"הכסף החכם" שדחף את מדד המעו"ף לשיא - זה סימן לבאות
מדד המעו"ף התקרב ביום שלישי האחרון עד למרחק נגיעה מרמת ה-1,300 נקודות. זה קרה לאחר שמתחילת אוקטובר ראינו סוג של דשדוש בבורסה ואז הגיע השבוע האחרון והפריצה במעו"ף לכיוון ה-1,300.
נהוג לחשוב שזה הציבור שקונה מניות כשהן בשיא כל הזמנים ואילו המוסדיים הם אלו שמחכים בצד לתקופה של מימושים. לא כך המצב הפעם. את מהלך העליות האחרון, זה שהביא את המעו"ף לרמת השיא, הוביל "הכסף החכם", כלומר הכסף של המוסדיים.
ביולי-אוגוסט-ספטמבר, החודשים בהם רשם המעו"ף את העלייה המשמעותית שלו מרמה של 1,060 לרמה של סביב 1,200, מעורבות המוסדיים במסחר הייתה דלה באופן יחסי. היו אלו חודשי הקיץ ואח"כ החגים, תקופה שבאופן מסורתי לא נחשבת לתקופה בה המוסדיים פעילים וגם כך מרבית הגופים ישבו ועדיין יושבים בחשיפה גבוהה למניות, למעלה מ-30% במרבית המקרים.
היה זה דווקא הציבור שהזרים כסף גדול מאוד לקרנות המעורבות (אלו דוגמת ה-90-10 גייסו כ-16 מיליארד ש' השנה) והראה פעילות ערה באופן יחסי אפילו דרך הקרנות המנייתיות שגייסו למעלה מ-60 מיליון שקלים לחודש בחצי השנה האחרונה. לגבי הקרנות המעורבות, צריך לומר שבניגוד לחשיפה שלהן לקונצרני, בחלק המנייתי הן יושבות ברובן על מקסימום חשיפה וההמשמעות היא מאות מיליונים שזרמו לאפיק המנייתי.
עם זאת, בשבועיים-שלושה האחרונים אנחנו רואים מגמה שונה, הציבור הוריד את הרגל מהגז ולא רוכש קרנות מעורבות כבעבר (כנראה מחשש להפסדים בקונצרני וגם עניין רוחות המשבר באירופה) ובקרנות המנייתיות נרשמים גיוסים של מיליוני שקלים בודדים ביום בלבד.
הקרנות המנייתיות הן כבר מזמן לא אינדיקציה לפעילות הציבור באפיק המנייתי ולכן בכדי להתחקות אחר פעילות הציבור יש להסתכל על תעודות הסל. ומה שרואים זה פעילות דלילה של הציבור בתעודות על המדדים המובילים בת"א. המוסדיים, מנגד, קונים ואת זה אי אפשר לפספס.
המצב שנוצר הוא שבזמן שהציבור לקח צעד אחורה בעוד הבורסה יחסית עומדת במקום, המוסדיים החלו לרכוש מניות ולדחוף את המדד כלפי מעלה.
כמעט בכל יום רואים מספר תעודות סל על ת"א-25 או ת"א-100 שמרכזות מחזורים גבוהים של עד 100 מיליון שקלים ואף יותר מכך. ביום שישי האחרון חשף Bizportal כי המוסדיים רכשו תוך שבוע מניות בהיקף של כ-350 מיליון שקלים דרך תעודות של מבט וקסם והשבוע אנחנו ממשיכים לראות פעילות ערה בתעודות על המדדים הכבדים באחד העם.
מעבר לפעילות בתעודות הסל, סממן נוסף לפעילות המוסדיים הוא ככל הנראה סוג המניות שנרכשות בחודש האחרון בבורסה. מעניין לראות שבזק, סלקום ופרטנר נמצאות בין 5 המניות החזקות במעו"ף בחודש האחרון עם תשואה של קרוב ל-10%. אלו מניות דיבידנד, מניות של מוסדיים שיודעים שאין להם מה לחפש בשוק הקונצרני בתשואות הנוכחיות ולכן הם הולכים ל"תחליף" בשוק המניות - מחלקות הדיבידנדים.
לסיכום הדברים, נאמר שהגורם לשיאים של השבוע האחרון במדד המעו"ף הוא ככל הנראה "הכסף החכם", זה ממש לא המצב של נהג המונית שמדבר על הבורסה ועוד רגע כולנו נאכל אותה, להיפך - כשהוא יתחיל לדבר, העליות רק ייתחזקו (ואז תבוא הנפילה).
ועוד מילה, בתחילת נובמבר שוחחתי עם מנהל השקעות ראשי של אחד הגופים המוסדיים הגדולים בישראל. שאלתי אותו איך הוא מתכוון לנהל בחודשים הקרובים את החשיפה לאפיק המנייתי שגם ככה באופן היסטורי נמצאת ברמה גבוהה וזאת כאשר ההשקעה בקונצרני הופכת מיום ליום לפחות ופחות כדאית. תשובתו הייתה "אני מקווה שלא נצטרך להגדיל את החשיפה כי זה אומר להגדיל את הסיכון". אז כנראה שהמוסדיים החליטו להגדיל סיכון, ההנחה (והשאיפה) היא שכשהציבור יצטרף, הם יורידו חשיפה - ועולם כמנהגו נוהג.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
