כמה שכ"ד משלמים רוב השוכרים והאם יש עניין בבתים ללא ממ"ד?
בנק מזרחי טפחות מפרסם את מחקר משקיעי הנדל"ן הארצי הבוחן את ענף הנדל"ן, תוך שימת דגש על החשיבות וההשפעה של המלחמה על הציבור הכללי ועל מגזר המשקיעים בישראל. לצד מחקר המשקיעים הגדול, נעשה גם מחקר נדל"ני בקרב כלל הציבור.
המחקר, שבוצע על ידי מזרחי טפחות באמצעות מכון מחקר גיאוקרטוגרפיה, בחן כ-1,000 משיבים מעל גיל 21 מציבור המשקיעים בישראל - מי שגרים בדירה שבבעלותם ויש ברשותם דירה נוספת להשקעה ו/או מי שגרים בדירה שבבעלותם ואין להם דירה נוספת להשקעה אך הם שוקלים או שקלו לקנות דירה נוספת להשקעה ו/או מי שגרים בדירה בשכירות ויש בבעלותם דירה אחת אך הם גם שוקלים לקנות דירה נוספת להשקעה ו/או מי שגרים בדירה בשכירות ויש בבעלותם יותר מנכס אחד למגורים להשקעה. ובנוסף, בוצע מחקר בקרב 1,000 משיבים בגילאי 21 ומעלה מהציבור הכללי, המהווים מדגם ארצי ומייצג של האוכלוסייה הבוגרת במדינת ישראל.
בעלי הנכסים להשקעה ממוקדים בישראל
מהמחקר בקרב משקיעים פוטנציאלים בשוק הנדל"ן, עולה כי 82% מהישראלים שיש ברשותם נכס להשקעה – מחזיקים בנכסים רק בישראל. 11% משקיעים רק בנכסים בחו"ל, ורק 7% משקיעים גם בארץ וגם בחו"ל. עם זאת, 37% מהמשקיעים שוקלים לרכוש נכס להשקעה מחוץ לישראל, בעוד ש-41% כלל לא שקלו מהלך מן הסוג הזה. 22 אחוזים שקלו להשקיע בנכסים במדינות זרות, אך החליטו לבסוף להשאיר את הכסף בארץ.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- מנכ"ל האוצר: "תקציב הביטחון חייב תקרה - אחרת אין יעילות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הקשיים, רוב המשקיעים הישראלים מעדיפים את ישראל. 67% הסכימו עם הקביעה כי "תמיד ניתן למצוא הזדמנויות להשקעה בנדל"ן בישראל". עם זאת, 46% מהמשקיעים סבורים כי המלחמה פגעה באפשרויות ההשקעה בישראל. 28% נותרו אופטימיים וסבורים כי יש אופציות חדשות שבהן אפשר להשקיע בגלל המלחמה, ו-27% סבורים ששום דבר לא השתנה בתחום הזה בגלל המלחמה.
אם כך, מה מוביל את הישראלים להשקיע את כספם דווקא בנדל"ן למגורים בישראל? 41% אמרו כי נכס ישראלי מאפשר להם יותר שליטה על ניהול הנכס, ו-17% אמרו כי הם מכירים טוב יותר את השוק המקומי. 20% אמרו כי הם חשים בטוחים יותר להשקיע בארץ, ואילו 18% הודיעו כי השקעה בישראל היא גם מעשה ציוני מבחינתם.
68% מהמשקיעים השיבו כי ישארו בישראל גם אם המצב הכלכלי יהיה מאוד רע, בעוד ש-32% מהמשקיעים חושבים אחרת. ומה יקרה אם המצב הביטחוני יחמיר? 73% אומרים כי לא יעזבו את הארץ, ורק 27% עשויים לעשות כן. איך אפשר להסביר את הנחישות להישאר בכל מצב? אולי כי 66% לא מאמינים שמצבם ישתפר אם יהגרו מכאן. 82% נחושים להישאר במדינה ולהיאבק למען הערכים שהם מאמינים בהם. 85% סבורים שאנשים מוכשרים יכולים להצליח בישראל – בכל מצב, ולמרות המצב.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- רמ"י שיווקה כ-10 אלף דירות ברחבי הארץ; טרם פורסמה חוברת למכרז
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על...
הישראלים יודעים שהמחירים בארץ עלו בשנים האחרונות באופן משמעותי, אבל מה הלאה? 2024 היא לא שנה רגילה, ולמרות המצב - המשקיעים אופטימיים, וסבורים כי המחירים ימשיכו לעלות. 89% ממשתתפי המחקר ציינו כי הם מאמינים שמחירי הנכסים יעלו בעתיד. רוב המשקיעים הישראלים סבורים כי בשוק המקומי עדיין יש הזדמנויות טובות להשקעה: 63% מאמינים כי גם כיום יש הזדמנויות טובות בישראל, ורק 37% סבורים כי מי שלא השקיע עד עכשיו - פספס את רכבת ההזדמנויות של שוק הנדל"ן.
כשנשאלו עבור מי הם רוכשים את הנכסים שבהם הם משקיעים, 83% השיבו כי הם משקיעים כדי שיוכלו להוריש נכסים לילדיהם. מהממצאים בקרב הציבור הכללי עולות מספר תובנות מעניינות: בשאלה מה הוא האזור הבטוח ביותר בישראל, יש חלוקת תשובות כמעט שווה: 48% סבורים, כי האזור הבטוח ביותר בישראל הוא אזור המרכז, ולעומתם 52% סבורים שזו טענה לא נכונה. עם זאת, הציבור לא ממהר להעתיק את מגוריו לאזורי העימות בצפון ובדרום: רק 31% אמרו שיהיו מוכנים לעבור לאזורים אלה לעומת קרוב ל-70% שלא יעשו את המעבר.
לא קונים בית בלי ממ"ד
ממ"דים ומקלטים הפכו זה מכבר לחלק מהשיח הציבורי: 82% בקרב הציבור הכללי מצהירים כי לא היו קונים בית ללא ממ"ד. 51% מהישראלים חיים כבר כיום בדירות עם ממ"ד בתוך הדירה ולעוד 7% יש ממ"ד קומתי (סה"כ 58% חיים עם ממ"ד צמוד), ול-29% יש מקלט בבניין. ל-9% יש מקלט ציבורי נגיש. ועדיין, 14% מהישראלים לא מוגנים בשום דרך.
ממצאים מרכזיים בקרב ציבור המשקיעים
65% מהמשקיעים מאמינים כי לאחר המלחמה – המחירים ימשיכו לעלות. 86% מהמשקיעים סבורים כי זו העת להשקיע בנדל"ן – משום שהמחירים ימשיכו לעלות ממילא. 68% מהמשקיעים השיבו כי ישארו בישראל גם אם המצב הכלכלי יהיה מאוד רע.
44% מהמשקיעים סבורים כי מצבה של ישראל ישתפר בעוד כשנה. 82% מהישראלים שיש ברשותם נכס להשקעה – מחזיקים בנכסים רק בישראל, 37% מהמשקיעים שוקלים לרכוש נכס להשקעה מחוץ לישראל. 67% הסכימו עם הקביעה כי "תמיד ניתן למצוא הזדמנויות להשקעה בנדל"ן בישראל", 46% מהמשקיעים סבורים כי המלחמה פגעה באפשרויות ההשקעה בישראל.
רוב המשקיעים הישראלים סבורים כי בשוק המקומי עדיין יש הזדמנויות טובות להשקעה: 63% מאמינים כי גם כיום יש הזדמנויות טובות בישראל, ורק 37% סבורים כי מי שלא השקיע עד עכשיו - פספס את רכבת ההזדמנויות של שוק הנדל"ן. כששאלנו עבור מי הם רוכשים את הנכסים שבהם הם משקיעים, 83% השיבו כי הם משקיעים כדי שיוכלו להוריש נכסים לילדיהם.
למה, בעצם, רוצים הישראלים להשקיע בנכסים בחו"ל, מה מוביל אותם למהלך מן הסוג הזה הרחק מן הבית? 52% טוענים כי השקעה בחו"ל נועדה לאזן סיכונים בשל המצב בישראל. 48% התנגדו לקביעה הזו. כשבדקנו האם קניית נכס בחו"ל היא הכנה למעבר, רוב המשקיעים הישראלים שללו את האפשרות הזו: 64% מהמשקיעים דחו את הטענה כי בכוונתם לעבור לגור בנכס שבו הם משקיעים מחוץ לישראל, ורק 36% העלו את האפשרות הזו כאפשרות רלוונטית.
מהן המדינות המועדפות על ישראלים השוקלים להשקיע בחו"ל: 42% שוקלים לרכוש דירה או נכס ביוון, 34% בקפריסין ו-20% שוקלים לקנות בית במזרח אירופה. 30% דווקא מרחיקים למחוזות אחרים, ושוקלים להשקיע בארצות הברית, 26% במערב אירופה, ורק כ-5% נושאים עיניים לנכס במזרח הרחוק.
76% אמרו כי לא ירכשו דירה להשקעה ללא ממ"ד. רבע מן המשקיעים קצת פחות מודאגים, ולא פוסלים אופציה להשקיע בדירה שאין בה ממ"ד. למרות הפגיעה במלחמה 38% מוכנים לשקול קניית דירה בפריפריה לעומת 62% מהמשקיעים שלא היו קונים נכס בישוב שנפגע במהלך המלחמה.
50% מהמשקיעים סבורים כי השקעה בקרקעות ובנכסים למגורים באזורי העימות היא השקעה עתידית כדאית.
ממצאים מרכזיים בקרב הציבור הכללי
הישראלים אומרים כי לא שינו דעתם לגבי האזורים שבהם היו רוצים לרכוש דירה: 37% נושאים עיניים לחיפה ולאזור הכרמל, 25% לירושלים והסביבה, 25% רוצים לגור בגליל התחתון, 21% מתעניינים באזור הנגב, 20% בגליל העליון, 17% ברמת הגולן, 13% ביישובי עוטף עזה, 12% ביו"ש, ו-12% מוכנים לגור ביישובי קו העימות בצפון.
48% סבורים כיום כי האזור היחיד הבטוח בישראל הוא אזור המרכז. 52% סבורים שזו טענה לא נכונה. עם זאת, קשה מאוד להניע ישראלים לעבור דרומה או צפונה לכיוון קווי העימות: כ-31% בלבד אמרו שהיו שוקלים מעבר כזה, חרף המשמעויות הביטחוניות.
מקומות עבודה אטרקטיביים ומתגמלים לא היו משכנעים את רוב הישראלים לעבור לאזורי עימות: 69% אמרו כי לא היו עוברים לגור בדרום או בצפון, ורק 31% היו שוקלים את המעבר. 64% מהישראלים סבורים כי זוג צעיר שלא משופע במזומנים מהבית, יוכל להקים את ביתו הראשון רק באזורים "מסוכנים", שם המחירים נוחים יותר, לכאורה.
82% מצהירים כי לא היו קונים בית ללא ממ"ד. 51% מהישראלים חיים כבר כיום בדירות עם ממ"ד בתוך הדירה ולעוד 7% יש ממ"ד קומתי (סה"כ 58% חיים עם ממ"ד צמוד), ול-29% יש מקלט בבניין. ל-9% יש מקלט ציבורי נגיש. ועדיין, 14% מהישראלים לא מוגנים בשום דרך.
38% מהשוכרים משלמים בין 2,001–4,000 שקל על שכר דירה ו-29% משלמים בין 4001,-6,000 שקל .
- 1.dw 05/09/2024 11:18הגב לתגובה זוסקר זה בעצם מילים על הקרח. בפועל רוב הדירות להשקעה (להשכרה) בישראל הן דירות ללא ממ"ד (אם כי בד"כ עם מקלט בניין, שזה אגב פתרון בטוח הרבה יותר,הממד מיועד להגן מרסיסים של טיל קטן, בשונה מפגיעה ישירה של טיל גדול), ולו כי הן דירות ישנות. דירה חדשה פשוט פחות משתלם לקנות ולהשכיר, כי אין אפסייד תמא. למה שמשקיע יסבסד דיור לאדם זר בתשואה של 2-3 % ? לו הדיבורים היו מתבטאים במעשים אז הייתי מצפה לראות בשטח הרבה הרבה יותר פתרונות חמ"ד, שזה חדר מוגן דירתי. מתקינים לוחות ברזל בחדר בדירה ומצפים. החיסרון העיקרי הוא הקטנה קלה של החדר. יש כמה וכמה חברות המציעות את פתרון המיגון הזה. שבוע עבודה, 80 אלשח ויש לנו חדר מוגן בדירה. לא צריך טובות של אישור עיריה או שכנים. כמה משקיעים (משכירים) אתם מכירים שהשקיעו בפתרון כזה? בודדים, אם בכלל. למה? הלא לפי הסקר השוכרים היו מוכנים לשלם הרבה יותר עבור דירה כזו, לא? כלומר הסיבה היא כנראה טיפה אחרת, כשלהערכתי הדירות עם הממד מבוקשות יותר בעיקר כי... הן חדשות יותר! כלומר דירה המגיעה בדכ עם מעלית,חניה ומרפסת. יותר שוכרים חושקים במוצר הזה. וואו. איזו הפתעה. :-)

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה
הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה
הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות -0.47% מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -2.77% , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ.
במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות.
מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.
הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים.
- הכשרה התחדשות: ההכנסות זינקו פי 4; ההפסד הסתכם בכ-3.7 מיליון שקל
- היתר רביעי בתוך חודש: הכשרה התחדשות תקים 27 דירות בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.