דו"חות שופרסל: גידול בהוצאות המימון הפיל את הרווח ל-61 מיליון שקלים

ענקית קמעונאות המזון רשמה גידול זעום של 1% בהכנסות שהסתכמו ב-2.79 מיליארד שקלים. בחנויות זהות, ההכנסות ירדו ב-2.9%
יוסי פינק | (5)

ענקית קמעונאות המזון בישראל, חברת שופרסל, מציגה הבוקר את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון של השנה. הכנסות שופרסל רשמו עלייה קלה מרמה של 2.76 מיליארד שקלים ברבעון המקביל אשתקד לרמה של 2.79 שקלים ברבעון הראשון של 2011. הרווח ירד משמעותית מרמה של 71 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד לרמה של 61 מיליון שקלים ברבעון הראשון של 2011.

מכירות מגזר הקמעונאות ברבעון הראשון של שנת 2011 הסתכמו ב-2.777 מיליארד ש', בהשוואה ל-2.750 מיליארד ש' ברבעון המקביל אשתקד, גידול של 1%. בנטרול השפעת עיתוי החג עלו המכירות בכ-4%.

עם זאת, בחנויות זהות (כאלו הפתוחות מעל לשנה) אשר פעלו באופן מלא ברבעון הראשון של שנת 2011 וברבעון המקביל אשתקד, קטנו המכירות בשיעור של 2.9%. בנטרול השפעת עיתוי החג עלו המכירות בחנויות זהות בכ- 2%. הכנסות ממגזר הנדל"ן המניב הסתכמו ב-15 מיליון שקלים ברבעון הראשון של שנת 2011 בדומה לתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח של שופרסל נחתך כאמור ב-14% והסתכם ב-61 מיליון שקלים. הסיבה לירידה ברווח קשורה להוצאות המימון שהסתכמו ב-37 מיליון שקלים בהשוואה ל-22 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. הגידול בהוצאות המימון נובע מכך שברבעון המקביל אשתקד חלה ירידה של 1% בשיעור המדד וזאת לעומת עלייה של 0.9% בשיעור המדד ברבעון הראשון של 2011. כמובן שגם הגידול בחוב בעקבות גיוס אג"ח בהיקף של 803 מיליון קלים (נטו) השפיע אף הוא.

הרווח התפעולי לפני הוצאות אחרות ברבעון הראשון של שנת 2011 הסתכם ב-118 מיליון שקלים בהשוואה ל-115מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-2.5%. הרווח הגולמי הסתכם ב-767 מיליון שקלים, לעומת 728 מיליון שקלים ברבעון המקביל בשנה שעברה, גידול של 5.3%, ושיעורו עלה מ- 26.3% ל- 27.5%.

אפי רוזנהויז, נשיא שופרסל, אמר היום: "במהלך הרבעון האחרון הוספנו 5 סניפים בשטח של כ- 5,600 מ"ר, בנוסף ל-14,000 מ"ר שנוספו

בשנת 2010 לחברה יש תכניות והסכמים להוספת כ-50,000 מ"ר בשנתית וחצי הבאות וזאת כחלק מאסטרטגיית הצמיחה להוסיף כ-100,000 מ"ר שטחי מסחר בחמש שנים. בפורמט אקספרס אנו מתקדמים ויש לנו כיום כבר 17 סניפים. אנו צפויים לפתוח עוד כ- 10 עד סוף השנה."

ריצ'י הנטר, מנהל עסקים ראשי, אמר היום: "אחרי שלושה חודשים של יישום אסטרטגיית הצמיחה, אנחנו מאד מרוצים מהתוצאות ורואים רבעון

שני של צמיחה. ברבעון הקודם צמחה החברה ב-1.6% וברבעון הנוכחי בנטרול השפעת החג, צמחנו ב-4%. שדרוג חנויות 'ביג' ל'דיל' ביחד עם השקת 'דיל אקסטרה' התקבלו ע"י הלקוחות באהדה ואנו מתכוונים להמשיך ולחזק את מעמד 'דיל' כרשת החנויות הזולה ביותר בישראל..אנו גאים בכך שברבעון זה העמקנו את המבצעים ברשת, דבר אשר הוזיל את מחירי המזון בשופרסל

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שופרסל מתנהג בחזירות 13/05/2011 07:52
    הגב לתגובה זו
    בקונצרן אי.די.בי עוד לא הפנימו את המציאות שבתוכה פועל " שופרסל" . הם חושבים שיש להם בעיות מימון אבל לא קולטים שהלקוחות פשוט " לא סובלים" את החזירות שלהם שמתבטאת בעליות מחירים מטורפות ובחסור גיוון של המוצרים (רק מותג " שופרסל" על המדפים) ולכן פונים למתחרים שעולים וצומחים בקצב מדהים (רמי לוי, חצי חינם, כמעט חינם, מחסני להב וכו' וכו' ). עד שלא ירדו מן העץ הגבוה, ימשיכו להפסיד שם בגדול. שופרסל לא עוד מונופול דורסני שאינו מתחשב בלקוחות שלו.
  • 4.
    אינדקס 12/05/2011 19:03
    הגב לתגובה זו
    מחיר מניה 20.54 שיעור דיווידנד 3.99% . הרווח לרבעון הראשון לא מגלם את חג הפסח 2011. יופיע בדוח הרבעון השני. לתשומת לבכם BIZPURTAL
  • 3.
    רפי עובד שופסל 12/05/2011 11:29
    הגב לתגובה זו
    מנהלי אזור מנהלי פורמט ועוד מנהלים ואוכלי חינם במשרדים פחות משכרות מנפוחות לבכירים ויד ימין תדע מיד שמאל
  • 2.
    אל תקנו אצל עסקים של טייקונים. לכו אל הקטנים. (ל"ת)
    מתי תתעוררו כבר ? 12/05/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    שיורידו משכורת לרוזנהויז (ל"ת)
    אופיר 12/05/2011 09:10
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.