שינוי דרמטי בפנסיה: תיקון המודל הצ'יליאני, מסלול פאסיבי חובה, ומסלול דמי ניהול על פי ביצועי הקרן
המודל הצ'יליאני הפך למעשה לברירת המחדל בקרנות הפנסיה בישראל. מדובר במודל המסלולים תלויי גיל, כך שהסיכון יורד ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, וזאת במטרה לצמצם את הסיכון לחוסכים ככל שמתקרבים לשנות הפנסיה. אבל הבעיה במודל היא שיש רק שלושה חתכי גיל, כלומר - אם במקרה השוק נופל בדיוק לפני שהגעתם לגיל 50 למשל, שבו מורידים את אחוז המניות בתיק כדי לצמצם סיכון, אתם תספגו את הירידות אבל תהנו הרבה פחות מהתיקון בעליות - ותישארו עם פחות כסף בפנסיה.
כדי להתמודד עם הבעיה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מפרסמת היום חוזר שמשנה את הצורה שבה אנו מכירים את הפנסיה, והיא צפויה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2023, כלומר עוד כחצי שנה.
כל השינויים:
בעקבות הביקורת, ישתנה המודל הצ'ליאני (המסלול תלוי הגיל) למסלול 'לפי יעדי פרישה', כלומר עם יותר מדרגות בין הגילאים של החוסכים. ברשות מסבירים כי "לקראת פרישה ישנו סיכון במעבר אוטומטי לתיק סולידי במהלך ירידות בשווקים, המביאה לקיבוע הפסדים ועלולה לפגוע בחוסך. במטרה למתן את תופעה זו, מסלול ברירת המחדל יכלול קוהורטות, מסלולים המותאמים ליעד הפרישה לפי שנים. במצב זה ניתן יהיה לנהל את הסיכונים בצורה מותאמת לשנת הפרישה". אפשר גם לומר שמדובר בניצחון למודל של חברת הביטוח מנורה מב החז 0% , היא היחידה עד היום שהציעה יותר חיתוכי גילאים מאשר המודל הצ'יליאיני שיש בו רק עד גיל 50, גילאי 50-60 ומעל גיל 60.
בנוסף, הרפורמה תחייב את המוסדיים (קרנות הפנסיה) להציע מסלול השקעה פאסיבי (ללא הוצאות ישירות), בדמי ניהול מוזלים – תתאפשר על ידי גביית דמי ניהול דיפרנציאליים בין מסלולי ההשקעה. כך חוסכים שירצו בכך יוכלו לבחור במסלולים פאסיביים בהם הוצאות ניהול ההשקעות נמוכות יותר. אם תרצו, בכך הרשות בעצם מסכימה עם הקביעה של משקיעים גדולים כמו וורן באפט וג'ון בוגל שההשקעה הפאסיבית משתלמת יותר מאשר ההשקעה האקטיבית, וכי דמי הניהול שלוקחים המנהלים - פשוט חותכים לכם משמעותית את התשואה ואת הכסף שיהיה לכם בפנסיה.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הרפורמה תחייב את קרנות הפנסיה להציע מסלול השקעות סחיר ללא עמלות הוצאות ישירות בשל ניהול חיצוני (למעט עמלות קנייה ומכירה בדומה למצב בקרנות הנאמנות) – כך חוסכים שאינם מעוניינים לשלם עמלות בשל ניהול חיצוני יוכלו לבחור במסלול זה.
במקביל, קרנות הפנסיה יוכלו להציע מודל מעניין: דמי ניהול מבוססי ביצועים - על פי החוזר, זה יתנהל כך: הקרן תגבה דמי ניהול רק בתקופות בהן מושגת תשואה חיובית. המשמעות היא הגברת "סנכרון האינטרסים בין החוסכים לבין הגוף המוסדי, וכן את תמריץ הגופים להשגת תשואה מותאמת סיכון מקסימלית. במסלול זה". עוד על פי התוכנית החדשה - כלל ההוצאות הישירות יהיו מובנות בתוך מנגנון דמי הניהול והן מושתות על הגוף המוסדי. ברשות מסבירים כי מדובר בצעד שמומלץ גם על ידי ה-OECD וגם על ידי ועדת הוצאות ישירות להגברת התחרות בניהול ההשקעות.
אחרי שנתיים הקרנות יעבירו כספים חזרה למסלול ברירת מחדל - אם המשקיע בחר במסלול 'כספי' - כלומר מזומן שלא מייצר תשואה
ומה עם חוסכים שחוששים מירידות בשווקים וכתוצאה מכך מפסידים שנים רבות של עליות בשווקים? (סטטיסטיקה ארוכת שנים מראה שהשווקים עולים לאורך זמן, ולכן יש כדאיות להשקעות). על פי החוזר, תוגבל תקופת ההשקעה במסלול 'כספי' לשנתיים ולאחר מכן יעברו הכספים למסלול מותאם לגיל הפרישה (המסלול הצ'יליאני החדש), אלא אם החוסך יבקש שלא. המטרה על פי הרשות היא "למנוע מצב בו חוסכים שהעבירו את חסכונותיהם למסלול כספי בתקופה של ירידות חדות בשוק ואז ישכחו להעבירם בחזרה למסלולי השקעה בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר, ובכך יגרם להם אובדן תשואה פוטנציאלית בחיסכון הפנסיוני".
- ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח
- דוח פנסיה שנתי: מה חשוב באמת לבדוק?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח
ואיך אפשר בלי קצת פופוליזם?
ברשות כמובן שמצטרפים לטרנד החם של השקעות שמבוצעות תוך התחשבות ב'קיימות וסביבה'. הקרנות יוכלו לשווק מסלול קיימות בכלל המוצרים שינוהל בהתאם ליעדי פיתוח בר-קיימא שהוגדרו על ידי האו"ם (SDG). כאשר ברובד החיסכון השלישי (קרנות השתלמות, קופות גמל להשקעה וכו') תתאפשר גם הקמת מסלול השקעה סביבתי המתמקד בהשקעות התורמות לסביבה ומפחיתות את הפגיעה הסביבתית, לרבות כתוצאה משינויי אקלים.
- 4.שלמה 17/01/2023 08:21הגב לתגובה זואת מי מעניין דמי ניהול כשהיום עובד מדינה מבוטח בפנסיה ותיקה ללא זכויות םנסיוניות . לא נכות .לא שארים .
- 3.הוא דיבר על מי שלוקח 22/05/2022 01:24הגב לתגובה זועמלות גבוהות כמו קרנות הגידור שעימן ערך התערבות שלא יכו את המדד בניכוי דמי הניהול
- 2.מנורה לוקחת דמי ניהול גבוהים לביצועים נמוכים (ל"ת)מבין2 19/05/2022 15:15הגב לתגובה זו
- סקרן 24/06/2022 16:58הגב לתגובה זואחת הבעיות היא, שאין ממש אפשרות השוואה שהיא יותר מ 5 שנים, ייתכן שאתה צודק, אבל צריך להשוות תשואות ל10-15-20-25 שנה , לא מצאתי ברשת
- 1.דורון 19/05/2022 12:14הגב לתגובה זוזה המודל הרצוי גם בקופות גמל לסוגיהם ובקרנות השתלמות - כיום המוסדיים מקבלים תשלום גם עבור ביצועי חסר ובנוסף "אוכלים" חלק ניכר מהחסכון.
- בובספוג 19/05/2022 12:57הגב לתגובה זוזה פשוט מצחיק - כאילו מוסדיים לא רוצים להרוויח כסף לעמיתים שלהם, כולם רוצים להרוויח כסף פשוט אסטרטגיה לפעמים לא עובדת , יותר כסף בקופה יותר דמי ניהול ומגייס עוד לקוחות מה שיקרה הוא שעל מנת להשיג תשואה צריך להגדיל סיכון ויוביל לשירות עוד יורת חרא ממה שיש
- מי שלא צריך להתאמץ בשביל לקבל תשלום - לא מתאמץ (ל"ת)עצמאי 19/05/2022 16:59

ככה תוזילו את דמי הניהול בפנסיה - בלי להסתבך ובלי להתמקח
ביזפורטל עושה לכם סדר - על ההבדל בין דמי ניהול מהפקדה לדמי ניהול מצבירה, מה משפיע על החיסכון הפנסיוני שלכם; מתי נכון לשים את הדגש על ההפקדה ומתי על הצבירה, איך להשוות נכון בין הקרנות וגם: מה המדינה כבר עשתה בשבילנו
כשאנחנו מדברים על פנסיה, הדבר הראשון שכנראה מעניין הוא התשואה שקרן הפנסיה הצליחה להשיג. אבל במקביל לבדיקת התשואה, צריך לדעת כמה אנחנו משלמים על הפנסיה. הבחירה בקרן מנצחת היא לא אפשרית. יש הרבה קרנות ובסוף כולם די מתכנסים לבנצ'מרק. אפשר להיות טוב על פני האחרים שנה-שנתיים-שלוש, אבל בטווח חיסכון לפנסיה של 20-30-40 שנים, ההפרשים לרוב נמוכים בין השחקנים. ולכן, צריך לתת דגש גדול לדמי הניהול.
דמי הניהול בפנסיה משפיעים באופן דרמטי על החיסכון בפרישה, פיפס בדמי הניהול שווה לכם בסוף הדרך עשרות רבות של אלפי שקלים - בחירה בקרן ברירת מחדל לעומת קרן עם דמי ניהול גבוהים חוסכת לכם אפילו מאות אלפי שקלים בודדים. אז ברור שהתשואה חשובה, אבל על פני זמן דמי הניהול חשובים כנראה יותר.
בניגוד למה שנהוג ברוב מדינות העולם, ששם גובים דמי ניהול רק מתוך החיסכון הקיים (מהצבירה), בישראל נהוג לגבות גם מההפקדה החודשית וגם מהצבירה, זה יוצר מערכת מסובכת למעקב שמבלבלת הרבה מהחוסכים. למה אצלנו זה פועל ככה? כי אפשר. שיטת מצליח הידועה לשמצה. הקרנות מנסות ומצליחות. אין מי שאומר להם - מספיק. רשות שוק ההון והביטוח כנראה מתקשה לעמוד מול מנכ"לי חברות הביטוח ובתי ההשקעות ולעשות סדר בדמי הניהול לטובת הציבור. זה מזכיר את העמלה של דמי השמירה על חשבון ניירות ערך בבנקים שלא ברור למה היא קיימת, זה כמו עמלת הפצה בקרנות נאמנות שמועברת לבנקים, ויש שורה של עמלות כאלו. אין בזה שום הגיון, חוץ מלגרום לבלבול גדול אצל הציבור ולהביא לכך שאי אפשר באמת להשוות בין הקרנות ולכן קשה מאוד לדעת אם כדאי לעבור או לא לעבור לקרן אחרת.
דמי ניהול מהצבירה לעומת דמי ניהול מהפקדה
אחת השאלות שחוזרות שוב ושוב היא: מה יותר חשוב דמי ניהול מההפקדה או דמי ניהול מהצבירה? התשובה, כמו בהרבה תחומים כלכליים היא "תלוי". קודם כל מה ההבדל בין שני הסוגים של דמי הניהול? דמי ניהול מהפקדה נגבים בכל חודש מתוך הסכום שמופקד על ידינו ועל ידי המעסיק לקרן הפנסיה. נניח שאנחנו מפקידים 3,000 שקלים בחודש, ודמי הניהול מהפקדה הם 1% אז אנחנו נשלם 30 שקלים כל חודש. לעומת זאת, דמי ניהול מהצבירה נגבים מהסכום הכולל שצברנו עד עכשיו וכבר נמצאים בקופה - למשל, אם הצלחנו לחסוך כבר 100,000 שקלים ודמי הניהול מהצבירה הם 0.22% בשנה, אנחנו נשלם כ-220 שקלים בשנה.
- מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתחלה, כשהצבירה
עדיין נמוכה, דמי הניהול מההפקדה נראים לנו משמעותיים יותר זו עמלה שחוזרת כל חודש ואנחנו יכולים לראות אותה. אבל ככל שחולפות השנים ואנחנו צוברים יותר כסף בפנסיה, דמי הניהול מהצבירה מתחילים לתפוס נפח גדול יותר.