ניגוד עניינים מובהק והפרת כללי האתיקה בענף עריכת הדין
בפסק דין מעורר סערה, בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה בסך 900 אלף שקל שהגיש עו"ד ארז חבר, שותף בכיר ומנהל תחום חדלות הפירעון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'. השופט אביים ברקאי קבע כי חבר פעל בניגוד עניינים בוטה כששימש ככונס נכסים מטעם נושים, ובמקביל ייצג את החייבת, אישה עם חובות מצטברים של 13 מיליון שקל. במשרד עורכי הדין טוענים שאין ולא היו ניגודי עניינים ומתכוונים לערער.
הרקע: חובות, כינוס נכסים ושכר טרחה גבוה
החייבת, שנקלעה לחובות בשל ערבות לעסק שניהל בן זוגה, נאלצה למכור ארבע דירות בצפון תל אביב במסגרת הליך כינוס נכסים. הדירות נמכרו תמורת כ-12 מיליון שקל, כאשר משרד עורכי הדין פעל ככונס נכסים מטעם חברת כלל ביטוח. במקביל, הוא ייצג גם את בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מרכנתיל דיסקונט – שלושה מבין הנושים המרכזיים של החייבת.
הסכם שכר הטרחה שנחתם ב-2014 קבע תשלום מותנה בהצלחה, אך לאחר שהלקוחה שילמה 500 אלף שקל, דרש עו"ד חבר סכום נוסף של 900 אלף שקל. התביעה שהגיש ב-2020 בשם משרדו נתקלה בביקורת חריפה מבית המשפט.
פסק הדין: ניגוד עניינים "ברור וזועק"
השופט אביים ברקאי קבע כי אין לאפשר לעו"ד חבר לגבות שכר טרחה מכוח הסכם שנגוע בניגוד עניינים. הוא ציין כי "התובע העניק לנתבעת את השירות המקצועי בדיוק באותו תחום ובדיוק ביחס לאותו סל חובות שבו ייצג לקוחות אחרים". לדברי השופט, חבר "התפאר בעובדה שייצג את שני הצדדים" ופעל במקביל לטובת הנושים והחייבת, בניגוד לכללי האתיקה המקצועית. בית המשפט הטיל על המשרד הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 60 אלף שקל, וקבע שהסכם הטרחה היה "חוזה בלתי חוקי".
תגובות בענף: ביקורת חריפה ותובנות לעתיד
פסק הדין מעורר דיון בענף עריכת הדין על תופעת ניגודי העניינים, במיוחד במשרדים גדולים. לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית, "החוק מתיר ייצוג משותף רק בתנאים מוגדרים, כגון קבלת אישור מפורש משני הצדדים. במקרה זה, התנאים לא התקיימו".
עורכי דין נוספים ציינו כי המקרה מדגיש את הצורך בהקפדה על הפרדה בין ייצוג נושים לבין חייבים, במיוחד במשרדים גדולים.
פסק הדין עשוי להוביל לשינויים בענף, כולל רגולציה מחמירה יותר והקפדה על יישום "חומות סיניות" במשרדים גדולים. בנוסף, משרדים עשויים להעביר תיקים עם חשש לניגוד עניינים למשרדים חיצוניים כדי להימנע מתביעות דומות.
שאלות ותשובות
מהו ניגוד עניינים, וכיצד הוא מתבטא במקרה זה?ניגוד עניינים מתרחש כאשר עורך דין מייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. במקרה זה, עו"ד חבר ייצג במקביל את החייבת ואת נושיה, מה שפגע ביכולתו לפעול בנאמנות לכל אחד מהצדדים.
- עלייה של 8% בבקשות פשיטת רגל של יחידים
- הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם שנים אחר כך
מהם כללי האתיקה שעליהם התבסס בית המשפט?
לשכת עורכי הדין אוסרת על ייצוג צדדים מנוגדים ללא הסכמה מפורשת ובכתב משני הצדדים. כמו כן, ייצוג חייב ונושה באותו עניין אינו חוקי ללא תיחום ברור של תחומי הייצוג.
מה הייתה הטענה של עו"ד חבר להגנתו?
עו"ד חבר טען כי משרדו לא ייצג את הבנקים בתיק זה כנגד החייבת, וכי הייצוג שלה היה בהסכמה מלאה, תוך ידיעת הקשרים עם הנושים.
כיצד משפיע פסק הדין על משרדים גדולים?
פסק הדין מדגיש את החשיבות בהפרדה מוחלטת בין מחלקות המייצגות נושים לבין אלו המייצגות חייבים, וצפוי להוביל לשינויים בנהלי העבודה במשרדים הגדולים.
האם ניגודי עניינים הם תופעה נפוצה?
עורכי דין בענף מציינים כי ניגודי עניינים קיימים לעיתים קרובות, במיוחד במשרדים גדולים שבהם מתקיימת פעילות משפטית מורכבת ורב-תחומית.
מהם הצעדים שניתן לנקוט כדי למנוע מקרים כאלה?
הקפדה על הפרדה בין מחלקות, שימוש בייעוץ חיצוני במקרים רגישים, וקבלת הסכמה מפורשת מהצדדים המעורבים הם חלק מהפתרונות האפשריים.
האם פסק הדין עשוי לשמש תקדים?
כן, פסק הדין עשוי לשמש תקדים לפסיקות נוספות בנוגע לניגודי עניינים ולהחמיר את האכיפה של כללי האתיקה בענף.
מה עלול להיות ההשלכות עבור הלקוחות?
- 1.כלכלן 26/12/2024 08:44הגב לתגובה זושופט אחד צדיק בסדום - אבל אל חשש ערעור לעליון של משרד עו"ד יתקבל - שם ניגוד ענינים זה סטנדרט ואתיקה מקצועית זאת מילה גסה
המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.
המס שלא נעלם: מי שלא דיווח בזמן, ישלם גם שנים אחר כך
תושבים שטענו לגביית מס רטרואקטיבית בניגוד לחוק ביקשו לנהל תובענה ייצוגית נגד מנהל מס שבח ורשויות המדינה, אך בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי החיוב נעשה כדין, מתח ביקורת חריפה על אופן ניסוח הבקשה, והבהיר כי מי שלא דיווח על רכישת זכויות במקרקעין - לא
יוכל לטעון לפטור בדיעבד
בפתח פסק הדין, שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נפרשת תמונה שמוכרת היטב לעוסקים בתחום המקרקעין: בעלי זכויות בנכסים מבקשים, לעתים שנים רבות לאחר רכישתן, להסדיר רישום בטאבו או לבצע פעולה אחרת בנכס. אלא שאז, רגע לפני השלמת המהלך, צצה דרישה לתשלום מס רכוש בגין השנים שעברו. מבחינת אותם בעלי זכויות, הדרישה נתפשת לא פעם כהפתעה לא נעימה, ולעתים אף כעוול של ממש. במקרה שנדון בפסק הדין הבא, ההפתעה הזו נהפכה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה טענה עקרונית: רשות המסים מחייבת אזרחים במס רכוש רטרואקטיבי, בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקה.
המבקשים, מוחמד חוסאם חירבאוי ומיראל רזק, פנו לבית המשפט בטענה כי המדינה, באמצעות מנהל מס שבח וגורמים נוספים, דורשת תשלום מס רכוש גם בגין נכסים שלא היו רשומים במערכת המס לפני שנת 2000 - השנה שבה בוטל מס הרכוש. לשיטתם, מדובר בפרקטיקה פסולה של גביית מס בדיעבד, כזו שסותרת את ההחלטות של ועדות ערר וההלכות שנפסקו בעבר. הקבוצה שבשמה ביקשו לפעול הוגדרה באופן רחב כ"כל אזרח אשר נדרש לשלם מס רכוש בגין נכס אשר לא היה רשום במערכת המס לפני שנת 2000, וכל אזרח שנדרש לשלם מס רטרואקטיבי בניגוד להחלטות ועדות הערר וההלכות הפסוקות".
אלא שכבר בראשית פסק הדין מבהיר סגן נשיא בית המשפט, השופט רם וינוגרד, כי הבקשה לוקה בחסר מהותי. הוא מציין כי מדובר בבקשה "לקונית במיוחד", שאינה כוללת את מרבית הרכיבים הנדרשים לפי חוק תובענות ייצוגיות, ומוסיף ביקורת חריפה על סגנונה. לדבריו, הבקשה והתובענה "נוסחו בלשון שאינה ראויה", וכללו האשמות חמורות כלפי המשיבים, לרבות טענות לסחיטה באיומים, מרמה ופעולות פליליות. השופט קבע כי "די היה בדרך התבטאות לא ראויה זו כדי להביא לדחיית בקשת האישור", מכיוון שהתנהלות שכזו אינה עולה בקנה אחד עם הדרישות הקבועות בדין.
הבקשה לא עומדת בתנאי הסף המהותיים
מעבר לפגמים הצורניים והסגנוניים, בית המשפט קובע כי הבקשה אינה עומדת גם בתנאי הסף המהותיים לאישור תובענה ייצוגית. כך, בין היתר, מצוין בפסק הדין שפורסם כי המבקשים לא התייחסו לטענות סף כבדות משקל שהעלו המשיבים בתשובתם, וכי העובדה שבא כוח המבקשים שימש גם כמצהיר בתצהיר התומך בבקשה, פועלת אף היא בניגוד להוראות חוק תובענות ייצוגיות.
- בני 60 ומעלה - כך תחסכו אלפי שקלים במס
- המסמכים הכריעו: נדחתה בקשה למס שבח היסטורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם, השופט וינוגרד אינו מסתפק בדחייה מטעמים דיוניים בלבד, אלא עובר לדון במחלוקת עצמה. כאן, בלב הדיון, מונחת שאלת פרשנות של הוראות חוק מס רכוש, ובעיקר היחס בין סעיפים 17, 19 ו-22 לחוק. המבקשים ביקשו להסתמך על סעיף 19(א) לחוק, הקובע מגבלה על גבייה רטרואקטיבית של מס, וטענו כי לא ניתן לחייב במס בגין תקופה העולה על חמש שנים לאחור. אלא שבית המשפט קובע כי הפרשנות הזו מתעלמת מהוראות חוק אחרות ומהפסיקה שעסקה בהן.
