כיכר אתרים
צילום: הדמייה ישר אדריכלים

האם תל אביב מוותרת על הים שלה? הקרב על כיכר אתרים

יזמים מבטיחים גישה חופשית לים; הציבור חושש מגדרות, מלונות ודירות יוקרה. 6 חברי מועצה, עמותות ואונסק"ו מתנגדים - האם הכיכר תהיה של כולנו או תימכר לצמיתות?

הרצי אהרון | (8)


כיכר אתרים, המתחם הלא מתפקד ברצועת החוף של תל אביב - עומד להפוך לזירת התנגשות בין אינטרסים ציבוריים ליזמים שמעוניינים להקים שם פרויקטים נחשקים. בזמן שעיריית תל אביב תומכת בתוכנית היזמית השאפתנית שתכלול מגדלים, מלונאות ודירות יוקרה, קבוצות אזרחיות, חברי מועצה ועמותות סביבה טוענים: הציבור יוצא מהמשוואה.

בתוך
מסמכי התוכנית מסתתר שינוי קטן אבל קריטי: הכיכר, שבעבר שימשה בפועל כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), תוגדר בתור שפ"פ - שטח פרטי פתוח. ההבדל נראה מינורי – אבל בפועל, הוא עשוי לקבוע אם בעתיד עוד נוכל לעבור בחופשיות בין שדרות בן גוריון לים.



תחת
תוכנית שהובילה קרן JTLV, ושתוכננה בידי האדריכל אבנר ישר, הכיכר הישנה - כולל מבנה הדיסקוטק, המלון והרחוב המשוקע, תיהרס כליל. במקומה יוקמו שני מגדלים בני 25 קומות, ובהם כ־220 דירות יוקרה וכ-300 חדרי מלון, מבנה נוסף בן 6 קומות, שטחי מסחר, ו־4.8 אלף מ"ר של שטחים שמוגדרים כ"ציבוריים". במקום כ-11 אלף מ"ר כיום. היזמים מבטיחים כיכר פתוחה, טיילת מחודשת וחיבור רציף לים. אבל הבעלות - תהיה פרטית.


השאלה הגדולה: שצ"פ או שפ"פ

בעיני עיריית תל אביב, אין כל שינוי מהותי בייעוד הכיכר. לטענתה, הכיכר מעולם לא הוגדרה באופן פורמלי כשצ"פ (שטח ציבורי פתוח) בתוכנית סטטוטורית - ולכן לא מדובר על הפרטה של מרחב ציבורי, אלא בהסדרה מחדש של שטח פרטי עם פתיחות ציבורית.

אלא שמתנגדי התוכנית מציגים תמונה שונה: לטענתם, הכיכר - שתפקדה במשך עשורים ככיכר עירונית לכל דבר, הייתה אמורה לשמש את הציבור, כפי שמעוגן בתקנון המקורי של המבנה. עוד הם אומרים כי העברת הכיכר לבעלות יזמית, תוך שינוי הייעוד משטח פתוח ציבורי לשטח פרטי פתוח עם זיקת הנאה, אינה צעד תכנוני שולי אלא שינוי מהותי, שדורש אישור של הוועדה המחוזית ולא של הוועדה המקומית בלבד.

מעבר לכך, הם מצביעים על כך ששילוב שטחי השפ"פ – שלכאורה לא אמורים לשמש לחישובי זכויות - בתוך חישוב צפיפות הבנייה, מוביל בפועל להגדלת זכויות הבנייה באופן משמעותי, הרבה מעבר למה שהתוכנית מציגה כלפי חוץ. כך, לטענתם, נוצר מצב שבו מתאפשרת בנייה אינטנסיבית במיוחד - על חשבון הציבור, ולא בשמו.


שטח פרטי פתוח? לא בטוח

מעבר להיבטים המשפטיים והתכנוניים, אחת הסוגיות המרכזיות שמעוררות התנגדות נוגעת להבדל שבין תכנון תיאורטי לבין מציאות בשטח. המנגדים לתכנית מזהירים כי ההגדרה של השטח כ-"שפ"פ" אמנם נשמעת מבטיחה, אבל בפועל אינה מבטיחה שימוש חופשי אמיתי לציבור.

הם מצביעים על שורה של תקדימים שבהם שטחים ששווקו כ-"פתוחים" הפכו עם הזמן לנכסים מגודרים, מגודלים או מוגבלים בגישה: רחבת שפ"פ בפרויקט מגדל הגן ברמת גן שנחסמה בגדרות, שביל גישה לים במתחם גבעת אנדרומדה ביפו שנפתח לציבור רק בעקבות מאבק משפטי ממושך, ואפילו לוביים של מלונות בתל אביב שהוגדרו על הנייר כשטחים פתוחים - אבל בפועל נמנעת כניסה או שהות בהם. לטענת המתנגדים, ללא בעלות ציבורית מלאה וללא סמכות ישירה של העירייה על עיצוב המרחב, תחזוקתו ותנאי השימוש בו - הציבור נותר תלוי ברצון הטוב של היזם.

לנוכח הממדים של הפרויקט ומיקומו הרגיש על קו החוף, גם הקהילה הבינלאומית החלה לגלות עניין. ארגון אונסק"ו, שהעניק לתל אביב את מעמד "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית בזכות שימור הבנייה המודרנית והמרקם העירוני שלה, פנה לעירייה בדרישה לבדוק האם הקמת מגדלים בגובה 25 קומות סמוך כל כך לים עלולה לפגוע בסטטוס המורשת. מועצת העיר צפויה לדון בנושא בקרוב, ככל וייקבע שאכן קיים חשש לפגיעה - עשויות להתבצע התאמות או אף הקפאת חלקים מהתוכנית.


מהות המחלוקת

הוויכוח סביב עתידה של כיכר אתרים אינו רק תכנוני או משפטי - אלא מגלם בתוכו מחלוקת עמוקה יותר בין תפיסות ציבוריות לעירוניות. מצד אחד, מתנגדי התוכנית טוענים שהעירייה פועלת בשירות היזמים: במקום לשמור על הכיכר כשטח פתוח ונגיש בבעלות ציבורית, מקדמת העירייה פרויקט יזמי שכולל הקצאת קרקע, תוספות בנייה וייעוד מחדש של שטחים - מבלי שהציבור מקבל פיצוי הולם או חלופות אמיתיות.

הם מביעים חשש שההבטחות לזיקת הנאה ולגישה פתוחה לים עשויות להתגלות בעתיד בתור כאלה שריקות מתוכן, במיוחד אם אין לעירייה סמכות אכיפה ממשית בשטח הפרטי. מצד שני, העירייה מבקשת להציג את התוכנית כהזדמנות לתיקון עוול תכנוני מתמשך - חיבור מחדש של שדרות בן גוריון אל הים, חידוש מתחם מסוכן ומוזנח, והקמה של כיכר מודרנית, מוארת ונגישה, שתהיה פתוחה לציבור הרחב יותר מאי פעם.

מבחינתה, אין מדובר בשטח ציבורי ש"נגזל", אלא בשטח פרטי שהיה סגור ומוזנח, שעובר לראשונה עיצוב ופיתוח עם תשתית מוסדרת ויכולת לשיפור המבנה העירוני - במיוחד בקרב הים.


ההשפעה על המחירים באזור


פרויקט כיכר אתרים צפוי לשנות לא רק את קו החוף של תל אביב - אלא גם את מחירי הדירות סביבו. מדובר באחד האזורים היקרים בעיר, כבר היום נמכרות בו דירות יד שנייה בכ־75-90 אלף שקל למ"ר, ודירות חדשות בקו ראשון לים עולות מעל 100 אלף שקל למ"ר. הקמת מגדלי יוקרה חדשים עם דירות גדולות, נוף פתוח וגישה ישירה לטיילת צפויה להעלות עוד יותר את הרף - ולהשפיע גם על מחירים ברחובות כמו הירקון, פרישמן ובן יהודה.

מעבר לעליית מחירים, יש גם חשש לשינוי באופי המקום: הכנסת פרויקטים יוקרתיים תמשוך תושבי חוץ ומשקיעים ותדחוק אוכלוסיות ותיקות ועסקים קטנים. במקום אזור פתוח, ודי מגוון, נוצר מרחב פרטי וסגור לבעלי ההון. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    חולדאי העבריין. אבל היי הוא מוגן עי החונטה המשפטית (ל"ת)
    Deep State 31/05/2025 08:34
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    אלי 23/05/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    האנשים הללו ראש ממשלה שרים חברי כנסת ראשי ערים מנכלים של חברות ציבוריות ועוד ועוד
  • 6.
    כרגיל מדינה מושחתת שהופכת שטח ציבורי לפרטי והכל בשם המעטפות הגדולות (ל"ת)
    אנונימי 23/05/2025 14:04
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 18/05/2025 14:51
    הגב לתגובה זו
    נו באמת סך הכל חצי קילומטר של חוף רוצים לעשות ממנו פרה חולבת כסף גם ככה קשה להגיע לשם אין חניות והמסעדות כבשו את החוף אבל תל אביבים הם ידועים כאנשים עם עיניים גדולות ורודפי בצע אז נמתין וניראה איזה פנטזיות יעלו מזה
  • 4.
    אנונימי 18/05/2025 14:42
    הגב לתגובה זו
    שניהם כבר קיבלו שוחד מרייכמן עשכיו זה אותו דבר עו מיליונים לכיס תמורת העברת שטח ציבורי ליזימים דרך אגב הבעלים של רוב השטח הוא הבעלים של המלון הכי מגעיל במדינה מלון מרינה שנמצא שם בכיכר משפחת שיף נוכלים ורמאים בעמ הוא הכתובת לכל ההזנחה המכוונת והשחיתויות שבכיכר
  • 3.
    ככר מגעילה שלפי מיטב הקומבינה הולכת להיות עוד יותר מגעילה מכוערת ומושחתת (ל"ת)
    נסיון 18/05/2025 14:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 18/05/2025 13:21
    הגב לתגובה זו
    אחרת הם המתנהגים בשתחיתות וחושבים שהמדינה או העיר שלהם. כנל רמי גרינברג ראש עיריית פתח תקווה שיהרוס את העיר בוודאות צריך להגביל את כהונתם שלא יזיקו יותר מידי . ביבי חולדאי וגרינברג הרסתם מספיק לכו
  • 1.
    פרוייקט מושחת. בעתיד יתברר מי עומד מאחורי הקומבינה (ל"ת)
    תל אביבי 18/05/2025 13:18
    הגב לתגובה זו
משה צרפתי. מנכ״ל משותף צבי צרפתי ובניו. קרדיט: אילן בשורמשה צרפתי. מנכ״ל משותף צבי צרפתי ובניו. קרדיט: אילן בשור
ראיון

הקבלן הוותיק: "קיים מלאי גדול של דירות בשוק - רק לאחר שהוא ייגמר, השוק יחזור להתייצב״

משה צרפתי, מנכ"ל משותף בחברת צבי צרפתי ובניו, על השנה הקשה בענף הנדל״ן, לקוחות שהתרגלו לעסקאות מימון כמו 20/80 ועל ריבית גבוהה שמקשה על הרוכשים. לצד האתגר, הוא מציג אופטימיות זהירה לשנים הקרובות, עם תוכנית להכפיל את פעילות החברה

צלי אהרון |
נושאים בכתבה צרפתי

חברת צבי צרפתי ובניו צרפתי 3.63%    , העוסקת בייזום ובניית פרויקטים של בנייה למגורים,משרדים, ומסחר, היא אחת מחברות הבנייה הוותיקות בענף, את החברה הקים לפני למעלה מ-50 שנה צבי צרפתי, שכיום בן 80 ועדיין מגיע מדי יום למשרד. כיום מנהלים אותה שני בניו, משה ורפי צרפתי, המשמשים כמנכ"לים משותפים. בהובלת האחים, החברה פועלת במגוון תחומים: ייזום למגורים, ביצוע עצמי של פרויקטים, התחדשות עירונית, ובשנים האחרונות גם פיתוח של פעילות בתחום הנכסים המניבים. ייחודה של החברה היא מבצעת את כל עבודות הבנייה בעצמה - In-House. היא אינה קבלן שמבצע חיצונית לפעילות החברה, אלא אחראית לכל שלב בתהליך - מתכנון וביצוע ועד מסירת המפתח. "אנחנו לא עובדים החוצה", אומר משה צרפתי בראיון לביזפורטל. "זה נובע לא רק מהרצון לחסוך כסף ולהתייעל תפעולית, אלא מהאחריות שלנו כלפי הרוכשים. האחריות לבניין היא לעשר שנים קדימה, ולכן אנחנו דואגים לתת את המוצר הטוב ביותר שאפשר״. את עיקר פעילותה מבססת החברה באזורי ראשון לציון, העיר שבה נוסדה, אך היא פועלת גם באור-יהודה, תל אביב ובאר יעקב. בפרויקט שהסתיים לאחרונה בראשון לציון - ברחוב שפרינצק, השלימה החברה בנייה של 112 דירות, כאשר מחיר דירה ממוצעת בפרויקט עמד על כ-4 מיליון שקל.

לגבי תופעת מבצעי הקבלן שפרצה לחיינו בשנים האחרונות בסערה. צרפתי מגיב: "השוק התרגל לזה. הלקוחות אוהבים את זה, אבל זה פחות נכון. בסוף, כשהכסף בבורסה לא יניב או אפילו ותשתנה המגמה, הציבור יחזור לרכישות רגילות, עם חוק מכר והכול״. צרפתי מתאר מציאות מאתגרת בענף, עם ירידה ניכרת במכירות מתחילת השנה, על רקע הריבית הגבוהה, המלחמה והאווירה הציבורית השוררת בשוק כיום. לדבריו, “היום השוק במצב קשה מאוד. נוצר מלאי גדול של דירות, ורק כשהוא ייגמר - השוק יחזור להתייצב”.

 עם זאת, הוא מביט קדימה באופטימיות זהירה: “אני לא צופה עליית מחירים בטווח הקצר, אבל כן חזרה לשוק נורמלי כשהמלחמה תסתיים, כשהמשק יחזור לשגרה, וכשאנשים יוכלו שוב לתכנן קדימה״. לצד השוק הלא פשוט, החברה ממשיכה להתרחב: היא קיבלה לאחרונה אישור מהוועדה המחוזית לגביהוד השרון לתוספת של 132 דירות מעל מבנה משרדים -פרויקט של עירוב שימושים שהמדינה מעודדת. כמו כן, החברה קיבלה אישור תב״ע (תכנית בניין עיר) בבאר יעקב הכולל כ-2.6 אלף דירות יחד עם שותף, מתוכן כ-700 דירות בבעלות החברה.

בתחום ההתחדשות העירונית, מציינת החברה למעלה מ-7 אלף דירות בשלבי תכנון שונים, שחלקן צפויות לצאת לביצוע כבר בשנה הבאה. במקביל, החברה השלימה לאחרונה גיוס הון פרטי בהיקף של 50 מיליון שקל, בהשתתפות גופים מוסדיים גדולים, בהם ילין לפידות ו-IBI, שנכנסו כבעלי עניין בחברה. צרפתי רואה בגיוס זה שלב נוסף בדרך להכפלת פעילות החברה: “אנחנו מתכננים להגיע לכאלף דירות בפרויקטים שאנחנו נכנסים אליהם - פי 2 מהיקף הבנייה הנוכחי בפרויקטים בהם החברה פועלת כיום. ״אם החברה יודעת לבצע 500, היא תדע גם לבצע 1,000. יש לנו את הידע, את האנשים ואת הניסיון״. למרות השמרנות שמלווה את המשפחה כבר עשרות שנים, ניתן להרגיש אצל משה צרפתי גם זהירות וגם אמונה עמוקה בענף: "זה תחום מחזורי, עם תקופות טובות וקשות. אבל הוא תמיד חוזר. השוק יתייצב, ועם בסיס חזק כמו שלנו - נמשיך לבנות עוד הרבה שנים קדימה״.

משה, מה מאפיין אתכם בענף הבנייה שנחשב לכל כך תחרותי?

אתר בנייה נדלן
צילום: Istock

האם הפלסטינים יחזרו לאתרי הבנייה? הקבלנים חלוקים, הממשלה הבאה תכריע

בעקבות הסכם הפסקת האש, קבלני השיפוצים קוראים להסדרת העסקת עובדים פלסטינים לצד זרים וישראלים. מסקר חדש עולה: רק 10.8% מהקבלנים מוכנים להעסיק פלסטינים בלבד. האיום הביטחוני לא נעלם, אך הלחץ הכלכלי גובר - וענף הבנייה מחפש דרך לחזור לשגרה

צלי אהרון |

מתחילת המלחמה ועד היום - ענף הבנייה נאלץ להתמודד עם מחסור בכוח אדם. ראינו את זה בין היתר בטענה של הקבלנים והיזמים שדרשו לעדכון ׳אגרסיבי׳ יותר של מדד תשומות הבנייה - בעיקר בשל העלאה של עלויות השכר שדורשים העובדים הזרים. מבדיקת ביזפורטל עולה כי עלות שכר עבודה יומית לעובד פלסטיני עמדה על סכום נמוך בכ-60% מזו של העובדים הזרים הסינים כיום. יחד עם זאת, הפסקת כניסתם של כ-80 אלף עובדים פלסטינים לישראל, גרם לענף הבנייה והשיפוצים לשנות את האופן בו עבדו עד אז, וגרם כפועל יוצא להתארכות משך בנייה רב יותר מאשר היה טרום המלחמה.

הקבלנים, שעד לאוקטובר 2023 הסתמכו כמעט לחלוטין על כוח עבודה פלסטיני, נאלצו להסתדר עם מחסור חמור בעובדים, עיכובים בפרויקטים ועלייה דרמטית בעלויות העבודה. כעת, עם חתימת הסכם הפסקת האש והדיונים על חזרה לשגרה - השאלה חוזרת למרכז השיח: האם הגיע הזמן להחזיר את העובדים הפלסטינים לאתרי הבנייה, או שמדובר בסיכון ביטחוני שאסור לקחת שוב?

סקר חדש שערכה התאחדות קבלני השיפוצים בקרב מאות קבלנים פעילים מציג תמונה מפוצלת וטעונה. לשאלה האם, בעקבות ההסכם, ירצו לשוב ולהעסיק עובדים פלסטינים, השיבו 50.7% בשלילה ו־49.3% בחיוב. כשנשאלו האם יעדיפו עובדים זרים על פני פלסטינים, 57.2% ענו בחיוב - ורק 42.8% העדיפו את הפלסטינים. הנתון החד ביותר נוגע למוכנות להעסיק פלסטינים בלבד: רק 10.8% מהקבלנים השיבו שכן, בעוד הרוב המוחלט מעדיף שילוב זהיר של פלסטינים עם עובדים זרים וישראלים.

התוצאות משקפות את הדילמה הכבדה שמלווה את הענף מאז המלחמה: מצד אחד, ביטחון אישי ולאומי, ומצד שני - מצוקה כלכלית גדולה שגורמת גם לטענת הקבלנים לרמות מחירים גבוהות שלדברי אחד הגורמים בענף עימו שוחחנו: ״אין לאן לרדת״. בנוסף, בהתייחס לענף השיפוצים - גם שם המחירים האמירו לרמות גבוהות משהיו טרום תקופת המלחמה. לדברי ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים: “מאז האיסור על כניסתם של כ-15 אלף עובדים פלסטינים שהיו כוח העבודה המרכזי בענף, הממשלה הצליחה להביא רק 750 עובדים זרים - מספר זניח שלא עונה על הצורך. הכישלון הזה גרם לפגיעה כפולה: הענף קרס, והציבור הישראלי משלם היום מחירים מופרזים עבור עבודות שיפוץ בסיסיות״.

כמו כן, סיב מדגיש כי המצב הנוכחי יצר עיוות מתמשך שבו משפחות נאלצות לדחות עבודות או לשלם סכומים גבוהים בעשרות אחוזים מהמקובל טרם המלחמה. לדבריו: “הפתרון חייב להיות שילוב חכם - לא חזרה למצב הקודם שבו הסתמכנו רק על פלסטינים, אלא תמהיל שמבוסס על בדיקות ביטחוניות קפדניות של השב"כ, עובדים מבוגרים בלבד, ושילוב עם עובדים זרים וישראלים. כך נוכל לשמור על הביטחון, להבטיח רציפות תעסוקתית, ולהוזיל את המחירים לציבור״.