מתקרבת לסין: הצמיחה בישראל ברבעון הרביעי - 6.5%

גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה צמיחה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סיפקה היום (ה') עדכון לנתון הצמיחה ברבעון הרביעי של 2016, לפיו המשק הישראלי רשם שיעור צמיחה של 6.5% - כלומר, עלייה של 0.3% לעומת האומדן האחרון. זאת, לאחר עליות של 4.1% ברבעון השלישי, 5.3% ברבעון השני ושל 3.5% ברבעון הראשון של 2016.

צריך לציין את הגורם המהותי שהביא לנתון החזק ברבעון והוא נוגע לרכישה מוגברת של רכבים. לפי האוצר, שני גורמים משמעותיים ובעלי אופי זמני השפיעו על קצב הצמיחה בשנת 2016, בהם רכישה מוגברת של מכוניות ושדרוג המפעל של אינטל2. עם זאת, באוצר מסייגים כי קצב הרכישות המוגבר של רכבים אינו צפוי להמשך זמן רב, וכך גם השפעותיו על הצמיחה.

נזכיר כי הסיכום החיובי של שנת 2016 (צמיחה של 4%) שונה מאד מהאופן בו נפתחה השנה, כאשר במהלך המחצית הראשונה היה חשש מהותי מכניסה של המשק למיתון. מקורה העיקרי של הצמיחה הינו גידול מהיר בצריכה הפרטית ובהשקעות כאשר במקביל היצוא הישראלי תרם גם הוא לצמיחה השנתית וחזר לצמוח לאחר התכווצות בשנה שעברה.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, כי התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2016 ב-2%, לאחר עלייה של 0.5% ב-2015 ושל 1.2% ב-2014. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי רבעונים מראים שברבעון הרביעי של שנת 2016 גדל התוצר ב-6.5% בחישוב שנתי. זאת, לאחר עליות של 4.1% ברבעון השלישי, 5.3% ברבעון השני ושל 3.5% ברבעון הראשון של 2016.

המגזר הממשלתי

בשנת 2016 הסתכם הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב- 13.8 מיליארד שקל, (1.1% מהתמ"ג). זאת, לאחר גרעון של 14.2 מיליארד ששקל (1.2% מהתמ"ג) ב-2015 ושל 17.1 מיליארד שקל (1.5% מהתמ"ג) ב- 2014. ההוצאה לצריכה הציבורית שכוללת תשלומי שכר, קניית סחורות ושירותים, מסים על הייצור ובלאי נכסים קבועים, הסתכמה בשנת 2016 ב-271 מיליארד שקל (22.1% מהתוצר). הצריכה הציבורית במחירים קבועים עלתה בשנת 2016 ב-3.8% לאחר עלייה של 3.3% בשנת 2015 ועלייה של 3.7% בשנת 2014.

יצוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה בשנת 2016 ב-3% לאחר ירידה של 4.3% ב-2015 ועלייה של 1.4% ב-2014. העלייה ביצוא משקפת ירידה ביצוא התעשייתי, למעט יהלומים, של - 1.6%, עלייה ביצוא השירותים (למעט יצוא של חברות הזנק, תיירות וצריכה של עובדים זרים) של- 6.1% ועלייה ביצוא תיירות של 3.4%. יצוא היהלומים עלה ב-6.4%. יצוא הסחורות והשירותים למעט יהלומים וחברות הזנק עלה ב- 1.4%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיף 09/03/2017 16:27
    הגב לתגובה זו
    תל"ג=צריכה פרטית+צריכה ציבורית כולל ממשלה+השקעות +(יצוא-יבוא).הואיל וכלי הרכב מקורם ביבוא,הם אינם כלולים בתל"ג. צמיחה מוגדרת כעליה בתל"ג בתקופה מסוימת בהשוואה לתקופה קודמת. אי לכך מנין הטענה שהרכישה המוגברת של כלי רכב העלתה את שיעור הצמיחה?!
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.