הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון

מתקרבת לסין: הצמיחה בישראל ברבעון הרביעי - 6.5%

גיא בן סימון | (1)
נושאים בכתבה צמיחה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סיפקה היום (ה') עדכון לנתון הצמיחה ברבעון הרביעי של 2016, לפיו המשק הישראלי רשם שיעור צמיחה של 6.5% - כלומר, עלייה של 0.3% לעומת האומדן האחרון. זאת, לאחר עליות של 4.1% ברבעון השלישי, 5.3% ברבעון השני ושל 3.5% ברבעון הראשון של 2016.

צריך לציין את הגורם המהותי שהביא לנתון החזק ברבעון והוא נוגע לרכישה מוגברת של רכבים. לפי האוצר, שני גורמים משמעותיים ובעלי אופי זמני השפיעו על קצב הצמיחה בשנת 2016, בהם רכישה מוגברת של מכוניות ושדרוג המפעל של אינטל2. עם זאת, באוצר מסייגים כי קצב הרכישות המוגבר של רכבים אינו צפוי להמשך זמן רב, וכך גם השפעותיו על הצמיחה.

נזכיר כי הסיכום החיובי של שנת 2016 (צמיחה של 4%) שונה מאד מהאופן בו נפתחה השנה, כאשר במהלך המחצית הראשונה היה חשש מהותי מכניסה של המשק למיתון. מקורה העיקרי של הצמיחה הינו גידול מהיר בצריכה הפרטית ובהשקעות כאשר במקביל היצוא הישראלי תרם גם הוא לצמיחה השנתית וחזר לצמוח לאחר התכווצות בשנה שעברה.

מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה עוד, כי התוצר המקומי הגולמי לנפש עלה ב-2016 ב-2%, לאחר עלייה של 0.5% ב-2015 ושל 1.2% ב-2014. נתונים מנוכי עונתיות על התפתחות התוצר לפי רבעונים מראים שברבעון הרביעי של שנת 2016 גדל התוצר ב-6.5% בחישוב שנתי. זאת, לאחר עליות של 4.1% ברבעון השלישי, 5.3% ברבעון השני ושל 3.5% ברבעון הראשון של 2016.

המגזר הממשלתי

בשנת 2016 הסתכם הגרעון בחשבון השוטף של המגזר הממשלתי ב- 13.8 מיליארד שקל, (1.1% מהתמ"ג). זאת, לאחר גרעון של 14.2 מיליארד ששקל (1.2% מהתמ"ג) ב-2015 ושל 17.1 מיליארד שקל (1.5% מהתמ"ג) ב- 2014. ההוצאה לצריכה הציבורית שכוללת תשלומי שכר, קניית סחורות ושירותים, מסים על הייצור ובלאי נכסים קבועים, הסתכמה בשנת 2016 ב-271 מיליארד שקל (22.1% מהתוצר). הצריכה הציבורית במחירים קבועים עלתה בשנת 2016 ב-3.8% לאחר עלייה של 3.3% בשנת 2015 ועלייה של 3.7% בשנת 2014.

יצוא הסחורות והשירותים, במחירים קבועים, עלה בשנת 2016 ב-3% לאחר ירידה של 4.3% ב-2015 ועלייה של 1.4% ב-2014. העלייה ביצוא משקפת ירידה ביצוא התעשייתי, למעט יהלומים, של - 1.6%, עלייה ביצוא השירותים (למעט יצוא של חברות הזנק, תיירות וצריכה של עובדים זרים) של- 6.1% ועלייה ביצוא תיירות של 3.4%. יצוא היהלומים עלה ב-6.4%. יצוא הסחורות והשירותים למעט יהלומים וחברות הזנק עלה ב- 1.4%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיף 09/03/2017 16:27
    הגב לתגובה זו
    תל"ג=צריכה פרטית+צריכה ציבורית כולל ממשלה+השקעות +(יצוא-יבוא).הואיל וכלי הרכב מקורם ביבוא,הם אינם כלולים בתל"ג. צמיחה מוגדרת כעליה בתל"ג בתקופה מסוימת בהשוואה לתקופה קודמת. אי לכך מנין הטענה שהרכישה המוגברת של כלי רכב העלתה את שיעור הצמיחה?!
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה הבורסה בתל אביב איתי בן זאב

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

להמשך הכתבה לחץ כאן
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?

להמשך הכתבה לחץ כאן