בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.

"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".

הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?

דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.

בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".

• גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
• כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

הפרשה שנדונה באחרונה בבית המשפט העליון עוסקת בגבר שנפטר בעיצומו של הליך חדלות פירעון, לאחר שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים אך הוא עדיין לא הוכרז פושט רגל. לאחר מותו, התעוררה שאלה מורכבת: מה דינם של כספי הפנסיה שצבר במהלך שנות עבודתו - האם עליהם לעבור לנאמן שמונה לנכסיו לשם חלוקה לנושים, או שמא הכספים שייכים לנהנים על פי צוואתו או על פי הוראות הקופה? בית המשפט העליון, בהרכב השופטים עופר גרוסקופף, יעל וילנר ויעל וילנר, נדרש לסוגיה שהוגדרה על ידו ככזו "שלא הוכרעה עד כה בפסיקתנו", והעניק לה מענה עקרוני רחב. השופטים קבעו פה אחד כי במקרה שבו כספי הפנסיה לא מומשו בחיי החייב, ולא ניתן לגביהם צו שיפוטי המורה על העברתם לקופת הנשייה - הם שייכים לנהנים, ולא ניתן לראות בהם חלק מנכסי חדלות הפירעון.

במרכז ההכרעה עמדה השאלה האם יש לראות בכספי פנסיה נכס של החייב, או שמדובר בזכות אישית המוגנת בפני הנושים. בית המשפט ניתח את הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, וקבע כי המחוקק ביקש להעניק לכספי הפנסיה הגנה רחבה מפני תפיסה בידי הנושים, מתוך תפישה חברתית שרואה בהם אמצעי קיום בסיסי של אדם לעת זקנה. השופטים כתבו בהכרעתם כי, "העברת כספי הפנסיה לידי הנאמן, בלא שניתן לכך צו שיפוטי, אינה מתיישבת עם ההגנות שביקש המחוקק להעניק לחוסכים".

הם גם ציינו כי אמנם לבית המשפט של חדלות פירעון מוקנית סמכות להורות על העברת חלק מכספי הפנסיה לקופת הנשייה, אך הסמכות הזו מוגבלת ונעשית רק לאחר בחינה פרטנית של הצורך בשיקום כלכלי אל מול זכויות הקיום של החייב. מאחר שלא ניתנה החלטה שיפוטית מפורשת כזו לפני פטירתו, אין לנאמן כל זכות על הכספים האלה. "הנאמן אינו רשאי ליטול לעצמו את סמכותו של בית המשפט ולהורות על העברת כספי הפנסיה לאחר מותו של החייב", נכתב בפסק הדין שפורסם.

כספי הפנסיה אינם חלק מהעיזבון שניתן לחלוקה לנושים

עוד קבע בית המשפט כי המנגנון הקבוע בחוק נועד להבטיח כי כספי הפנסיה ישמשו בראש ובראשונה את החייב עצמו, ולא ייהפכו לכלי לגביית חובות לאחר מותו. לפי דברי השופט גרוסקופף, "הזכות לפנסיה נועדה להבטיח רשת ביטחון סוציאלית לחייב, לא לאפשר לנושים להיפרע על חשבון קיומו". לכן נקבע כי לאחר מותו של החייב, עם מימוש הזכות, הזכויות עוברות לנהנים המפורטים בקופה בהתאם לתקנון ולחוק, ואינן חלק מעיזבון שניתן לחלוקה לנושים.

• ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
• איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט נדרש גם להכריע בטענות הנאמן, שטען כי עצם קיומו של צו לפתיחת הליכים מקנה לו זכות בנכסי החייב, לרבות זכויותיו הפנסיוניות. ואולם טענה זו נדחתה. השופטים הדגישו כי כל עוד לא ניתנה החלטה שיפוטית המורה אחרת, זכות הפנסיה אינה ניתנת למימוש בידי הנאמן, לא נהפכת לנכס שבשליטתו. "אין בהליך חדלות הפירעון משום היתר אוטומטי להפקיע זכויות סוציאליות מהחייב או מיורשיו", נכתב בהכרעת הדין.