התחזקות הדולר - פיקציה או מימוש רווחים?

בחודש האחרון הדולר התחזק במעל ל-2% מול רוב המטבעות העיקריים. האם הדבר מצביע על שינוי מגמה או שוב מדובר באפקט דצמבר
יועד דרוז |

השבוע החולף היה מצוין לדולר - אפשר אפילו להגדירו כחודש הטוב ביותר בשנה החולפת, למרות שהשנה עדיין לא הסתיימה. הדולר התחזק במעל ל-2% מול רוב המטבעות העיקריים למעט הדולר הקנדי, שמולו התחזק הדולר רק בכ-1.8%.

הגורמים העיקרים שדוחפים את התחזקות הדולר הם בעיקר סגירת פוזיציות סוף שנה ולקיחת רווחים על ידי המשקיעים. פקטור משמעותי נוסף הינו התעצמות הגרעון בגוש האירופאי, שמעמיק במקביל להתאוששות הכלכלה האמריקאית. בצד האמריקאי כבר מדברים על הפסקת זרם הנזילות לשווקים הפיננסים, וכל הגורמים הללו חוץ מהראשון ימשיכו לתוך הרבעון הראשון של 2010.

דצמבר ידוע בשוק המט"ח כחודש תזזיתי. בנוסף, ניתן לראות כי בסוף כול שנה ישנה תופעה שחוזרת על עצמה, כאשר המגמה מתהפכת אבל לא בצורה של קביעת מגמה בשוק לטווח הארוך יותר, אלא כשינוי כיוון זמני בלבד.

מה עומד מאחורי תנועת המחיר הזו? כנראה המחשבה הדפנסיבית של הסוחרים - שאם הם לא ייקחו רווחים השנה, מישהו אחר יעשה את זה. במילים אחרות, החודש האחרון בלוח השנה מתאפיין בסיבוב פרסה לכיוון מנוגד לתנועה של החודשים האחרונים, מצב זה קורה גם בניגוד לתוצאות הנתונים הכלכלים שלרוב לא משתנים לקראת סוף השנה.

קחו את שנה שעברה לדוגמא: במהלך רוב שנת 2008 האירו התחזק אל מול השטר הירוק. עם נפילת ליהמן ברדרס בחודש ספטמבר, האירו המשיך והתחזק עוד יותר. כשהגיע חודש דצמבר של אותה שנה, שלושה חודשים לאחר מכן, התהפכה המגמה ואילו האירו נחלש בכ 17%(!) מול הדולר, תוך שבועיים בלבד.

סיום אותה שנה בשווקים לא רמז הרבה לגבי השנה החדשה (2009) בה המגמה המשיכה ללא קשר לתנועה שהייתה בדצמבר 2008 והאירו שב להתחזק. בהמשך לדברים לעיל, התנועה החדשה של חודש דצמבר 2008 לא הייתה קשורה לנתונים כלכליים, אלא להוראות 'הפסקות הפסד' (Stop Loss) שנתפסו תוך כדי אותו חודש, לקיחת רווחים וסגירת פוזיציות.

התנועה ההפוכה של סוף שנת 2008 לא הייתה ייחודית: גם בשנים 2005, 2006 ו-2007 היה אפשר לראות תנועות דומות, אבל אי אפשר היה להגדיר את זה כתבנית סוף שנה. הסיבה היא שבשנים 2003 ו-2004 התנועה המשיכה לתוך השנה העוקבת...

מבולבלים? זכרו דבר חשוב: שם המשחק בסוף שנה הוא לקיחת רווחים בחודש האחרון. הסיבה לכך - החודש האחרון של השנה פשוט "מכריח" לסחור בצורה דפנסיבית עוד יותר.

במעבר אל 2010

בגוש האירו, הבעיה העיקרית שמכבידה הינה החוב העצום שנוצר בהנפקת האג"חים של האיחוד האירופאי. בשבוע שעבר שמענו את קולו בכותרות במדינות: יון, ספרד,אירלנד ופורטוגל שם ישנם גירעונות עמוקים מאוד שמאיימים על דירוג האשראי של המדינות והתשואות העתידיות של האג"חים אשר הן הנפיקו לקהל המשקיעים.

הדאגה העיקרית באיחוד האירופי הינה כוחה של הסמכות המוניטארית על חבריה. אחד מקווי היסוד של האיחוד ליציבות כלכלית הוא שאסור לחברי האיחוד לעבור יחס חוב של 3% מהתמ"ג השנתי. אז מה נגיד על יון, שהחוב שלה עומד כבר על כ-12.7% מהתמ"ג? לא הרבה. פשוט נסתכל על צרפת וגרמניה, שכבר עברו את הגבול ממזמן...

הפחד העיקרי של המשקיעים בנכסים הפיננסים של האיחוד האירופי הוא שהריבית בכל המדינות היא אותה הריבית אבל החוב, הסיכונים והמצב הפוליטי שונים ולכן אין להם את הכלים ליציבות כלכלית או למלחמה מוניטארית. הרי הריבית ביוון לא יכולה להיות מקבילה לריבית בגרמניה, מה שמפחית את האמצעים המוניטארים של המדינה ומחייב אותה לעבוד עם ריבית אחידה. בתקופה אחרונה, כמעט בכל יום עוברת יון תהליך של הורדת דירוג אשראי וכעת היא מדורגת, על פי רוב חברות הדרוג, בדירוג BBB+ (כמעט הדירוג הכי נמוך שאפשר לתת למדינה).

בשעת המשבר הרעיון של האיחוד מתחיל להראות מדאיג. החששות הללו מתחילים לצוץ בכותרות...

בינתיים, בצד השני של הגלובס

בארה"ב, איש השנה הנבחר הוא לא אחר מבן ברננקי. התזמון - בדיוק שהוא מתחיל להכין את השווקים להפסקת נזילות פיננסית. זהו לא דבר חדש - גם לא התאריך (אמצע פברואר 2010). החידוש האמיתי הוא שהרעיון מוצג לכל ונאמר בקול רם.

מדדי הצרכנים והקנייה השנתיים שיצאו בחודש דצמבר העלו חששות, כי האינפלציה מרימה ראש. תוצאה זו פוגעת בחברות שזרם הנזילות שלהם הולך ומתקצר מצד הממשלה, אך מצד שני המחירים עולים במקביל. אומנם התחזקות השטר הירוק מונעת אינפלציה, אך המטבע עדיין נמוך בכ-30% מהנקודה שבה הוא התחיל את המשבר.

אז לאן מפה? הגורמים שתומכים בדולר בחודש האחרון לא הולכים להשתנות לתוך השנה החדשה, כך לפחות זו הערכה בשווקים. כנראה שהפעם מדובר בשינוי מגמה אמיתי ואנו נצפה להתחזקותו של השטר הירוק גם במהלך השנה הבאה.

כותב: יועד דרוז, סמנכ"ל מסחר ב-Real Forex

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אספת דיירים (X)אספת דיירים (X)

כמה באמת צריך לשלם ועד בית והאם אתם משלמים יותר מדי?

כשמדברים על דמי ועד בית, אין תמחור אחיד - המחיר משתנה מאוד בין בניין לבניין. הכל תלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה, אבל הנה הממוצעים 



עמית בר |
נושאים בכתבה ועד בית

דמי ועד בית מתייקרים. כמו כמעט כל מוצר ושירות גם העלויות שלתחזוקת הבית עולות - הניקיון, הגינון, התיקונים של המעליות. הסכומים גדלים מדי שנה. כמה בעצם עולה ועד הבית והאם אנחנו משלמים סכום סביר? אין אין תמחור אחיד - התשלום עבור ועד הבית משתנה מאוד בין בניין לבניין, בין אזור לאזור ותלוי בגורמים כמו גודל הבניין, סוג הדירות, המערכות והשירותים המשותפים ומידת התחזוקה הדרושה. 

טווחים טיפוסיים - תלוי מה יש בבניין

במבנים בסיסיים וישנים, ללא מעלית או מתקנים משותפים - דמי ועד יכולים להיות נמוכים יחסית. יש בניינים שבהם התשלום לדירה נע סביב 80-140 שקל בחודש. אם מדובר בבניין שמתוחזק בינוני עם מעלית, שירות ניקיון, חשמל משותף ותחזוקה כללית - דמי הוועד יהיו גבוהים יותר, באזור של 150 עד 350 שקלים בחודש. 

בבניינים חדשים יחסית עם שירותים יותר נרחבים לרבות: מעלית, חניה תת-קרקעית, גינה, מערכות שירות, תחזוקת גג וחימום - העלויות עולות משמעותית. דמי ועד בבניינים כאלה מגיעים ל-500 עד 900 שקלים ולעיתים אף יותר.

בבניינים יוקרתיים יותר שבהם יש גם שמירה ולובי מטופח זה יהיה מעל 1,000 שקל בחודש.  זה גם תלוי כמובן באזור. בתל אביב הכי יקר, ככל שמתרחקים זול יותר. אם במגדל בתל אביב התשלום לוועד מגיע ל-2,000 שקלים ומעלה,  הרי שברמת גן ופתח תקווה זה יהיה כ-1,000-1,400 שקלים ווב קשה להשוות כי זה גם תלוי בשאלה אם יש בריכה, חדר כושר ושירותים נוספים.     


בשורה התחתונה ועד הבית מתחיל ב-50 שקלים בבניינים ישנים ומגיע במקומות מסוימים גם ל-3,000 שקלים ומעלה. 


מה מייקר את דמי הוועד

הגורמים העיקריים שמקפיצים את העלות: שירותים משותפים כמו ניקיון, גינון, חשמל ותאורה משותפת, תחזוקת מעלית, גג, חניון, מערכות מיזוג, חצר וגינות. במקרים רבים הוועד במיקור חוץ. שימוש בחברת ניהול מקצועית במקום ועד מתנדב מהדיירים מוסיף עלות לניהול, גבייה, טיפול בסרבנים, תיאום שירותים ותחזוקה שוטפת. עלות שירות ניהול בסיסי לדירה נעה סביב 80-120 שקל בחודש, לפני עלויות התחזוקה והשירותים הנוספים.

הנהלת בוליגו קפיטל, בכנס השנתי של החברה, צילום: גלעד קבלרצ'יקהנהלת בוליגו קפיטל, בכנס השנתי של החברה, צילום: גלעד קבלרצ'יק

"שנת 2025 היא נקודת המפנה של שוק הנדל"ן בארה"ב"- מנכ"ל בוליגו קפיטל

בכנס השנתי של בוליגו קפיטל אמר המנכ"ל איתי גורן כי "לאחר שנתיים של סייקל שלילי, יש היום הזדמנויות רכישה חדשות במדינות הצומחות בארה"ב."

הדס ברטל |


בכנס המשקיעים השנתי של בוליגו קפיטל, חברה להשקעות נדל"ן בארה"ב הנסחרת בבורסה בתל אביב, אמר מודי שפריר,  אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים: "פאואל הולך לסיים את הכהונה וטראמפ ישים נגיד שיתמוך במדיניות שלו, להורדת ריבית. שפריר גם העריך כי כנראה שהריבית בארה"ב תרד עוד פעם בדצמבר, והשוק מתמחר שהריבית בעוד שנה תהיה 3%.  שפריר אמר את הדברים במושב הראשון של הכנס, שעסק בשוקי ההון הפיננסיים, בו השתתפו מובילי דעה מבתי ההשקעות המובילים במשק. הוא הוסיף גם כי "אף אחד לא יודע לגבי השפעות הבינה המלאכותית, ויש חששות לבועה בתחום. מצד שני, היסטורית, השוק יורד בדרך כלל כשהריבית עולה או כשיש מיתון, ועכשיו הריבית במגמת ירידה ואין אינדיקטורים שמצביעים על מיתון בארה"ב. זה לא אומר שאם השוק יקר הוא לא יעלה עוד פעם וישיג תשואה דו ספרתית", הסביר שפריר, והוסיף כי לתפיסתו, תמיד צריך להיות בלונג ולשמור על פיזור.

עוד דיברה בפאנל, רינת אשכנזי, הכלכלנית הראשית של הפניקס בית השקעות, שהזהירה מפני התרגלות יתר לתנאי השוק החיוביים. "התרגלנו לעליות, ואני מסבירה ללקוחות שלא יתרגלו לזה, כאילו לא היו תקופות לא טובות. משהו צריך להתכנס. הריכוזיות של המדדים בארה"ב מטרידה", אמרה אשכנזי, והוסיפה כי צריך להסתכל על שוק התעסוקה בארה"ב, ומספיק שיהיה נתון רע יותר בתעסוקה ויכולות להתפתח חששות ממיתון.

לדברי אשכנזי, כיום יותר מ־50% מהצמיחה בארה"ב היא מההשקעות בתחומים של הבינה המלאכותית וזה מזין את השוק. "הציבור האמריקאי מחזיק במניות ומרגיש היום עשיר יותר. גם המשקיעים הקטנים הפכו לפעילים בבורסה", אמרה. היא הדגישה כי ב־2026, יותר מתמיד, חייבים לשים דגש על פיזור, ולשקול השקעה גם בכלכלה המקומית, גם בכלכלת ארה"ב וגם בשווקים מתעוררים. "כולם יושפעו מהחדשות בתחום הבינה המלאכותית", הוסיפה.

רו"ח אמיר איל, יו"ר ואסטרטג השקעות ראשי בקבוצת אינפיניטי אילים, הזהיר מפני תרחישים שליליים אפשריים. "זה לא יהיה תרחיש קיצון אם מדד ה-S&P 500 יירד ב־10% עד 20%. גיהוק קטן ב־7 המניות הטכנולוגיות המובילות יכול להביא לירידה של המדד כולו. זה תרחיש שיכול לקרות. לא אתפלא אם יהיה מימוש, אבל השקעות זה לא לתקופה של שנה. כרגע, המומנטום בשוק חיובי, לאחר 3 שנים של עליות", אמר איל.

אך באשר לשוק הישראלי, איל נשאר אופטימי. "ישראל זה המקום להיות בו בהשקעות. אנחנו לא קונים סיפור, אלא מחיר. ישראל נשארת בתמחור בחסר. למרות העלייה של כ־40% במדד תל אביב 125 השנה, ישראל עומדת בפני עשור הזהב שלה. הצמיחה הדמוגרפית, עם 200 אלף אנשים חדשים כל שנה, תוביל לשגשוג כלכלי, אז אנחנו בעד השוק הישראלי", הצהיר.