צילום: CANVA

תעשיית הקרנות באפריל - גיוסים של 6 מיליארד שקל

הקרנות הכספיות ממשיכות להוות את עיקר הגיוסים כשמשכו אליהן 5.2 מיליארד שקל בחודש אפריל, כששווי הנכסים המנוהלים הסתכם ב-626.5 מיליארד שקל; למרות הטלטלה בשווקי ארה"ב, מבין קרנות הסל הקטגוריה המובילה הייתה מניות חו"ל שגייסה כ-1.17 מיליארד שקל

רוי שיינמן | 05/05/2025 10:37 (1)

נושאים בכתבה קרנות נאמנות

הטלטלה בשווקים בחודש אפריל לא הרתיעה את המשקיעים שהמשיכו להזרים כספים לקרנות, כשהגיוסים בחודש אפריל הסתכמו ב-6 מיליארד שקל. הקרנות הכספיות המשיכו להוביל עם גיוסים של 5.2 מיליארד שקל, להרחבה על הקרנות הכספיות: דירוג הקרנות הכספיות - מי המצטיינות ומי המאכזבות מתחילת השנה?

נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, מסכם את חודש אפריל בתעשיית הקרנות, ומציין כי בחודש אפריל חלה עלייה קלה בהיקף הנכסים המנוהל, מ-617.14 מיליארד שקל ל-626.55 מיליארד שקל, הנובעת מגיוס בתעשייה של כ-6 מיליארד שקל ומעליית ערך של כ-3.41 מיליארד שקל, כשברבעון הראשון התעשייה גייסה כ-23.4 מיליארד שקל.

התעשייה האקטיבית המסורתית חוזרת לראשונה השנה לפדיונות ומסכמת את חודש אפריל עם פדיון של כ-165 מיליון שקל. רוב הפדיון בקרנות האקטיביות המסורתיות הגיע מקטגוריית אג''ח כללי שפדתה כ-200 מיליון שקל לאחר שבחודש מרץ היא הייתה המגייסת הגדולה ביותר. התעשייה הפסיבית גייסה בחודש אפריל סכום של כ-940 מיליון שקל כאשר קרנות הסל גייסו כ-750 מיליון שקל והקרנות המחקות הוסיפו לגיוס סכום של כ-190 מיליון שקל.

הפדיונות באפריל

התעשייה האקטיבית המסורתית פדתה בחודש אפריל סכום של כ-165 מיליון שקל. הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית אג''ח מדינה שמסכמת את חודש אפריל עם גיוס של כ-95 מיליון שקל, קטגוריות ממונפות ואסטרטגיות וחברות והמרה סיימו את החודש עם גיוס של כ-45 מיליון שקל כל אחת, קטגוריית מניות בחו''ל הוסיפה לגיוס סכום של כ-20 מיליון שקל, וקטגוריית אגד קרנות סיימה בגיוס של כ-15 מיליון שקל.

שאר הקטגוריות פודות, כאשר הפודה ביותר היא גם הקטגוריה הגדולה ביותר מבחינת נכסיה - קטגוריית אג''ח כללי עם פדיון של כ-200 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח בחו''ל פדתה סכום של כ- 125 מיליון שקל, קטגוריית מניות בישראל סיימה עם פדיון של כ-35 מיליון שקל, והקרנות הגמישות פדו סכום של כ-25 מיליון שקל.

הגיוסים באפריל - הקרנות הכספיות ממשיכות להוביל

הקרנות הכספיות ממשיכות לרכז את עיקר הגיוסים בתעשיית הקרנות, והן מסיימות את חודש אפריל בגיוס גדול של כ-5.2 מיליארד שקל. כאשר הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-5.45 מיליארד שקל ולעומתן הקרנות הכספיות הדולריות פדו סכום של כ-0.25 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית מסיימת את חודש אפריל עם גיוס של כ-940 מיליון שקל כאשר קרנות הסל גייסו כ-750 מיליון שקל והקרנות המחקות הוסיפו לגיוס סכום של כ-190 מיליון שקל.

בקרנות המחקות הקטגוריה המגייסת ביותר היא קטגוריית מניות בחו''ל שגייסה סכום של כ-155 מיליון שקל, אחריה קטגוריות אג''ח מדינה עם גיוס של כ-80 מיליון שקל קטגוריות מניות בארץ וחברות והמרה הוסיפו לגיוס סכום של כ-25 מיליון שקל כל אחת, וקטגוריית נכסים דיגיטליים, קטגוריה חדשה שנפתחה השנה, אשר הקרנות שבה עוקבות אחר מחיר הביטקוין, ומהחודש האחרון גם אחר מטבע ה-Ethereum גייסה באפריל כ-15 מיליון שקל. קטגוריית אג''ח בחו''ל סיימה עם פדיון של כ-100 מיליון שקל וקטגוריית אג''ח כללי סיימה את החודש עם פדיון של כ-10 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

בקרנות הסל הקטגוריה המגייסת ביותר הייתה כמו בקרנות המחקות - קטגוריית מניות בחו''ל, שגייסה סכום של כ-1.17 מיליארד שקל, אחריה בפער משמעותי קטגוריית מניות בארץ עם גיוס של כ-135 מיליון שקל, קטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסה סכום של כ-40 מיליון שקל וקטגוריית סחורות הוסיפה לגיוס סכום של כ-25 מיליון שקל. שאר הקטגוריות מסיימות את חודש אפריל בפדיון. קטגוריית חברות והמרה מסיימת כפודה ביותר כשפדתה סכום של כ-565 מיליון שקל, קטגוריית אג''ח מדינה פדתה סכום של כ-45 מיליון שקל קטגוריית אג''ח בחו''ל סיימה עם פדיון של כ-10 מיליון שקל וקטגוריית אג''ח כללי מסיימת עם פדיון זעיר של כ-2 מיליון שקל.

נכון ליום 29.04.25, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על כ-626.5 מיליארד שקל. נתון זה מתפלג באופן הבא: תעשייה אקטיבית: כ-350.9 מיליארד שקל, מהם כ-188.1 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, וכ-162.8 מיליארד שקל בקרנות כספיות. תעשייה פסיבית: כ-275.6 מיליארד שקל, מהם כ-171.2 מיליארד שקל בקרנות סל, וכ-104.4 מיליארד שקל בקרנות מחקות.

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
שלי 05/05/2025 10:42
הגב לתגובה זו
לא היינו צריכים לשלם מס 50 שנה

מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)

קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל | 22/12/2025 08:34

נושאים בכתבה כספיות קרנות נאמנות קרנות מחקות אגרות חוב שקליות

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.

אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.

להמשך הכתבה לחץ כאן