זאב אלקין
צילום: פוטו מרסלו

אלקין ממשיך לקדם את התיקון לחוק המכר שמעורר התנגדות בקרב הקבלנים

על פי הצעת החוק תופסק הצמדת מחיר הדירה למחיר הקרקע, פיצוי על איחור ישולם רק במקרה שהוא ארע באשמת הרוכש, ותאסר גביית הוצאות משפטיות, גורמים בשוק מעריכים שהעלות בסופו של דבר תגולגל לצרכנים בדרך אחרת; "במקום לגבש תוכנית מקיפה שתתמודד עם הכשלים שמעלים את מהמחירים, הממשלה בוחרת לייצר רגולציה פופוליסטית"
גיא טל | (8)

משרד הבינוי והשיכון פירסם את תיקון 9 לחוק המכר להערות הציבור. התיקון כולל כמה נקודות: 

הגבלת הצמדת מחירי הדירות, נכון להיום נהוג להצמיד את מחיר הדירה כולו למדד תשומות הבנייה. על כן, הרוכש משלם את עליית המדד על כל רכיבי מחיר הדירה, גם כאלה שאינם מושפעים מהמדד כגון - הקרקע, הרווח היזמי והמע״מ. על פי תזכיר החוק המוצע, יזם יוכל לבצע הצמדה רק של רכיב הבניה מכלל עלות הדירה וזאת רק עד למועד המסירה שנקבע בחוזה ולא עד מועד המסירה בפועל. יתרת הסכום לא תוצמד כלל. הסכום שיוצמד למדד ייקבע בהתאם לעלות בנייה למ"ר, וזאת לפי חלוקת אזורים בישראל ולפי סוגי הבנייה כפול שטח הדירה, כפי שמופיע בחוזה המכר.

פיצוי בגין איחור במסירת דירה. החוק מצמצם את הפטור מתשלום פיצוי לרוכש במקרה של איחור במסירה רק למקרה שבו האיחור נבע ממעשה או מחדל של הרוכש. משכך הרוכש יהיה זכאי לקבל פיצוי על איחור במסירה בכל מקרה שאינו באחריותו.

איסור גביית הוצאות משפטיות. נכון להיום, ניתן לגבות מרוכש דירה, בנפרד ממחיר הדירה, תשלום בגין הוצאות משפטיות המשולמות ישירות לעורך דין מטעם המוכר. הסכום מוגבל לסך של 5,114 ₪. בהתאם לתיקון המוצע, מוכר לא יהיה רשאי לגבות מרוכש הדירה שכ"ט עורך דין מעבר לעלות הדירה עצמה.

הקבלנים הביעו מספר פעמים את התנגדותם לתיקון המוצע וטוענים כי העלויות שכביכול יחסכו מהצרכן יגולגלו אליו בדרך אחרת. ההסבר לטענתם היא שמחירי הדיור נקבעים על פי השוק באמצעות ביקוש והיצע, כשכלל השחקנים משקללים את העלויות השונות ואת הסיכונים שעלולים להתפתח וכך מגיעים למחיר הסופי, כך שחלק גדול מהעלויות שמנסה משרד השיכון לנטרל יגולמו, ככל הנראה, באופן אחר במחירי הדירות עצמן. לדוגמה, עם ינתן פיצוי רק במקרה שהעיכוב נבע מאשמת הרוכש, אך במקרה של כוח עליון או כל דבר אחר שאינו באשמת המוכר לא ניתן יהיה לפצות, הרי שהמוכרים יצטרכו לרכוש ביטוח שיגולגל בסופו של דבר לקונה. כמו כן, הם צפויים לקבוע מראש זמני מסירה ארוכים ביותר, ובכך להקטין עוד יותר את ההיצע בשוק. 

הפתרון המרכזי לבעיית מחירי הדיור הוא, ככל הנראה, בשוק ההיצע והביקוש ועל פי חוקי הכלכלה הרגילים והידועים. העלאת ההיצע באופן משמעותי ומהיר, כפי שבנק ישראל מבקש מזה זמן תאפשר ירידת מחירים או לפחות האטה בקצב העליה. העלאת ריבית מצד שני, עשויה להקטין את הביקושים. משחקי חקיקה יכולים אולי להשפיע בשוליים, אבל ככל הנראה לא יגרמו לשינוי מהותי. גם עידוד הביקוש על ידי הגרלות אולי פותר בעיה נקודתית למספר משפחות ברות מזל, אך לא באמת מוביל לפתרון ארוך טווח לשוק הדיור, ובמובן מסויים אף מפר את האיזון בהיצע והביקוש הרגילים. 

זאב אלקין, שר הבינוי והשיכון: "מרגע כניסתי לתפקיד אמרתי שיש לשנות את חוק המכר על מנת להגן על רוכשי הדירות אל מול הקבלנים והיזמים. תיקון החקיקה המוצע הוא תוצאה של עבודת מטה מורכבת אשר בוצעה במשרד על ידי האגפים השונים, תוך קיום שיח משמעותי עם כלל הגורמים הרלוונטים בשוק הנדל"ן. אני מאמין שתיקון החוק עתיד להביא עסקאות מכר הוגנות יותר בשוק הנדל"ן בישראל , יחד עם וודאות עבור הרוכשים."

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון: "התיקון לחוק המכר מגיע בזמן קריטי עבור עשרות אלפי רוכשי דירות שצפויים לקנות את דירתם בזמן הקרוב. חוקי המכר לא עודכנו מזה 5 שנים והגיעה העת להסיר מהם את האבק ולתקן מה שצריך. אני רוצה להודות לכל הגורמים שלקחו חלק בעבודה ומאמין שבקרוב נצליח להכניס את התיקון לספר החוקים במדינת ישראל."

קיראו עוד ב"נדל"ן"

מספר גורמים בשוק הנדל"ן כבר הגיבו להצעת החוק. 

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו מסר בתגובה: "מדובר בהחלטה אומללה שמוסיפה שמן למדורה ותעלה את מחירי הדירות. הדבר עלול לקרות בדיוק כפי שקרה לאחר שהזהרנו את הממשלה מהעלאת מס הרכישה. הממשלה הנוכחית עושה את אותן טעויות של הממשלות הקודמות ובמקום לגבש תוכנית מקיפה שתתמודד עם הכשלים שמעלים את מהמחירים, היא בוחרת לייצר רגולציה פופוליסטית, תוך הטעיית הציבור, כאילו היא הולכת לחסוך לו כסף. אזכיר שבשנת 2021 מחירי הדירות החדשות עלו בכ-18% ומדד תשומות הבניה עלה ב-6% בלבד – האם רוכשי דירות הפסידו באמת או להיפך. אינני מבין מדוע אצה הדרך לממשלה הזו לבחור בכלים שלא יפתרו דבר. אי הצמדת מחיר הקרקע למדד תשומות הבנייה יוביל לחישוב הסיכון של עליית מחירי הקרקע בתוך מחירי הדירות, דהיינו לעליית מחירי דירות. כל רגולציה שמטילה עונשים וקנסות נוספים בעת איחור במסירת דירות תוביל לכך שקבלנים לא ייקחו סיכון שיהיה עליהם להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם כשרגולטורים לא יעמדו בזמני התגובה הנדרשים, ולכן ההתחייבות שלהם תהיה לזמן בנייה ארוך יותר שיתממש. שוב בממשלה באים לברך ויוצאים מקללים".

אירית הופר שרייבר, בעלת חברת אינהאוס שיווק נדל"ן: "על אף שמטרתו של שר השיכון לסייע לרוכשי הדירות ראויה, בפועל צפויה הצעת החוק להזיק לרוכשי הדירות בטווח הקצר. כידוע, מדד תשומות הבניה אינו משקף נאמנה את ההתייקרויות הממשיות בתחום הביצוע, אשר התייקרו בשיעור חד יותר משמעותית בשנתיים האחרונות. לכן, על אף שהצמדת רכיב עלויות הבניה לבדו למדד תשומות הבניה נשמעת הגיונית, בפועל היא צפויה להביא את הקבלנים לתמחר את הדירות החדשות שבבניה במחיר גבוה יותר מלכתחילה על מנת להגן על עצמם מפני הפסדים, וכך תוביל להתייקרות נוספת במחירי הדירות.

"גם הסעיף אשר מחייב את הקבלן לשלם לרוכש מיידית עבור כל איחור במסירה, בלי קשר לשאלה מהי סיבת האיחור, היא הצעה בעייתית בלשון המעטה, וגם לה צפויה להיות תוצאה אחת ברורה – זמני מסירה שייקבעו על ידי הקבלנים מראש למועד מאוחר יותר, על מנת לצמצם את החשיפה לקנסות. יש לומר שכבר היום זמני המסירה ארוכים משמעותית מבעבר. אם עד לפני 3-4 שנים עמד זמן המסירה הממוצע של דירה בבניין בן 10 קומות על 24 חודשים מתחילת ביצוע, היום אנחנו כבר מדברים על 40 חודשים, והצעת החוק רק תחמיר את המצב".

עו"ד אמיר דרמר, מנהל מחלקת נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד עורכי דין צבי שוב: "חלק מהתיקונים המוצעים אכן נדרשים אולם חלקם עלולים ליצור מצב ש"בא לברך ויצא מקלל" ולפעול הלכה למעשה לרעת הרוכשים.

"לדוגמא, ביטול שכ"ט עורך דין שמצד אחד יינתק לחלוטין את הקשר בין פעולות עורך הדין בפרויקט, שחלקן נעשות לטובת הרוכשים, כדוגמת רישום בית משותף ורישום זכויות ומצד שני סביר שהעלויות יגולגלו בפועל על הרוכש בדרך של העלאת מחיר הדירה הנרכשת.

קביעה לפיה כמעט בכל מצב היזם ישלם פיצויים במקרה של איחור במסירת הדירה גם אם זה נגרם שלא בשליטתו, עלולה לגרום ליזם לקחת מראש שולי בטחון גבוהים יותר כך שגם בפרויקטים שהוא יכול היה לקבוע מועד מסירה מוקדם הוא יקבע מועדים רחוקים שיגדרו את הסיכון שלו לאחר במסירה ולשלם פיצויים בהתאם לחוק.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    אלקין מתגלה כאדם חכם וגם נחוש (ל"ת)
    כבוד! 06/05/2022 09:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אבי שר 05/05/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    אילו מהחוזים הוא יחול ?
  • 6.
    אייל 05/05/2022 10:24
    הגב לתגובה זו
    איפה שהקבלנים מתעקשים שהציבור יפסיד מהמהלך של השר הם כנראה ישלמו את ההשלכות הם יכולים לגלם מה שהם רוצים ברגע שיהיה מחיר לא הגיוני שאפשר לעמוד בו לא יקנו.מנסים עאלק לדאוג לציבור.
  • 5.
    עם כול הכבוד 04/05/2022 12:42
    הגב לתגובה זו
    העלות התגלגלה על הרוכשים, וגם שילמו מס רכישה עליו... הדירות ימשיכו להתייקר, הקבלנים לא יבנו בהפסד, והממשלה גם חוגגת על המיסים וגם מונעת הוספת ושחרור דירות לשוק החפשי ע"י ביטול של פטורי מס. ביטול הפטורים מונע שחרור דירות יד 2 לשוק, ומונע התכנות כלכלית ממיזמי פינוי בינוי בגלל המיסוי הכבד של מס שבח והיטלי השבחה, וזה כול הסיפור!
  • 4.
    ראולו סורגו אתה אפס שקרן (ל"ת)
    04/05/2022 12:08
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חבל שלא מטפלים גם במתווכים הנוכלים שגובים 2% על כל 03/05/2022 13:36
    הגב לתגובה זו
    חבל שלא מטפלים גם במתווכים הנוכלים שגובים 2% על כלום
  • 2.
    רודף צדק 03/05/2022 13:24
    הגב לתגובה זו
    10 חודשים אתם מקדמים חוקים פרסונליים , הגבלות על רשתות וחופש הפרט - פתאום כשהממשלה נופלת אתה נזכר להעביר הצעת חוק כשאין לך רוב בתקווה שתוכל להאשים את ההוא שחוזר אוטוטו בכשלונך ממשלה של אפסים אופורטיוניסטים
  • 1.
    הקבלנים עושקים את הציבור כבר שנים (ל"ת)
    אורן 03/05/2022 12:47
    הגב לתגובה זו
באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.


משכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canvaמשכנתא לדירה ראשונה. צילום: Canva

עלייה בפיגורי המשכנתאות - האם זה אות אזהרה למשק?

מה אפשר ללמוד מנתון הפיגורים במשכנתאות? לא מה שחשבתם

צלי אהרון |
נושאים בכתבה משכנתא

פיגורי המשכנתאות עולים. יש יותר משפחות שלא יכולות לשלם את המשכנתא. המשפחות האלו מנסות לדחות בשיחות עם הבנקים ואז יש סיכוי טוב שיתנו להם גרייס או ימחזרו את המשכנתא שזה מצד אחד טוב כי ההחזר יורד, אבל מצד שני זה גרוע - כי  אורך החיים של המשכנתא עולה והריבית לרוב עולה. אבל, זה עדיף על להגיע למצב של פיגורים וקנסות. 

המצב הזה עשוי לסמן בעיה, סוג של רמז לכך שאנשים כבר לא מסוגלים לעמוד במשכנתאות, אבל צריך לקחת את המספרים בפרופורציה. מדובר בעלייה של אחוזים בודדים בחודש ובמספר שלא באמת מגרד את שוק המשכנתאות הכולל. הפיגורים הם מתחת ל-1% מכלל השוק.  עם זאת, כמובן שזה עניין מטריד, במיוחד המגמה - העלייה המתמשכת בפיגורי המשכנתא. 


לפי נתוני חודש ספטמבר של בנק ישראל, הפיגורים בהחזרי משכנתאות של מעל 90 יום הגיעו ל-4.12 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של מעל 50% בשנתיים וגידול עקבי ומתמיד מחודש לחודש.  אבל היקף המשכנתאות הכולל עולה על 600 מיליארד שקל. הפיגורים עדיין זניחים, כל עוד הם לא עולים על 8-9 מיליארד שקל ( 1.3%-1.5% מההיקף הכולל) לא מדובר בבעיה קשה. למעשה זה מבטא מצב הפוך - משק שאחרי שנתיים של מלחמה עם פיגורי משכנתאות אפסיים - זה הישג לכלכלה. 


כך או אחרת, למרות ההאטה המתמשכת בשוק הנדל"ן, הבנקים ממשיכים לשווק משכנתאות בהיקפים גבוהים. מנתוני בנק ישראל עולה כי בספטמבר ניתנו משכנתאות בהיקף של כ-8.86 מיליארד שקל - ירידה חודשית של כ-3% לעומת אוגוסט, אך עלייה של 3.6% לעומת ספטמבר אשתקד. מדובר במספרים גבוהים שלכאורה מנותקים משוק הדירות שבו קצב המכירות עומד על שפל היסטורי. 


מספר העסקאות לרכישת דירות עמד בספטמבר, על פי ההערכות על כ-6,000 דירות בלבד, לעומת קרוב ל-8,000 באוגוסט וכ-8,200 בספטמבר אשתקד. הפער מעיד על כך שחלק מהמשכנתאות שנלקחו אינן משקפות עסקאות חדשות, אלא מיחזורי משכנתאות או מימושים נדחים - כלומר מימושי משכנתאות של עסקאות מהעבר. יש הרבה מאוד עסקאות שלא דרשו מימון בעת העסקה, אלא רק בעת הכניסה. המכירה נעשתה כבר לפני מספר שנים וכעת לוקחים משכנתא. כעת יש טרנד חדש - נכנסים לדירה ומשלמים רק בעוד שנה. אז יש נתק בין תאריך לקיחת המשכנתא לבין עסקת הרכישה.