מגדלי הוד השרון
צילום: ישר אדריכלים

אושרה התוכנית להרחבת "מגדלי הוד השרון" (מתחם אשטרום) ולהקמת שני מגדלים בני 30 קומות באזור התעסוקה נווה נאמן

המתחם המשתרע על שטח של כ-30 דונם באזור התעשייה נווה נאמן, ממוקם בסמוך לכביש 40, מחלף ירקון וכביש 5; מדובר בסנונית ראשונה ביישום הוראות תכנית המתאר הכוללנית שאפשרו העצמת זכויות באזור התעסוקה בנווה נאמן
דור עצמון | (3)
נושאים בכתבה אשטרום הוד השרון

החברות אשטרום  אשטרום קבוצה 0.8% ומבטח שמיר 0.1% , יבנו במתחם באזור התעסוקה נווה נאמן שני מגדלים בני 30 קומות כל אחד, שיכללו כ-40,000 מ"ר לתעסוקה, 1,000 מ"ר למסחר וכ-3,000 מ"ר למבני ציבור. המבנים החדשים יתווספו למגדלים הקיימים הכוללים כ-65,000 מ"ר של משרדים.

 

מדובר בסנונית ראשונה ביישום הוראות תכנית המתאר הכוללנית שאפשרו העצמת זכויות באזור התעסוקה בנווה נאמן, זאת לצורך קידום מרחב ציבורי איכותי ושדרוג אזור התעשייה הקיים, לצד פיתוחם של אזורי תעשייה חדשים. המתחם המשתרע על שטח של כ-30 דונם באזור התעשייה נווה נאמן, ממוקם בסמוך לכביש 40, מחלף ירקון וכביש 5 ולאחר השלמתו יהווה את אחד ממוקדי התעסוקה הגדולים באזור.

ההחלטה האחרונה, מצטרפת לאישורם בוועדה המקומית של מסמכי מדיניות להרחבת אזור התעסוקה נווה נאמן ב-225,000 מ"ר תעסוקה, הפיכתו לאזור פנאי ובילוי בערבים והקמת מתחם תעסוקה נוסף שיכלול 130,000 מ"ר לתעשיות עתירות ידע. כל זאת כחלק מהמדיניות העירונית להעצמת מקומם של אזורי התעסוקה והמסחר בעיר, הן ככלי להגדלת הכנסות העירייה והן על מנת לאפשר לתושבות ולתושבים יותר מקומות עבודה בקרבת הבית.

במסגרת אישור התוכנית נקבע ואושר לראשונה, כי העירייה תקבל הפקעה מבונה בסך 7% מתוספות הבניה לשימושה לתועלות ציבוריות. מדובר בנכס עירוני מניב שיחזק בצורה משמעותית את גמישות העירייה יצמצם את הצורך בהשכרת משרדים ויאפשר להביא שירותים ממשלתיים להוד השרון. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    mtlk 19/01/2023 16:06
    הגב לתגובה זו
    תחבורה אפשר לעשות לא רק בקרקע אלה גם מעל ומתחת לאדמה.מעל האדמה.שיראו את הרכבלית בחיפה.אומנם סנונית שדורשת תמיכה לפחות בתחילת הדרך.אבל היו ימים ששירתה בחיפה גם 25 אלף איש.גם למען הגעה ממקום למקום.וגם סוג של טיול נוף אטרקטיבי מלמעלה.בחיפה משולב עם החופשי חודשי.ומאוד פופלרי גם למי שלא צריך להגיע למקומות הלימוד שזה האוניברסיטה וטכניון.
  • 2.
    דורון 18/01/2023 07:33
    הגב לתגובה זו
    ראש עיר חלש מאוד
  • 1.
    תושב 17/01/2023 22:31
    הגב לתגובה זו
    האזור ריק וכדאי לבנות גם מגורים ליד . הפקקים הורסים אותנו כל בוקר ונחמד יהיה שתושבים יגיעו ברגל או באופניים לעבודה .
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.