נגמר המשחק למנכ"ל גיימסטופ - יעזוב את תפקידו עד יולי
חברת גיימסטופ (סימול: GME) דיווחה היום על כך שמנכ"ל החברה, גורג' שרמן הודיע על התפטרותו מתפקיד המנכ"ל ומתפקיד נשיא החברה והוא יישאר כדירקטור ללא תשלום - זאת לאחר ההתפטרות של חלק ניכר מדירקטוריון החברה. במסגרת ההתפטרות שלו, הוא הודיע כי "יוותר על התגמול המנייתי של שנת 2020" – ממש חוכמה גדולה בהתחשב בכך שלפי השנה הקשה שעברה על החברה ותוכנית התגמול של החברה, הוא ממילא לא אמור לקבל תגמול כל שהוא.
ייתכן מאוד שההתפטרות הייתה שלא מרצון שכן מאז אוגוסט האחרון, איש העסקים ריאן כהן רכש מניות של החברה עד שהגיע לאחזקה של 13% ובכך הפך לבעל המניות הגדול ביותר בחברה. על פי הדיווחים ריאן מתכנן לבצע שינוי מסיבי בחברה שעוסקת במכירת משחקי ווידאו ומכשירי אלקטרוניקה, שינוי שיכלול בין היתר מעבר ממכירת מוצרים בחנויות פיזיות למכירת מוצרים אונליין דרך אתר אינטרנט.
גם לפני הקורונה, חברת גיימסטופ לא הייתה בדיוק דוגמא מופתית מהבחינה הניהולית כאשר בשנת 2019 החברה הייתה הפסדית, גם בנטרול הוצאות חד פעמיות ובלתי מוחשיות ובשנת 2018 החברה הייתה בקושי רווחית. כאשר שלוקחים חברה שמנוהלת לא נכון ועיקר הכנסותיה נובעות מחנויות פיזיות שאינן מוגדרות חיוניות ומשלבים גם את משבר הקורונה – זה מתכון לאסון. בשנת 2020 החברה רשמה בנטרול הפחתות חד פעמיות של מוניטין ורווח חד פעמי בגין מימוש נכסים הפסד של יותר מרבע מיליארד דולר.
לאחר ההפסד והקשיים התזרימים שהחברה נכנסה אליהם בעקבות ההפסדים – משקיעים רבים ביצעו פעולת מכירה בחסר (שורט) על מנת להרוויח מירידת המנייה. ואז הגיע הסיפור המפורסם של עוקבי רדיט שהזניקו את מחיר המניה, גרמו לשורט סקוויז והעלו את מניית החברה במאות רבות של אחוזים. אגב, עובדה מעניינת ואף מעוררת תמיהה לגבי החברה היא שבניגוד לחברות אחרות בקשיים שאותם עוקבי וול סטריט הקפיצו, גיימסטופ לא ניצלה את העלייה להנפקה של מניות ובכך ייצוב המצב הפיננסי של החברה. זאת אף על פי שהחברה יכלה לגייס כסף באמצעות הנפקת מניות בצורה הקלה והמהירה ביותר מכל החברות שכן בשנת 2020 החברה ביצעה רכישה עצמית של הרבה מאוד מניות בשער של 5 דולר (לעומת שער של 155 דולר כיום ומעל 350 דולר בשיא), מניות שהפכו לרדומות ועל כן החברה יכלה למכור אותן במחיר של קרוב למיליארד דולר לפי שווי השוק שלה היום.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני מספר ימים דיווחה החברה כי היא צפויה לפרוע את יתרת אגרות החוב שלה – אותן הנפיקה במהירות במהלך חודש יולי של המשבר וגייסה בהן 216 מיליון דולר בריבית נשך של 10%, אגרות החוב היו אמורות להיפרע במרץ 2023. החברה פורעת את אגרות החוב המדוברות ככל הנראה משלוש סיבות עיקריות – הן נועדו מלכתחילה להוות "קרן ביטחון" לחברה בתקופה של חשש מהלא ידוע – תקופה שכבר נעלמה, הריבית שלהן גבוהה מאוד מכיוון שהיא גייסה אותן בחיפזון "ובעל הבית" החדש של החברה - ריאן כהן הוא מיליארד שבמקרה הצורך ככל הנראה יוכל לעזור לחברה להשיג מימון בתנאים עדיפים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
