ניגוד עניינים מובהק והפרת כללי האתיקה בענף עריכת הדין
בפסק דין מעורר סערה, בית משפט השלום בתל אביב דחה תביעה בסך 900 אלף שקל שהגיש עו"ד ארז חבר, שותף בכיר ומנהל תחום חדלות הפירעון במשרד עמית, פולק, מטלון ושות'. השופט אביים ברקאי קבע כי חבר פעל בניגוד עניינים בוטה כששימש ככונס נכסים מטעם נושים, ובמקביל ייצג את החייבת, אישה עם חובות מצטברים של 13 מיליון שקל. במשרד עורכי הדין טוענים שאין ולא היו ניגודי עניינים ומתכוונים לערער.
הרקע: חובות, כינוס נכסים ושכר טרחה גבוה
החייבת, שנקלעה לחובות בשל ערבות לעסק שניהל בן זוגה, נאלצה למכור ארבע דירות בצפון תל אביב במסגרת הליך כינוס נכסים. הדירות נמכרו תמורת כ-12 מיליון שקל, כאשר משרד עורכי הדין פעל ככונס נכסים מטעם חברת כלל ביטוח. במקביל, הוא ייצג גם את בנק לאומי, בנק הפועלים ובנק מרכנתיל דיסקונט – שלושה מבין הנושים המרכזיים של החייבת.
הסכם שכר הטרחה שנחתם ב-2014 קבע תשלום מותנה בהצלחה, אך לאחר שהלקוחה שילמה 500 אלף שקל, דרש עו"ד חבר סכום נוסף של 900 אלף שקל. התביעה שהגיש ב-2020 בשם משרדו נתקלה בביקורת חריפה מבית המשפט.
פסק הדין: ניגוד עניינים "ברור וזועק"
השופט אביים ברקאי קבע כי אין לאפשר לעו"ד חבר לגבות שכר טרחה מכוח הסכם שנגוע בניגוד עניינים. הוא ציין כי "התובע העניק לנתבעת את השירות המקצועי בדיוק באותו תחום ובדיוק ביחס לאותו סל חובות שבו ייצג לקוחות אחרים". לדברי השופט, חבר "התפאר בעובדה שייצג את שני הצדדים" ופעל במקביל לטובת הנושים והחייבת, בניגוד לכללי האתיקה המקצועית. בית המשפט הטיל על המשרד הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 60 אלף שקל, וקבע שהסכם הטרחה היה "חוזה בלתי חוקי".
תגובות בענף: ביקורת חריפה ותובנות לעתיד
פסק הדין מעורר דיון בענף עריכת הדין על תופעת ניגודי העניינים, במיוחד במשרדים גדולים. לדברי ד"ר לימור זר-גוטמן, מומחית לאתיקה מקצועית, "החוק מתיר ייצוג משותף רק בתנאים מוגדרים, כגון קבלת אישור מפורש משני הצדדים. במקרה זה, התנאים לא התקיימו".
עורכי דין נוספים ציינו כי המקרה מדגיש את הצורך בהקפדה על הפרדה בין ייצוג נושים לבין חייבים, במיוחד במשרדים גדולים.
פסק הדין עשוי להוביל לשינויים בענף, כולל רגולציה מחמירה יותר והקפדה על יישום "חומות סיניות" במשרדים גדולים. בנוסף, משרדים עשויים להעביר תיקים עם חשש לניגוד עניינים למשרדים חיצוניים כדי להימנע מתביעות דומות.
שאלות ותשובות
מהו ניגוד עניינים, וכיצד הוא מתבטא במקרה זה?ניגוד עניינים מתרחש כאשר עורך דין מייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין. במקרה זה, עו"ד חבר ייצג במקביל את החייבת ואת נושיה, מה שפגע ביכולתו לפעול בנאמנות לכל אחד מהצדדים.
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
מהם כללי האתיקה שעליהם התבסס בית המשפט?
לשכת עורכי הדין אוסרת על ייצוג צדדים מנוגדים ללא הסכמה מפורשת ובכתב משני הצדדים. כמו כן, ייצוג חייב ונושה באותו עניין אינו חוקי ללא תיחום ברור של תחומי הייצוג.
מה הייתה הטענה של עו"ד חבר להגנתו?
עו"ד חבר טען כי משרדו לא ייצג את הבנקים בתיק זה כנגד החייבת, וכי הייצוג שלה היה בהסכמה מלאה, תוך ידיעת הקשרים עם הנושים.
כיצד משפיע פסק הדין על משרדים גדולים?
פסק הדין מדגיש את החשיבות בהפרדה מוחלטת בין מחלקות המייצגות נושים לבין אלו המייצגות חייבים, וצפוי להוביל לשינויים בנהלי העבודה במשרדים הגדולים.
האם ניגודי עניינים הם תופעה נפוצה?
עורכי דין בענף מציינים כי ניגודי עניינים קיימים לעיתים קרובות, במיוחד במשרדים גדולים שבהם מתקיימת פעילות משפטית מורכבת ורב-תחומית.
מהם הצעדים שניתן לנקוט כדי למנוע מקרים כאלה?
הקפדה על הפרדה בין מחלקות, שימוש בייעוץ חיצוני במקרים רגישים, וקבלת הסכמה מפורשת מהצדדים המעורבים הם חלק מהפתרונות האפשריים.
האם פסק הדין עשוי לשמש תקדים?
כן, פסק הדין עשוי לשמש תקדים לפסיקות נוספות בנוגע לניגודי עניינים ולהחמיר את האכיפה של כללי האתיקה בענף.
מה עלול להיות ההשלכות עבור הלקוחות?
- 1.כלכלן 26/12/2024 08:44הגב לתגובה זושופט אחד צדיק בסדום - אבל אל חשש ערעור לעליון של משרד עו"ד יתקבל - שם ניגוד ענינים זה סטנדרט ואתיקה מקצועית זאת מילה גסה
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
