנבים. בקצב הזה לא יהיה מי שיעשה בארץ עסקים
  • משקיע קטן/בינוני 19/09/2011 16:23
    הגב לתגובה זו
    יש לא מעט משקיעים שישמחו לרכוש את החזקות של כל אחד מה - so called טייקונים.
  • 1.
    ויש גם את עזריאלי שמחזיק 5% בלאומי (ל"ת)
    עם אופציה לרכישה נוס 19/09/2011 16:00
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי