גבעתיים נדל"ן נדלן בניין בניה חדשה
צילום: BizTV
מחירי הדירות לאן

סיפורו של רחוב בגבעתיים: למה המחירים יורדים ב-3,000 שקל למטר?

רחוב כצנלסון נחשב ללהיט בקרב מתווכים, בגלל כמות העסקאות הגבוהה יחסית, אבל גם בו המחירים יורדים. על מה בעלי הדירות בונים, איך זה קשור לרכבת הקלה ולמה דווקא הרחוב הזה הוא תמונת מראה של גבעתיים?
איציק יצחקי | (16)

רחוב כצנלסון בגבעתיים נחשב ללהיט נדל"ן עבור מתווכים. הוא רחוב מרכזי, בלב גוש דן, שמייצר עסקאות מהירות, אחדות או עשרות בכל חודש. מאז עליית הריבית, משהו קרה בגבעתיים. אנשים הפסיקו למכור ואנשים הפסיקו לקנות. אין עסקאות. הביקוש קטן וגם ההיצע. במחירים של 40 אלף שקל למטר, תושבי גבעתיים מחכים. מי שלחוץ, מוכר, ומי שלא - מעדיף לחכות ליום שאחרי הסערה.

כצנלסון הוא דוגמא טובה לרחוב שיכול לספק לנו הצצה למחירי הדיור בגבעתיים - תמונת מראה. למה דווקא הוא? ממבט על מספר העסקאות, עולה שזה הרחוב התוסס של גבעתיים, אבל, ויש אבל - המחירים בו משתנים מאוד בין דירה לדירה. הדירות הקטנות, שני חדרים, מוכרות גם ב-50 אלף שקל למטר. דוגמא לכך התרחשה ממש לפני מספר שבועות. זה קרה בכצנלסון 126, כשדירת 34 מטר נמכרה ב-1.73 מיליון שקל. אבל זה כלל ידוע שככל שהדירה קטנה יותר המחיר למ"ר גבוה יותר. הסיבה היא המחיר הכולל של דירות קטנות שהוא בכל זאת נמוך ממחיר הדירות הגדולות.  בכל מקרה - עסקה של מכירת דירה, אם אפשר לקרוא לזה דירה - 34 מטר, היא לא ממש נחשבת לסטטיסטיקה. 

על מנת לעשות השוואה אמיתית, לקחנו דירות 3 חדרים בבניינים די זהים, ישנים בעיקר (רוב הדירות שנמכרות הן משנות ה-50 עד 70), כדי להבין מה השתנה כאן בחודשים האחרונים. בסוף השנה שעברה, סביב חודש נובמבר, המחירים עבור דירה כזאת עמדו על 44-45 אלף שקל למטר (הנה ההרחבה של שכונת בורוכוב, לפי הירידה במחירי הדירות).

מאז חודש אפריל, משהו השתנה, אנחנו מוצאים עסקאות ב-42-43 אלף שקל למטר, על דירות די זהות בגודלן ובאופי הבניין. זיהינו שיש ירידה ממוצעת של 2,000-2,500 שקל למטר כשאם בוחנים את היצע הדירות בלוחות המודעות ומחשבים "הנחת מו"מ נוספת, מקבלים שהירידה היא באזור 3,000 שקל למ"ר.  משהו כמו 6%-8%. 

>> סיפורו של רחוב ביבנה - בכמה ירדו המחירים בשנה האחרונה ובכמה עלו בעשור?

>> סיפורו של רחוב ברעננה הוא סיפור של מדינה שלמה

גם בבניינים אחרים, בהם המחיר למ"ר היה מעט יותר גבוה מהממוצע, זיהינו ירידת מחירים דומה, במספר עסקאות שנעשו מאז תחילת השנה.

חשוב להדגיש: גבעתיים היא אחת הערים היקרות בישראל. אחרי שהשבוע פורסם שתל אביב היא העיר היקרה באירופה לרכישת דירה, היא הפכה לאלטרנטיבה המרכזית של הצעירים, והיא כבר לא "עיר הזקנים", כפי שהיו מכנים אותה בעבר. המיקום הנהדר שלה, ובתוספת הפאבים השכונתיים שיוצרים לא מעט עניין, הצעירים רוצים לבוא הנה. היא פחות רועשת מתל אביב ואיכות החיים בה גבוהה יותר. עד שיפתחו קווים נוספים, תושביה נוסעים לבקר את השכנה רמת גן כדי להגיע לתל אביב במהירות.

ההערכה של שמאים היא שהמחירים באזור יעלו עם פתיחת הקו הסגול של הרכבת הקלה, שעתיד לעצור, החל משנת 2026, בשתי תחנות בדרום העיר: כורזין ורחוב המאבק. כשזה יקרה, אלמנט המרחק מתל אביב ייעלם כלא היה. יש שכונות בתל אביב שהיו מקנאות בה. עם זאת, זה ממש לא בטוח - אחרי הכל, המחירים שלה קרובי למחירים של תל אביב והמרחק בינה לבין תל אביב הוא דקות של נסיעה. כך שצריך להיות סקפטיים עם ההשפעה של הרכבת הקלה כשבינתיים יהיו שנים קשות לתושבים בסמוך לתוואי הרכבת - חפירות ופקקי תנועה.   

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מחירי השכירות באזור נעים סביב 6,500 שקל ל-3 חדרים, 7,000 שקל לארבעה. זה כמובן ממוצע ותלוי בגודל הדירה ובבניין. 5 חדרים מרווחת תושכר סביב 9,000 שקל. מחירי השכירויות עלו מתחילת השנה בכ-5% וזה מבטא את המצב בארץ - ירידות מחירי הדירות לצד עלייה בשכר הדירה. 

המשמעות של שכר הדירה למשקיעים - תשואה של 2.5%  -אם צריך לכמת את זה למספרים, אז עבור דירת 4 חדרים ממוצעת בשכונת בורוכוב (לא מדובר בדירת 100 מטר, אלא דירה קטנה יותר) אפשר לקבל עד 2.5% (למרות מחירי השכירות עלו, והדירות מושכרות ברף הגבוה). זה לא הרבה, לא בטוח שזה משתלם למשקיעים ולכן לא רואים ביקושים של משקיעים.

עסקאות מהשבועות האחרונים באזור (ממוצע של 41,981 אלף שקל למטר)

בבורוכוב 34 א', 167 מ"ר, 5 חדרים, קומה 1 - 7.9 מיליון שקל.

כצנלסון 59, 56 מ"ר, 2.5 חדרים, קומה 1 - 2.3 מיליון שקל.

אחדות העבודה 2, 45 מ"ר, 2 חדרין, קומה 1 - 2.35 מיליון שקל.

גולדשטיין אהרון 16, 108 מ"ר, 4 חדרים, קומה 2 - 3.58 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רינה 03/09/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
    כצנלסון הוא רחוב פח מתחילתו ועד סופו. מי שרכש שם במחיר בועה לא גר בעיר. לא דוגמא לכלום
  • מתווכים זו הרעה החולה של המדינה (ל"ת)
    אייל 04/09/2023 22:57
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    ויצמן (ל"ת)
    רינה 03/09/2023 14:02
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    מאפיה של מתווכים עבדה פה קשה על הקפצת מחירים (ל"ת)
    והציבור כרגיל,מפסיד 03/09/2023 09:35
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    ליאור 03/09/2023 09:04
    הגב לתגובה זו
    מדהים מה שאנשים מוכנים לשלם בשביל לגור קרוב לתל אביב :)
  • 8.
    אין דירות 4 חדרים נורמליות ב 7000 שח (ל"ת)
    גילי 03/09/2023 08:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מיסוי מקשה לממש 02/09/2023 15:26
    הגב לתגובה זו
    מיסוי דרקוני מונע מימוש רווחים
  • 6.
    דנה 02/09/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדירות בגוש דן ימשיכו וירדו בחמש השנים הבאות. המחירים בגבעתיים יגיעו תוך חמש שנים לעשרים אלף שקל למטר. בועת הנדלנ מתפוצצת, הונאת הפונזי הסתימה.
  • 5.
    משה 02/09/2023 06:32
    הגב לתגובה זו
    החל מעוד מספר חודשים יתחילו עבודות החפירה ברחוב כצנלסון. תהיה תחנה באיזור רחוב המלבן ותחנה בסוף רחוב כצנלסון, לכן המחירים בירידה בעת
  • 4.
    בתים ישנים ללא חנייה ברחוב סואן שמתמלא לאחרונה במסעדות (ל"ת)
    גועל נפש 02/09/2023 01:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ר 01/09/2023 18:49
    הגב לתגובה זו
    רחוב שהעירייה מפקירה אותו לבעלי העסקים שהפכו אותו לבלתי נסבל , אין מקום במדרכות , רעש וליכלוך הזנחה של העירייה לטובת בעלי העסקים ולרעת התושבים טיפש מי שקונה או גר שם .. סליחה מסכן מי שנאלץ לגור שם
  • 2.
    למה לגור בכצלנסון? (ל"ת)
    שושי 01/09/2023 16:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוד ירד 01/09/2023 15:27
    הגב לתגובה זו
    בתים ישנים ללא חניה וחיזוק רעידות אדמה
  • כרגיל 02/09/2023 07:53
    הגב לתגובה זו
    להורדת מחיר כוללת, אף אחד לא הסביר להם שזה עובד רק בגן ילדים?
  • תקנה כמה דירות 02/09/2023 15:24
    תקנה 5 לםני ייגמר המלאי..אל תאמין חאף אחד..תקנה יחד..תקנה..הם עובדים עליך.....
  • אבג 01/09/2023 16:15
    הגב לתגובה זו
    אבל עם חלום לפינוי בינוי או תמא
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X

הקבלנים מוכרים קרקעות - לא דירות: הנתונים החדשים חושפים את המצוקה בענף

למרות הצניחה במכירת דירות חדשות, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים נשאר גבוה - סימן ללחץ תזרימי ולניסיון לייצר מזומנים בתקופה בלתי נסבלת עבורם. ומה התוצאה? הגדולים קונים, הקטנים נאלצים למכור

צלי אהרון |

בזמן שמכירות הדירות החדשות צנחו לשפל של שנים, היקף מכירת הקרקעות בידי קבלנים דווקא נותר גבוה ויציב. מאחורי הנתון הזה מסתתר סיפור שמספר לא רק את השינוי בהתנהגות של היזמים והקבלנים, אלא גם על הלחצים הפיננסיים שנוצר עליהם בשוק הנוכחי - בעיקר על אלה שאין להם גב כלכלי, יכולת גיוס הון וחוב מהיר.

ניתוח שערכה סגנית הכלכלן הראשי באוצר, גלית בן נאים מצביע על כך שבשנת 2024 ובתחילת 2025 נשמר היקף גבוה של מכירות קרקע מצד קבלנים, ובחלק מהחודשים אפילו נרשמה עלייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כל זאת, בזמן שמכירות הדירות החדשות בשוק החופשי נמצאות בירידה חדה שנמשכת כבר כמעט שלוש שנים. אמנם מתחילת 2025 אנחנו רואים את המגמה מתחזקת ומתרחשת באופן מובהק יותר אבל המגמה החלה כבר מסוף שנת 2022, לאחר רצף עליות הריבית שהחל במאי של אותה השנה. במילים אחרות: השוק קפוא, הקונים זהירים, והדירות לא נמכרות - אבל קרקעות דווקא כן.

לכאורה מדובר בפרדוקס. הרי אם המכירות חלשות, למה שקבלנים ימכרו קרקעות? התשובה, טמונה במילה אחת – תזרים. מי שהתרגל להסתמך על מכירות הדירות כדי להזרים כסף לקופה, מוצא את עצמו בתקופה האחרונה ללא מקורות. הריבית הגבוהה, עלויות הבנייה שגדלו, הקשחת התנאים מצד הבנקים והאטה בביקושים - כל אלה יוצרים לחץ תזרימי כבד. הפתרון הזמני: למכור קרקעות.

בחלק מהמקרים מדובר בקרקעות שנרכשו בשיא ההתלהבות של 2021 ו-2022, כאשר שוק הדיור רשם את אחת השנים החזקות בתולדותיו. אז, כשמכרו כמעט 38 אלף דירות חדשות בשוק החופשי, רבים מהיזמים האמינו שהגל רק מתחיל. הם רכשו קרקעות יקרות, לעיתים תוך מינוף גבוה, מתוך הנחה שהביקושים ימשיכו לעלות. אלא שמאז המציאות השתנתה: בנק ישראל העלה את הריבית לשיעורים שלא נראו מזה שני עשורים, שוק המשכנתאות התקרר, והציבור עצר קניות. דרך אגב- הקצב השנתי של המכירות של השנה הנוכחית עומד על כ-23 אלף (עפ״י נתוני האוצר).

דווקא בתקופה הזו, שבה הציפייה הייתה לראות ירידה גם במכירת הקרקעות, הנתונים מראים אחרת. באוצר מייחסים זאת בעיקר לקבוצת קבלנים ויזמים שנקלעו לקושי תזרימי, ונאלצים למכור נכסים כדי לשמור על פעילות שוטפת. חלקם מוכרים קרקעות שרכשו בשנים האחרונות, לעיתים עוד לפני תחילת תהליכי תכנון, וחלקם מעבירים אותן לקבלנים אחרים שמחזיקים ביכולת מימון גבוהה יותר. התוצאה היא גל עסקאות “יד שניה” של קרקעות בין יזמים, תופעה שכמעט ולא נראתה בעבר בהיקף כזה.