עתודת הקרקע הענקית משתחררת: נחתם הסכם לפינוי מטווח 24 בחוף ראשל"צ
משרד הביטחון ועיריית ראשון לציון, חתמו אמש על ההסכם לפינוי המחנה הצבאי "מטווח 24" על חוף ימה של העיר. ההסכם הושרד לאחר מו"מ ארוך בין הצדדים, וקצת מעל חודשיים לאחר שהמתווה אושר על ידי מועצת העירייה.
טקס החתימה התקיים בתוך שטח המטווח, בהשתתפות שר הביטחון בני גנץ, שרת הפנים איילת שקד, ראש העירייה רז קינסטליך ועוד. כזכור, הבסיס הצבאי נמצא יושב מאז קום המדינה על שטח של כ-7,500 דונם בצמוד לחוף הים של העיר. לאחר פינוי המטווח, יתווספו לרצועת החוף של העיר עוד לפחות שני ק"מ, דבר שישלש את אורכה של רצועת החוף שעומד כיום על פחות מק"מ.
כ-90% מהשטח צפוי להפוך לשמורת טבע פתוחה לציבור בה ישמרו על ערכי טבע מוגנים ותתאפשר נגישות לחוף הים. שחרור השטח גם יביא לפתיחת נתיבי גישה נוספים אל חוף הים, מה שישחרר את העומס מאזור ההגעה אל החוף. פינוי זה יאפשר גם בנייה של כ-10,000 יחידות דיור, מסחר ותעסוקה צמודות דופן למתחם ה-1000 הקיים. חלק מיחידות הדיור מיועדות לדיור בר השגה או דיור עם שכירות לטווח ארוך.
בראיון שהעניק לאחרונה ראש העירייה לביזפורטל, אמר קינסטליך: "מדובר באחת מהעסקאות הגדולות ביותר של השלטון המקומי. תבינו את האבסורד: ראשון לציון היא הרביעית בגודלה בישראל, די בקרוב תהיה השלישית בגודלה, ונכון להיום יש לנו רצועת חוף של פחות מקילומטר, אבל בשטח המוניציפאלי שלנו יש לנו כשישה ק"מ שמוחזקים עשרות שנים על ידי משרד הביטחון במה שנקרא מטווח 24. מאז כניסתי לתפקיד אנחנו למעשה עובדים במו"מ אינטנסיבי עם משרד הביטחון. הצלחנו להגיע לנוסחה לפינוי הבסיס הצבאי".
- גדי איזנקוט ראוי להיות בהובלה, אבל יש לו "כתם" בעולם העסקי
- סיכום עקרוני על ממשלת אחדות שכולל גם הישארות של הנגיד בתפקידו; שרה נתניהו: "אחדות היא צו השעה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעת אומר קינסטליך כי מדובר בהסכם היסטורי: "פינוי מטווח 24 היה בגדר חלום שאני היום כראש עירייה, הולך להגשים לכל תושבי העיר. שנים דובר על פינוי המטווח ושחרור השטח העירוני ומרגע כניסתי לתפקיד ראש העירייה לפני כארבע שנים, שמתי לי למטרה לממש את החזון ולהחזיר את הים לתושבי העיר. כל זה לא היה מתאפשר ללא שעות ארוכות של עבודה מקצועית ומוקפדת של גורמי העירייה השונים".
שר הביטחון גנץ אמר: ״צה"ל מראשית ימי המדינה רואה בעצמו חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית בשליחותה ולמענה הוא פועל. מאז כניסתי לתפקיד שמתי כיעד למערכת הביטחון וצה"ל לפעול ביחד עם כלל הגורמים האזרחיים בכדי לפנות שטחים שיכולים לסייע לשגשוגה של המדינה והחברה. זה מה שאנחנו עושים פה היום. לצד זאת, אנחנו גם ממשיכים במשימה הלאומית של העברת צה"ל דרומה - אמ"ן, חיל התקשוב ויחידות נוספות. כך אנו מסייעים גם לפיתוח תשתיות מתאימות, תחבורה טובה והזדמנויות תעסוקה לתושבי הדרום. כך אנו פועלים גם בצפון. הפינוי של האזור הזה למגורים ולרצועת חוף שתיפתח לציבור - הוא בשורה גדולה לתושבי האזור".
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר אשל, שהשתתף אף הוא באירוע, הוסיף: "משרד הביטחון פינה השנה אלפי דונמים באזורי הביקוש. בתכניות שלנו פינויים נוספים וגם תהליך שהחל בימים אלה ובסופו נצא גם מהקריה בתל אביב".
- 2.דניס 08/09/2022 17:13הגב לתגובה זוכל הכבוד! השטח חוזר אל הציבור
- 1.מעניין 08/09/2022 13:49הגב לתגובה זולתושבים הארנונה הולכת ומתייקרת. מה בכלל חוזר לתושבים? מאז שדב צור עזב, אפילו לא צובעים כול שנה מעברי חציה, רק סימוני מדרכות בשביל דוחות, הג'ובים מתרבים העיר מוזנחת, לכאורה
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- 305 מיליון שקל כבר שולמו: תל אביב מובילה בתביעות לנזקי מלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.
