ייאלצו להחליט: דנקנר, תשובה ובינו יצטרכו לבחור האם להישאר עם כלל ביטוח, הפניקס והבינלאומי
ועדת הריכוזיות או בשמה הוועדה להגברת התחרותיות במשק הציגה את מסקנותיה היום. הועדה נולדה מתוך המחאה החברתית ועל פי דבריו של ראש הממשלה: "התחרות אינה אויבת הצרכן אלא ידידותית והיא זו שמורידה מחירים".
במהלך מסיבת העיתונאים חשף יוג'ין קנדל, המכהן כחבר הוועדה כי מבדיקה שלהם ישנם ארבעה טייקונים אשר ייאלצו להחליט האם להחזיק במוסד פיננסי או במוסד ריאלי. חברי הוועדה סירבו להצביע על המועמדים שייאלצו להחליט, אולם כבר ניתן לסמן שלושה טייקונים ברורים: נוחי דנקנר, יצחק תשובה וצדיק בינו. הדעות בשוק חלוקות לגבי זהותו של הטייקון הרביעי.
וועדת הריכוזיות המליצה שבעלי שליטה לא יוכלו להחזיק בגוף פיננסי משמעותי וגם בתאגיד ריאלי משמעותי. הגדרות הוועדה הינן שתאגיד פיננסי משמעותי הינו כזה המנהל נכסים מעל 50 מיליארד שקל (כ-2.5% מכלל הנכסים הפיננסים במשק). תאגיד ריאלי משמעותי הוא זה תאגיד שפדיון המכירות שלו הינו מעל 8 מיליארד שקל (כחצי אחוז מכלל הפדיון במשק) ומאזן מעל 20 מיליארד שקל.
נוחי דנקנר הוא הבעלים של קבוצת IDB. מצד אחד מחזיק דנקנר בחברת כלל עסקי ביטוח שהינה תאגיד פיננסי משמעותי. מהצד השני מחזיק דנקנר בפעילויות ריאליות עניפות במשק כגון שופרסל וסלקום. הערכות הן, שדנקנר ייאלץ להיפרד מהחזקתו בכלל ביטוח (המחזיקה גם בכלל פיננסים). נציין כי בימים אלו מתנהלים מגעים בין קבוצת IDB לבין קרן פרמיירה אשר הביעה נכונות לרכוש את כלל ביטוח - אם כי הסכם שכזה טרם נחתם.
יצחק תשובה הוא הבעלים של דלק קבוצה. מצד אחד מחזיק דנקנר בשליטה בגוף פיננסי משמעותי: חברת הביטוח הפניקס אשר גם שולטת בבית ההשקעות אקסלנס. מנגד, לקבוצת דלק ישנם החזקות בפעילויות ריאליות ענפות בשוק כגון תחום הדלקים, תחום הרכב, פעילות הזיקוק ותחום הנפט והגז. הערכות הן כי תשובה יפעל במקרה שהמלצות הוועדה ייושמו למכירת החזקותיו בחברת הפניקס.
המועמד השלישי הינו צדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי. במקביל, בינו הוא גם הבעלים של חברת פז נפט אשר לה פעילות בתחום הדלקים, הזיקוק וחנויות הנוחות. בשלב זה לא ממש ברור כיצד ברגע האמת יעדיף לפעול בינו.
זהותו של הגוף הרביעי המחזיק בהחזקות צולבות אינה ידועה. יש הסבורים כי מדובר במשפחת עופר אשר מחזיקה גם במליסרון וגם בשליטה במזרחי טפחות. ייתכן גם כי מדובר בשרי אריסון המחזיקה גם בבנק הפועלים ובמקביל גם בחברת שיכון ובינוי. עם זאת, בדיקה של הנתונים מצביעה כי שיכון ובינוי ומליסרון לא עומדות בקריטריונים של פעילות ריאלית - עם זאת, הערכות הן שהשליטה תיבדק בכל קבוצת אריסון ובכל קבוצת עופר.
בעלת שליטה נוספת, אשר כבר הודיעה כי היא נמצאת מחוץ למשחק הינה קרן אייפקס, בעלת השליטה בתנובה ובבית ההשקעות פסגות. בתגובה שמסרה אייפקס היא מסרה כי "המלצות הוועדה אינן כוללות בתוכן את תנובה משום שמחזור המכירות של תנובה קטן מ-8 מיליארד שקל והמאזן שלה קטן מ-20 מיליארד שקל. נשתף פעולה באופן מלא עם הוועדה ונעביר לה את נתוני פסגות ותנובה ברגע שנתבקש".
תגובות להמלצות
ערן יונגר, אנליסט sell side במגדל שוקי הון התייחס למכירה ההחזקות בכלל ביטוח על ידי דנקנר בשיחה עם Bizportal: "ההמלצה הזו עמדה על הפרק מעל שנה ואנחנו תימחרנו גם את התרחיש הזה. אין צורך להיכנס לפאניקה וניתן להניח שההחזקות ימכרו במחיר ההוגן". בהקשר זה נזכיר את ועדת בכר שאילצה את הבנקים להיפטר מהחזקותיהם בקרנות הנאמנות והגמל ואלו נמכרו במחירם הכלכלי.
מטבע הדברים, חברות כלל ביטוח והפניקס לא יוכלו להימכר לטייקונים אחרים ו"לכן", אומר יונגר, "ייתכן וימכרו למשקיעים זרים". בהקשר זה נזכיר את חברת מגדל לדוגמא אשר נמצאת בבעלות של חברת ביטוח איטלקית, ג'נרלי. וגם בזק ותנובה נמצאת בבעלות של קרן בינלאומית.
בנוסף, נציין כי הועדה לא הגבילה החזקות ריאליות וחברות פירמידה אלא ורק ציינה שאלו כשלי שוק. כך יוצא שחברות פירמידות לא יפורקו.
"בהקשר של חברות ההחזקות יש שתי השלכות משמעותיות", העריך ניר זוננברג, מנהל מחלקת מחקר buy side במיטב, בשיחה עם Bizportal. "ראשית, המסקנות משנות את מאזן הכוחות בין בעלי המיעוט ובעל השליטה בחברה". בעלי המיעוט יזכו ביותר משקל בדירקטוריון, יותר סמכות לקבוע שכר בכירים וסמכות נרחבת יותר בעסקאות בעלי עניין.
הדובדבן שבקצפת הוא, על פי זוננברג, כאשר תועלה הצעת רכש חיצונית לכל המניות של חברת ההחזקה, ובעלי המיעוט ירצו לקבל אותה בניגוד לעמדת בעל השליטה. במקרה זה, בעלי המיעוט יוכלו לכפות את דעתם על בעל השליטה או שהוא ייאלץ להשוות את ההצעה ולרכוש את מניותיהם.
- 6.מעוז 20/09/2011 05:16הגב לתגובה זוהבעייה שנובעת מתופעת הטייקונית והריכוזיות איננה המיקס של חברות ריאליות וחברות פיננסיות. ההיפך, רצוי שקבוצה עסקית תפזר ותגוון את השקעותיה. הבעייה העיקרית עם הטייקונים נגזרת ממבנה הפירמידה שהם פיתחו באופן שמשקל ההון העצמי החברות האחזקה שמלמעלה הינו זניח (בדר" כ עד 5%), ולמרות זאת מחזיקות באמצעי שליטה בחברות שמלמטה. מבנה רעוע זה של הפירמידות איפשר לתשובה, דנקנר ואחרים לרכוש כל מה שזז בכספי הציבור ללא בסיס הוני ראוי, ולסכן בכך את כספי הציבור שגייסו.
- 5.איך זה יגביר את התחרותיות? (ל"ת)א 19/09/2011 17:23הגב לתגובה זו
- 4.מתקרבת 19/09/2011 16:46הגב לתגובה זורק שתדעו - שלנו - המשקיעים - הצעד הזה הוא צעד נכון ביותר. אור ואהבה
- 3.מה יהיה? 19/09/2011 16:44הגב לתגובה זולא של הטייקונים אלא של מעמד הביניים הקורס.עוד מעט נקבל עוד אחת וזה כבר יהיה טראח-טנברג סופי לכספנו המועט.
- צוחק 19/09/2011 17:24הגב לתגובה זואהבתי יאוהוו איזה מצחיק
- 2.אבי 19/09/2011 16:12הגב לתגובה זולא פושעים וגנבים. בקצב הזה לא יהיה מי שיעשה בארץ עסקים
- משקיע קטן/בינוני 19/09/2011 16:23הגב לתגובה זויש לא מעט משקיעים שישמחו לרכוש את החזקות של כל אחד מה - so called טייקונים.
- 1.ויש גם את עזריאלי שמחזיק 5% בלאומי (ל"ת)עם אופציה לרכישה נוס 19/09/2011 16:00הגב לתגובה זו

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
