השבוע החולף היה מצוין לדולר - אפשר אפילו להגדירו כחודש הטוב ביותר בשנה החולפת, למרות שהשנה עדיין לא הסתיימה. הדולר התחזק במעל ל-2% מול רוב המטבעות העיקריים למעט הדולר הקנדי, שמולו התחזק הדולר רק בכ-1.8%.

הגורמים העיקרים שדוחפים את התחזקות הדולר הם בעיקר סגירת פוזיציות סוף שנה ולקיחת רווחים על ידי המשקיעים. פקטור משמעותי נוסף הינו התעצמות הגרעון בגוש האירופאי, שמעמיק במקביל להתאוששות הכלכלה האמריקאית. בצד האמריקאי כבר מדברים על הפסקת זרם הנזילות לשווקים הפיננסים, וכל הגורמים הללו חוץ מהראשון ימשיכו לתוך הרבעון הראשון של 2010.

דצמבר ידוע בשוק המט"ח כחודש תזזיתי. בנוסף, ניתן לראות כי בסוף כול שנה ישנה תופעה שחוזרת על עצמה, כאשר המגמה מתהפכת אבל לא בצורה של קביעת מגמה בשוק לטווח הארוך יותר, אלא כשינוי כיוון זמני בלבד.

מה עומד מאחורי תנועת המחיר הזו? כנראה המחשבה הדפנסיבית של הסוחרים - שאם הם לא ייקחו רווחים השנה, מישהו אחר יעשה את זה. במילים אחרות, החודש האחרון בלוח השנה מתאפיין בסיבוב פרסה לכיוון מנוגד לתנועה של החודשים האחרונים, מצב זה קורה גם בניגוד לתוצאות הנתונים הכלכלים שלרוב לא משתנים לקראת סוף השנה.

קחו את שנה שעברה לדוגמא: במהלך רוב שנת 2008 האירו התחזק אל מול השטר הירוק. עם נפילת ליהמן ברדרס בחודש ספטמבר, האירו המשיך והתחזק עוד יותר. כשהגיע חודש דצמבר של אותה שנה, שלושה חודשים לאחר מכן, התהפכה המגמה ואילו האירו נחלש בכ 17%(!) מול הדולר, תוך שבועיים בלבד.

סיום אותה שנה בשווקים לא רמז הרבה לגבי השנה החדשה (2009) בה המגמה המשיכה ללא קשר לתנועה שהייתה בדצמבר 2008 והאירו שב להתחזק. בהמשך לדברים לעיל, התנועה החדשה של חודש דצמבר 2008 לא הייתה קשורה לנתונים כלכליים, אלא להוראות 'הפסקות הפסד' (Stop Loss) שנתפסו תוך כדי אותו חודש, לקיחת רווחים וסגירת פוזיציות.

התנועה ההפוכה של סוף שנת 2008 לא הייתה ייחודית: גם בשנים 2005, 2006 ו-2007 היה אפשר לראות תנועות דומות, אבל אי אפשר היה להגדיר את זה כתבנית סוף שנה. הסיבה היא שבשנים 2003 ו-2004 התנועה המשיכה לתוך השנה העוקבת...

מבולבלים? זכרו דבר חשוב: שם המשחק בסוף שנה הוא לקיחת רווחים בחודש האחרון. הסיבה לכך - החודש האחרון של השנה פשוט "מכריח" לסחור בצורה דפנסיבית עוד יותר.

במעבר אל 2010

בגוש האירו, הבעיה העיקרית שמכבידה הינה החוב העצום שנוצר בהנפקת האג"חים של האיחוד האירופאי. בשבוע שעבר שמענו את קולו בכותרות במדינות: יון, ספרד,אירלנד ופורטוגל שם ישנם גירעונות עמוקים מאוד שמאיימים על דירוג האשראי של המדינות והתשואות העתידיות של האג"חים אשר הן הנפיקו לקהל המשקיעים.

הדאגה העיקרית באיחוד האירופי הינה כוחה של הסמכות המוניטארית על חבריה. אחד מקווי היסוד של האיחוד ליציבות כלכלית הוא שאסור לחברי האיחוד לעבור יחס חוב של 3% מהתמ"ג השנתי. אז מה נגיד על יון, שהחוב שלה עומד כבר על כ-12.7% מהתמ"ג? לא הרבה. פשוט נסתכל על צרפת וגרמניה, שכבר עברו את הגבול ממזמן...

הפחד העיקרי של המשקיעים בנכסים הפיננסים של האיחוד האירופי הוא שהריבית בכל המדינות היא אותה הריבית אבל החוב, הסיכונים והמצב הפוליטי שונים ולכן אין להם את הכלים ליציבות כלכלית או למלחמה מוניטארית. הרי הריבית ביוון לא יכולה להיות מקבילה לריבית בגרמניה, מה שמפחית את האמצעים המוניטארים של המדינה ומחייב אותה לעבוד עם ריבית אחידה. בתקופה אחרונה, כמעט בכל יום עוברת יון תהליך של הורדת דירוג אשראי וכעת היא מדורגת, על פי רוב חברות הדרוג, בדירוג BBB+ (כמעט הדירוג הכי נמוך שאפשר לתת למדינה).

בשעת המשבר הרעיון של האיחוד מתחיל להראות מדאיג. החששות הללו מתחילים לצוץ בכותרות...

בינתיים, בצד השני של הגלובס

בארה"ב, איש השנה הנבחר הוא לא אחר מבן ברננקי. התזמון - בדיוק שהוא מתחיל להכין את השווקים להפסקת נזילות פיננסית. זהו לא דבר חדש - גם לא התאריך (אמצע פברואר 2010). החידוש האמיתי הוא שהרעיון מוצג לכל ונאמר בקול רם.

מדדי הצרכנים והקנייה השנתיים שיצאו בחודש דצמבר העלו חששות, כי האינפלציה מרימה ראש. תוצאה זו פוגעת בחברות שזרם הנזילות שלהם הולך ומתקצר מצד הממשלה, אך מצד שני המחירים עולים במקביל. אומנם התחזקות השטר הירוק מונעת אינפלציה, אך המטבע עדיין נמוך בכ-30% מהנקודה שבה הוא התחיל את המשבר.

אז לאן מפה? הגורמים שתומכים בדולר בחודש האחרון לא הולכים להשתנות לתוך השנה החדשה, כך לפחות זו הערכה בשווקים. כנראה שהפעם מדובר בשינוי מגמה אמיתי ואנו נצפה להתחזקותו של השטר הירוק גם במהלך השנה הבאה.

כותב: יועד דרוז, סמנכ"ל מסחר ב-Real Forex