התחזקות הדולר - פיקציה או מימוש רווחים?

בחודש האחרון הדולר התחזק במעל ל-2% מול רוב המטבעות העיקריים. האם הדבר מצביע על שינוי מגמה או שוב מדובר באפקט דצמבר
יועד דרוז |

השבוע החולף היה מצוין לדולר - אפשר אפילו להגדירו כחודש הטוב ביותר בשנה החולפת, למרות שהשנה עדיין לא הסתיימה. הדולר התחזק במעל ל-2% מול רוב המטבעות העיקריים למעט הדולר הקנדי, שמולו התחזק הדולר רק בכ-1.8%.

הגורמים העיקרים שדוחפים את התחזקות הדולר הם בעיקר סגירת פוזיציות סוף שנה ולקיחת רווחים על ידי המשקיעים. פקטור משמעותי נוסף הינו התעצמות הגרעון בגוש האירופאי, שמעמיק במקביל להתאוששות הכלכלה האמריקאית. בצד האמריקאי כבר מדברים על הפסקת זרם הנזילות לשווקים הפיננסים, וכל הגורמים הללו חוץ מהראשון ימשיכו לתוך הרבעון הראשון של 2010.

דצמבר ידוע בשוק המט"ח כחודש תזזיתי. בנוסף, ניתן לראות כי בסוף כול שנה ישנה תופעה שחוזרת על עצמה, כאשר המגמה מתהפכת אבל לא בצורה של קביעת מגמה בשוק לטווח הארוך יותר, אלא כשינוי כיוון זמני בלבד.

מה עומד מאחורי תנועת המחיר הזו? כנראה המחשבה הדפנסיבית של הסוחרים - שאם הם לא ייקחו רווחים השנה, מישהו אחר יעשה את זה. במילים אחרות, החודש האחרון בלוח השנה מתאפיין בסיבוב פרסה לכיוון מנוגד לתנועה של החודשים האחרונים, מצב זה קורה גם בניגוד לתוצאות הנתונים הכלכלים שלרוב לא משתנים לקראת סוף השנה.

קחו את שנה שעברה לדוגמא: במהלך רוב שנת 2008 האירו התחזק אל מול השטר הירוק. עם נפילת ליהמן ברדרס בחודש ספטמבר, האירו המשיך והתחזק עוד יותר. כשהגיע חודש דצמבר של אותה שנה, שלושה חודשים לאחר מכן, התהפכה המגמה ואילו האירו נחלש בכ 17%(!) מול הדולר, תוך שבועיים בלבד.

סיום אותה שנה בשווקים לא רמז הרבה לגבי השנה החדשה (2009) בה המגמה המשיכה ללא קשר לתנועה שהייתה בדצמבר 2008 והאירו שב להתחזק. בהמשך לדברים לעיל, התנועה החדשה של חודש דצמבר 2008 לא הייתה קשורה לנתונים כלכליים, אלא להוראות 'הפסקות הפסד' (Stop Loss) שנתפסו תוך כדי אותו חודש, לקיחת רווחים וסגירת פוזיציות.

התנועה ההפוכה של סוף שנת 2008 לא הייתה ייחודית: גם בשנים 2005, 2006 ו-2007 היה אפשר לראות תנועות דומות, אבל אי אפשר היה להגדיר את זה כתבנית סוף שנה. הסיבה היא שבשנים 2003 ו-2004 התנועה המשיכה לתוך השנה העוקבת...

מבולבלים? זכרו דבר חשוב: שם המשחק בסוף שנה הוא לקיחת רווחים בחודש האחרון. הסיבה לכך - החודש האחרון של השנה פשוט "מכריח" לסחור בצורה דפנסיבית עוד יותר.

במעבר אל 2010

בגוש האירו, הבעיה העיקרית שמכבידה הינה החוב העצום שנוצר בהנפקת האג"חים של האיחוד האירופאי. בשבוע שעבר שמענו את קולו בכותרות במדינות: יון, ספרד,אירלנד ופורטוגל שם ישנם גירעונות עמוקים מאוד שמאיימים על דירוג האשראי של המדינות והתשואות העתידיות של האג"חים אשר הן הנפיקו לקהל המשקיעים.

הדאגה העיקרית באיחוד האירופי הינה כוחה של הסמכות המוניטארית על חבריה. אחד מקווי היסוד של האיחוד ליציבות כלכלית הוא שאסור לחברי האיחוד לעבור יחס חוב של 3% מהתמ"ג השנתי. אז מה נגיד על יון, שהחוב שלה עומד כבר על כ-12.7% מהתמ"ג? לא הרבה. פשוט נסתכל על צרפת וגרמניה, שכבר עברו את הגבול ממזמן...

הפחד העיקרי של המשקיעים בנכסים הפיננסים של האיחוד האירופי הוא שהריבית בכל המדינות היא אותה הריבית אבל החוב, הסיכונים והמצב הפוליטי שונים ולכן אין להם את הכלים ליציבות כלכלית או למלחמה מוניטארית. הרי הריבית ביוון לא יכולה להיות מקבילה לריבית בגרמניה, מה שמפחית את האמצעים המוניטארים של המדינה ומחייב אותה לעבוד עם ריבית אחידה. בתקופה אחרונה, כמעט בכל יום עוברת יון תהליך של הורדת דירוג אשראי וכעת היא מדורגת, על פי רוב חברות הדרוג, בדירוג BBB+ (כמעט הדירוג הכי נמוך שאפשר לתת למדינה).

בשעת המשבר הרעיון של האיחוד מתחיל להראות מדאיג. החששות הללו מתחילים לצוץ בכותרות...

בינתיים, בצד השני של הגלובס

בארה"ב, איש השנה הנבחר הוא לא אחר מבן ברננקי. התזמון - בדיוק שהוא מתחיל להכין את השווקים להפסקת נזילות פיננסית. זהו לא דבר חדש - גם לא התאריך (אמצע פברואר 2010). החידוש האמיתי הוא שהרעיון מוצג לכל ונאמר בקול רם.

מדדי הצרכנים והקנייה השנתיים שיצאו בחודש דצמבר העלו חששות, כי האינפלציה מרימה ראש. תוצאה זו פוגעת בחברות שזרם הנזילות שלהם הולך ומתקצר מצד הממשלה, אך מצד שני המחירים עולים במקביל. אומנם התחזקות השטר הירוק מונעת אינפלציה, אך המטבע עדיין נמוך בכ-30% מהנקודה שבה הוא התחיל את המשבר.

אז לאן מפה? הגורמים שתומכים בדולר בחודש האחרון לא הולכים להשתנות לתוך השנה החדשה, כך לפחות זו הערכה בשווקים. כנראה שהפעם מדובר בשינוי מגמה אמיתי ואנו נצפה להתחזקותו של השטר הירוק גם במהלך השנה הבאה.

כותב: יועד דרוז, סמנכ"ל מסחר ב-Real Forex

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

דירה בהנחה מחיר למשתכן
צילום: תמר מצפי
דירה בהנחה

דירה בהנחה - האם כדאי לכם לחכות להגרלה או לחפש דירה?

ההגרלה הבאה תהיה כנראה במרץ-אפריל, באיזה ערים יהיו הגרלות, מה יהיה היקף ההגרלות בשנה הבאה ומה יהיו ההנחות? וגם - 140 אלף זכאים  מתלבטים אם לחפש דירה בשוק החופשי - מתי הם ירדו מהגדר?

רן קידר |

תוכנית "דירה בהנחה", שהחליפה את מחיר למשתכן והפכה למנגנון המרכזי של המדינה לסבסוד דיור לזכאים, צפויה להיכנס לשלב משמעותי בקרוב. מצד אחד, ההטבות-הנחות על הדירות האלו ייקטנו בשל לחץ מהאוצר ובשל הירידות בשוק בשנה האחרונה שמגיעות גם ל-10%. מצד שני, הכוונה של משרד השיכון והבינוי להרחיב את ההגרלות גם לאזורי המרכז ולכלול ערים נוספות. 

בחודשים מרץ-אפרל צפויה הגרלה ראשונה בהיקף של מעל 9,000 דירות - זה לא סופי, זו הכוונה של משרד השיכון והבינוי. התכנון הוא שיהיו בשנה הבאה שתי הגרלות בהיקף כולל של כ-15-16 אלף דירות. בשנת 2025 היו שתי הגרלות עם כ-11.5 אלף דירות. כלומר, היקף השיווקים יעלה.

140 אלף זכאים מחפשים דיור

הבעיה שיש 130-140 אלף זכאים שלא זכו בהגרלה האחרונה והם ינסו את מזלם גם השנה, כשאליהם יצטרפו לפחות עוד 10 אלף זכאים חדשים. במינימום של 140 אלף איש שיתמודדו על הדירות האלו - לכאורה סיכוי של כ-10% לזכות, אבל כמחצית מהדירות מיועדות למילואימניקים בעיקר לוחמים, ועוד חלק משמעותי מנותב לבני המקום. זה משאיר כמות נמוכה במיוחד לאחרים. וכל זה כשבאזורי הביקוש הסיכויים לזכות מלכתחילה אפסיים. במקומות פחות מבוקשים יש סיכויים טובים יותר, אבל אנשים לא רוצים לגור שם וגם ההנחה היא יחסית נמוכה. 

ועדיין - ברור שמי שזכאי צריך להתמודד. זה כרטיס הגרלה בחינם, למה לא לגרד? השאלה היא לא אם להתמודד או לא, אלא האם במקביל לניסיונות לחפש דירה כי אחרי הכל, מחירי הדירות בירידה משמעותית. חלק כבר עכשיו מחפשים, וככל שהם יחפשו יותר, כך דווקא הם יעצרו את ירידת המחירים. אם כולם היו מתנהגים "כראוי" ולא מחפשים דירות, אלא מחכים - המחירים היו נופלים. הבעיה שאין "משמעת קבוצתית" וככל שהסיכוי בהגרלות יפחת וככל שהמחירים בשוק החופשי ירדו, אנחנו נראה עוד ועוד מתעניינים בדירות. 

האם זה נכון לחפש? האמת שכן. זוג, משפחה זכאית אומנם מחזיקה בזכות שווה כסף, אבל מה יעזור לה אם הסיכויים נמוכים וגם אין וודאות לגבי המשך. היא צריכה מקום לגור, ולכן הירידות בשוק מתחילות להיות לחלק מהמשפחות מעניינות, עוד 55 למטה וסיכוי טוב שמשפחות וזוגות רבים יחזרו לחפש. אין לנו עצה-המלצה, כל אחד עושה את החישוב לעצמו, אבל יש דרך מתמטית - סיכוי הזכייה הם 10% בשנה, הרווח הצפוי בעסקה כזו הוא כ-250300 אלף שקל (זה הממוצע של ההנחות - גם הנחות קטנות וגם גדולות, בהינתן המחירים הנוכחיים והירידות בשוק החופשי).  כלומר יש לכם זכות שהתוחלת שלה שווה כ-30 אלף שקל.