דו"חות פרטנר: הנה מה שהאנליסטים אומרים על מניית חברת התקשורת
חברת התקשורת, פרטנר, דיווחה הבוקר על תוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי של השנה והציגה שיפור במרבית הפרמטרים בהשוואה לרבעון הקודם. הנה מה שהאנליסטים חושבים על דו"חות החברה.
לירן לובלין, אנליסט תקשורת אי.בי.אי בית השקעות: "הדו"ח היה מעל לצפי והושפע מעונתיות שתרמה לעליה בהכנסה למשתמש ומשיעורי רווחיות מרשימים במכירת ציוד הקצה. הדו"ח הציג מספר מגמות חיוביות כגון המשך צמיחה במספר מנויי פוסט פייד, עליה בהכנסה למשתמש וצמיחה במגזר הקווי. היקפי ההשקעות בפריסת הסיבים ימשיכו להכביד על התזרים של החברה גם בהמשך השנה אך להערכתנו התועלות של רשת עצמאית ישפיעו לחיוב על החברה גם בהיבט ההכנסות וגם בצמצום הוצאות שהולכות ותופחות בגין השימוש בתשתיות בזק לצרכי הטלוויזיה. אנו שומרים על המלצת תשואת יתר למניה ומעלים את מחיר היעד ל 21 שקל למניה".
גיל דטנר, אנליסט קמעונאות ותקשורת בלאומי שוקי הון: פרטנר דיווחה על תוצאות לרבעון בהתאם לצפיץ היו כמה נקודות חיוביות בדוחות, כולל ירידה בשיעור הנטישה בסלולר, תוך עלייה מתמשכת במנויי פוסט פייד, 118 אלף מנויי טלוויזיה והגעה ל-250 אלף בתי אב עם רשת הסיבים. עם זאת, התמונה התזרימית בוודאי לא חיובית – בתשעת החודשים הראשונים של השנה החברה יצרה תזרים חופשי לאחר הוצאות מימון של 92 מיליון שקל, בהשוואה לתזרים של 451 מיליון שקל בתקופה המקבילה. זאת כאשר החברה נדרשת להשקיע סכומים גדולים בתשתית הקווית כאשר היא עדיין לא הגיעה להבנות עם סלקום על שיתוף בפרויקט. מה לגבי עליית מחירים בשוק הסלולר? נראה שמוקדם עדיין לדעת האם זה יתפוס. סך הכל מספרים בצפי עם התפתחויות חיוביות. כנראה שבטווח הקרוב השוק ימשיך להתמקד במגמת מחירי הסלולר".
הכנסותיה של פרטנר ברבעון השלישי הסתכמו בכ-822 מיליון שקל, ירידה של כ-4 מיליון שקל בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, כאשר ההכנסה החודשית הממוצעת למנוי סלולר (ARPU) ירדה לכ-60 שקל בהשוואה לכ-64 ברבעון המקביל ב-2017. עם זאת, בהסתכלות על הרבעון הקודם, החברה דווקא רושמת עלייה של כ-34% בהכנסות ושיפור בהכנסה הממוצעת למנוי סלולר, שעמדה ברבעון הקודם על 57 שקל. כמו כן, שיעור הנטישה בסלולר ירד לכ-8%, בהשוואה לכ-8.9% ברבעון המקביל אשתקד.
- המורשת של צבי לובצקי: "כל דבר שאתה עושה – תעשה אותו עד הסוף, גם על המגרש וגם בחדר הישיבות"
- תביעה נגד מיטב טרייד - לא ניתן היה לפעול דרך פלטפורמות המסחר של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%
הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%
חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 0.6% , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.
מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות. חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.
החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.
סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?
הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.
- חג'ג' אירופה תעבור מנדל"ן לגז? - "זה לא 'במקום', זה 'גם וגם'"
- חג'ג' אירופה בפרויקט של 100 מיליון דולר בבוקרשט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהירידות מחריפות: אלביט יורדת 3.4% המדד 1.9%- הביטוח נופל 3.6%, הבנקים 2.2% - האם זו תחילתה של הירידה?
ת"א 35 יורד מתחת ל-3000; נתניהו חשב שהוא יכול לתקן את הנזק - זה יהיה קשה. הבידוד מול אירופה מפחיד את המשקיעים
הבורסה בירידות. בשלב זה ירידות של עד 1.9%. תחילת היום היתה חיובית אחרי "המלצת הקנייה" של נתניהו לבורסה, אבל ככל שהמשקיעים קראו בין השורות את ההמלצה, הם הפנימו שהסיכונים גדולים. אל על ומספנות יורדות בכ-4%. מדד הביטוח נופל 2.7%, הבנקים יורדים ב-1.3%. בנוסף, הביטחונית עצמן שהיו בעין סערת נאום ספרטה, מתחילות לרדת ובראשן אלביט, ואחריה אימקו נקסט ויז'ן וסולרום, בכולן צפויות להיכלל במדד הביטחוניות שיושק בנובמבר.
גם הנדלן יורד, כשהמדד עצמו יורד 2.1% והסקטור כולו יורד, בהובלת עזריאלי שיורדת 3.9%.
ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על בידוד גלובלי. זה הפחיד את הציבור ואת המשקיעים. השוק התחיל לרדת. נתניהו עשה סיבוב פרסה, אבל למה שמשקיעים עכשיו ייכנסו לשוק כאשר הם מבינים שיש סיכון מאוד גדול לבידוד עולמי. אנחנו חוזרים 40-50 שנה אחורה, אולי הייצוא והיבוא עם אירופה ייפגע. ראש ממשלה לא יכול להגיד משהו ולחזור בו. דמיינו שמנכ"ל של חברה יגיד - אנחנו מנמיכים ציפיות ובגלל שהמניה ירדה הוא חוזר לשוק ואומר - לא הבנתם אותי, התכוונתי שרק מול הודו המכירות ירדו, אנחנו בצמיחה, המניה מצוינת.
הינו "שוחטים" את המנכ"ל. אז המנכ"ל הפעם הוא נתניהו והוא לא מצליח להרגיע. ההיפך - הוא משדר חוסר אמון.
- ניו מד עולה ב-3% בעקבות הראיון בביזפורטל; השוק מחק את הירידות
- בדרך לכלכלה סגורה? הדולר מזנק בעקבות נאום נתניהו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
את המחזורים הגדולים ביותר היום מרכזות לאומי לאומי -1.8% פז פז אנרגיה -2.01% ואלביט מערכות אלביט מערכות כשהמחזור הממוצע עומד על כ-37 מיליון שקל.
