ההתנהלות מוכיחה: לאף אחד לא באמת אכפת מהפועל תל אביב

למה בעלי הפועל תל אביב בעבר, בהווה ובעתיד מתווכחים על כמה מיליונים, מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן ולמה יש הפרשים כל כך גדולים בין החובות על הנייר לאלה בפועל? נקודה למחשבה
איציק יצחקי |

1. עוד בתחילת המשא ומתן מול אדמונד ספרא, הסברנו לכם למה המשא ומתן הזה לרכישת הפועל תל אביב עומד להיות ארוך. האדומים לא ממש מבינים לאן הם נכנסנו וככל שהבעלים המיועד נכנס עמוק יותר כדי לבחון את המספרים, כך הבעיות צצות וסימני השאלה הולכים וגדלים.

פירמת רואי החשבון דלויט תפרסם היום (ראשון) נתונים מדויקים לגבי היקף החובות של ההנהלה הקודמת, כלומר האחים איציק ושרון ניסנוב, אבל בדיקת הנאותות החלה עוד מזמן, בחודש אוגוסט. מי שערך את התחשיב אז הייתה חברת BDO, שהציגה נתונים שונים לגמרי. הסיבה לכך היא פשוטה: רואי חשבון נוטים לנתח לפעמים תמונת מצב בצורה קצת שונה. זה בדיוק כמו בחברה: כמו שחישוב הפחת של הנכסים יכול להיות מחושב בצורה שונה, כך גם בכדורגל – פירמות רואי חשבון מתעסקות במספרים, ולא בפוטנציאל שנובע ממכירות שחקנים. כך יצא שנוצר פער ענק בין שתי פירמות ענק. האחים ניסנוב והמינצברגרים טוענים כי ההיקף נמוך ועומד על פי כשני מיליון שקל, בעוד שהדוח של דלויט צפוי להציג היום תמונה שונה לגמרי – חובות של תשעה מיליון.

2. מה שצריך להדאיג את הפועל תל אביב זה לא המספרים הסופיים – המספרים האלה קטנים על ספרא. נכון, הוא איש עסקים ואנשי עסקים לא אוהבים לצאת פראיירים ועדיין – אם הוא היה רוצה לשים את היד על הפועל תל אביב הוא היה שם מזמן. עובדה: קבוצת ספרא הודיעה כי היא תרכוש את הקבוצה בתום בדיקת נאותות קצרה (הנה התכנית המלאה שלו). הבדיקה הזאת עולה לספרא לא מעט זמן וכסף – וזו הסיבה שהם שחררו בסוף השבוע הודעה לתקשורת, בה ביקשו עוד זמן.

מינצברג (באדיבות אדי קצפוב)

האוהדים הכי מסכנים. מינצברג (באדיבות אדי קצפוב)

לא ברור למה כולם לוקחים צעד אחורה כשלפתע מדברים על סיכום העסקה – האם אחים ניסנוב והמינצברגרים לא יכולים לשלוף מיליון שקל כדי להציל את הפועל תל אביב מסימן השאלה הגדולה שמרחף מעליה? הם לא חייבים, זה נכון, אבל נדמה לי שההוצאות בין משפטים ובעיקר ההתעסקות היום יומית בהפועל תל אביב על חשבון העסק, כבר מתחיל להיות לא משתלם בעליל.

כדי לפתור סאגה כזאת, צריך לדבר. לשבת בחדר אחד, להירתם כדי להציל את הפועל תל אביב מהמערבולת הזאת. האחים ניסנוב והמינצברגרים אשמים בחלק מהמצב של הפועל תל אביב כיום – בזכות ניהול כושל, בזכות החלטות לא נכונות, האדומים ירדו ליגה. כמו שזה נראה עכשיו, הכסף חשוב יותר מעתידה של הפועל תל אביב ואם זה המצב – ספרא צריך לקחת החלטה – כמה הוא מוכן ללכת על מנת לסגור את העסקה.

3. דבר אחד בטוח: ההשתהות הזאת לא תורמת לאף אחד. עדיף לסגור את העסקה כעת ולגרום לאוהדים מעט נחת, להיכנס לחלון ההעברות בתחושה שיש מי שעומד מאחורי הפועל תל אביב. במקום זה, הם נאלצים לשמוע כמה פעם אחר פעם, כמה המנהלים שלהם עסוקים בעצמם, במקום לדאוג לעתיד.

קיראו עוד ב"ביזספורט"

מקורב להנהלת המועדון סיכם הלילה כשאמר לביזספורט: "זה לא באמת משנה מה היקף החוב, מה שספרא רוצה לדעת הוא שאין הפתעות ובכל פעם הוא מגלה משהו חדש. אומרים לו שבמקרה הרע הפועל תל אביב תשלם עבור תביעות עתידיות 5 מיליון שקל, ואז הוא שומע שהסכום המקסימלי הוא 13. הוא לא יכול להיכנס ככה לעסקה. השאירו כאן בור גדול. הוא ייקח כמה ימים ואז יוחלט סופית אם הוא רוכש את הפועל תל אביב".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אולימפיאדה
צילום: Kyle Dias, Unsplash

קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה

לאחר שני נסיונות כושלים ועם טמפרטורות קיץ חריגות ובנוסף עניין זכויות אדם שעדיין ברקע מהמונדיאל,  קטאר מכריזה רשמית על כוונתה לארח את המשחקים האולימפיים והפארא-אולימפיים ומתחילה מהלך דיפלומטי-ספורטיבי שאפתני

רן קידר |
נושאים בכתבה אולימפיאדה קטאר

הוועד האולימפי של קטאר הודיע רשמית על כוונתו להתמודד על אירוח אולימפיאדת הקיץ והפראלימפיאדה של 2036. מדובר בניסיון שלישי למדינה, אחרי שנכשלה בנסיונות לאירוח משחקי 2016 ו‑2020. הפעם, כך נטען, מדובר בקטאר שונה: כזו שיש לה תשתיות כמעט מלאות (כ‑95% מוכנות), שורת אצטדיונים מתקדמים, מערכת מטרו, נמל תעופה חדש וניסיון מוכח מארגון אירועי ספורט בינלאומיים, בראשם מונדיאל 2022 ואליפויות עולם באתלטיקה, שחייה, כדוריד, טניס ומירוצי פורמולה 1. הניסיון הזה הוא חלק מהמאמצים הכבירים של קטאר ל"הלבין את שמה". קטאר קונה עסקים, קונה קבוצות כדורגל, רוכשת נדל"ן ברחבי העולם, כדי שאנשים בעולם יתפסו אותה בצד הנכון של המפה - "בצד של הטובים"  למרות שהיא חשודה כמסייעת לטרור, לא דמוקרטית ומזהמת. 

מדינת הנפט העשירה הזאת משתמשת בהון הגדול שלה כדי לנסות להשתלב בעולם גם כי היא מבינה שהנפט לא יהיה לעד. ההכנסות ממנו בירידה, והיא מנסה לפתח מנועי צמיחה כלכלים - תיירות זה אחד מהם ומונדיאל ואולימפיאדה מזניקים אותה גם בהיקף התיירים. 

קטאר מדגישה כי היא מגישה את הבקשה כחלק מחזון ארוך טווח: "ליצור מורשת כלכלית, חברתית וסביבתית", כך אומר שייח' ג’וואן בן חמד אל ת’אני, נשיא הוועד האולימפי המקומי. אך למרות הניסיון וההשקעה, האתגרים הפוליטיים, החברתיים והאקלים נותרו משמעותיים, ויש מי שמפקפק אם ההצעה תעבור את מבחן ועדת הבחירה של הוועד האולימפי הבינלאומי. אאל שכעת, הסיכויים טובים הרבה יותר ממה שהיה בעבר. 

מונדיאל 2022 אמנם סיפק לקטאר במה מרכזית לתצוגת תכלית של תשתיות מרשימות, לאחר השקעה של כ-300 מיליארד דולר, אך עם זאת גם חשף שורה של בעיות עמוקות. לפי דיווחים, אלפי עובדים זרים מתו או נפצעו קשות בתנאי העסקה בעייתיים במהלך הבנייה האינטנסיבית של המתקנים. אמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים קראו לפיפ"א ולממשלת קטאר להבטיח פיצוי לנפגעים. 

מערכת הקפאלה, שהיא שיטת פיקוח על עובדים זרים, שהייתה נהוגה במדינות רבות במפרץ הפרסי, כולל קטאר, סעודיה ואיחוד האמירויות. מדובר במנגנון משפטי שמחייב כל עובד זר להיקשר באופן ישיר למעסיק מקומי, ששולט בניידות העובד, עוררה ביקורת חריפה. גם חופש הביטוי הוגבל, עם חוקים שמאפשרים מעצר של מפגינים בטענה ל"הפרת הסדר הציבורי", כולל דיווחים על מעצרים בתנאים קשים.