עתודת הקרקע הענקית משתחררת: נחתם הסכם לפינוי מטווח 24 בחוף ראשל"צ
משרד הביטחון ועיריית ראשון לציון, חתמו אמש על ההסכם לפינוי המחנה הצבאי "מטווח 24" על חוף ימה של העיר. ההסכם הושרד לאחר מו"מ ארוך בין הצדדים, וקצת מעל חודשיים לאחר שהמתווה אושר על ידי מועצת העירייה.
טקס החתימה התקיים בתוך שטח המטווח, בהשתתפות שר הביטחון בני גנץ, שרת הפנים איילת שקד, ראש העירייה רז קינסטליך ועוד. כזכור, הבסיס הצבאי נמצא יושב מאז קום המדינה על שטח של כ-7,500 דונם בצמוד לחוף הים של העיר. לאחר פינוי המטווח, יתווספו לרצועת החוף של העיר עוד לפחות שני ק"מ, דבר שישלש את אורכה של רצועת החוף שעומד כיום על פחות מק"מ.
כ-90% מהשטח צפוי להפוך לשמורת טבע פתוחה לציבור בה ישמרו על ערכי טבע מוגנים ותתאפשר נגישות לחוף הים. שחרור השטח גם יביא לפתיחת נתיבי גישה נוספים אל חוף הים, מה שישחרר את העומס מאזור ההגעה אל החוף. פינוי זה יאפשר גם בנייה של כ-10,000 יחידות דיור, מסחר ותעסוקה צמודות דופן למתחם ה-1000 הקיים. חלק מיחידות הדיור מיועדות לדיור בר השגה או דיור עם שכירות לטווח ארוך.
בראיון שהעניק לאחרונה ראש העירייה לביזפורטל, אמר קינסטליך: "מדובר באחת מהעסקאות הגדולות ביותר של השלטון המקומי. תבינו את האבסורד: ראשון לציון היא הרביעית בגודלה בישראל, די בקרוב תהיה השלישית בגודלה, ונכון להיום יש לנו רצועת חוף של פחות מקילומטר, אבל בשטח המוניציפאלי שלנו יש לנו כשישה ק"מ שמוחזקים עשרות שנים על ידי משרד הביטחון במה שנקרא מטווח 24. מאז כניסתי לתפקיד אנחנו למעשה עובדים במו"מ אינטנסיבי עם משרד הביטחון. הצלחנו להגיע לנוסחה לפינוי הבסיס הצבאי".
- גדי איזנקוט ראוי להיות בהובלה, אבל יש לו "כתם" בעולם העסקי
- סיכום עקרוני על ממשלת אחדות שכולל גם הישארות של הנגיד בתפקידו; שרה נתניהו: "אחדות היא צו השעה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת אומר קינסטליך כי מדובר בהסכם היסטורי: "פינוי מטווח 24 היה בגדר חלום שאני היום כראש עירייה, הולך להגשים לכל תושבי העיר. שנים דובר על פינוי המטווח ושחרור השטח העירוני ומרגע כניסתי לתפקיד ראש העירייה לפני כארבע שנים, שמתי לי למטרה לממש את החזון ולהחזיר את הים לתושבי העיר. כל זה לא היה מתאפשר ללא שעות ארוכות של עבודה מקצועית ומוקפדת של גורמי העירייה השונים".
שר הביטחון גנץ אמר: ״צה"ל מראשית ימי המדינה רואה בעצמו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית בשליחותה ולמענה הוא פועל. מאז כניסתי לתפקיד שמתי כיעד למערכת הביטחון וצה"ל לפעול ביחד עם כלל הגורמים האזרחיים בכדי לפנות שטחים שיכולים לסייע לשגשוגה של המדינה והחברה. זה מה שאנחנו עושים פה היום. לצד זאת, אנחנו גם ממשיכים במשימה הלאומית של העברת צה"ל דרומה - אמ"ן, חיל התקשוב ויחידות נוספות. כך אנו מסייעים גם לפיתוח תשתיות מתאימות, תחבורה טובה והזדמנויות תעסוקה לתושבי הדרום. כך אנו פועלים גם בצפון. הפינוי של האזור הזה למגורים ולרצועת חוף שתיפתח לציבור - הוא בשורה גדולה לתושבי האזור".
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, שהשתתף אף הוא באירוע, הוסיף: "משרד הביטחון פינה השנה אלפי דונמים באזורי הביקוש. בתכניות שלנו פינויים נוספים וגם תהליך שהחל בימים אלה ובסופו נצא גם מהקריה בתל אביב".
- 2.דניס 08/09/2022 17:13הגב לתגובה זוכל הכבוד! השטח חוזר אל הציבור
- 1.מעניין 08/09/2022 13:49הגב לתגובה זולתושבים הארנונה הולכת ומתייקרת. מה בכלל חוזר לתושבים? מאז שדב צור עזב, אפילו לא צובעים כול שנה מעברי חציה, רק סימוני מדרכות בשביל דוחות, הג'ובים מתרבים העיר מוזנחת, לכאורה
חובת דיווח על הכנסות משכר דירה: בעד ונגד והסיכויים להצלחה
כמה משכירים מעלימים הכנסות שכירות, למה להעלים אם המס כל כך נמוך? וגם - איך רשות המס תופסת משכירי דירות שלא מדווחים?
משרד האוצר ורשות המסים בישראל מקדמים חובת דיווח גורפת על כל הכנסות משכר דירה, כולל אלה הפטורות ממס. ההצעה מופיעה בטיוטת חוק ההסדרים הנלווה לתקציב. המטרה היא הקמת רשם שכירויות לאומי, שיאסוף נתונים על כל עסקאות השכרה, כולל פרטי הנכס, השוכר וההכנסה. כיום, בעלי דירות שמכניסים עד לרף הפטור - 5,654 שקלים לחודש משכר דירה פטורים ממס ואינם מחויבים בדיווח. מעל סכום זה, קיימת חבות מס, אך רבים נמנעים מדיווח ומתשלום למס הכנסה. זה מקומם מאוד כי מדובר במס נמוך במיוחד. לא רק שיש אפליה לטובת משקיעים בדירות להשכרה לעומת משקיעים בשוק ההון, אלא שגם את המס הנמוך שהם צריכים לשלם - חלקם לא משלמים.
העלמות מס במיליארדים
רשות המסים יודעת שעצם חובת הדיווח תגרום לאלפים לדווח באופן אקטיבי ולשלם באופן אקטיבי. הם כבר לא יוכלו להגיד - לא ידענו, חשבנו ש...הם חייבים לדווח וזה שלב אקטיבי שיחייב אותם לשלם. מעבר לכך, מיפוי שוק השכירות יציף מחבואי מס - דירות רבות שנמצאות בידי היורשים או שעדיין רשומות על הנפטרים ומושכרות בלי לשלם מס, דירות ששכר הדירה עליהן הוא לא ריאלי - דירה בת"א של 5 חדרים בשכר דירה של 5,500 שקל - רשות המסים תאתר הברחות מסים, טריקים ושטיקים של הציבור ולכן היא רוצה מאוד את הדיווח, והיא צודקת.
ההצעה מבקשת לבטל את הפטור הקיים מדיווח, כך שכל משכיר יגיש הצהרה שנתית מקוונת עד סוף אפריל של השנה הבאה. הדיווח יהיה פשוט, דומה לטופס 6111 הקיים, ולא ידרוש דוח מס שנתי מלא אלא אם כן קיימת חבות מס. ההצעה צפויה להשפיע על כ-500 אלף משכירים בישראל, שמחזיקים בכ-700-800 אלף דירות מושכרות.
שוק השכירות מגלגל מעל 70 מיליארד שקל בשנה, אך העלמות המס מוערכות בכ-3-4 מיליארד שקל. רשות המסים המנוהלת על ידי שי אהרונוביץ' הגבירה בשנתיים האחרונות אכיפה באמצעות בדיקות פיזיות, והצלבות מידע בין רשם המקרקעין, רשם הירושות ומאגרי בנקים. אותרו רבבות מעלימים שהעלימו מעל 2 מיליארד שקלים רשות המסים ממשיכה לאתר משכירים שבורחים מתשלום מס, אבל דיווח מלא כמובן יביא לקיצור דרך.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלושה מסלולי מיסוי
מסלולי המיסוי הנוכחיים כוללים שלוש אפשרויות עיקריות. ראשון, פטור מלא אם ההכנסה החודשית משכר הדירה לא עולה על 5,654 שקלים, תקרה שמתעדכנת מדי שנה בהתאם למדד המחירים לצרכן, אבל היא קפואה כבר שנתיים על רקע הקפאת הרף דבר שכמובן שוחק את הטבת המס. במסלול זה הכנסות מעל הרף מחויבות לפי המס השולי כפול פעמיים המרחק מהרף. נשמע מורכב, אבל לא מדובר במס משמעותי ואם כן - יש "מסלול חילוץ"
דיור ציבורי (פורום הדיור הציבורי)דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
מדיניות של הפקרה? בעוד שהדיור הציבורי בישראל כמעט ולא קיים, בעולם הוא רשת ביטחון חברתית
דיור ציבורי אלפי משפחות בישראל רק חולמות על קורת גג - במציאות שבה מחירי הדיור מאמירים לשחקים, וכמעט שליש מההכנסה הפנויה של משפחה ממוצעת מושקע בהוצאות מגורים, הדיור הציבורי אמור להיות רשת הביטחון האחרונה עבור האוכלוסיות החלשות ביותר. אולם, עבור אלפי משפחות ישראליות, קורת גג ציבורית נותרה בגדר חלום רחוק.
בעוד שבמדינות רבות בעולם המערבי הדיור הציבורי מהווה מרכיב דומיננטי בשוק הדיור הכולל, בישראל התמונה עגומה למדי. לאורך העשורים האחרונים, מדינת ישראל נקטה במדיניות עקבית של הזנחה והפרטה, שהובילה לצמצום דרמטי של המלאי הקיים ולהחמרת תנאי הזכאות. הפער בין ישראל לעולם בנושא זה מעולם לא היה גדול יותר, והוא מדיר אלפי משפחות נזקקות מהגשמת הזכות הבסיסית לבית.
נכון לסוף שנת 2024, מלאי הדיור הציבורי בישראל עמד על כ-47,143 יחידות דיור בלבד. מספר זה מהווה כ-1.7% מכלל הדירות במדינה. הנתון משקף צניחה של כ-22% בעשור האחרון, מגמה שנמשכת בשל מכירה מואצת של דירות לדיירים הזכאים אל מול רכישה זעומה של דירות חדשות. אל מול המלאי המצומצם, ממתינות בתור הארוך כ-30 אלף משפחות, קשישים ועולים חדשים.
קריטריוני הזכאות מחמירים
בשל המחסור החמור בדירות, הקריטריונים לקבלת דיור ציבורי בישראל הפכו לנוקשים ביותר, והם אינם מעודכנים מזה שנים רבות. זוגות ללא ילדים, למשל, עשויים להיות זכאים לסיוע בשכר דירה, אך לא לדירה ציבורית בפועל.
- דיור ציבורי - למי מגיע; מדריך
- סוכם: מסלול חדש לסיוע מוגדל בשכר דירה לזכאי הדיור הציבורי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנאי הזכאות המרכזיים כוללים:
היעדר בעלות על נכס: המבקשים לא היו מעולם בעלי דירה או חלק מדירה.
מבחני הכנסה ורכוש: יש לעמוד בתקרות הכנסה נמוכות מאוד ובמבחני רכוש מחמירים.
מצב משפחתי ובריאותי: הזכאות ניתנת לרוב רק לאוכלוסיות ספציפיות:
משפחות מרובות ילדים: משפחות עם שלושה ילדים ומעלה.
הורים עצמאיים (חד הוריים): עם שלושה ילדים ומעלה.
קשישים: מקבלי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה שאין בבעלותם דירה.
נכים רתוקים לכיסא גלגלים או מקבלי קצבת נכות כללית.
עולים חדשים: זכאות מטופלת דרך משרד העלייה והקליטה ב-15 השנים הראשונות לעלייה.
קריטריונים אלו יוצרים "מלכודת עוני", שכן עלייה קטנה בהכנסה עלולה לשלול זכאות לדירה.
