דיסקונט השקעות: האם היא יוצאת מהמשבר?

אייל גורביץ, המנתח הטכני שך Bizportal, סוקר את מניית דסק"ש לאחר ההתרסקות הגדולה ומה צופן העתיד
אייל גורביץ' |
נושאים בכתבה דסק"ש

יש לחלקנו נטייה לחשוב שמניות שרשמו ירידות חדות תתאוששנה מהר. המציאות מוכיחה אחרת - ככל שהירידה תהיה ארוכה יותר, כך תארך לה תקופת ההתאוששות פרק זמן ארוך יותר. יחד עם זאת, תקופת ההתאוששות היא בסיס לגל העליות הבא. ודסק"ש, למי שתהיה סבלנות מספקת, מתחילה להוות הזדמנות מעניינת.

הטווח הבינוני

בנובמבר 2014 המניה התרסקה, כמה זה ממש לא חשוב, אלא איך. הירידה החדה עם המחזור העצום משולים לרעידת אדמה בעוצמה גבוהה. רעידה, שאחריה מגיעות רעידות משנה. זה בדיוק מה שקרה לאחר מכן, על הגרף אפשר לראות עוד "רעידה" בינואר 2015, וזהו - לאחר מכן, המניה החלה לנוע הצידה.

התנועה הצידה מתקיימת עד היום בטוווח רמות המחיר של 5.3-9.7 ש' למניה. אלא שלא רק התנועה הצידה חשובה, אלא גם מחזורי המסחר שדועכים ומביאים לידי ביטוי תהליך של איסוף סחורה. מה שקורה בתוך הטווח האמור אינו חשוב, אין להתייחס לירידה או עלייה בסדר גודל כזה או אחר. 

יחד עם העלייה הצידה אפשר לראות את רצועות בולינגר שהופכות להיות צרות ואופקיות. תהליך זה מעיד על ירידה בתנודתיות ובסטיות התקן, דבר שבסופו של יום מניב מהלכים חדים.

ההתייחסות למניות כגון דסקונט השקעות חייבת להיות עניינית. ברור שמוכרים משמעותיים קיימים במחיר של 8 שקלים למניה, כך שאין טעם להסתער על המניה סביב רמה זו. הרכישה אמורה להתבצע באחד משני המקרים הבאים:

  • בגרף היומי כאשר נשבר רצף יורד.
  • בפריצה מעלה של רמת 8 ש' למניה תוך מחזור מסחר גבוה.
 

**הגרפים בסקירה זו הופקו באמצעות תוכנת ואתר בורסהגרף לניתוח טכני www.bursagraph.co.il מבית קו מנחה ואייל גורביץ

 

***כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חוות שרתים, קרדיט: גרוקחוות שרתים, קרדיט: גרוק

האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?

אם ישראל רוצה להיות סטארטאפ ניישן שנמצאת גם בחזית ה-AI היא צריכה עוד הקמה של חוות שרתים, כמו זו שאנבידיה מתכננת להקים פה, אבל האם המדינה ערוכה לכך? 

הדס ברטל |

את ההכרזה האחרונה על בניית חוות שרתים חדשה של אנבידיה בישראל חגגו בתקשורת הכלכלית. אך עם התרומה המשמעותית לכלכלת המדינה עולות שאלות רבות הנוגעות ליכולת של חוות שרתים רבות בסדר גודל שכזה להתקיים בישראל הקטנה. לטענת מומחים, אין ספק שישראל צריכה חוות שרתים בשטחה, גם אם הן אינן יכולות להיות באותו הגודל כמו חוות השרתים שקמות בארה"ב או בסין, אך אם ישראל אינה רוצה לראות את עצמה סובלת מחרמות שיובילו לנפילת מערכות חיוניות בישראל, היא חייבת לפעול עוד להקמתם.

לאילו מאיתנו שלא ממש בקיאים, חוות שרתים הן קודם כל חומרה, כל חוות שרתים היא מתקן ייעודי שבו מרוכזים שרתים רבים המספקים שירותי מחשוב, אחסון ועיבוד נתונים לאינטרנט. משמע כל המידע על השימוש שלנו באינטרנט מאוחסן בהן, כאשר הן מתוכננות לפעול ברציפות ובאמינות גבוהה, ואם יש תקלה באחד מהן, אתרים קורסים באופן שיכול להשפיע משמעותית על הפעילות הכלכלית ומערכות קריטיות יכולות ליפול כשהמצב עלול להשפיע על חיי אדם. חוות שרתים דורשות שטח רב ונדרש לבנות אותן במהירות הבזק לפני שעדכונים טכנולוגיים הופכים אותן ללא רלוונטיות. בשביל תפקוד תקין הן דורשות מערכות קירור, חשמל וגיבוי מתקדמות. מדובר "בבניינים פיזיים, חשמל, קרקע ומערכות קירור שדואגות לקרר את המחשבים. צריך הרבה שכלול ליעילות טכנולוגית ולהשתמש במים ובאנרגיה, וגם כוח אדם, ויש מחסור בכוח אדם כשיר שמבין איך להפעיל את המערכות האלה" אומרת עו"ד עדינה שפירא, שותפה במשרד מיתר, במחלקת תאגידים וניירות ערך המתמחה בתחום חוות השרתים.

היא מוסיפה כי חוות שרתים הפכו למשהו מהותי בתחום התשתית הדיגיטלית. "כשהתחיל השימוש בשירותי הענן, השוק דיבר במונחים של צורך בקרקע משמעותית וצריכת חשמל שאז נשמעו מאוד גדולים - 12 או 16 מגה וואט. אבל עם ההאצה של תחום ה-AI כוח המיחשוב הוא ענקי בעשרות מונים ממה שצריך לשירותי ענן והיום מדברים במונחים הרבה יותר גדולים, אם לפני כמה שנים דיברו על סקייל של עיר עצומה, היום זה מדינה קטנה."

 

אתגר תכנוני והיעדר אסדרה

חשוב למדינה שחוות שרתים יהיו בשטחה, "קודם כל בגלל צורכי ביטחון אבל גם מסיבות של חרמות, זה קריטי להימנע מחרם כלשהו שעלול לפגוע בגישה לדאטה סנטרס," אומר עו"ד אלעד שהרבני, שותף במשרד מיתר במחלקת האנרגיה והתשתיות. אך לשם הגשמת המטרה הזו נדרשים משאבים גדולים מאוד מבחינת הקצאת שטח, מבחינת משאבי מים וחשמל. כמו כן הקצאת הקרקע לא יכולה להיות כל פיסת אדמה שהיא בשטח המדינה, אלא נדרשים תנאים מסויימים שיאפשרו לחוות שרתים לפעול.


עו