החור בכיס רק הולך וגדל: הכלכלנים מעדכנים מעלה את תחזיות האינפלציה

כל שנה מגיע חודש אפריל ומכאיב לנו בכיס. במדדים הקרובים נרגיש היטב את עליית מחירי הבנזין ומחירי הסחורות ימשיכו להשפיע על מחירי המזון
אריאל אטיאס | (7)

באופן עונתי אנחנו, הצרכנים הישראלים, משלמים על מוצרים רבים יותר באפריל מאשר שילמנו במארס, וכך קרה גם השנה. אך עם העלייה החדה האחרונה במחירי הדלק שתגרור גם ייקור משמעותי במוצרים נוספים, אנחנו כנראה נשלם יותר גם בחודשים הקרובים.

מדד המחירים לצרכן המודד את השינוי בסל המוצרים והשירותים שצורכים התושבים בדרך כלל מטפס בחודש אפריל. סעיפים רבים ידועים בעונתיות שלהם בשל ההתחממות והמעבר לקיץ והתאמת סעיפים כגון הלבשה והנעלה, ירקות ופירות ובשל עונת החגים.

השינוי במדד, שיפורסם ב-15 במאי, עלה בחודש אפריל בטווח של 0.8%-1%, על-פי תחזיות רוב הכלכלנים. באפריל אשתקד עלה המדד ב-0.9% ובשנים 2009 ו-2008 עלה המדד ב-1% ו-1.5%, בהתאמה. העלייה האחרונה מתווספת לטיפוס של 0.7% מתחילת השנה תשקף עלייה של 1.5%-1.7% במחירו של סל המוצרים בארבעת החודשים האחרונים.

עליית מחירי הבנזין היום שתביא לייקור בסעיף התחבורה הובילה את הכלכלנים לעדכן כלפי מעלה את מדד חודש מאי - בלידר צופים 0.5% (שינוי של 0.1%), בכלל פיננסים צופים 0.6% (שינוי של 0.2%), בפסגות צופים 0.5%. הכלכלנים צופים שאת עליית המדד ילבו בין היתר עליות במחירי המזון, פועל יוצא של עליית מחירי הסחורות.

אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של כלל פיננסים, מסביר, כי אל מול המגמות שדוחפות כלפי מעלה את המדד עומד השקל החזק שיעזור למתן חלק מההתייקרויות המיובאות ואף ימתן מעט את עליית מחירי שכר הדירה והריהוט.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, מציין את עדכונים צפויים של מחירי המזון כגורם משפיע נוסף על המדד. "אנו בעיצומה של מגמת עלייה במחירי המזון, כך שגם אם במדד מארס נרשמה התמתנות יחסית בקצב (סעיף המזון עלה ב-0.6% "בלבד"), צפויה לדעתנו עלייה מצטברת של עוד 6%-7% לפחות. עלייה זו צפויה לבוא לידי ביטוי בחצי שנה הקרובה וצפויה לתרום לבדה כ-1% לעליית המדד הכללי".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    z 02/05/2011 09:28
    הגב לתגובה זו
    הרעיון בהגדלת מחירי הדלק כדי לחסוך באנרגיה הוא עקום.אפשר לחסוך בדלק במדינה אם כל בעלי הרכבים המנהליים בשרות הציבורי כולל צה" ל ומשטרה ישלמו מכיסם על שימוש עודף בדלק מעל הרמה המינימלית לצרכי עבודה בסיסיים יחסך הרבה כסף שיכול לשמש להורדת המחיר.למה שלא יעשו ישיבות רבות משתתפים ב" אילת" במקום בווידאו. אולי יחסכו גם במזון.
  • 6.
    אלי 01/05/2011 18:00
    הגב לתגובה זו
    מעניין כאשר בלשכה המרכזית לסטסיסטיקה , מעדכנים במדד את המחיר באמת, מאחר כאשר הדלק עולה המחירים עולים ואז המדד עולה , ואזצריכה לבא תוספת למשכרת , האם הלישכה המרכזית שהינה משרד מהממשלה באה ואומרת העלייה לא מביקוש אלה כתוצאה ממחירי דלק ולכן המדד לא מצדיק עלייה למשכרת , בפועל משלמים יותר והמשכרת עומדת במקום, מאחר והלישה המרכזית לא העלתה את המדד , החתול שומר על החלב
  • 5.
    ונוכר ב 99 (ל"ת)
    קונה רק ב 100 01/05/2011 15:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קונה רק ב 100 01/05/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
    אוכלים שותים גוזלים ואונסים אותכם לאט לאט וביציבות - תחזרו לישון. ואני מה אכפת לי אני קונה רק ב 100 ש" ח.
  • 3.
    איזהרתי בבוקר לגבי מודיעין למכור ירידות בפתח (ל"ת)
    אנליסט 01/05/2011 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    למכור מהר מודיעין פלוס אפ 7 אוזהרתם (ל"ת)
    ברוקר 01/05/2011 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יוני 01/05/2011 15:32
    הגב לתגובה זו
    המדד= פיקציה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! במידה והיה אמיתי בשנתיים האחרונות המדד היה צריך להיות מעל 10 %לשנה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.