התחזקות הדולר - פיקציה או מימוש רווחים?
השבוע החולף היה מצוין לדולר - אפשר אפילו להגדירו כחודש הטוב ביותר בשנה החולפת, למרות שהשנה עדיין לא הסתיימה. הדולר התחזק במעל ל-2% מול רוב המטבעות העיקריים למעט הדולר הקנדי, שמולו התחזק הדולר רק בכ-1.8%.
הגורמים העיקרים שדוחפים את התחזקות הדולר הם בעיקר סגירת פוזיציות סוף שנה ולקיחת רווחים על ידי המשקיעים. פקטור משמעותי נוסף הינו התעצמות הגרעון בגוש האירופאי, שמעמיק במקביל להתאוששות הכלכלה האמריקאית. בצד האמריקאי כבר מדברים על הפסקת זרם הנזילות לשווקים הפיננסים, וכל הגורמים הללו חוץ מהראשון ימשיכו לתוך הרבעון הראשון של 2010.
דצמבר ידוע בשוק המט"ח כחודש תזזיתי. בנוסף, ניתן לראות כי בסוף כול שנה ישנה תופעה שחוזרת על עצמה, כאשר המגמה מתהפכת אבל לא בצורה של קביעת מגמה בשוק לטווח הארוך יותר, אלא כשינוי כיוון זמני בלבד.
מה עומד מאחורי תנועת המחיר הזו? כנראה המחשבה הדפנסיבית של הסוחרים - שאם הם לא ייקחו רווחים השנה, מישהו אחר יעשה את זה. במילים אחרות, החודש האחרון בלוח השנה מתאפיין בסיבוב פרסה לכיוון מנוגד לתנועה של החודשים האחרונים, מצב זה קורה גם בניגוד לתוצאות הנתונים הכלכלים שלרוב לא משתנים לקראת סוף השנה.
קחו את שנה שעברה לדוגמא: במהלך רוב שנת 2008 האירו התחזק אל מול השטר הירוק. עם נפילת ליהמן ברדרס בחודש ספטמבר, האירו המשיך והתחזק עוד יותר. כשהגיע חודש דצמבר של אותה שנה, שלושה חודשים לאחר מכן, התהפכה המגמה ואילו האירו נחלש בכ 17%(!) מול הדולר, תוך שבועיים בלבד.
סיום אותה שנה בשווקים לא רמז הרבה לגבי השנה החדשה (2009) בה המגמה המשיכה ללא קשר לתנועה שהייתה בדצמבר 2008 והאירו שב להתחזק. בהמשך לדברים לעיל, התנועה החדשה של חודש דצמבר 2008 לא הייתה קשורה לנתונים כלכליים, אלא להוראות 'הפסקות הפסד' (Stop Loss) שנתפסו תוך כדי אותו חודש, לקיחת רווחים וסגירת פוזיציות.
התנועה ההפוכה של סוף שנת 2008 לא הייתה ייחודית: גם בשנים 2005, 2006 ו-2007 היה אפשר לראות תנועות דומות, אבל אי אפשר היה להגדיר את זה כתבנית סוף שנה. הסיבה היא שבשנים 2003 ו-2004 התנועה המשיכה לתוך השנה העוקבת...
מבולבלים? זכרו דבר חשוב: שם המשחק בסוף שנה הוא לקיחת רווחים בחודש האחרון. הסיבה לכך - החודש האחרון של השנה פשוט "מכריח" לסחור בצורה דפנסיבית עוד יותר.
במעבר אל 2010
בגוש האירו, הבעיה העיקרית שמכבידה הינה החוב העצום שנוצר בהנפקת האג"חים של האיחוד האירופאי. בשבוע שעבר שמענו את קולו בכותרות במדינות: יון, ספרד,אירלנד ופורטוגל שם ישנם גירעונות עמוקים מאוד שמאיימים על דירוג האשראי של המדינות והתשואות העתידיות של האג"חים אשר הן הנפיקו לקהל המשקיעים.
הדאגה העיקרית באיחוד האירופי הינה כוחה של הסמכות המוניטארית על חבריה. אחד מקווי היסוד של האיחוד ליציבות כלכלית הוא שאסור לחברי האיחוד לעבור יחס חוב של 3% מהתמ"ג השנתי. אז מה נגיד על יון, שהחוב שלה עומד כבר על כ-12.7% מהתמ"ג? לא הרבה. פשוט נסתכל על צרפת וגרמניה, שכבר עברו את הגבול ממזמן...
הפחד העיקרי של המשקיעים בנכסים הפיננסים של האיחוד האירופי הוא שהריבית בכל המדינות היא אותה הריבית אבל החוב, הסיכונים והמצב הפוליטי שונים ולכן אין להם את הכלים ליציבות כלכלית או למלחמה מוניטארית. הרי הריבית ביוון לא יכולה להיות מקבילה לריבית בגרמניה, מה שמפחית את האמצעים המוניטארים של המדינה ומחייב אותה לעבוד עם ריבית אחידה. בתקופה אחרונה, כמעט בכל יום עוברת יון תהליך של הורדת דירוג אשראי וכעת היא מדורגת, על פי רוב חברות הדרוג, בדירוג BBB+ (כמעט הדירוג הכי נמוך שאפשר לתת למדינה).
בשעת המשבר הרעיון של האיחוד מתחיל להראות מדאיג. החששות הללו מתחילים לצוץ בכותרות...
בינתיים, בצד השני של הגלובס
בארה"ב, איש השנה הנבחר הוא לא אחר מבן ברננקי. התזמון - בדיוק שהוא מתחיל להכין את השווקים להפסקת נזילות פיננסית. זהו לא דבר חדש - גם לא התאריך (אמצע פברואר 2010). החידוש האמיתי הוא שהרעיון מוצג לכל ונאמר בקול רם.
מדדי הצרכנים והקנייה השנתיים שיצאו בחודש דצמבר העלו חששות, כי האינפלציה מרימה ראש. תוצאה זו פוגעת בחברות שזרם הנזילות שלהם הולך ומתקצר מצד הממשלה, אך מצד שני המחירים עולים במקביל. אומנם התחזקות השטר הירוק מונעת אינפלציה, אך המטבע עדיין נמוך בכ-30% מהנקודה שבה הוא התחיל את המשבר.
אז לאן מפה? הגורמים שתומכים בדולר בחודש האחרון לא הולכים להשתנות לתוך השנה החדשה, כך לפחות זו הערכה בשווקים. כנראה שהפעם מדובר בשינוי מגמה אמיתי ואנו נצפה להתחזקותו של השטר הירוק גם במהלך השנה הבאה.
כותב: יועד דרוז, סמנכ"ל מסחר ב-Real Forex
מצלאוי קיבלה רוב לפינוי-בינוי בבת ים: הכנסות צפויות של כ-147 מיליון שקל
החברה התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק; הפרויקט צפוי להיות עם רווחיות גולמית של כ-20%, אך קיפאון במכירות ועלויות מימון עולות מעמידים במבחן את מודל ההתחדשות העירונית
מצלאוי מצלאוי חברה לבנין מצלאוי 0.07% הודיעה כי התקשרה בהסכם התחדשות עירונית עם בעלי הזכויות בבניין ברחוב הפטמן 6 בבת ים, לאחר שהשיגה רוב של 67% כנדרש בחוק. מדובר בפרויקט פינוי-בינוי שבמסגרתו יפונו 32 יחידות דיור קיימות,
ובמקומן צפויות להיבנות כ-90 דירות חדשות במגדל בן 18 קומות, בהיקף כולל של כ-12.6 אלף מ"ר מגורים וכ-5,000 מ"ר חניות תת-קרקעיות.
חלקה של מצלאוי בפרויקט עומד על 58 יחידות דיור. החברה מעריכה כי היקף ההכנסות מהפרויקט יסתכם בכ-147 מיליון שקל, מול עלויות צפויות של כ-117 מיליון שקל. קידום הפרויקט יתבצע בהתאם לתוכנית הכוללנית של עיריית בת ים, במסלול חלופת שקד או פינוי-בינוי, בכפוף להחלטת מוסדות התכנון.
כיום, המחיר החציוני של דירות ברח' הפטמן עומד על כ-2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, 2.8 מיליון שקל לדירות 4 חדרים ו-3.42 מיליון שקל לדירות 5 חדרים.
הכנסות ורווח גולמי
תחזית ההכנסות של מצלאוי מתבססות על דוח כלכלי פנימי שגיבשה מצלאוי, הכולל אומדנים עדכניים למחירי מכירה ממוצעים של כ־28 אלף שקל למ"ר, וכן חישובי עלויות מימון, תפעול ובנייה. מה שמעמיד את הפרויקט על שיעור רווחיות גולמית של כ-20.4%, מספר טוב באמצע למקובל בענף לאחרונה.
- מצלאוי: ״מחירי הדירות יעלו שוב"
- "מחירי הדירות עלו כי העלויות עלו, לא רואים ירידה במחירים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה האמיתית היא מה קורה לרווח הגולמי הזה במרוצת השנים. מעבר לעלויות המימון, התפעול והבנייה, פרויקטים כאלה מסתמכים על גלגול העליות לצרכן, או במלים פשוטות על עליית מחירים. ככל
והמחירים נשארים במקום או יורדים, המרווחים עבור החברות בתחום עשויים להישחק. לאור הקיפאון בשוק הדירות, שהשתקף בדוחות הרבעון השלישי של רוב רובן של החברות, החברות כידוע יצאו במבצעים, שמבלי להתייחס כרגע לאותיות הקטנות, חלקן אף מציעות ביטול עסקה. כלומר,למרות הציפייה
להתאוששות וחזרת הרוכשים, השוק עדיין מדשדש בפועל. שוק ההתחדשות העירונית שנחשב לבוננזה עשוי להיות מסוכן ממה שנראה במבט ראשון, כאשר ביטולי פרויקטים חושפים את המחיר האמיתי של היתכנות נמוכה בהתחדשות עירונית, המרווחים נשחקים, והוצאות המימון מטפסות
לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח
הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?
זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?", "כן, הכל בשבילכם".
רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו.
הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.
למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.
- מחירי הדירות ימשיכו לרדת? הנתונים שמראים שסיכוי גבוה שכן
- כמה עולה דירת 4 חדרים בפתח תקווה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%.
