פאזל אלצהיימר דמנציה מוח  ראש רפואה
צילום: Istock
ניתוח

מניית אלקטור – רעיון השקעה מעניין בתחום האלצהיימר

אישור ה-FDA לתרופה של ביוג'ן נתן זריקת עידוד אדירה לשורה של חברות אינובטיביות קטנות. על הסקטור החדש שמתפתח שיוצר עניין אצל המשקיעים האמריקאיים
יואב בורגן |

אישור ה-FDA שניתן לתרופת ה-Aduhelm של ביוג'ן בתחילת חודש יוני, והוולידציה שהיא מגלמת לגישת הבטא עמילואיד בכל הקשור לטיפול במחלת האלצהיימר, נתן זריקת עידוד אדירה לשורה של חברות אינובטיביות קטנות המשקיעות מאמצי מו"פ ניכרים בניסיון לפתח תרופות לאלצהיימר בגישות שונות. לנגד עינינו מתפתח סקטור מנייתי חדש, סקטור "מניות האלצהיימר", אשר מרכז עניין לא מועט מצד משקיעים בשוק ההון האמריקני.

 

לקריאה נוספת:

לכל הטורים של יואב בורגן

> ביוג'ן ותרופת האלצהיימר – נמשכים רעשי הרקע

> אישור ה-FDA לביוג'ן למחלת האלצהיימר – דרמה מרובת השלכות

בשבוע שעבר התקיים בארה"ב, בדנבר שבמדינת קולורדו, הכנס הרפואי של ה-AAIC (Alzheimer’s Association International Conference). דווקא האירוע הזה, אשר הסתמן כקטליזטור פוטנציאלי מהותי עבור  "מניות האלצהיימר", הסתיים באופן מאכזב למדי. מי שהיו בעיקר אחראיות לאכזבה הנ"ל, אשר הביאה למימוש רוחבי בכלל הסקטור המנייתי החדש, היו החברות Annovis Bio (סימול: ANVS) ו-Cassava Sciences (סימול: SAVA). זו הראשונה באמת פרסמה ממצאים קליניים מאוד לא מרשימים מניסויי phase 2  שלה, אשר הצביעו על כך כי התרופה שהיא מפתחת לאלצהיימר אינה מציגה יעילות גבוהה יותר מהפלצבו; ואילו זו השנייה עוררה ספקות כבדים באשר לממצאי הביניים הקוגניטיביים שפרסמה ביחס לתרופת האלצהיימר שלה.

 

אחת החברות המעניינות ביותר בעינינו בתחום האלהייצמר והדמנציה בפרט והנוירודגנרציה בכלל, היא חברת ALECTOR INC (סימול: ALEC), אשר דיווחה לפני כחודש על הסכם פיתוח ומסחור משותף עם ענקית הפארמה הגלובלית GlaxoSmithKline.

 

בדומה לתרופת ה-Aduhelm של ביוג'ן, גם אלקטור נוקטת בגישה של פיתוח נוגדן משנה מחלה (disease-modifying antibody therapy) עבור חולי אלצהיימר. במסגרת אותו כנס AAIC בשבוע שעבר, אלקטור הציגה ממצאי ביניים מניסוי phase 2 של התרופה המובילה שלה, מולקולת ה- AL001לטיפול בחולים עם דמנציה מסוג FTD ((frontotemporal dementia. הממצאים הקליניים אשר פורסמו תומכים בכללותם בפוטנציאל של ה- AL001להפוך בסופו של דבר לטיפול הראשון שיאושר ע"י ה-FDA עבור דמנציה מסוג FTD (דמנציה שכיחה האחראית לסדר גודל של 20%-10% מכלל מקרי הדמנציה). הפרופיל הבטיחותי של המולקולה הינו חיובי וללא תופעות לוואי משמעותיות. מבחינת יעילות (efficacy), הנתונים שהוצגו הינם בהחלט מעודדים, לרבות ביכולת של ה- AL001להשיב את חלבון ה-progranulin לרמות נורמליות, השפעה חיובית על ביומרקרים חשובים, ונתוני MRI מעודדים.

 

ההסכם של אלקטור עם GSK הינו מעניין וכלל לא מובן מאליו, בוודאי עבור חברה אינובטיבית קטנה כמו אלקטור: אלקטור מקבלת תשלום ראשוני של 700 מיליון דולר, וזכאית לקבל עד 1.5 מיליארד דולר נוספים בכפוף לעמידה באבני דרך עתידיות במו"פ, מסחור ורגולציה. אלקטור תוביל את מאמצי הפיתוח הקליניים עבור המולקולות שלה AL001 ו-AL101 עבור דמנציה (FTD) ומחלות נוספות (ALS, פרקינסון ואלצהיימר), למשך ניסויי ה- phase 2. נטל הפיתוח הקליני שלאחר מכן, במידה ויהיה, יתחלק באופן שווה בין שתי החברות. עלויות המסחור בארה"ב יתחלקו באופן שווה בין שתי החברות. אלקטור תוביל את המאמצים בנוגע ל- AL001עבור תרופות יתום, ואילו GSK תוביל את המאמצים בנוגע ל- AL101עבור אלצהיימר ופרקינסון. מחוץ לארה"ב, GSK תהיה אחראית למסחור של שתי המולקולות, ואילו אלקטור תהיה זכאית לקבל תמלוגים של 20-24% על המכירות נטו.

 

אטרקטיביות ההסכם של אלקטור עם GSK, נובעת מן הסתם במידה רבה מן העובדה כי ל-GSK, למרות גודלה ה"מפלצתי" בעולם הפארמה, אין שום פעילות בתחום הנוירודגנרציה, וכן נוכח ההיכרות ארוכת השנים של מנהל המו"פ של GSK עם ההנהלה הבכירה של אלקטור (עבדו ביחד בחרת ג'ננטק אשר נרכשה ע"י רוש).

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

 

הפוטנציאל של אלקטור בתחום האלצהיימר והדמנציה, לא נעלם מעיני וול סטריט. למרות היותה בעלת שווי שוק של כ-2 מיליארד דולר בלבד, אלקטור זוכה לסיקור אנליטי מכובד ומפתיע למדי – שבעה אנליסטים בסך הכול, כאשר שלושה מתוכם הם מבתי ההשקעות המובילים בוול סטריט (גולדמן סאקס, מורגן סטנלי וברקליס), והארבעה הנותרים הם מבתי השקעות בעלי התמחות במדעי החיים (Cowen, Stifel, BTIG ו-HC Wainwright). מחיר היעד הממוצע של כלל האנליסטים הנ"ל עומד על 44 דולר למניה, מה שמגלם אפסייד אטרקטיבי של 73% ממחיר המניה הנוכחי של אלקטור. נוסיף לכך את העובדה, כי הזרמת ה-700 מיליון דולר מצידה של GSK גם מייתרת את הצורך של אלקטור בגיוסי הון מדללים בעתיד הנראה לעין.

 

 

יואב בורגן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ניתוח טכני
צילום: רוי שיינמן באמצעות Copilot
ניתוח טכני

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות

זיו סגל |
נושאים בכתבה ניתוח טכני


באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה  S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר. 

את ההזדמנות שנוצרה ממחיש הגרף של הראסל 2000 שמיוצג כאן על ידי קרן הסל IWM. אחרי קפיצת הקורנה היא תקנה תיקון מתאים של 50% ואז טיפסה בהדרגה אל השיא ופרצה אותו. מכאן אמור להתפתח מומנום של מגמת עליה. על גרף העוצמה ההשוואתית אפשר לראות את חולשתה המתמשכת מול ה – S&P500 וכעת השאלה האם מערכת יחסים זו אכן משתנה. זהו אינדיקטור שנצטרך לעקוב אחריו.


מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל  IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המטוס מספר 1 של מדינת ישראל

מתי עלה הרעיון לראשונה, איזה מטוס נבחר כדי למלא את הצורך, אילו טכנולוגיות הותקנו בו, איך נבחר שמו, וכמה כל זה עלה? כל מה שאפשר לספר על מטוס ה-VIP של מנהיגי המדינה



עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס

מעטים הפרויקטים שעוררו בישראל כל כך הרבה סקרנות, ביקורת, שמועות וגם מסתורין כמו "כנף ציון", מטוס המנהיגים הרשמי של מדינת ישראל. למרות שכל ישראלי מכיר את שמו, רוב הסיפורים שמאחורי הפרויקט מעולם לא סופרו במלואם. מי חפץ בו? מי התנגד? אילו טכנולוגיות הותקנו בו? ומדוע המטוס כמעט לא המריא בכלל במשך שנים?

אומנם הפרויקט נולד מתוך צורך ביטחוני ותדמיתי, אך הפך במהרה לאחת הסאגות הארוכות בתולדות התחבורה האווירית בישראל. מאחורי הדלתות הסגורות, אנשי משרד הביטחון, חיל האוויר, יועצי תקשורת ומהנדסי תעופה ניהלו במשך שנים דיונים שהציבור כמעט ולא שמע עליהם.

הרעיון להצטייד במטוס ממשלתי רשמי עלה כבר בתחילת שנות ה־2000, אך רק ב-2013 הוקמה ועדת גולדברג בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג בשיתוף עם מפקד חיל האוויר לשעבר אלוף (מיל.) עידו נחושתן ואישים נוספים במטרה לבחון את ההיתכנות הכלכלית לרכישת מטוס, את הבעיות במצב הקיים ואת הדרכים לתיקונן. לאחר שהוועדה שמעה חוות דעת של אישים מהמוסד, שב״כ והמטה לביטחון לאומי, המליצה והצדיקה את הצורך ברכישת מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה. 

מאחורי הקלעים, הסיבה לא נולדה רק מהפן הביטחוני אלא גם משורה של תקריות מביכות. למשל, בביקור מדיני בדרום אמריקה, מטוס אל על החכור למטרת הביקור כמעט ולא הורשה להמריא עקב מחלוקת בירוקרטית בין חברות שירותי הקרקע. המשלחת הישראלית נתקעה במשך שעות בטרמינל צדדי.

באירוע אחר, בעת ביקור באירופה, סודרה במטוס מסחרי “סוויטה” עבור ראש הממשלה, אך גודל המיטה ששלחו לא התאים לרוחב הדלת, והצוות נאלץ לפרק אותה במקום ולהרכיבה מחדש בתוך המטוס.