דירה
צילום: pexels

בני זוג זכו בפיצוי על איחור במסירה - כמה קיבלו?

עמית בר | (2)


בני זוג זכו בפיצוי על איחור במסירה וליקויי בנייה: 25 חודשים של סבל ותביעה שהסתיימה בהכרעה חשובה


הסיפור: דירה באיחור וליקויים שדורשים תיקון

בני זוג שרכשו דירת 4 חדרים בשטח של כ-90 מ"ר בפרויקט תמ"א 38 בחולון ב-2016 נאלצו לחכות יותר משנתיים לקבלת הדירה שהובטחה להם. האיחור במסירה, יחד עם ליקויי בנייה ואי-התאמות למפרט הטכני, הוביל אותם לתבוע את החברה הקבלנית "בני עשאל–אלעד השקעות" בסכום של 1.1 מיליון שקל.

בחודש שעבר, בית משפט השלום בתל אביב, בראשות השופטת דלית ורד, פסק לטובת בני הזוג באופן חלקי. החברה חויבה לפצות אותם בסכום של 274 אלף שקל, הכוללים פיצויים על האיחור במסירה, ליקויי בנייה ומעלית שלא עמדה בתקן שהובטח.


הכרעת בית המשפט: איחור במסירה ומעלית קטנה מהמובטח

הפיצויים הורכבו מכמה מרכיבים מרכזיים:

  • פיצוי על איחור במסירה: האיחור נמשך 25 חודשים, והפיצוי חושב לפי חוק המכר. בני הזוג דרשו פיצוי כפול – גם לפי החוק וגם לפי ההסכם עם החברה הקבלנית. בית המשפט הבהיר כי לא ניתן לקבל פיצוי כפול, ולכן פסק לזכותם את הגבוה מבין השניים – כ-156 אלף שקל.

  • פיצוי על מעלית קטנה: המפרט הטכני התחייב למעלית שיכולה להכיל שישה אנשים, אך בפועל נבנתה מעלית שמסוגלת להכיל רק ארבעה. בית המשפט קבע כי מתקנים נלווים כמו מעלית מהווים מרכיב חשוב בהחלטת הרוכש, ופסק פיצוי בגובה 30 אלף שקל.

  • פיצוי על ליקויי בנייה: בני הזוג קיבלו 78 אלף שקל על ליקויים שונים בדירה.

  • החזר על זיכויים: החברה חויבה לשלם עוד 10,000 שקל בגין החזר על זיכויים.


משמעות הפסיקה: מה למדו רוכשים וקבלנים?

הפסיקה הדגישה שתי נקודות חשובות:

  1. איסור על פיצוי כפול: רוכשים אינם יכולים לדרוש פיצוי הן לפי חוק המכר והן לפי הסכם אישי עם הקבלן. במקרה של סתירה, יינתן הפיצוי הגבוה מבין השניים.

    משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
    אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?
  2. התחייבות למפרט הטכני: קבלנים מחויבים לעמוד בהתחייבויותיהם כפי שהן מופיעות במפרט הטכני. כל אי-התאמה – כמו גודל מעלית או פרטים אחרים – עשויה להוביל לפיצויים.


תגובת הצדדים

בני הזוג, באמצעות עורך דינם רון טורקלטאוב, טענו כי הפיצוי משקף רק חלק קטן מהנזק שנגרם להם. מנגד, משרד עורכי הדין של החברה הקבלנית מסר: "בית המשפט חזר על ההלכה כי אין לתבוע פיצוי כפול או מופרז מעבר למה שהחוק מאפשר".

קיראו עוד ב"משפט"


זכויות הרוכשים מול אחריות הקבלנים

פסק הדין מספק לרוכשי דירות כלים חשובים במקרים של ליקויים או איחור במסירה. הוא מזכיר לקבלנים את חשיבות עמידה במפרט הטכני ובמועדי המסירה, ולרוכשים – את זכותם לדרוש פיצויים במקרים של הפרת התחייבויות.

למרות הפיצוי, מקרים כאלו מדגישים את הצורך בהגנה משפטית חזקה עבור רוכשי דירות, וגם בחשיבה מחודשת על היחסים בין הרוכשים לחברות הבנייה.


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רומי יובל 30/04/2025 11:41
    הגב לתגובה זו
    מחפש עורך דין לתבוע פיצוי .0522571913
  • 1.
    יעקב 04/01/2025 16:35
    הגב לתגובה זו
    בתמא יש משפצים ויש שקונים חדש
צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.