סחיטה ואיומים בחסות ראש המועצה: ראש מועצת ראמה, שאוקי אבו לטיף, חשוד בסחיטת מיליון שקל פרוטקשן
הפרקליטות הגישה היום כתב אישום כנגד ראש מועצת ראמה, שאוקי אבו לטיף בחשד לסחיטה באיומים שיבוש הליכי משפט ומרמה והפרת אמונים. ראש המועצה מכהן בתפקידו משנת 2011 והוא בן דודם של בני משפחת אבו לטיף. לפי החשד הוא השתמש בעובדה זו בכדי להלך אימים במועצה. בפרקליטות טוענים כי ראש המועצה סייע לגבות מיליון שקל כדמי סחיטה מקורבנות שחיו באימה לאחר אירועי ירי והצתות שבוצעו כנגדם על ידי הסוחטים.
פרקליטות מחוז צפון, על דעת פרקליט המדינה עמית איסמן, הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד ראש המועצה לפי החשד אבו לטיף סייע לסוחטים לגבות מיליון שקל כ'דמי סחיטה' מקורבנות אשר חיו תחת פחד ואימה בגין מקרי ירי והצתות אשר בוצעו על בתיהם, ועל העסק שבבעלותם. בכתב האישום נאשם נוסף, האדי גזאוי לו מיוחסת עבירת סחיטה באיומים.
לפי כתב האישום, ראש המועצה שאוקי אשר היה מודע למוניטין של קרובי המשפחה שלו האחים אבו לטיף, עשה שימוש במוניטין זה לצורך התערבות בסכסוכים בין עבריינים. כמו כן על רקע מעמדו וקשריו עם האחים אבו לטיף, אנשים פנו אליו כדי שיסייע להם בהסדרת סכסוכים וגביית חובות.
בנוסף הפרקליטות הגישה היום גם כתב אישום כנגד בנו של ראש המועצה, ראזי אבו לטיף בגין סחיטה בכוח סחיטה באיומים, תקיפה הגורמת לחבלה של ממש ושיבוש הליכי משפט.
הציתו ירו ופוצצו רימונים
- הבריחו סיגריות בשווי של 5 מיליון שקל; השופטת החליטה להשאירם במעצר
- כתב אישום נגד עובדת yes שגנבה מהחברה 31 מיליון שקל במשך שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי כתב האישום בחודש דצמבר 2021 ובמשך חודשיים לאחר מכן הגיעו אנשים שזהותם אינה ידועה למאשימה למפעל באיזור ראמה איימו על המאבטח במפעל, הציתו את הכניסה למפעל וירו על המפעל. בהמשך פוצצו רימון הלם, וביצעו ירי על בתי הבעלים של המפעל.
לאחר שהבעלים ובני משפחותיהם חשו פחד לחייהם, וסברו כי ישנו גורם עלום אשר מצפה מהם לתשלום, ועד שלא יסדירו זאת, אירועי האלימות כלפיהם יימשכו. הנאשם האדי פנה לבעלי המפעל והציע להם לקשר בינם לבין הגורמים שעומדים מאחורי מעשי האלימות. הבעלים נענו להצעתו של הנאשם האדי אשר דרש תשלום בסך של 400,000 שקל עבור הפסקת אירועי האלימות. הבעלים של המפעל העבירו לנאשם האדי את סכום הכסף, אותם הם גייסו בסיוע של חברים ובני משפחה.
לאחר שלא נפסק הירי על בעלי המפעל, לאורך כל תקופת אירועי האלימות והסחיטה, סברו בעלי המפעל כי ייתכן שהאירועים מבוצעים על ידי האחים אבו לטיף או מי מטעמם. בשל הקרבה של הנאשם שאוקי לבין האחים אבו לטיף, ובשל תפקידו כראש מועצת ראמה, פנו בעלי המפעל לנאשם מספר פעמים בבקשה לסייע להם להפסיק את אירועי האלימות.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
בנוסף, אף פנו בעלי המפעל לנכבדים מהכנסייה האורתודוקסית, על מנת שיפנו אף הם לנאשם שאוקי כדי שזה יסייע להם לפתור את העניין. הנאשם הבטיח להם שהוא ידבר עם לטיף אבו לטיף. מספר ימים לאחר מכן, קיבל אחד הבעלים שיחת טלפון מאדם שזהותו אינה ידועה למאשימה, במסגרתה התבקשו בעלי המפעל לשלם 3.5 מיליון שקל ואם לא "נוריד את הבן שלך".
ראש מועצת ראמה שאוקי אבו לטיף. צילום מסך מתוך אתר המועצה.
הפגישה בטורקיה של ראש המועצה
לאחר מכן לפי כתב האישום קבעו נכבדים מהכנסייה האורתודוקסית פגישה עם הנאשם בלשכתו במועצה, ושם מסר להם הנאשם שהוא שמע מלטיף בפגישה בטורקיה, לפיהם על אף שהחוב המקורי היה גבוה יותר, הרי שהסוחטים נכונים ל "הנחה" לסכום של מיליון שקל וזאת בגין "ההוצאות" שהיו להם על עצם ביצוע מעשי האלימות והסחיטה. לאחר הפגישה הזו סיכמו בעלי המפעל עם הסוחטים שדמי הסחיטה בסך מיליון שקל ישולמו ב-20 תשלומים חודשים.
לאחר משא ומתן שניהל הנאשם שאוקי עם הסוחטים נפרס תשלום דמי הסחיטה ל-25 תשלומים לבקשת בעלי המפעל. בחודש יולי בשנה שעברה, הגיע בעליו של המפעל ללשכתו של ראש המועצה ומסר לו 25 צ'קים, כל אחד על סך של 40,000 שקל. לאחר כשבוע בעליו של המפעל הגיע ללשכתו של ראש שאוקי ראש המועצה במועצה המקומית והעביר לו את התשלום הראשון של דמי הסחיטה על סך 40,000 שקל במזומן. ראש המועצה בתמורה השיב את הצ'ק, וכך היה במשך שבעה חודשים. התשלומים נפסקו לאחר שראש המועצה נעצר בחודש שעבר.
בבקשת המעצר עד תום ההליכים הוסיפו עורכי הדין מפרקליטות צפון כי "ראש המועצה שאוקי עמד בקשר עם גורמים עברייניים אלימים אשר ביצעו מקרי אלימות שכללו ירי והצתות לעבר בתי מגורים ובית עסק בשישה מועדים שונים במשך תקופה של כחצי שנה.
"מציאות בה אנשים תמימים נסחטים באכזריות על לא עוול בכפם על ידי עבריינים ומשפחות פשע אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם קיומו של שלטון החוק ומשילות מדינתית. נוכח היקף התופעה וחומרתה, המבקשת סבורה שיש לתת משקל בכורה לשיקולי מסוכנות בתיקים אלה, ובהיעדר נסיבות יוצאות מן הכלל, להוביל למעצר עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח".
- 2.מוחמד 17/08/2023 14:11הגב לתגובה זוואם ימצא שהם אשמים יש לדון אותם לקנסות גבוהים כך שלא יישאר להם רכוש בנוסף למאסר.
- 1.כ ד 17/08/2023 14:05הגב לתגובה זודר האוצר לא מעביר כסף ?
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
