הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
FTSE 100
צילום: גיא טל
הכר את המדד

FTSE 100: מה מייחד את המדד הבריטי, ולאן נעלמו מניות הטכנולוגיה?

המדד הבריטי מוטה מניות "כבדות" מתעשיות מסורתיות וכמעט שאינו צומח, לכן מכפיל הרווח שלו התכווץ מאד בשנים האחרונות; רוב החברות הגדולות במדד הן חברות בנלאומיות ולכן הוא פחות משקף את כלכלת בריטניה; מה עוד צריך לדעת על אחד מחמשת המדדים הגדולים בעולם?
גיא טל | (1)
נושאים בכתבה ETF FTSE אינדקסים בריטניה

מדד ה-FTSE 100 הוא אחד מחמשת המדדים הגדולים בעולם מבחינת שווי שוק המניות הכלולות בו, שמגיע לכמעט 2 טריליון ליש"ט. שאר המדדים המרכיבים את החמישיה הראשונה הם שלושת המדדים האמריקאים הגדולים (SP500, נאסדק 100 והדאו ג'ונס) ומדד ההנג סנג מהונג קונג. ה-FTSE 100 הוא המדד המייצג והמפורסם ביותר של בורסת לונדון ובעל אופי שונה מעט מהמקבילים האמריקאים כפי שנראה בהמשך.

 

היסטוריה וקריטריונים

שמו המלא של המדד הוא Financial Times Stock Exchange 100 Index או בקיצור FTSE 100 ולעיתים מכונה פשוט פוטסי (Footsie). 

 

חברת FTSE Group שמפעילה אותו היא חברת בת של בורסת לונדון. החברה הוקמה בשיתוף פעולה של עיתון ה-Financial Times ושל בורסת לונדון (London Stock Exchange)  ומכאן שמה FTSE.

מדובר באחת מחברות המדדים הגדולות בעולם שמפעילה כ-250 אלף מדדים העוקבים אחר שווקים שונים ביותר מ-80 מדינות. היא הייתה הראשונה שהציגה בשיתוף עם חברת דאו ג'ונס את חלוקת שוק המניות ל-11 סקטורים, כשאלו בתורם מחולקים לתתי סקטורים שמתחלקים אף הם לסגמנטים יותר ספצפיים. לדוגמה: סקטור הפיננסים מחולק ל"בנקים", "שירותים פיננסים" ועוד. תת הסקטור "שירותים פיננסים" מחולק ל"ספקי נתונים פיננסים", "משכנתאות", "הלוואות צרכנים" וכו'. זוהי החלוקה המקובלת היום בכל עולם ההשקעות.

מדד ה-FTSE 100  הוא אולי המדד המפורסם ביותר מבין 250 אלף המדדים של החברה. הוא הושק בינואר 1984 והפך מיד לפופולרי ביותר בבריטניה. המדד כולל את 100 המניות הגדולות ביותר בבורסת לונדון. כדי להיכלל במדד על החברה לעמוד במספר קריטריונים, ביניהם להיות רשומה למסחר בבורסת לונדון, להיסחר בליש"ט או אירו בבורסה אלקטרונית וכן דרישות נזילות ומספר מניות צפות מינימלי. 100 החברות הגדולות ביותר העונות על הדרישות הללו נכללות במדד.

בעוד שכדי להיכלל במדד, FTSE מחשבת את שווי השוק הכולל של החברה, המשקל בתוך המדד עצמו לא נקבע על פי שווי השוק הכולל אלא על פי שווי השוק של המניות הצפות (כלומר, הניתנות למסחר, כאלה שאינן חסומות למסחר מסיבה כזו או אחרת), כמקובל במדדים מרכזיים רבים. המדד מחושב בזמן אמת וכשהשוק פתוח הוא מתעדכן מדי שניה. עדכון המדד נעשה אחת לרבעון.

 

סקטורים ומניות בולטות

נכון לסוף ינואר 2024 חמשת המניות הגדולות במדד הן חברת האנרגיה של (8.46%), חברת התרופות אסטרה-זנקה (8.11%), בנק HSBC (למרות שמו - "הבנק של הונג קונג ושנחאי", מדובר בבנק שמרכזו בבריטניה. הוא מהווה 6.29% מהמדד) חברת המזון, המשקאות ומוצרי הטיפוח יונילוור (5.04%) וחברת BP, אף היא חברת אנרגיה (4.03%). במרבית החברות הללו נפגשנו כבר במדד ה-STOXX 600. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

המניות הגדולות מהוות 47.62% מהמדד. השווי הכולל של החברות הנכללות במדד הוא כמעט 2 טרילון ליש"ט. המניה הגדולה ביותר בשווי 161 מיליארד ליש"ט בעוד הקטנה ביותר קצת פחות ממיליארד. הממוצע הוא כ-19 מיליארד ליש"ט.

החלוקה לסקטורים מעניינת ומעידה על הייחודיות של המדד הזה. הסקטור הבולט ביותר הוא סקטור הפיננסים שמחולק לבנקאות (10.2%), שירותים פיננסים (5.35%) וביטוח (3.37%) שביחד מהווים כמעט חמישית מהמדד. סקטורים בולטים נוספים הם הבריאות (13.26%), תעשיית מוצרים ושירותים (11.07%) ואנרגיה (12.49%). המשותף לכולם: סקטורים "כבדים" ודפנסיביים. מי בולט בחסרונו? סקטור הטכנולוגיה, המוביל במדדים האמריקאים מהווה במקרה זה פחות מאחוז מהמדד, גם סקטור התקשורת (1.2%) הוא כמעט חסר משמעות במדד. זה הופך את המדד למאד דפנסיבי ומוטה ערך, ופחות מוטה צמיחה.

 

מדדים אחרים בבריטניה

למרות שזהו המדד המרכזי בבריטניה, והמניות הכלולות בו מהווות כ-80% משוק המניות הבריטי, הןא נחשב ככזה שלא משקף בנאמנות את כלכלת בריטניה, כיון שהחברות הגדולות והמשפיעות בו הן חברות בנלאומיות, שאף על פי שהן נחשבות בריטיות, עיקר פעילותן בשווקים בינלאומיים. מאפיין ייחודי נוסף של המדד הוא שווי החברות מושפע מאד משער החליפין של המטבעות השונים מול הליש"ט כיון שהן נסחרות בליש"ט, אבל חלק משמעותי מההוצאות וההכנסות שלהן מגיעות משלל מטבעות בינלאומיים, ובעיקר הדולר והאירו.

מדד FTSE 250 שכולל את 250 המניות הבאות מבחינת שווי שוק כבר נחשב לכזה שיותר משקף את הכלכלה הבריטית כיוון שהחברות הנכללות בו הרבה יותר ממוקדות בכלכלה המקומית. FTSE מפעילה מדדים נוספים בסגמנטים שונים בשוק הבריטי כגון FTSE 350 שכולל את שני המדדים הקודמים שהזכרנו ועוד. על כל פנים המדד היותר מפורסם שמזוהה עם שוק המניות הבריטי, ושנמצא בשימוש הרחב ביותר הוא מדד ה-FTSE 100.

 

מדד ה-FTSE100 החליף מדד וותיק יותר, למעשה אחד הוותיקים ביותר שקיימים בעולם, מדד ה-FT30 שפועל מאז 1935 (אז הוא נקרא Financial News 30-share index). מדובר במדד שמזכיר מאד את הדאו ג'ונס. כמו אחיו מעבר לים גם הוא כולל רק 30 מניות, וכמוהו משקל המניות במדד נקבע לפי מחיר המניה ולא לפי שווי שוק החברות (הכולל או של המניות הצפות). זה היה המדד הנפוץ ביותר לשימוש בבריטניה עד להשקת ה-FTSE 100 אולם כיום כבר כמעט לא משתמשים בו. שלוש מניות שהיו כלולות במדד המקורי עדיין נמצאות במדד הFTSE 100, חברת רולס רויס, טייט אנד לייל ואימפריאל טובאקו.  

ביצועים

האופי השונה של המדד גורם לכך שישנה קורלציה נמוכה יחסית עם המקבילים מעבר לים. הנה טבלת התשואות:

 כפי שניתן לראות בטבלה על פי רוב התשואות נמוכות יותר, אך לא תמיד, והמדד דווקא הצליח להימנע מההתרסקות של 2022 בניגוד לשווקים אחרים. 

תשואת הדיבידנד השנתית היא גבוהה יחסית ומגיעה ל-3.92%. מכפיל הרווח של המדד בסוף 2023 היה 10.51 בלבד והמכפיל העתידי 10.65. מדובר בהערכת שווי נמוכה בהרבה מהמקבילים מעבר לים, ונמוכה היסטורית גם ביחס למדד עצמו. בסוף שנת 2022 המכפיל היה 13.88, בסוף 2021 הוא הגיע ל-17.1 ובאמצע 2020 הוא היה 22.52. הסיבה להתכווצות המכפילים היא המעבר של השוק בשנים האחרונות להעדפה בולטת של מניות צמיחה על פני מניות ערך.

 

מכשירי השקעה

לבלייקרוק מספר תעודות סל אירופאיות שעוקבות אחר המדד, חלקן עם חלוקת דיבידנד וחלקן לא. iShares Core FTSE 100 UCITS ETF גובה רק 0.07% דמי ניהול. ישנה קרן נוספת שנסחרת בדולר וגובה 0.2% (ISFD). גם לונגארד יש תעודה דומה שגובה מעט יותר (0.09%) וכן חברות רבות נוספות (HSBC, Amundi ועוד). 

בין התעודות הישראליות שעוקבות אחר המדד ניתן למצוא את קסם FTSE 100 (4D) ETF שגובה דמי ניהול של 0.4%, והיא מנהלת כ-32 מיליון שקל. לקסם יש גם תעודה העוקבת אחר מדד ה-FTSE 250. 

תעודה נוספת היא 

תכלית סל (4A)י FTSE 100 מנוטרלת מט"ח שאמנם מנטרלת את השפעת המט"ח, אבל גובה הרבה יותר דמי ניהול 1.3% - סכום גבוה מאד לתעודת סל. היא מנהלת 12.5 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    סדרת כתבות נהדרת ומלמדת (ל"ת)
    א 16/02/2024 18:03
    הגב לתגובה זו
מקרון צרפתמקרון צרפת

צרפת סופגת הורדת דירוג חוב שלישית תוך 12 חודשים - כלכלה בהתפרקות


חוב של 112% מהתוצר. פרלמנט מפוצל ורפורמות קפואות; מה יהיה בהמשך? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה כלכלת צרפת צרפת דירוג חוב עמנואל מקרון

צרפת ספגה מכה נוספת בדירוג האשראי שלה כשסוכנות הדירוג הבינלאומית S&P Global הורידה את הדירוג שלה מ-AA ל-AA-. זוהי הפעם השלישית תוך פחות משנה שצרפת מאבדת דירוג חוב , אחרי הורדות דומות של Moody's ו-Fitch בחודשים האחרונים.

ההשלכות של ההורדה עלולות להיות כבדות: גופים מוסדיים כמו קרנות פנסיה, בנקים מרכזיים וקרנות גידור, שמחויבים לפעול על פי כללי השקעה מחמירים, עלולים למכור כמויות משמעותיות של אגרות חוב ממשלתיות צרפתיות. פעולה כזו תגביר את הלחץ על שוק האג"ח, תעלה את עלויות החוב של הממשלה ותאיץ את גירעון החוב הלאומי שכבר חצה את רף ה-112% מהתוצר המקומי הגולמי.

שר האוצר הצרפתי רולאן לסקור הגיב להורדה בהצהרה חריפה במהלך כנס כלכלי בפריז, שם תיאר את המצב כ"ענן נוסף בשמיים שכבר היו מעוננים בכבדות". "זוהי קריאה להתעשת", אמר בפתח דבריו, "אין להתעלם מהסיכון הגובר. מדובר באיתות חד-משמעי שדורש רצינות יתרה מצד כולנו". לסקור, שמונה לתפקידו רק לפני חודשים ספורים בעקבות משבר פוליטי פנימי, הדגיש כי הממשלה והפרלמנט חייבים לשתף פעולה כדי לשכנע את סוכנויות הדירוג ואת המשקיעים הגלובליים שתקציב 2026 יהווה צעד אמיתי לקראת הפחתת הגירעון התקציבי. "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו להתעלם מהסימנים האלה", הוסיף, "הם אינם רק ניירת, הם משפיעים על חיי היומיום של כל אזרח צרפתי".

הורדת הדירוג של S&P אינה מפתיעה לחלוטין, אך היא מגיעה ברגע קריטי. סוכנות הדירוג ציינה בדוח שלה כי הסיבות העיקריות כוללות את הגירעון התקציבי הגבוה שמגיע ל-5.4% מהתוצר בשנת 2025, עלייה מתמשכת בחוב הציבורי והיעדר התקדמות משמעותית ברפורמות מבניות שהבטיחה הממשלה. בנוסף, S&P הזהירה מפני סיכונים פוליטיים גוברים, כולל חוסר יציבות בממשלה והתנגדות פרלמנטרית חריפה לרפורמות הכרחיות. "הממשלה הצרפתית נמצאת בפני אתגר כפול: כלכלי ופוליטי", נכתב בדוח, "והשילוב הזה עלול להחמיר את המצב אם לא יטופל במהירות ובנחישות".

הדרך למשבר: איך הגענו לשלוש הורדות תוך שנה

כדי להבין את חומרת המצב הנוכחי, חשוב להסתכל אחורה על השנים האחרונות. צרפת נהנתה במשך שנים רבות מדירוג גבוה יחסית של AA מ-S&P ודומיו, שהעיד על יציבות כלכלית חזקה בתוך גוש האירו. אולם מאז משבר הקורונה ב-2020, המדינה שקעה בהוצאות עצומות על תמיכה כלכלית שכללה סובסידיות לעסקים, מענקי אבטלה מוגברים ותוכניות השקעה בתשתיות. החוב הלאומי זינק מ-98% מהתוצר ב-2019 ליותר מ-112% ב-2025. הגירעון התקציבי, שמוגבל על פי כללי האיחוד האירופי ל-3% בלבד, הוא 5% ומעלה.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיותהדמייה של מרכזי נתונים. קרדיט: רשתות חברתיות

האם המעבר של כורי הביטקוין למרכזי AI באמת משתלם?

חברות רבות ממירות את כריית המטבעות ואת כח המיחשוב שלהן לטובת מרכזי נתונים לטובת הבינה המלאכותית ועוברות מ-Proof of Work ל-Proof of Compute, האם זה אכן מהלך משתלם? 

רן קידר |
נושאים בכתבה קריפטו AI

בשנים האחרונות עולם הקריפטו מתבגר ונכנס יותר ויותר לתוך העולם הפיננסי "הישן". המטבעות היציבים צוברים לגיטמיציה, נכסי קריפטו עתידים לשמש כערובה למשכנתאות ורשות שוק ההון האמריקאית שוקלת להשתמש בשוק הקריפטו להשקעות פנסיוניות. על פניו, הקריפטו כולו התבסס היטב בעולמות הפיננסיים. 

אך עם זאת, לאור שחיקה ברווחים, מודל העבודה של החברות "המסורתיות" לכריית ביטקוין וקריפטו מתחיל לעבור שינוי משמעותי. ממודל עבודה שכלל השקעות מסיביות בחומרה כדי לקבל מטבעות חדשים, מה שהצריך צריכת חשמל אדירה, הוצאות קירור ותחזוקה שוטפת לחוות שרתים שפועלות לאורך כל שעות היממה, תוך כדי רגישות גבוהה למחיר הביטקוין והאלטים - החברות משנות את המיקוד העסקי ומוסיפות לפעילות שלהן הקמה ותפעול של הקמה והפעלה של מרכזי מחשוב עתירי אנרגיה לטובת פעילות בינה מלאכותית, לאור צורך הולך וגובר וסכומי עתק שמושקעים בסקטור שמבטיח מהפיכה חדשה, אך האם זוהי השקעה משתלמת לטווח הארוך? 

כרייה משתנה והצורך בהסתגלות

בעבר, מודל הכרייה של ביטקוין התבסס על תחרות בין כורים (ASICs) בפתרון חידות חישוביות, תלות ישירה במחיר המטבע, רמת קושי גוברת ועלויות אנרגיה. האירוע של חציית התגמול (halving) שהתרחש ב-2024, הוריד את התגמול ל-3.125 ביטקוין לבלוק, ובכך שחק את שולי הרווח. במקביל, רמת הקושי החישובי זינקה ונדרש יותר ויותר חשמל כדי לקבל את אותה התמורה. עלויות חשמל וקירור הפכו קריטיות, וההכנסה מהכרייה נעשתה תנודתית יותר. במקביל, עליית ה-AI פתחה סקטור חדש שנזקק לכמויות עיבוד עצומות, עם דגש על זמינות מיידית של תשתיות. וכך, המעבר היה מתבקש: חברות הכרייה כבר יושבות על שטח, מחזיקות בתשתיות חשמל, קירור ותמסורת, והמעבר לספק תשתיות ל-AI.

תשתיות ישנות, הזדמנויות חדשות

המעבר של חברות כרייה למרכזי AI ו-HPC (מחשוב בעל ביצועים גבוהים) אמנם דורש התאמות, אך מתבסס על יתרונות קיימים: גישה לחשמל מוזל או מסובסד, מערכות קירור פעילות, קרקעות מתועשות ורישיונות קיימים. חברות כמו Bitdeer Bitdeer Technologies, IREN  שזינקה 198% בשנה האחרונה Iris Energy שזינקה כ-580% בשנה האחרונה,  ו־HIVE HIVE Digital Technologies, שזינקה 73% בשנה האחרונה, כבר משתמשות באותן תשתיות קיימות כדי לארח עומסי עבודה חדשים של AI. על פי דוחות אחרונים, שירותי AI יכולים להניב הכנסה גבוהה פי 25 ל-kWh לעומת כרייה. מעבר לכך, חברות רבות מצליחות לגייס חוזים ארוכי טווח בתחום ה-AI, מה שכמעט ולא מתאפשר בכרייה, בשל התנודתיות הטבועה במחיר המטבע.

לצד זאת, המשקיעים בשוק ההון כבר לא בוחנים את חברות הכרייה לפי ה-Hashrate ( בלבד, אלא לפי מידת ההתאמה שלהן להפוך לחברות תשתית מחשוב. זה מתבטא בזינוק בערך המניות של חברות כמו Cipher Cipher Mining Technologies  ו-IREN, בעקבות חדשות על עסקאות בתחום ה-AI וה-HPC.

להמשך הכתבה לחץ כאן