באר יעקב
צילום: עיריית באר יעקב

באר יעקב: היתר ראשון להתחדשות עירונית – פרויקט של 1,880 דירות יוצא לדרך

לראשונה בבאר יעקב, פרויקט גדול של פינוי־בינוי בבאר יעקב קיבל היתר ראשון; בעיר שבה דירה ממוצעת עולה כ-2.1 מיליון וכעת נכנסת להליך הקמה של מגה פרויקט בתחום ההתחדשות, מה תהיה המשמעות עבור המשקיעים, ומה אפשר ללמוד מהעסקאות האחרונות בשטח?

הרצי אהרון | (4)

באר יעקב נכנסת לתהליך ההתחדשות העירונית: הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מצפה אפק העניקה לאחרונה היתר ראשון בתנאים לפרויקט פינוי־בינוי ראשון בעיר - בשכונת הרצל הוותיקה.

מדובר בשלב ראשון מתוך תכנית שמקדמות קבוצת אלמוג וחברת ענב, במסגרתה ייבנו כ-1,880 דירות חדשות,בנוסף לשטחי מסחר ומבני ציבור, על פני שטח כולל של 95 דונם.

ההיתר הנוכחי מתייחס למתחם A של התכנית, שיכלול 282 דירות חדשות שצפויות לקום ב־3 מגדלים בני 24 קומות. 64 דירות מהשכונה הוותיקה יפונו לטובת הדירות החדשות במסגרת הליך ההתחדשות, מה שמבטא מכפיל של יותר מ- 4. כלומר, על כל דירה שתיהרס ייבנו קצת יותר מ-4 דירות.

על פי החברות היזמיות, תוך כשנה צפויות להתחיל עבודות ההריסה והבנייה.


יציבות במחירים - האם זה מספק?

בעוד במגמת המחירים הארצית מתרחשת האטה במכירות, באר יעקב ממשיכה להציג נתונים יציבים יחסית - במיוחד בשכונות החדשות. לאחר עלייה של כמעט 20% בין 2021 ל־2023, המחירים בעיר התייצבו, אך בינתיים לא נרשמה ירידה. כיום, המחיר הממוצע למטר בעיר עומד סביב 26 אלף שקל, כאשר בשכונות כמו חוטר למשל, הוא עומד על כ-20 אלף שקל למטר, בשאר השכונות המחיר למטר די קרוב לממוצע עם סכומים שנעים בין 24 אלף שקל ל-26 אלף שקל למטר.


השכונות הוותיקות מקבלות מענה

כניסתה של באר יעקב לפרויקטים של פינוי בינוי היא נקודת מפנה מעניינת. שכן, עד היום, עיקר הבנייה החדשה בעיר התרכז בשוליים - שכונות חדשות נבנו, משפחות צעירות זרמו פנימה, אבל האוכלוסייה הוותיקה של העיר נותרה מאחור עם תשתיות מיושנות ומבנים ישנים.

כעת, לראשונה, מתחיל תהליך עומק שמבטא לא רק בנייה חדשה, אלא התחדשות כוללת: חידוש תשתיות, שדרוג מרחבים ציבוריים, ושיפור רמת החיים של הדיירים הוותיקים, שיקבלו דירות חדשות עם מעליות, ממ"דים ותכנון חדשני יותר. מעבר למשמעות עבור התושבים עצמם, הפרויקט הזה הוא כנראה גם מהלך אסטרטגי מבחינת הרשות המקומית - כזה שיכול לשמש כמנוע לצמיחה כלכלית, לחיזוק ההכנסות מארנונה (בהינתן שימשוך גם תעסוקה ומשרדים בעתיד) ולשדרוג תדמיתי של העיר כולה.


בעשור האחרון - הכפלה ואף שילוש של ההון

למרות שגל עליות המחירים הגדול נבלם, באר יעקב, כך נראה - ממשיכה להציע למשקיעים ערך. אבל, לא דרך רווח מהיר, אלא באמצעות צמיחה הדרגתית ואיטית שלעיתים אף נראית כקיפאון. עסקאות שבוצעו בעיר בעשור האחרון מראות כי מי שהשקיע מוקדם, במיוחד בשכונות שהתפתחו עם הזמן - זכה לעליית ערך גדולה והכפלת ההון שלו במהלך השנים הללו.

הדוגמה הבולטת לכך היא בשכונות כמו פארק המושבה, רדיסו, גני מנחם והרמב"ם, שם דירות שנרכשו באזור שנת 2013 ועד ל-2015, הכפילו ולעיתים שילשו את ערכן.

ההיתר בשכונת הרצל מגיע כעת בזמן טוב עבור העיר ויהיה מעניין גם לראות כיצד הדברים יתפתחו והאם זה יוביל לעוד פרויקטים שישפרו את פני השכונות הישנות ויהפכו את העיר לאטרקטיבית יותר - גם מבחינת התושבים וגם מבחינת המשקיעים.


מיקום טוב יחסית

אחת הסיבות להתפתחות של באר יעקב, גם בתקופה של יציבות מחירים, היא הנגישות התחבורתית שלה. העיר נהנית ממיקום די טוב - סמוך לראשון לציון ולכביש 431, במרחק קצר ממחלף נצר סרני, ובצמידות לתחנת הרכבת שמחברת את התושבים לתל אביב ולערים נוספות בגוש דן.

זה חשוב, בעיקר מהסיבה שעבור משפחות שמבקשות לשלב מגורים עם אופי שקט יותר, יחד עם גישה נוחה למרכזי תעסוקה. כמו כן, העירייה מקדמת שדרוג של התשתיות הציבוריות וביניהם: גנים, מוסדות חינוך ונוחות להולכי רגל כחלק מתכניות ההתחדשות.

קיראו עוד ב"נדל"ן"



מנכ''ל ענב, אפי כץ מסר: "אנו מברכים על אישור הבקשה להיתר לשלב ראשון בפרויקט ההתחדשות העירונית הראשון בבאר יעקב - ציון דרך משמעותי בדרך להקמת שכונה חדשה שתכלול כ-1,880 דירות".

מנכ"ל קבוצת אלמוג, יקי אמסלם מסר: "הפרויקט בבאר יעקב היה מהראשונים שקבוצת אלמוג בחרה לקדם במסגרת התחדשות עירונית, זאת לאחר מספר פרויקטים ביזמות שהקימה בעיר".


עסקאות אחרונות בבאר יעקב:

ברחוב לשם 2, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.62 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-115 מ"ר שנמצאת בקומה השנייה מתוך 14 קומות.

ברחוב יהלום 8, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 3.275 מיליון שקל. מדובר על דירת 5 חדרים בשטח של כ-117 מ"ר שנמצאת בקומה השש עשרה מתוך 20 קומות.

ברחוב האלונים 4, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.52 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-95 מ"ר שנמצאת בקומה השביעית והאחרונה.

ברחוב אפרים קישון 12, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.68 מיליון שקל. מדובר על דירת 5 חדרים בשטח של כ-121 מ"ר שנמצאת בקומה הראשונה מתוך 9 קומות.

ברחוב משה לוי 3, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.21 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-110 מ"ר שנמצאת בקומה הרביעית מתוך 6 קומות.

ברחוב ספיר 20, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 3.14 מיליון שקל. מדובר על דירת 5 חדרים בשטח של כ-105 מ"ר שנמצאת בקומה 10 מתוך 13 קומות.

ברחוב אהוד מנור 2, נמכרה דירה לאחרונה בסכום של 2.42 מיליון שקל. מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-97 מ"ר שנמצאת השנייה מתוך 17 קומות.






תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 24/04/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    דירה צריכה לעלות עד 1.4 מיליון
  • 1.
    שחר 24/04/2025 14:08
    הגב לתגובה זו
    תודה לראש העיר על הפיתוח של באר יעקב ותודה ענקית לעורך דין לירן מורנו עם כל הניסיון שלו במקרקעין בבאר יעקבעל שליווה אותנו לאורך כל הדרך ההשקעה הזו תוביל אותנו לדירה חדשה .
  • ללא עתיד 24/04/2025 17:06
    הגב לתגובה זו
    עיר שעתידה מאחוריה
  • בבקשה חמוד (ל"ת)
    לירן 24/04/2025 15:14
    הגב לתגובה זו
התחדשות עירונית
צילום: ליאור פתאל
פינוי בינוי

המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך

במסגרת הצו החדש ייבנו 14.9 אלף דירות חדשות במקום כ-4.45 אלף דירות ישנות, עם דגש על אזור ירושלים וגם על טירה, שדרות, פתח-תקווה, רמת גן וקריית גת; המהלך מעניק הטבות מס ומסלול תכנון מואץ לפרויקטים

צלי אהרון |

הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ומשרד הבינוי והשיכון מרחיבים את היקף ההתחדשות ברחבי הארץ: מנכ״ל המשרד ומ״מ ראש הרשות, יהודה מורגנשטרן, חתם על צו הכרזה ל-25 מתחמי פינוי-בינוי חדשים, שבמסגרתם ייהרסו כ-4.5 אלף דירות ישנות ובמקומן ייבנו 14,897 דירות חדשות, תוספת רחבה של דירות לשוק. ההכרזות פזורות במגוון מוקדים, החל מירושלים ויישובי המרכז ועד טירה, שדרות וקריית גת, ומבטאות שילוב בין אזורי ביקוש לבין יישובי פריפריה ויישובים ערביים שנכנסים לראשונה למפת ההתחדשות המוסדרת.

מהלך ההכרזה מאפשר קידום תכנוני במסלולים ייעודיים לצד הענקת הטבות מס, והוא בעצם שלב מרכזי בהפיכת יוזמות רעיוניות לפרויקטים שעשויים לצאת לפועל בשנים הקרובות. בנוסף, במקרים שבהם ייווצרו מחלוקות מול דיירים סרבנים, החוק מאפשר פרוצדורה מוסדרת לאחר ההכרזה, מה שמצמצם את הסיכוי לפרויקטים תקועים ומעלה את סיכויי הביצוע.

אילו ערים נמצאות ברשימה?

ירושלים מובילה את רשימת היישובים, עם חלק ניכר מההכרזות. בין המתחמים בבירה נכללים אזורים לאורך דרך חברון, מתחם “הצוף”, מתחם קטמונים 11, רחוב קדושי בבל, ומתחם קוסטה ריקה. כולם במיקומים ותיקים שבהם קיימת תשתית עירונית אך עם בניינים ישנים ואחוזי בנייה נמוכים. ההכרזה נועדה לאפשר חידוש בנייני שיכון ישנים, תוספת זכויות, והחלפת תשתיות עירוניות מיושנות, תוך הגדלת הצפיפות במקומות שבהם קיימת נגישות לתחבורה ציבורית ותעסוקה.

לצד ירושלים נכללה גם פתח-תקוה עם אחד המתחמים הגדולים בסבב: “מטרו ארלוזורוב”. במתחם זה מתוכננת הריסה של 1,271 דירות ובניית 4,355 דירות חדשות, כחלק מהיערכות ארוכת טווח לקראת פרויקט המטרו וההתפתחות העירונית סביבו. מדובר במהלך משמעותי עבור האזור, שמקודם בשיתוף עם העירייה במסגרת מסלול רשויות, וצפוי לשלב מגורים לצד שטחי ציבור ותשתיות תומכות.

בגוש דן נכללים גם מתחמים בתל אביב ורמת גן, בהם מתחמים בשכונות ותיקות הזקוקות לשדרוג כולל. בתל אביב הוכרז מתחם יפת בדרום העיר, המיועד לשדרוג רחובות ותיקים וליצירת רצף עירוני מודרני יותר. ברמת גן נכלל מתחם נוסף במסגרת מסלול מיסוי, המכוון לקידום יזמות פרטית בשילוב כלי מס שמאפשרים פרויקט כלכלי יותר במגרשים קיימים.מבשרת ציון מצטרפת גם היא עם מתחם “הכלנית”, שמקודם במסגרת מסלול רשויות. 

בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.