כמה שכ"ד משלמים רוב השוכרים והאם יש עניין בבתים ללא ממ"ד?
בנק מזרחי טפחות מפרסם את מחקר משקיעי הנדל"ן הארצי הבוחן את ענף הנדל"ן, תוך שימת דגש על החשיבות וההשפעה של המלחמה על הציבור הכללי ועל מגזר המשקיעים בישראל. לצד מחקר המשקיעים הגדול, נעשה גם מחקר נדל"ני בקרב כלל הציבור.
המחקר, שבוצע על ידי מזרחי טפחות באמצעות מכון מחקר גיאוקרטוגרפיה, בחן כ-1,000 משיבים מעל גיל 21 מציבור המשקיעים בישראל - מי שגרים בדירה שבבעלותם ויש ברשותם דירה נוספת להשקעה ו/או מי שגרים בדירה שבבעלותם ואין להם דירה נוספת להשקעה אך הם שוקלים או שקלו לקנות דירה נוספת להשקעה ו/או מי שגרים בדירה בשכירות ויש בבעלותם דירה אחת אך הם גם שוקלים לקנות דירה נוספת להשקעה ו/או מי שגרים בדירה בשכירות ויש בבעלותם יותר מנכס אחד למגורים להשקעה. ובנוסף, בוצע מחקר בקרב 1,000 משיבים בגילאי 21 ומעלה מהציבור הכללי, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל.
בעלי הנכסים להשקעה ממוקדים בישראל
מהמחקר בקרב משקיעים פוטנציאלים בשוק הנדל"ן, עולה כי 82% מהישראלים שיש ברשותם נכס להשקעה – מחזיקים בנכסים רק בישראל. 11% משקיעים רק בנכסים בחו"ל, ורק 7% משקיעים גם בארץ וגם בחו"ל. עם זאת, 37% מהמשקיעים שוקלים לרכוש נכס להשקעה מחוץ לישראל, בעוד ש-41% כלל לא שקלו מהלך מן הסוג הזה. 22 אחוזים שקלו להשקיע בנכסים במדינות זרות, אך החליטו לבסוף להשאיר את הכסף בארץ.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הקשיים, רוב המשקיעים הישראלים מעדיפים את ישראל. 67% הסכימו עם הקביעה כי "תמיד ניתן למצוא הזדמנויות להשקעה בנדל"ן בישראל". עם זאת, 46% מהמשקיעים סבורים כי המלחמה פגעה באפשרויות ההשקעה בישראל. 28% נותרו אופטימיים וסבורים כי יש אופציות חדשות שבהן אפשר להשקיע בגלל המלחמה, ו-27% סבורים ששום דבר לא השתנה בתחום הזה בגלל המלחמה.
אם כך, מה מוביל את הישראלים להשקיע את כספם דווקא בנדל"ן למגורים בישראל? 41% אמרו כי נכס ישראלי מאפשר להם יותר שליטה על ניהול הנכס, ו-17% אמרו כי הם מכירים טוב יותר את השוק המקומי. 20% אמרו כי הם חשים בטוחים יותר להשקיע בארץ, ואילו 18% הודיעו כי השקעה בישראל היא גם מעשה ציוני מבחינתם.
68% מהמשקיעים השיבו כי ישארו בישראל גם אם המצב הכלכלי יהיה מאוד רע, בעוד ש-32% מהמשקיעים חושבים אחרת. ומה יקרה אם המצב הביטחוני יחמיר? 73% אומרים כי לא יעזבו את הארץ, ורק 27% עשויים לעשות כן. איך אפשר להסביר את הנחישות להישאר בכל מצב? אולי כי 66% לא מאמינים שמצבם ישתפר אם יהגרו מכאן. 82% נחושים להישאר במדינה ולהיאבק למען הערכים שהם מאמינים בהם. 85% סבורים שאנשים מוכשרים יכולים להצליח בישראל – בכל מצב, ולמרות המצב.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הישראלים יודעים שהמחירים בארץ עלו בשנים האחרונות באופן משמעותי, אבל מה הלאה? 2024 היא לא שנה רגילה, ולמרות המצב - המשקיעים אופטימיים, וסבורים כי המחירים ימשיכו לעלות. 89% ממשתתפי המחקר ציינו כי הם מאמינים שמחירי הנכסים יעלו בעתיד. רוב המשקיעים הישראלים סבורים כי בשוק המקומי עדיין יש הזדמנויות טובות להשקעה: 63% מאמינים כי גם כיום יש הזדמנויות טובות בישראל, ורק 37% סבורים כי מי שלא השקיע עד עכשיו - פספס את רכבת ההזדמנויות של שוק הנדל"ן.
כשנשאלו עבור מי הם רוכשים את הנכסים שבהם הם משקיעים, 83% השיבו כי הם משקיעים כדי שיוכלו להוריש נכסים לילדיהם. מהממצאים בקרב הציבור הכללי עולות מספר תובנות מעניינות: בשאלה מה הוא האזור הבטוח ביותר בישראל, יש חלוקת תשובות כמעט שווה: 48% סבורים, כי האזור הבטוח ביותר בישראל הוא אזור המרכז, ולעומתם 52% סבורים שזו טענה לא נכונה. עם זאת, הציבור לא ממהר להעתיק את מגוריו לאזורי העימות בצפון ובדרום: רק 31% אמרו שיהיו מוכנים לעבור לאזורים אלה לעומת קרוב ל-70% שלא יעשו את המעבר.
לא קונים בית בלי ממ"ד
ממ"דים ומקלטים הפכו זה מכבר לחלק מהשיח הציבורי: 82% בקרב הציבור הכללי מצהירים כי לא היו קונים בית ללא ממ"ד. 51% מהישראלים חיים כבר כיום בדירות עם ממ"ד בתוך הדירה ולעוד 7% יש ממ"ד קומתי (סה"כ 58% חיים עם ממ"ד צמוד), ול-29% יש מקלט בבניין. ל-9% יש מקלט ציבורי נגיש. ועדיין, 14% מהישראלים לא מוגנים בשום דרך.

ממצאים מרכזיים בקרב ציבור המשקיעים
65% מהמשקיעים מאמינים כי לאחר המלחמה – המחירים ימשיכו לעלות. 86% מהמשקיעים סבורים כי זו העת להשקיע בנדל"ן – משום שהמחירים ימשיכו לעלות ממילא. 68% מהמשקיעים השיבו כי ישארו בישראל גם אם המצב הכלכלי יהיה מאוד רע.
44% מהמשקיעים סבורים כי מצבה של ישראל ישתפר בעוד כשנה. 82% מהישראלים שיש ברשותם נכס להשקעה – מחזיקים בנכסים רק בישראל, 37% מהמשקיעים שוקלים לרכוש נכס להשקעה מחוץ לישראל. 67% הסכימו עם הקביעה כי "תמיד ניתן למצוא הזדמנויות להשקעה בנדל"ן בישראל", 46% מהמשקיעים סבורים כי המלחמה פגעה באפשרויות ההשקעה בישראל.
רוב המשקיעים הישראלים סבורים כי בשוק המקומי עדיין יש הזדמנויות טובות להשקעה: 63% מאמינים כי גם כיום יש הזדמנויות טובות בישראל, ורק 37% סבורים כי מי שלא השקיע עד עכשיו - פספס את רכבת ההזדמנויות של שוק הנדל"ן. כששאלנו עבור מי הם רוכשים את הנכסים שבהם הם משקיעים, 83% השיבו כי הם משקיעים כדי שיוכלו להוריש נכסים לילדיהם.
למה, בעצם, רוצים הישראלים להשקיע בנכסים בחו"ל, מה מוביל אותם למהלך מן הסוג הזה הרחק מן הבית? 52% טוענים כי השקעה בחו"ל נועדה לאזן סיכונים בשל המצב בישראל. 48% התנגדו לקביעה הזו. כשבדקנו האם קניית נכס בחו"ל היא הכנה למעבר, רוב המשקיעים הישראלים שללו את האפשרות הזו: 64% מהמשקיעים דחו את הטענה כי בכוונתם לעבור לגור בנכס שבו הם משקיעים מחוץ לישראל, ורק 36% העלו את האפשרות הזו כאפשרות רלוונטית.
מהן המדינות המועדפות על ישראלים השוקלים להשקיע בחו"ל: 42% שוקלים לרכוש דירה או נכס ביוון, 34% בקפריסין ו-20% שוקלים לקנות בית במזרח אירופה. 30% דווקא מרחיקים למחוזות אחרים, ושוקלים להשקיע בארצות הברית, 26% במערב אירופה, ורק כ-5% נושאים עיניים לנכס במזרח הרחוק.
76% אמרו כי לא ירכשו דירה להשקעה ללא ממ"ד. רבע מן המשקיעים קצת פחות מודאגים, ולא פוסלים אופציה להשקיע בדירה שאין בה ממ"ד. למרות הפגיעה במלחמה 38% מוכנים לשקול קניית דירה בפריפריה לעומת 62% מהמשקיעים שלא היו קונים נכס בישוב שנפגע במהלך המלחמה.
50% מהמשקיעים סבורים כי השקעה בקרקעות ובנכסים למגורים באזורי העימות היא השקעה עתידית כדאית.
ממצאים מרכזיים בקרב הציבור הכללי
הישראלים אומרים כי לא שינו דעתם לגבי האזורים שבהם היו רוצים לרכוש דירה: 37% נושאים עיניים לחיפה ולאזור הכרמל, 25% לירושלים והסביבה, 25% רוצים לגור בגליל התחתון, 21% מתעניינים באזור הנגב, 20% בגליל העליון, 17% ברמת הגולן, 13% ביישובי עוטף עזה, 12% ביו"ש, ו-12% מוכנים לגור ביישובי קו העימות בצפון.
48% סבורים כיום כי האזור היחיד הבטוח בישראל הוא אזור המרכז. 52% סבורים שזו טענה לא נכונה. עם זאת, קשה מאוד להניע ישראלים לעבור דרומה או צפונה לכיוון קווי העימות: כ-31% בלבד אמרו שהיו שוקלים מעבר כזה, חרף המשמעויות הביטחוניות.
מקומות עבודה אטרקטיביים ומתגמלים לא היו משכנעים את רוב הישראלים לעבור לאזורי עימות: 69% אמרו כי לא היו עוברים לגור בדרום או בצפון, ורק 31% היו שוקלים את המעבר. 64% מהישראלים סבורים כי זוג צעיר שלא משופע במזומנים מהבית, יוכל להקים את ביתו הראשון רק באזורים "מסוכנים", שם המחירים נוחים יותר, לכאורה.
82% מצהירים כי לא היו קונים בית ללא ממ"ד. 51% מהישראלים חיים כבר כיום בדירות עם ממ"ד בתוך הדירה ולעוד 7% יש ממ"ד קומתי (סה"כ 58% חיים עם ממ"ד צמוד), ול-29% יש מקלט בבניין. ל-9% יש מקלט ציבורי נגיש. ועדיין, 14% מהישראלים לא מוגנים בשום דרך.
38% מהשוכרים משלמים בין 2,001–4,000 שקל על שכר דירה ו-29% משלמים בין 4001,-6,000 שקל .
- 1.dw 05/09/2024 11:18הגב לתגובה זוסקר זה בעצם מילים על הקרח. בפועל רוב הדירות להשקעה (להשכרה) בישראל הן דירות ללא ממ"ד (אם כי בד"כ עם מקלט בניין, שזה אגב פתרון בטוח הרבה יותר,הממד מיועד להגן מרסיסים של טיל קטן, בשונה מפגיעה ישירה של טיל גדול), ולו כי הן דירות ישנות. דירה חדשה פשוט פחות משתלם לקנות ולהשכיר, כי אין אפסייד תמא. למה שמשקיע יסבסד דיור לאדם זר בתשואה של 2-3 % ? לו הדיבורים היו מתבטאים במעשים אז הייתי מצפה לראות בשטח הרבה הרבה יותר פתרונות חמ"ד, שזה חדר מוגן דירתי. מתקינים לוחות ברזל בחדר בדירה ומצפים. החיסרון העיקרי הוא הקטנה קלה של החדר. יש כמה וכמה חברות המציעות את פתרון המיגון הזה. שבוע עבודה, 80 אלשח ויש לנו חדר מוגן בדירה. לא צריך טובות של אישור עיריה או שכנים. כמה משקיעים (משכירים) אתם מכירים שהשקיעו בפתרון כזה? בודדים, אם בכלל. למה? הלא לפי הסקר השוכרים היו מוכנים לשלם הרבה יותר עבור דירה כזו, לא? כלומר הסיבה היא כנראה טיפה אחרת, כשלהערכתי הדירות עם הממד מבוקשות יותר בעיקר כי... הן חדשות יותר! כלומר דירה המגיעה בדכ עם מעלית,חניה ומרפסת. יותר שוכרים חושקים במוצר הזה. וואו. איזו הפתעה. :-)

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"
לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי
יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון.
מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.
החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.
שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.
- מנורה צפויה להשקיע ביוסי אברהמי - המטרה להמשך: הנפקה בבורסה
- פינוי בינוי בצהלה: 160 דירות ייבנו, כמה תעלה דירה באזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?
