
ניגוד עניינים מובהק והפרת כללי האתיקה בענף עריכת הדין
בפסק דין מעורר סערה, בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה בסך 900 אלף שקל שהגיש עו"ד ארז חבר, שותף בכיר ומנהל תחום חדלות הפירעון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'. השופט אביים ברקאי קבע כי חבר פעל בניגוד עניינים בוטה כששימש ככונס נכסים מטעם נושים, ובמקביל ייצג את החייבת, אישה עם חובות מצטברים של 13 מיליון שקל. במשרד עורכי הדין טוענים שאין ולא היו ניגודי עניינים ומתכוונים לערער.
הרקע: חובות, כינוס נכסים ושכר טרחה גבוה
החייבת, שנקלעה לחובות בשל ערבות לעסק שניהל בן זוגה, נאלצה למכור ארבע דירות בצפון תל אביב במסגרת הליך כינוס נכסים. הדירות נמכרו תמורת כ-12 מיליון שקל, כאשר משרד עורכי הדין פעל ככונס נכסים מטעם חברת כלל ביטוח. במקביל, הוא ייצג גם את בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מרכנתיל דיסקונט – שלושה מבין הנושים המרכזיים של החייבת.הסכם שכר הטרחה שנחתם ב-2014 קבע תשלום מותנה בהצלחה, אך לאחר שהלקוחה שילמה 500 אלף שקל, דרש עו"ד חבר סכום נוסף של 900 אלף שקל. התביעה שהגיש ב-2020 בשם משרדו נתקלה בביקורת חריפה מבית המשפט.
פסק הדין: ניגוד עניינים "ברור וזועק"
השופט אביים ברקאי קבע כי אין לאפשר לעו"ד חבר לגבות שכר טרחה מכוח הסכם שנגוע בניגוד עניינים. הוא ציין כי "התובע העניק לנתבעת את השירות המקצועי בדיוק באותו תחום ובדיוק ביחס לאותו סל חובות שבו ייצג לקוחות אחרים". לדברי השופט, חבר "התפאר בעובדה שייצג את שני הצדדים" ופעל במקביל לטובת הנושים והחייבת, בניגוד לכללי האתיקה המקצועית. בית המשפט הטיל על המשרד הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 60 אלף שקל, וקבע שהסכם הטרחה היה "חוזה בלתי חוקי".תגובות בענף: ביקורת חריפה ותובנות לעתיד
פסק הדין מעורר דיון בענף עריכת הדין על תופעת ניגודי העניינים, במיוחד במשרדים גדולים. לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית, "החוק מתיר ייצוג משותף רק בתנאים מוגדרים, כגון קבלת אישור מפורש משני הצדדים. במקרה זה, התנאים לא התקיימו".עורכי דין נוספים ציינו כי המקרה מדגיש את הצורך בהקפדה על הפרדה בין ייצוג נושים לבין חייבים, במיוחד במשרדים גדולים.
פסק הדין עשוי להוביל לשינויים בענף, כולל רגולציה מחמירה יותר והקפדה על יישום "חומות סיניות" במשרדים גדולים. בנוסף, משרדים עשויים להעביר תיקים עם חשש לניגוד עניינים למשרדים חיצוניים כדי להימנע מתביעות דומות.
שאלות ותשובות
מהו ניגוד עניינים, וכיצד הוא מתבטא במקרה זה? ניגוד עניינים מתרחש כאשר עורך דין מייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. במקרה זה, עו"ד חבר ייצג במקביל את החייבת ואת נושיה, מה שפגע ביכולתו לפעול בנאמנות לכל אחד מהצדדים.מהם כללי האתיקה שעליהם התבסס בית המשפט? לשכת עורכי הדין אוסרת על ייצוג צדדים מנוגדים ללא הסכמה מפורשת ובכתב משני הצדדים. כמו כן, ייצוג חייב ונושה באותו עניין אינו חוקי ללא תיחום ברור של תחומי הייצוג.
מה הייתה הטענה של עו"ד חבר להגנתו? עו"ד חבר טען כי משרדו לא ייצג את הבנקים בתיק זה כנגד החייבת, וכי הייצוג שלה היה בהסכמה מלאה, תוך ידיעת הקשרים עם הנושים.
כיצד משפיע פסק הדין על משרדים גדולים? פסק הדין מדגיש את החשיבות בהפרדה מוחלטת בין מחלקות המייצגות נושים לבין אלו המייצגות חייבים, וצפוי להוביל לשינויים בנהלי העבודה במשרדים הגדולים.
האם ניגודי עניינים הם תופעה נפוצה? עורכי דין בענף מציינים כי ניגודי עניינים קיימים לעיתים קרובות, במיוחד במשרדים גדולים שבהם מתקיימת פעילות משפטית מורכבת ורב-תחומית.
מהם הצעדים שניתן לנקוט כדי למנוע מקרים כאלה? הקפדה על הפרדה בין מחלקות, שימוש בייעוץ חיצוני במקרים רגישים, וקבלת הסכמה מפורשת מהצדדים המעורבים הם חלק מהפתרונות האפשריים.
האם פסק הדין עשוי לשמש תקדים? כן, פסק הדין עשוי לשמש תקדים לפסיקות נוספות בנוגע לניגודי עניינים ולהחמיר את האכיפה של כללי האתיקה בענף.
מה עלול להיות ההשלכות עבור הלקוחות? לקוחות עשויים להיות זהירים יותר בבחירת עורכי דין ולוודא מראש שאין חשש לניגוד עניינים שיפגע בטיפול המשפטי שיקבלו.
- 1.כלכלן 26/12/2024 08:44הגב לתגובה זושופט אחד צדיק בסדום - אבל אל חשש ערעור לעליון של משרד עו"ד יתקבל - שם ניגוד ענינים זה סטנדרט ואתיקה מקצועית זאת מילה גסה