בני זוג זכו בפיצוי על איחור במסירה - כמה קיבלו?
בני זוג זכו בפיצוי על איחור במסירה וליקויי בנייה: 25 חודשים של סבל ותביעה שהסתיימה בהכרעה חשובה
הסיפור: דירה באיחור וליקויים שדורשים תיקון
בני זוג שרכשו דירת 4 חדרים בשטח של כ-90 מ"ר בפרויקט תמ"א 38 בחולון ב-2016 נאלצו לחכות יותר משנתיים לקבלת הדירה שהובטחה להם. האיחור במסירה, יחד עם ליקויי בנייה ואי-התאמות למפרט הטכני, הוביל אותם לתבוע את החברה הקבלנית "בני עשאל–אלעד השקעות" בסכום של 1.1 מיליון שקל.
בחודש שעבר, בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת דלית ורד, פסק לטובת בני הזוג באופן חלקי. החברה חויבה לפצות אותם בסכום של 274 אלף שקל, הכוללים פיצויים על האיחור במסירה, ליקויי בנייה ומעלית שלא עמדה בתקן שהובטח.
הכרעת בית המשפט: איחור במסירה ומעלית קטנה מהמובטח
הפיצויים הורכבו מכמה מרכיבים מרכזיים:
פיצוי על איחור במסירה: האיחור נמשך 25 חודשים, והפיצוי חושב לפי חוק המכר. בני הזוג דרשו פיצוי כפול – גם לפי החוק וגם לפי ההסכם עם החברה הקבלנית. בית המשפט הבהיר כי לא ניתן לקבל פיצוי כפול, ולכן פסק לזכותם את הגבוה מבין השניים – כ-156 אלף שקל.
פיצוי על מעלית קטנה: המפרט הטכני התחייב למעלית שיכולה להכיל שישה אנשים, אך בפועל נבנתה מעלית שמסוגלת להכיל רק ארבעה. בית המשפט קבע כי מתקנים נלווים כמו מעלית מהווים מרכיב חשוב בהחלטת הרוכש, ופסק פיצוי בגובה 30 אלף שקל.
פיצוי על ליקויי בנייה: בני הזוג קיבלו 78 אלף שקל על ליקויים שונים בדירה.
החזר על זיכויים: החברה חויבה לשלם עוד 10,000 שקל בגין החזר על זיכויים.
משמעות הפסיקה: מה למדו רוכשים וקבלנים?
הפסיקה הדגישה שתי נקודות חשובות:
איסור על פיצוי כפול: רוכשים אינם יכולים לדרוש פיצוי הן לפי חוק המכר והן לפי הסכם אישי עם הקבלן. במקרה של סתירה, יינתן הפיצוי הגבוה מבין השניים.
התחייבות למפרט הטכני: קבלנים מחויבים לעמוד בהתחייבויותיהם כפי שהן מופיעות במפרט הטכני. כל אי-התאמה – כמו גודל מעלית או פרטים אחרים – עשויה להוביל לפיצויים.
תגובת הצדדים
בני הזוג, באמצעות עורך דינם רון טורקלטאוב, טענו כי הפיצוי משקף רק חלק קטן מהנזק שנגרם להם. מנגד, משרד עורכי הדין של החברה הקבלנית מסר: "בית המשפט חזר על ההלכה כי אין לתבוע פיצוי כפול או מופרז מעבר למה שהחוק מאפשר".
- עסקת היוקרה התפוצצה: מה הסתיר סוחר המכוניות?
- קשיש הוריש הכל למטפלת, המדינה התנגדה - וניצחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
זכויות הרוכשים מול אחריות הקבלנים
פסק הדין מספק לרוכשי דירות כלים חשובים במקרים של ליקויים או איחור במסירה. הוא מזכיר לקבלנים את חשיבות עמידה במפרט הטכני ובמועדי המסירה, ולרוכשים – את זכותם לדרוש פיצויים במקרים של הפרת התחייבויות.
למרות הפיצוי, מקרים כאלו מדגישים את הצורך בהגנה משפטית חזקה עבור רוכשי דירות, וגם בחשיבה מחודשת על היחסים בין הרוכשים לחברות הבנייה.
- 2.רומי יובל 30/04/2025 11:41הגב לתגובה זומחפש עורך דין לתבוע פיצוי .0522571913
- 1.יעקב 04/01/2025 16:35הגב לתגובה זובתמא יש משפצים ויש שקונים חדש
אחים קוראים צוואה צילום: ביזפורטלהסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת
קשישה כבת 100 נישלה את כל הילדים שלה והורישה את כל רכושה לנכדיה. בית המשפט קבע כי היא לא היתה כשירה להבין את משמעות הצוואה בזמן שערכה אותה. הסרטון, חוות הדעת והמסמכים הרפואיים לא הותירו ספק לגבי מידת כשירותה. הירושה תחולק מחדש - הפעם שווה בשווה בין
הילדים
בשנות חייה האחרונות, כשהזמן כבר לא נספר ביומנים אלא בביקורי מטפלות ובמסמכים רפואיים, מצאה את עצמה קשישה כבת 100 בלב מאבק משפחתי חריף. שנים לאחר פטירתה, התברר כי החלטה אחת שקיבלה, או אולי לא באמת קיבלה, עתידה לקבוע מי יירש את ביתה, חסכונותיה וזיכרון חייה. פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע כי הצוואה שערכה המנוחה בגיל מתקדם מאוד, ובה נישלה את כל ילדיה לטובת נכדיה, אינה תקפה. בית המשפט הורה לקיים צוואה מוקדמת יותר, מ-2003, שבה חולק העיזבון בין ילדיה של המנוחה בחלקים שווים.
המנוחה, ילידת 1911, הלכה לעולמה ב-2018 כשהיא בת יותר מ-100. בחייה נולדו לה שישה ילדים - בן אחד וחמש בנות - אך חלק מילדיה נפטרו כבר בינקותם. הבן, אביהם של התובעים, היה דמות מורכבת בפרשה, כשעדותו תוארה בפסק הדין כבלתי קוהרנטית וככזו שלא ניתן להסתמך עליה. נכדיה של המנוחה, ילדיו של אותו בן, הם שפנו לבית המשפט בבקשה לקיים צוואה מאוחרת שערכה סבתם ב-2008, צוואה שבמסגרתה הורישה להם את כל רכושה ונישלה למעשה את ילדיה, למעט זכות מגורים שניתנה לבן בבית עד לסוף ימיו.
מנגד, חמש הבנות התנגדו לצוואה המאוחרת ודרשו לקיים צוואה קודמת מ-2003, שנערכה בפני עורך דין אחר, ובה נקבע כי העיזבון יחולק שווה בשווה בין כל הילדים. לטענתן, בעת עריכת הצוואה המאוחרת כבר סבלה האם מדמנציה חמורה ולא היתה כשירה להבין את משמעות מעשיה. הן הוסיפו וטענו למעורבות בלתי הוגנת של הנכדים בעריכת הצוואה. השופטת מירית פולוס קיבלה את ההתנגדות וקבעה כבר בפתח פרק ההכרעה כי, "מצאתי שיש להורות על פסילת הצוואה מהטעם שהמנוחה לא היתה כשירה בעת עריכתה וכי יש מקום לקיים את צוואתה המוקדמת". הקביעה הזו נשענה על תשתית ראייתית רחבה, ובעיקר על חוות דעתו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט, פרופ’ שלמה נוי.
חשוב - העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל
- הבן קיבל 1,000 שקל וטען: הצוואה של אבי מזויפת
- האחות ביקשה מחצית מהירושה - השופט לא הבין למה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המומחה בחן שורה ארוכה של מסמכים רפואיים וסוציאליים, ובהם אבחונים פסיכוגריאטריים, הערכות תלות ודוחות מהמוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה חד משמעית. לדבריו, כבר ב-2002 החלה המנוחה לסבול מירידה קוגניטיבית, שהחמירה והלכה עם השנים. ב-2007 היא אובחנה כסובלת מדמנציה קשה, ובינואר 2008 - חודשים ספורים לפני עריכת הצוואה - נקבע בהערכת תלות שנערכה כי היא "חסרת תובנה ובעלת ליקוי רציני בשיפוט". פרופ’ נוי סיכם וטען כי, "הסבירות הגבוהה יותר היא שבמועד הנדון לא היתה המנוחה כשירה לבצע פעולות משפטיות".
