האם המשבר של 2008 יחזור על עצמו בשנית גם ב-2011-2012?
בכלכלה העולמית ניכרת האטה והדבר אינו מפתיע, הגיוני כי ההתאוששות המהירה מהמשבר ברביעים האחרונים תיעצר לבסוף. השאלה היא אם זו הפוגה זמנית, או שאנו נכנסים לתקופה של דשדוש? הכלכלנים ושוקי ההון בעולם מתקשים להכריע והדבר משתקף בהתנהלותם התנודתית.
יש החוששים כי המצב כעת גרוע יותר וכי משבר 2008 עלול להתרחש שנית. זה לא התרחיש הבסיסי שלנו, אך אין להקל בו ראש: משבר 2008 הוגדר משבר של פעם במאה ואם יישנה תוך פרק זמן קצר כל כך - לא ברור כמה שפנים נוכל לשלוף מהשרוול.
לנוכח הטראומה הגדולה, שלא במהרה תישכח, השוואה בין ההאטה הנוכחית למשבר 2008 מפתה ודי טבעית - אך דווקא בשל כך רצוי להיזהר ממנה. יש, להערכתי, שני הבדלים גדולים בין שתי התקופות - אחד לטובה ואחד לרעה:
ההבדל לטובה - המשבר הקודם תפס מדינות רבות לא מוכנות והתגובה האגרסיבית שלהן (ניפוח גירעונות בתקציבי הממשלות והורדת ריביות לרמות שפל) באה לאחר שהתברר גודל הצרה. הפעם, הן לא מחכות, אלא נוקטות פעולות מנע לקראת הסתבכויות עתידיות.
שתי דוגמאות מהחודשים האחרונים, הבנקים המרכזיים בעולם בצעד נדיר שיתפו פעולה כדי לבלום את הזינוק שהיה ביין היפני לאחר רעידות האדמה שם. לחילופין, סוכנת האנרגיה הבינ"ל הגדילה את היצע הנפט על מנת לפצות בגין שיבושי ההיצע בלוב.
לטובה, אמרנו? ובכן, הבה נסייג זאת מעט. המשקיעים אכן מאמינים כי הממשלות, הבנקים המרכזיים והרגולאטורים לא יאפשרו למשבר הקשה לחזור. הם מקווים כי הופקו הלקחים ממשבר 2008. אולם, דווקא הרשויות עלולות לראות צל הרים כהרים ולאמץ גישה שאח"כ תתברר מתירנית מדי.
ייתכן כי בחששן מהאטה חוזרת (Double-Dip) לא יקטינו את גירעונות העתק בתקציביהן, לא ישיבו את הריביות לרמות נורמאליות ולא יצמצמו תמריצים אחרים למגזר העסקי. או לפחות, לא ישכילו לעשות זאת מהר מספיק.
בנוסף, קיים סיכוי כי רשמי המשבר יוצרים רגולציה אינטנסיבית מדי.
המחלוקת בין בנקים גדולים כמו ג'יי פי מורגן וברקליס לבין ועדת באזל, שמציעה כי בנקים המוגדרים גדולים מכדי ליפול יחזיקו הון נוסף בגובה 1%-2.5% מנכסיהם כדי להתמודד עם משברים עתידיים, מהווה דוגמא מצוינת לכך. במצב חסר התקדים בו אנו נמצאים כעת, קשה לדעת לאן נושבת הרוח.
ההבדל לרעה - כשפרץ המשבר הקודם, היו למדינות המתקדמות די כלים לטיפול בו: הריביות ברובן היו גבוהות (הן יכלו לרדת), היה להן עודף ממוצע קטן בתקציבים הממשלתיים וחובן הציבורי היה גבוה אך מעט מ-70% מהתמ"ג. בנוסף, הן גילו יצירתיות מרשימה ורכשו הרבה ניירות ערך ממשלתיים בשוק הפתוח.
כעת הן בבעיה, הגירעון הפיסיקלי הממוצע גבוה מ-6% מהתמ"ג, החוב הציבורי תפח כמעט ל-100% מהתמ"ג ובנקים מרכזיים רבים נפחו ללא הכר את המאזנים שלהם. אז הן יכלו לנקוט צעדים נמרצים ויצירתיים ששיקמו את אמון המשקיעים - תנאי הכרחי לפתרון המשבר - כעת לא ברור אם יש להן די כלים ודמיון מפותח מספיק.
הבדל זה ממחיש היטב את הדילמה המרכזית שיצר המשבר: בגלל רשמיו החזקים, מהססות הרשויות לנרמל את הריביות והגירעונות התקציביים, מחשש כי ההתאוששות הנוכחית עדיין לא מבוססת, אך בעשותן כן הן עלולות למצוא עצמן ללא פתרונות למשבר חדש, אם יתחולל.
בשלב זה, קשה לדעת מי משני ההבדלים דומיננטי. משום שההשלכות בשטח העולות מהם שונות כל כך, למשקיעים כדאי להיות ערים לשניהם. עלינו להבין כי לפחות בתקופה הקרובה הנתונים, הכותרות ומצבי הרוח בשוקי ההון ינועו כמטוטלת עד שהכף תוכרע. התנהלותנו היומיומית בשוקי ההון חייבת להסתגל לתנודתיות הגבוהה שתשקף זאת.
נכתב על ידי רונן מנחם, מנהל יחידת ההשקעות והאסטרטגיה בבנק מזרחי טפחות.
- 2.הבורר 30/06/2011 02:59הגב לתגובה זוהבחור היחידי שאני קורא את הכתבות שלו ונהנה..!לרונן יש לי שאלה מה המצב בארץ ?האם גם פה יש סיכוי למשבר?והאם פעולותיו של פישר(הריבית הנמוכה)באמת עזרה לכלכלה המקומית?כי לי נראה שהוא פתר בעיה אחת אבל יצר שלוש...תודה הבורר.
- רונן מנחם 30/06/2011 09:22הגב לתגובה זובוקר טוב ותודה. במידה וכלכלת העולם תיכנס להאטה חדשה, ישראל תחוש בכך, כשם שחשה בכך (אומנם במידה מוגבלת) במשבר הקודם. זאת משום שמרכיב סחר החוץ שלנו בתוצר גבוה, יחסית, וכן משום שאנו עדיין מקבלים יחס של משק מתעורר (למרות שצורפנו למדד MSCI של המדיניות המפותחות) ולכן אם שנאת הסיכון של המשקיעים הזרים תגדל, הם יוציאו גם מכאן כספים ויתבצרו באג" ח אמריקאיות ונכסים דומים הנחשבים בטוחים. לגבי הריבית, בנק ישראל הגיב באופן דינאמי הן לחשש ממשבר (הריבית ירדה ל-0.5%) והן להתאוששות המהירה במשק (הריבית הקדימה לעלות) ובסך הכול הוא פועל באופן משביע רצון במציאות המורכבת בה אנו נתונים. בברכה, רונן.
- 1.אריאל שרון 30/06/2011 00:41הגב לתגובה זוהאם אתה מנסה להלהיב את עצמך בכתיבה שנונה? כנראה שנסיונך בשווקים מועט . לצערי ביזפורטל נותן במה לכל ארחי פרחי
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
