אלקין ממשיך לקדם את התיקון לחוק המכר שמעורר התנגדות בקרב הקבלנים

על פי הצעת החוק תופסק הצמדת מחיר הדירה למחיר הקרקע, פיצוי על איחור ישולם רק במקרה שהוא ארע באשמת הרוכש, ותאסר גביית הוצאות משפטיות, גורמים בשוק מעריכים שהעלות בסופו של דבר תגולגל לצרכנים בדרך אחרת; "במקום לגבש תוכנית מקיפה שתתמודד עם הכשלים שמעלים את מהמחירים, הממשלה בוחרת לייצר רגולציה פופוליסטית"
גיא טל | (8)

משרד הבינוי והשיכון פירסם את תיקון 9 לחוק המכר להערות הציבור. התיקון כולל כמה נקודות: 

הגבלת הצמדת מחירי הדירות, נכון להיום נהוג להצמיד את מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה. על כן, הרוכש משלם את עליית המדד על כל רכיבי מחיר הדירה, גם כאלה שאינם מושפעים מהמדד כגון - הקרקע, הרווח היזמי והמע״מ. על פי תזכיר החוק המוצע, יזם יוכל לבצע הצמדה רק של רכיב הבניה מכלל עלות הדירה וזאת רק עד למועד המסירה שנקבע בחוזה ולא עד מועד המסירה בפועל. יתרת הסכום לא תוצמד כלל. הסכום שיוצמד למדד ייקבע בהתאם לעלות בנייה למ"ר, וזאת לפי חלוקת אזורים בישראל ולפי סוגי הבנייה כפול שטח הדירה, כפי שמופיע בחוזה המכר.

פיצוי בגין איחור במסירת דירה. החוק מצמצם את הפטור מתשלום פיצוי לרוכש במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש. משכך הרוכש יהיה זכאי לקבל פיצוי על איחור במסירה בכל מקרה שאינו באחריותו.

איסור גביית הוצאות משפטיות. נכון להיום, ניתן לגבות מרוכש דירה, בנפרד ממחיר הדירה, תשלום בגין הוצאות משפטיות המשולמות ישירות לעורך דין מטעם המוכר. הסכום מוגבל לסך של 5,114 ₪. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכ"ט עורך דין מעבר לעלות הדירה עצמה.

הקבלנים הביעו מספר פעמים את התנגדותם לתיקון המוצע וטוענים כי העלויות שכביכול יחסכו מהצרכן יגולגלו אליו בדרך אחרת. ההסבר לטענתם היא שמחירי הדיור נקבעים על פי השוק באמצעות ביקוש והיצע, כשכלל השחקנים משקללים את העלויות השונות ואת הסיכונים שעלולים להתפתח וכך מגיעים למחיר הסופי, כך שחלק גדול מהעלויות שמנסה משרד השיכון לנטרל יגולמו, ככל הנראה, באופן אחר במחירי הדירות עצמן. לדוגמה, עם ינתן פיצוי רק במקרה שהעיכוב נבע מאשמת הרוכש, אך במקרה של כוח עליון או כל דבר אחר שאינו באשמת המוכר לא ניתן יהיה לפצות, הרי שהמוכרים יצטרכו לרכוש ביטוח שיגולגל בסופו של דבר לקונה. כמו כן, הם צפויים לקבוע מראש זמני מסירה ארוכים ביותר, ובכך להקטין עוד יותר את ההיצע בשוק. 

הפתרון המרכזי לבעיית מחירי הדיור הוא, ככל הנראה, בשוק ההיצע והביקוש ועל פי חוקי הכלכלה הרגילים והידועים. העלאת ההיצע באופן משמעותי ומהיר, כפי שבנק ישראל מבקש מזה זמן תאפשר ירידת מחירים או לפחות האטה בקצב העליה. העלאת ריבית מצד שני, עשויה להקטין את הביקושים. משחקי חקיקה יכולים אולי להשפיע בשוליים, אבל ככל הנראה לא יגרמו לשינוי מהותי. גם עידוד הביקוש על ידי הגרלות אולי פותר בעיה נקודתית למספר משפחות ברות מזל, אך לא באמת מוביל לפתרון ארוך טווח לשוק הדיור, ובמובן מסויים אף מפר את האיזון בהיצע והביקוש הרגילים. 

זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון: "מרגע כניסתי לתפקיד אמרתי שיש לשנות את חוק המכר על מנת להגן על רוכשי הדירות אל מול הקבלנים והיזמים. תיקון החקיקה המוצע הוא תוצאה של עבודת מטה מורכבת אשר בוצעה במשרד על ידי האגפים השונים, תוך קיום שיח משמעותי עם כלל הגורמים הרלוונטים בשוק הנדל"ן. אני מאמין שתיקון החוק עתיד להביא עסקאות מכר הוגנות יותר בשוק הנדל"ן בישראל , יחד עם וודאות עבור הרוכשים."

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "התיקון לחוק המכר מגיע בזמן קריטי עבור עשרות אלפי רוכשי דירות שצפויים לקנות את דירתם בזמן הקרוב. חוקי המכר לא עודכנו מזה 5 שנים והגיעה העת להסיר מהם את האבק ולתקן מה שצריך. אני רוצה להודות לכל הגורמים שלקחו חלק בעבודה ומאמין שבקרוב נצליח להכניס את התיקון לספר החוקים במדינת ישראל."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מספר גורמים בשוק הנדל"ן כבר הגיבו להצעת החוק. 

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה אומללה שמוסיפה שמן למדורה ותעלה את מחירי הדירות. הדבר עלול לקרות בדיוק כפי שקרה לאחר שהזהרנו את הממשלה מהעלאת מס הרכישה. הממשלה הנוכחית עושה את אותן טעויות של הממשלות הקודמות ובמקום לגבש תוכנית מקיפה שתתמודד עם הכשלים שמעלים את מהמחירים, היא בוחרת לייצר רגולציה פופוליסטית, תוך הטעיית הציבור, כאילו היא הולכת לחסוך לו כסף. אזכיר שבשנת 2021 מחירי הדירות החדשות עלו בכ-18% ומדד תשומות הבניה עלה ב-6% בלבד – האם רוכשי דירות הפסידו באמת או להיפך. אינני מבין מדוע אצה הדרך לממשלה הזו לבחור בכלים שלא יפתרו דבר. אי הצמדת מחיר הקרקע למדד תשומות הבנייה יוביל לחישוב הסיכון של עליית מחירי הקרקע בתוך מחירי הדירות, דהיינו לעליית מחירי דירות. כל רגולציה שמטילה עונשים וקנסות נוספים בעת איחור במסירת דירות תוביל לכך שקבלנים לא ייקחו סיכון שיהיה עליהם להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם כשרגולטורים לא יעמדו בזמני התגובה הנדרשים, ולכן ההתחייבות שלהם תהיה לזמן בנייה ארוך יותר שיתממש. שוב בממשלה באים לברך ויוצאים מקללים".

אירית הופר שרייבר, בעלת חברת אינהאוס שיווק נדל"ן: "על אף שמטרתו של שר השיכון לסייע לרוכשי הדירות ראויה, בפועל צפויה הצעת החוק להזיק לרוכשי הדירות בטווח הקצר. כידוע, מדד תשומות הבניה אינו משקף נאמנה את ההתייקרויות הממשיות בתחום הביצוע, אשר התייקרו בשיעור חד יותר משמעותית בשנתיים האחרונות. לכן, על אף שהצמדת רכיב עלויות הבניה לבדו למדד תשומות הבניה נשמעת הגיונית, בפועל היא צפויה להביא את הקבלנים לתמחר את הדירות החדשות שבבניה במחיר גבוה יותר מלכתחילה על מנת להגן על עצמם מפני הפסדים, וכך תוביל להתייקרות נוספת במחירי הדירות.

"גם הסעיף אשר מחייב את הקבלן לשלם לרוכש מיידית עבור כל איחור במסירה, בלי קשר לשאלה מהי סיבת האיחור, היא הצעה בעייתית בלשון המעטה, וגם לה צפויה להיות תוצאה אחת ברורה – זמני מסירה שייקבעו על ידי הקבלנים מראש למועד מאוחר יותר, על מנת לצמצם את החשיפה לקנסות. יש לומר שכבר היום זמני המסירה ארוכים משמעותית מבעבר. אם עד לפני 3-4 שנים עמד זמן המסירה הממוצע של דירה בבניין בן 10 קומות על 24 חודשים מתחילת ביצוע, היום אנחנו כבר מדברים על 40 חודשים, והצעת החוק רק תחמיר את המצב".

עו"ד אמיר דרמר, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד עורכי דין צבי שוב: "חלק מהתיקונים המוצעים אכן נדרשים אולם חלקם עלולים ליצור מצב ש"בא לברך ויצא מקלל" ולפעול הלכה למעשה לרעת הרוכשים.

"לדוגמא, ביטול שכ"ט עורך דין שמצד אחד יינתק לחלוטין את הקשר בין פעולות עורך הדין בפרויקט, שחלקן נעשות לטובת הרוכשים, כדוגמת רישום בית משותף ורישום זכויות ומצד שני סביר שהעלויות יגולגלו בפועל על הרוכש בדרך של העלאת מחיר הדירה הנרכשת.

קביעה לפיה כמעט בכל מצב היזם ישלם פיצויים במקרה של איחור במסירת הדירה גם אם זה נגרם שלא בשליטתו, עלולה לגרום ליזם לקחת מראש שולי בטחון גבוהים יותר כך שגם בפרויקטים שהוא יכול היה לקבוע מועד מסירה מוקדם הוא יקבע מועדים רחוקים שיגדרו את הסיכון שלו לאחר במסירה ולשלם פיצויים בהתאם לחוק.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלקין מתגלה כאדם חכם וגם נחוש (ל"ת)
    כבוד! 06/05/2022 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי שר 05/05/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    אילו מהחוזים הוא יחול ?
  • 6.
    אייל 05/05/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    איפה שהקבלנים מתעקשים שהציבור יפסיד מהמהלך של השר הם כנראה ישלמו את ההשלכות הם יכולים לגלם מה שהם רוצים ברגע שיהיה מחיר לא הגיוני שאפשר לעמוד בו לא יקנו.מנסים עאלק לדאוג לציבור.
  • 5.
    עם כול הכבוד 04/05/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    העלות התגלגלה על הרוכשים, וגם שילמו מס רכישה עליו... הדירות ימשיכו להתייקר, הקבלנים לא יבנו בהפסד, והממשלה גם חוגגת על המיסים וגם מונעת הוספת ושחרור דירות לשוק החפשי ע"י ביטול של פטורי מס. ביטול הפטורים מונע שחרור דירות יד 2 לשוק, ומונע התכנות כלכלית ממיזמי פינוי בינוי בגלל המיסוי הכבד של מס שבח והיטלי השבחה, וזה כול הסיפור!
  • 4.
    ראולו סורגו אתה אפס שקרן (ל"ת)
    04/05/2022 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבל שלא מטפלים גם במתווכים הנוכלים שגובים 2% על כל 03/05/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא מטפלים גם במתווכים הנוכלים שגובים 2% על כלום
  • 2.
    רודף צדק 03/05/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    10 חודשים אתם מקדמים חוקים פרסונליים , הגבלות על רשתות וחופש הפרט - פתאום כשהממשלה נופלת אתה נזכר להעביר הצעת חוק כשאין לך רוב בתקווה שתוכל להאשים את ההוא שחוזר אוטוטו בכשלונך ממשלה של אפסים אופורטיוניסטים
  • 1.
    הקבלנים עושקים את הציבור כבר שנים (ל"ת)
    אורן 03/05/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

משכירי דירות שמעלימים מס - המפקחים של מס הכנסה בדרך אליכם

על ההתקדמות של רשות המסים בבדיקת כל משכירי הדירות בארץ, איך זה ירים את הגבייה ומי בעצם צריך לשלם מס על שכר דירה ולמה עם מיסוי כל כך נמוך יש המוני מעלימים? 

צלי אהרון |

משכירי הדירות נהנים ממס נמוך במיוחד. פרקטית הם לא משלמים מס עד רף של כ-5,600 שקלים. אם שכר הדירה שהם מקבלים גבוה יותר הם יכולים לשלם 10% בלבד ויש גם דרך ביניים שבפועל יכולה אפילו לבטא מס נמוך מ-10% (תשלום מס על החריגה מהתקרה כפול שתיים). אם השכרת הדירות אצל הנישום היא עסק - אז המס הוא מס עסקי, אבל גם כאן, התפתחו פרקטיקות שמחלצות את העוסקים מהגדרת עסק - רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?.

רשות המסים פועלת להעלות את המס על שכר דירה, אבל ללא הצלחה. גם אם היא עוברת את שר האוצר היא מגיעה לוועדת הכספים ושם הניסיון מסוכל פעם אחר פעם. יש לובי חזק מאוד שלא להעלות שכר דירה. יש אנשים חזקים שם למעלה עם מספר דירות שלא מוכנים שיזיזו להם את הגבינה, גם אם המדינה צריכה כספים, גם אם זה זמן מלחמה. 

וכך נשארים עם מס נמוך במיוחד וגם את המס הנמוך הזה יש רבים שלא משלמים. למה? האמת היא שאין תשובה. פשוט - ככה. זה השתרש שנים, ולמה לשלם אם אפשר שלא. מצד אחד רשות המסים תופסת הרבה מעלימים אבל כשאנחנו בודקים מה הקנס שהם משלמים והאם זה מרתיע את המעלימים, אנחנו מקבלים קנסות לא גבוהים והרתעה לא ממש אפקטיבית - משכירים דירה ולא מדווחים? כך רשות המסים מענישה.

במקביל, מנסים ברשות המסים להגיע לחבות מלאה של משכירי דירות. גם לכאלו שלא צריכים לשלם. זה יוביל לאנשים רבים שחושבים שהם לא  צריכים לשלם, זה יציף מקרים של דירות בירושה שעדין לא עברו בטאבו, זה יציף המון מעלימים וכסף שצריך לשלם לרשות המס. אלא שגם את חובת הדיווח וועדת הכספים לא מאשרת. שוב, אותו משה גפני שהיה יו"ר הוועדה התעקש שלא להעביר את ההוראה הזו.

וזה השאיר את רשות המסים עם מסקנה אחת - צריך לעבוד קשה כדי לאתר את המעלימים, צריך לחבר את המידע עם מקורות מידע נוספים - רשם הירושות, טאבו ועוד. וככה מגיעים ברשות לדטהבייס כל כך חשוב.

רק בישראל - משכיר 8 דירות וטוען שזה לא עסק כדי להתחמק ממסים; מה קבע בית המשפט?

מתי משלמים על השכרת דירה אפס מס, מתי 10% ומתי 50%, ומתי הפעילות נחשבת עסקית ומה המשמעות?

רוי שיינמן |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות בישראל נהנה מהקלות מיסוי פוליטיות - משה גפני יו"ר וועדת הכספים נלחם במס על משכירים בכל כוחו, הוא זרק את נציגי האוצר שהגיעו לוועדה בטענה ש"אל תבואו אלי כל כמה חודשים, לא קרה שום דבר, זה בזבוז זמן שלנו". כשהאוצר ורשות המסים רצו שיהיה דיווח כולל כדי שיוכלו לעלות על כאלו שלא מדווחים, גפני לא העלה את הדיון לישיבה. הוא זה ששולט בסדר יום הכלכלי והוא זה שבעצם מונע מס הוגן והגון על שכר הדירה. שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים אומר מעל כל במה אפשרית שחייבים להעלות את המס על שכר דירה כדי שיהיה כמו מס על רווחים מבורסה, אבל גפני לא מוכן להקשיב. הוא מוכן להעלות את המע"מ ב-1%, הוא מוכן להטיל גזרות כלכליות על כולם, גם על מי שאין לו, אבל במשכירים שיש להם דירות להשקעה ולרוב הם משכבות מבוססות ועשירות הוא לא מוכן לגעת. 

אוי זאת באמת התפיסה שלו, אולי הוא מגן על אינטרסנטים עם הרבה דירות, צריך גם להזכיר שיש הרבה מאוד חברי כנסת שיש להם כמה  דירות. זה עוול גדול למסות את הציבור כולו ובתוכו גם ציבור חלש ב-1% נוסף במע"מ ולא לגעת במס על שכר הדירה שהוא כיום מס מגוחך. 


יש שלוש אפשרויות למיסוי שכר דירה: מס מופחת של 10% על ההכנסה נטו ללא ניכויים (מסלול פופולרי וקל), תשלום מס שולי לפי מדרגות המס הרגילות (עד 50%) עם אפשרות לניכוי הוצאות כמו פחת וריבית, או פטור ממס עד תקרה של כ-5,500 שקל לחודש לדירה. לעומת מדינות אחרות בעולם המערבי, שבהן שכר דירה ממוסה לעיתים כהכנסה רגילה בשיעורים של 30%-50%, המיסוי בישראל נחשב נמוך – מה שמושך משקיעים אבל מעורר ביקורת רבה בטענה שישראל ממשיכה "להגן" על משקיעי נדל"ן בזמן ששכירים נושאים בנטל כבד יותר - למה שמיסוי על שכר דירה יהיה אפס או נמוך בעוד שמיסוי על עבודה הוא עד 50% ומיסוי על רווחים בשוק ההון הם 25%? אין באמת סיבה טובה.

על הרקע הזה, משכיר של 6 דירות שחולקו ל-8 דירות העז לטעון שההכנסות משכר דירה הם לא מעסק. הוא ציפה לשלם 10% וטען שזה לא עסק כי בעסק משלמים לפי שיעור מס שולי שיכול להגיע ל-50% וזאת למרות שלפי כל הגיון בריא מדובר בעסק לכל דבר ועניין. זה כסף גדול, זה דורש התעסקות, וזה מנגנון של כמה דירות. 


קריאה רלבנטית לכתבה:

ככה רשות המסים תלכוד משכירי דירות שהעלימו מס