דיווח דרמטי: מיילן הפעילה את 'גלולת הרעל', במטרה למנוע השתלטות מצד טבע

מיילן הפעילה את 'גלולת הרעל' נגד טבע, ושימו לב להודעה של הקרן המיוחדת. מניות טבע ופריגו מגיבות 
יוסי פינק | (9)
נושאים בכתבה טבע

זה קרה. מיילן הפעילה את 'גלולת הרעל' במטרה למנוע השתלטות מצד טבע הישראלית. גלולת הרעל היא למעשה הנפקה של מניות מיילן עבור קרן מיוחד שדה פאקטו תשלוט בחברה (הקרן הפעילה את האופציה לרכישת 50% ממניות מיילן). הנפקת המניות החדשות מדללת באופן דרמטי את אחזקתה של טבע במיילן ולמעשה מונעת ממנה להשפיע באסיפת בעלי המניות הקרובה - אסיפה בה יוכרע האם מיילן תרכוש את פריגו או תירכש ע"י טבע.

כבר בתחילת אפריל הקימה מיילן את הקרן המיוחדת (stichting) וזאת כחלק מההערכות של מיילן למניעת ההשתלטות העויינת מצד טבע הישראלית. כעת הפעילה מיילן את האופציה ולמעשה מנפיקה מניות חדשות עבור אותה קרן. נזכיר כי כעת מחזיקה טבע ב-4.6% ממניות מיילן. אחזקה של מעל 3% מאפשרת לטבע להעלות הצעות לסדר היום באסיפת בעלי המניות. אחזקה של מעל 4.6% מאפשרת לטבע לפנות לבית המשפט בהולנד בטענה כי דירקטוריון מיילן פועל שלא לטובת בעלי המניות בחברה - ולכן יש להחליפו. ע"י הפעלת 'גלולת הרעל' הקרן המיוחדת שהקימה מיילן הופכת לבעלת השליטה בחברה באופן זמני.

וכך נכתב בהודעת הקרן: "הפעלת האופציה לקבלת מניות ההצבעה במיילן נועדה בכדי להחזיר את היציבות לחברה. האינטרסים של בעלי העניין במיילן נמצאים בסכנה, זאת כתוצאה מאי הוודאות ומהאיומים הקשורים להשתלטות האפשרית מצד טבע". בהודעה נכתב גם כי הקרן לא מתכוונת להשתמש בזכויות ההצבעה שלה בכדי להשפיע על האפשרות לפיה מיילן תרכוש את פריגו. עוד נכתב כי "מיילן וטבע, על אף ששתיהן חברות גדולות ומצליחות עולם הגנריקה, הן בעלות גישה שונה מאוד לעסקים ובעלות שוני תרבותי ומודל עסקי שונה", כך נכתב בהודעת הקרן". 

נקודה מעניינת בהודעת הקרן - "כעת מיילן תוכל לחזור ולהתרכז בפעילות שלה, וגם באפשרות ליצור ערך לבעלי המניות ע"י שיתוף פעולה עם שחקנים אחרים בסקטור". כלומר הקרן למעשה קוראת לחברות בענף הפארמה להציע מיזוג ואולי בכך לבלום את ניסיון ההשתלטות העויינת מצד טבע.  

תגובת טבע: "אנו חולקים לחלוטין על הניתוח מפי Stichting Preferred Shares Mylan ועל החלטתו לממש את אופציית הקנייה שלו, אשר הינם בלתי מבוססים, נסמכים על השערות שגויות ואשר לוקחים  סיכון של מניעה מבעלי המניות של מיילן ובעלי עניין אחרים את הערך הגלום בחיבור של טבע ומיילן. אנו ממשיכים להאמין כי האיחוד המוצע מהווה הזדמנות משכנעת ליצירת ערך וכן יתרונות נוספים לבעלי המניות, לקוחות, מטופלים ועובדים של שתי החברות. אנו מודעים לחוק ההולנדי, כולל היכולת של בעלי המניות של מיילן להתנגד לפעולה זו בבית המשפט, ואנו מוכנים לנקוט בצעדים הנחוצים בזמן המתאים".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יודע דבר 23/07/2015 16:41
    הגב לתגובה זו
    תוך חודשיים מודיעים שטבע רוכשת את מיילן שמחיר של 72 דולארים!
  • 8.
    טבע בלוף 23/07/2015 15:57
    הגב לתגובה זו
    משואה לכבוד התחנפות לעניים שחוסכים 2 ש"ח אולי וגם זה לא בטוח. מחירים שהם לא מציאה בכלל. טבע וגם רמי לוי זה רק פרסומים שהשפיעו על העמך שניפחו את הזבל
  • 7.
    חברה השמחה מוקדמת טבע לקחה את המהלך הזה בלשבון (ל"ת)
    שירי 23/07/2015 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מעניין כמה יעלה להם להנפיק. (ל"ת)
    חחח 23/07/2015 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנטישמים! רק רעל בראש שלהם!!!! (ל"ת)
    קליפ 23/07/2015 14:44
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מי רוברט קורי (אולי חורי )? (ל"ת)
    נילי 23/07/2015 14:36
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    א.ש 23/07/2015 14:33
    הגב לתגובה זו
    לו היו לי מניות של טבע הייתי מוכרן אתמול. את כולן.הם כבר כנראה איבדו את הראש וחוטאים בחט היוהרה.
  • 2.
    שרון 23/07/2015 14:25
    הגב לתגובה זו
    עכשיו ידברו על רכישה של פריגו ע"י מיילן ופריגו תעלה סוף סוף.
  • 1.
    איזה רעל שמו בגלולה . ומי מת ? (ל"ת)
    זהבי 23/07/2015 14:20
    הגב לתגובה זו
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות

החוזים העתידיים מהססים מול נתוני מאקרו, בזמן שהמסחר הקמעונאי תופס נתח גדל והולך ומחדד תנודתיות סביב טכנולוגיה ותעודות סל


ליאור דנקנר |

וול סטריט מגיעה לעוד יום מסחר במצב רוח זהיר. החוזים העתידיים נעים קלות סביב האפס, כשהשוק מעכל את נתוני המאקרו שמחדדים מחדש את התמחור סביב הריבית בחודשים הקרובים. במרכז עומד נתון התמ״ג לרבעון השלישי שמראה קצב צמיחה שנתי של 4.3%, לצד פרסום מדד אמון הצרכנים לחודש דצמבר.


תמ״ג חזק לא בהכרח מרגיע, ושאלת הריבית רק מתחדדת

התמ״ג הוא המדד הרחב ביותר לפעילות הכלכלית בארה״ב. הוא סופר את הערך הכולל של סחורות ושירותים שנוצרו במשק, ולכן הוא נותן לשוק תמונה אם הכלכלה באמת מתרחבת או פשוט מחזיקה מעמד. כשהמספר יוצא גבוה מהצפוי, זה לא תמיד חדשות מרגיעות לשוק המניות, כי זה מחזק את השאלה כמה מהר הפד׳ יכול להרשות לעצמו להוריד ריבית בלי להצית מחדש לחץ אינפלציוני.

הנתון של 4.3% מגיע מעל ציפיות שהיו סביב 3.3%, והוא גם מאיץ מול קצב של 3.8% ברבעון השני. מאחורי המספר עומדת צריכה פרטית שנשארת יציבה והוצאות עסקיות שמחזיקות קצב, שילוב שמאותת שהמנועים המרכזיים של הכלכלה עדיין עובדים גם כשהריבית גבוהה.

בתוך הפירוט של הרבעון בולטת קפיצה בצריכה הפרטית בקצב שנתי של 3.5% אחרי 2.5% ברבעון השני. חלק משמעותי מהעלייה מגיע מרכישות מוקדמות של רכבים חשמליים לפני תום הטבות מס בסוף ספטמבר, מה שמסביר גם למה נתוני מכירות הרכב באוקטובר ונובמבר נחלשים, בזמן שהצריכה בתחומים אחרים מציגה תמונה מעורבת.

ברקע מתחדדת התמונה של כלכלת קיי. משקי בית עם הכנסה גבוהה ממשיכים להחזיק קצב, בעוד המעמד הבינוני והנמוך מרגיש לחץ ביומיום, כמו שסיקרנו בביזפורטל - כלכלת ה-K בארה״ב מתחדדת: הגדולות ממשיכות קדימה והקטנים נלחצים. הפער הזה מתרגם לשוק הון שנראה חזק במדדים, אבל נשען יותר ויותר על קבוצת מניות מצומצמת ועל ציפיות לריבית נוחה יותר בהמשך.


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.