תרחיש אפשרי או הצעה הזויה? "יש לקבע את מחיר הדלק לרכבים בשנת 2011"

אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, פנה לשר האוצר בדרישה לשמור על יציבות מחירי הדלק, ומציע בין היתר לבטל את מס ההכנסה המופחת שמקבלים עובדי חברת החשמל עבור משמרת שנייה ושלישית
לירן סהר | (13)

בעקבות העלאת מחירי הדלק לשיא נוסף של 7.62 שקל לליטר בנזין, פנה הבוקר אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר האוצר בדרישה לשמור על יציבות מחירי הדלקים לסוגיהם לכלי רכב לאורך שנת 2011 , על אף התייקרויות מחירי הדלק הגולמי.

לדברי לין, הרכבים מהווים כלי עבודה לכל דבר ואין להתייחס אליהם בדרך אחרת- "אם בגלל ההעלאות התכופות במחירי הדלקים, מאות אלפי עובדים לא יוכלו להשתמש ברכביהם, משמעות הדבר היא בזבוז שעות עבודה רבות ועלות גבוהה ביותר למשק. באופן מיוחד, משמעות הדבר היא פגיעה ישירה במגזר העסקי שמנהל ציי רכב רבים לצורך אספקת מוצרים ושירותים, שעלות השימוש ברכב מהווה חלק מהותי מתקציבם השוטף".

לין מציע לשר האוצר כי כנגד כל העלאה במחיר הדלק תהיה הפחתה מקבילה ובסכום שווה של הבלו על הדלק. בשנה האחרונה עמדו הכנסות המדינה ממסי דלק על כ- 15 מיליארד שקל שמהווים כ- 7.5% מכלל הכנסות המדינה ממסים. לדעת לין, ניתן לבצע מהלך זה מבלי לפגוע בהכנסות המדינה ממסים בהתאם לתקציב 2011 בשלוש דרכים:

הראשונה, בחינה מחודשת של שורת הטבות המס או פטורים ממס. כך לדוגמא, אין שום הגיון מדוע עובד חברת חשמל מקבל שיעור מס הכנסה מופחת על עבודה במשמרת שנייה ושלישית בעוד שאחיות העובדות במשמרות לילה בבתי חולים לא מקבלות הטבת מס דומה. השנייה, אכיפה מוגברת בגביית מסים, ובעיקרה הקפדה ושכלול כל מערכת ניכוי במקור. והשלישית, באמצעות העלאת הכנסות המדינה ממיסים אחרים (הנפרדים מהמס על הדלק) לאור צמיחת המשק וירידת נתוני האבטלה.

לין הדגיש בפני שר האוצר כי להעלאת מחירי הדלק אפקט פסיכולוגי חזק המערער את תחושת היציבות במשק על כן, לדבריו, חשוב להנהיג מדיניות נכונה שתייצב את מחירי הדלק ושהודעה על מדיניות זו תצא באופן דחוף ככל האפשר. כמו כן, הוסיף לין כי העלאת מחירי הדלקים תביא גם לצמצום השימוש ברכבים, דבר שישפיע ישירות על ירידת הכנסות המדינה מהבלו על דלקים.

תגובות לכתבה(13):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    שמעון 02/05/2011 10:07
    הגב לתגובה זו
    הם עשו לעצמם מבלי להתחשב בציבור הבוחרים הם רוששו את כל האזרחים
  • 7.
    בר אל 02/05/2011 09:13
    הגב לתגובה זו
    לחייב אותם להוציא מכיסם הפרטי א.תחזוקת הרכב ב. הוצאות דלק .וכל ההוצאות הנילוות להחזקת הרכב ואז תיראו את פרצופם האמיתי.חוץ מלהעלות מיסים ואת יוקר המיחייה אתם לא יודעים לעשות כלום לכו הבייתה גנבים העם טיפש והוא אשם
  • 6.
    המדען 01/05/2011 15:34
    הגב לתגובה זו
    שיעורי מס ההכנסה שסקטורים ישלמו יקבעו לפי בדיקת דם. פשוט לקחת מאה דגימות מכל סקטור. בעלי דם כחול ישלמו כמובן פחות ויקבלו גם הנחה על שמלות מלכותיות - חבל לבוא לארועים מסויימים רק עם שמלה אחת.
  • 5.
    כל הכבוד לאוריאל לין! (ל"ת)
    חיים 01/05/2011 14:32
    הגב לתגובה זו
  • אני מסכים (אסו)לין צודק (ל"ת)
    נפיח 02/05/2011 05:46
    הגב לתגובה זו
  • נכון !!! מחירי בנזין סורפים חיים שלנו! (ל"ת)
    יוציה רסקין 01/05/2011 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביבי הביתה 01/05/2011 14:24
    הגב לתגובה זו
    הכל טוב ויפה אבל יש רק דבר אחד קטן ,לשר האוצר שלנו אין מושג בכלכלה והוא פשוט לא מבין מה מדברים איתו!!!
  • 3.
    אסי 01/05/2011 14:22
    הגב לתגובה זו
    פה זו הארץ הקודש המוב...תחת
  • 2.
    איך אני מתעב הצעות פופוליסטיות שאין בהן כלום (ל"ת)
    יוסי 01/05/2011 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יותר פשוט לזרוק את הליכוד וראשיו לתמיד (ל"ת)
    מוטי 01/05/2011 14:09
    הגב לתגובה זו
  • שבתאי 01/05/2011 16:56
    הגב לתגובה זו
    הרי אינך כותב זאת כדי להפיל את המרכז ולהעלות את השמאל, נכון???
  • נכון-אין תשובה אחרת (ל"ת)
    יוסי 01/05/2011 14:21
    הגב לתגובה זו
  • אמת!!! (ל"ת)
    בני 01/05/2011 15:06
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.