חברת FTSE הודיעה היום (ג') ששוק האג"ח בישראל קרוב להיכלל במדד האג"ח העולמי שלהם (WGBI) נוכח התקדמותו לקראת עמידה בתנאי הסף, הכוללים היקף כספי של  מעל 50 מיליארד דולר, מעל 40 מיליארד אירו ומעל 2.5 טריליון ין יפני. עד כה שוק האג"ח הישראלי לא עמד בתנאי הסף במח"מ לתקופה של מעל שנה בהיקף הדולרי, אולם על פי הערכות FTSE, שוק האג"ח הישראלי צפוי להגיע לתנאי הסף בקרוב.

מבחינת התהליך, מרגע ההכרזה, השוק הישראלי נכנס למעקב (MONITORING) לתקופה של שלושה חודשים. במהלך תקופה זו בוחנים את מידת העמידה של ישראל בתנאי הסף. אם ישראל תעמוד בתנאים, הרי ששלושה חודשים לאחר תקופת המעקב, כלומר בעוד שישה חודשים. ישראל תכנס למדד. האג"ח שיוכנסו למדד הינן ממשלתיות שיקליות (לא צמודות) בלבד, עם טווח של שנה ומעלה ועם היקף מונפק של 5 מיליארד שקל ומעלה.

​הכלכלן הראשי של לאומי, ד"ר גיל בפמן, פרסם התייחסות להשלכות האפשריות של כניסת ישראל למדד האג"ח העולמי של FTSE: "להערכתנו, משקלו של שוק האג"ח הישראלי במדד צפוי לעמוד על בין 0.2% - 0.3%, השקולים לכ-2 מיליארד דולרים שצפויים להיכנס לשוק האג"ח הישראלי (נכסי הבסיס שבמדד מסתכמים בכ- 3 טריליון דולר ובנוסף ישנם נגזרים על מדד זה). לכך עשויות להיות השפעות על שוק האג"ח ועל שוק המט"ח בישראל, וכתוצאה מכך גם על משתני מאקרו נוספים כגון: אינפלציה, יצוא, צמיחה ועוד".

פוטנציאל השקעה פסיבית של עד 2 מיליארד דולר

לדברי בפמן, מבחינת המשקיעים במדד זה, מדובר בעיקר במשקיעי אסיה. פוטנציאל ההשקעה הפסיבי הוא כ-1.5-2 מיליארד דולר וההיקף האקטיבי צפוי להיות גדול עוד יותר. בחלק הפסיבי, מדובר בכניסה מהירה יחסית של כספים, עם הצירוף בפועל של ישראל למדד, כלומר בעוד כשישה חודשים.

• FTSE 100: מה מייחד את המדד הבריטי, ולאן נעלמו מניות הטכנולוגיה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בחלק האקטיבי, מעריך בפמן כי התהליך יהיה פרוש על פני זמן, ויתכן שיתחיל כבר בקרוב, על מנת שלא לרכז קניות במועד ספציפי (בעוד שישה חודשים), שבו שערי האג"ח יתייקרו והשקל יתחזק.

"הגידול בביקוש לאג"ח של ממשלת ישראל לטווחים השונים צפוי להוביל לעלייה במחירי האג"ח, שנראה שכבר החלה. בהקשר זה, יש לציין כי בהתחשב בהיקפי הפעילות בשוק האג"ח המקומי, כניסה של כספים בהיקף האמור בפרק זמן קצר עשויה להיות משמעותית", מציינים בלאומי.

עם זאת, במידה וההשקעה תיפרס על פני פרק זמן ממושך יותר, מעריכים בלאומי כי ניתן לצפות להשפעות מתונות יותר. "בטווח הקצר, המשקיעים הזרים ירכשו את האג"ח המקומיות בשקלים, ולשם כך יצטרכו להמיר את הדולרים לשקלים – משמע, גידול בהיצע המט"ח של המשק", מציינים בלאומי.

• קמהדע מאריכה מכרז אספקה בקנדה עד 14 מיליון דולר
• תשובה: "הכלכלה היא המפתח ליציבות אזורית"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

מהלך שתוצאותיו דומות ל-QE

בלאומי מציינים כי "פתיחת" שוק האג"ח הישראלי בפני משקיעים בינלאומיים, שקודם לכן, לפני הכניסה ל- WGBI, לא רכשו אג"ח ישראליות, משמעותה היווצרות של ביקוש "חדש". ניתן, בסייגים מסוימים, לראות בשינוי "מבני" זה, עם כללי משחק חדשים, מהלך שתוצאותיו דומות להרחבה מוניטרית שנגרמת עקב רכישה מאסיבית של אג"ח, בדומה לתהליך שקרה בהתערבויות ה-QE בארה"ב, אירופה ומקומות נוספים.

עם זאת, מדובר במהלך פחות מתוכנן מאשר במהלך מתמשך של QE, אליו גם נלווית הרחבה מוניטרית. יתר הגורמים קבועים, התוצאה בטווח הבינוני, של ירידה מסוימת בתשואות הארוכות של האג"ח של ישראל, יכולה להיות של החלשת מידת האטרקטיביות של השקל.

לדוגמא: משקיעים ישראליים שיעדיפו אג"ח אמריקאי ב-2.5% תשואה על פני אג"ח ממשלת ישראל בתשואה של סביב 2.0%. לכן, כאשר אנו בוחנים את ההשפעה הכוללת הצפויה על שער החליפין של השקל בטווח הבינוני, שתי ההשפעות המתוארות לעיל יכולות למתן האחת את השנייה.