תהליך האימוץ של מחשוב הקצה תופס תאוצה ומחזק את הטענה בעד ההשקעה בסלי המוליכים למחצה - רכב אוטונומי מייצר, בכל ק"מ אחד של נסיעה, נתונים בהיקף של 10GigaBytes או 10 מיליארד יחידות של זיכרון מחשב שכ"א מהן מורכבת מ-6-8 סיביות שהן כתובות הגישה לזיכרון. רוב הנתונים הם של תמונות ווידיאו אבל לא רק.

מערכת ה-FSD - Full Self Driving של המכונית האוטונומית של טסלה כדוגמה כוללת, מערכת ראייה כוללת (שהחליפה את הרדאר בעקבות כניסת מחשוב הקצה וה-IOT) שמורכבת  ממגוון מצלמות וחיישנים (בין 20 ל 40 מצלמות וחיישנים) לצד 8 מצלמות סביבתיות ועוד 12 חיישני-על קוליים.

כדי שרכב כזה יעלה על הכביש, עם נוסעים וינוע בבטחה, חייבים כל הנתונים שנאספים לעבור עיבוד ולדווח למעבד הראשי של המכונית בזמן אמת. זו היתה הבעיה שמעכבת את כניסת האוטונומית לשימוש הצרכן כיוון שלא היתה אפשרות מעשית להעלות את הנתונים הנאספים לענן ולקבל התגובה בזמן אמת. כאן נכנס לתמונה ה-IOT (האינטרנט של הדברים) שבאמצעותו תופעלנה מיליארדי רשתות מבוזרות (מה שקרוי Peer to peer) עם כוח עבוד מסיבי. רשתות שיחייבו מספר גדול של מיקרו דטה-סנטרים שממוקמים בקרבת מקום (לאורך קווי התחבורה במקרה זה) כאשר חלק גדול מהנתונים יעובד במערכות הרכב עצמו וחלק אחר במיקרו דטה-סנטרים.

כל זה נכון ובמקרים רבים, כמו הרפואה למשל, בממדים גדולים בהרבה, לתעשיות האחרות. המעבד המרכזי הוא לב המערכות בכל התחומים כאשר המעגלים המודפסים (המוליכים למחצה) שמהם הוא מורכב הם מערכת הדם וזו הסיבה מדוע הביקוש למוליכים למחצה רק הולך וגדל ומניות של חברות שמפתחות ומעצבות שבבים חייבות להיות בכל תיק השקעות. יחד עם זאת, כיוון שמדובר בתעשייה של חדשנות טכנולוגית מורכבת ביותר, תחרותית ביותר ושהמוצרים שלה משתנים לבקרים מתקשה המשקיע לבחור ב"מניה מנצחת".

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מילא הקושי בהבנת הטכנולוגיות אבל התעשייה הזו, שבעבר התחלקה לשכבות ברורות במעלה היצור, מבתי היציקה דרך המעצבים ועד יצרני מוצרי קצה, הופכת יותר ויותר וורטיקלית. חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטורס, סמסונג או אפל  "מכסות" את כל הסולם הוורטיקלי ואם  זה לא מקשה מספיק על בחירת מניות בודדות אז לאחרונה נוספו 3 התפתחויות משמעותיות שעוזרות אמנם להגדיל את הביקוש לשבבים. אבל מקשות עוד יותר על הבחירה.

הראשונה היא השימוש שהולך וגדל ב-IOT ובמחשוב הקצה שה-IOT עוזר להכניסו לתעשייה. השנייה קשורה בהשקעות הענק בתשתיות שחלק גדול מתוכן יגיע לתעשיית השבבים והשלישית היא תהליך שמתחיל לתפוס תאוצה של שותפויות בפתוח וייצור שבבים שמטרתו לעזור באחסון והפצת אינפורמציה מחד וירידה בעלויות מאידך.

זה תהליך מאוד מעניין שמחוסר מקום נשלח אתכם לכתבה, "יצרני השבבים האמריקאים מאמצים שתפי"ם". הקושי בבחירת מניות בודדות "מנצחות" רק ילך ויגדל. הטבלה שצרפנו מציגה את חשיבות אספקת השבבים לתעשיות השונות

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

תעשיית הסלים מכסה את תעשיית השבבים כשהתחליפים למניות בודדות הן קרנות סל והמבחר הולך וגדל.  במיוחד עולה מספר הסלים והקרנות שמתרכזים בתחומים ספציפיים, התֶּמָטִיים כמו ה-BOTZ שעוקב אחרי תעשיית הרובוטיקה או ה-FINX בתחום הפיננסי, ה-LIT שעוקב אחרי תעשיית הליתיום והבטריות ו"המשפחות התמטיות" מהסוג שמנפיקה קבוצות ARK או קבוצת Invesco Ltd.

הסלים התמטיים מתאימים יותר למשקיעי החלום האמריקאים וזאת לעומת הסלים המקרו טכנולוגיים (כמו XLK כדוגמה) או הסקטוריאליים (כמו SOXX, IHI ואחרים) שמתאימים למשקיע היותר סולידי. תהליך המעבר ממניות בודדות (או אגחי"ם בודדים) לסלים וקרנות, הולך ומתרחב מאז התחילה, במהלך משבר 2008, התמזגות מהפכת הטכנולוגיה לתוך כלכלת המיינסטרים ולדעת המומחים ימשיך לצמוח בדו-ספרתית לעתיד הנראה לעין.

מחשוב הקצה וה-IOT מאפשרים למהפכה להתקדם מהר משציפו המומחים: בגלל הביקוש הגואה לעבוד נתונים בזמן אמת, עבוד שכולל מרכזי מידע זעירים, חיישנים ומצלמות (בארה"ב לבדה מדובר על מיליארדי חיישנים ומצלמות) מתחייב שינוי במודל העסקי הנוכחי של אחסון, עבוד ופזור ה IT.

המודל הנוכחי הוא ריכוזי ונשען על הענן והמובייל והוא מתחלף במודל מבוזר שנשען על ה-IOT ועל מה שמכונה "מחשוב קצה" מה שכשלעצמו יגביר משמעותית את הביקוש לשבבים. תוכלו לראות זאת בהרצאה הבאה שהוגשה עוד ב 2017. מומלץ גם להעלות את הווידאו הבא מאותה שנה. מדובר בהרצאה של מארק סקארפנס מאינטל תחת הכותרת, "Beyond the Cloud: Edge Computing". 

מחשוב הקצה מדבר על מצב שבו מכשירי קצה (מצלמות וחיישנים) אוספים נתונים (בכמות אסטרונומית), שולחים אותם לחוות שרתים לצורך עיבוד כאשר חלק מהחישובים, העיבוד והניתוח, נעשים בצורה מקומית. המהלך כולו נעשה על ידי מכשירי IoT המעבירים נתונים למכשיר מקומי עם יכולות מחשוב, אחסון וחיבור לרשת. הנתונים מעובדים ב-Edge עצמו, ומשם הם מועברים למרכזי הפעילות.

אם לנסות להשתמש בשפת בני האדם אז במקרה של הרכב האוטונומי כדוגמה, מחשוב קצה אוסף נתונים ממכוניות אחרות, מתמרורים, ממכשירי GPS ווייז, מחיישנים שונים וכו ומעביר את המידע ליחידת בקרה פנימית ברכב והכול מנותח לוקאלית. מחשוב קצה כבר מיושם ופועל בהצלחה במספר גדול של אסדות קידוח ימיות בעולם שמחוברות באמצעות המחשוב למרכזי פיקוח, בקרה ואבטחה. לבסוף, המעבר למחשוב הקצה מוריד עלויות בצורה משמעותית לכול אורכה ורוחבה של המערכת.

מהפכת הטכנולוגיה רבותיי רק בתחילתה. הקורונה, למעשה, נתנה למהפכה דחיפה אדירה קדימה ומומחים רבים טוענים שהקורונה העבירה את המהפכה לשלב הבא שלה שנים לפני המתוכנן. הפרופסור סטפן מקברייד, יו"ר המכון הקנדי לגלובליזציה ומצב האנושות, טוען שבשלב הבא תמשיך המהפכה לעודד רווחיות (מניות), התייעלות (אנטי אינפלציה) ורווחה (תעסוקה) ותעשה זאת בקצב מהיר  יותר. המנוע המוביל הם המעגלים המודפסים, השבבים, כאמור והשאלה היא במה להשקיע?‍במה להשקיע? "הסיבוב הענק הבא של מהפכת הטכנולוגיה?", אומר מקברייד, "קורה מול העיניים. אלא שהמעבר מקשה מאוד את יכולות ההערכה או את גודל הרווחיות הפוטנציאלית.

עולם המחשוב עובר, מפעם לפעם, שנוי מהותי כאשר כול שינוי גדול יותר ומשפיע יותר מקודמו. איני מדבר רק על שנויים טכניים וטכנולוגיים אני מדבר על שנוי בצורת העבודה, בהשפעה על התעשייה והצריכה כולה. מחשוב הקצה מעביר את העולם לסבוב הרביעי  (מ IBM בשנות ה-40 דרך מייקרוסופט בשנות השמונים לטלפוניה החכמה וה-IT ב-2008) והוא הופך את מה שחשבנו לבלתי אפשרי לאפשרי, מאפשר לטכנולוגיות כמו מכוניות אוטונומיות, IOT, AR, G5 להפוך מסחריות ומהר מכפי שחשבנו (ראו כאן).

כל מעבר שכזה יוצר רווחי עתק למשקיעים במניות הנכונות. תבדקו מה קרה בסיבובים הקודמים ל-IBM, ל-MSFT, ל-AAPL, NVDA ולחברות כמו ISRG, EW, NFLX, TMO ועוד ש"עלו" בעקבות וכתוצאה מהנישות החדשות שנוצרו. כל העבר מתגמד בהשוואה למה שתייצר המהפכה במהלך הנוכחי, הרביעי אומר הפרופסור ולדעתנו הוא צודק.

הבעיה היא שוול סטריט, כמנהגה, לא רק שמגלה מוקדם את התהליך אלא מעניקה לחברות שלדעתה יצליחו, ערכי חלל מטורפים, כאילו שהחלום כבר הוגשם. הפרופסור מציין 2 חברות שהוא מכנה כ"חברות ממוקדות מחשוב קצה", Fastly Inc. (סימול:FSLY) בת ה-10 ואת Cloudflare (סימול:NET) בת ה-12 שהערכת השוק של שתיהן פשוט מטורפת. אבל החברות שבאמת מובילות בתחום מחשוב הקצה הן ענקיות הטכנולוגיה, שמבינות את התהליך ומתארגנות בהתאם. אלו תומכות בהכנסת מחשוב הקצה גם  בצד החומרה וגם בצד התכנה והן כבר שולטות בשוק כאשר המובילות הן AMZN, MSFT ו- GOOG שפלטפורמות ה-Amazon Web Services, ה-Microsoft Azure וה-Google Cloud שלהן מותאמות כגשר למחשוב הקצה (שהוא, למעשה, מעין שלוחה של הענן) ולהצטרפות פלטפורמות ה-AI וה-G5.

לצד אלו ישנן IBM שעוברת להתמקדות בענן ומחשוב קצה (מקימה חטיבה נפרדת לנושאים אלו), CSCO והיוליט פאקארד וכמובן חברות המוליכים למחצה בהובלת נבידיה (סימול:NVDA).

אפילו חברות התוכן כבר בתחום בראשות  Akamai (סימול:AKAM) שהיא הגדולה בעולם בתחום העברת תכנים באמצעות הרשת. יש הטוענים שסמסונג הקוריאנית וטאיוואן סמי קונדקטורס הן מהמובילות שלא להזכיר שורה ארוכה של חברות סיניות.

מי שמסוגל להטיל הז'יטון על המספר הנכון, בבקשה. אנחנו חושבים שעל מנת "לכסות" את מהפכת המחשוב הרביעית צריך שהפורטפוליו יכלול את הסלים הבאים (או מקבילים שלהם): XLK, SOXX  וסל תוכנה כמו IGV וזאת לצד מספר סלים תמטיים שמכוונים לענן-מחשוב קצה כמו ה-SKYY, ה-CLOU החדש יחסית, ה-Next Generation Internet (סימול:ARKW) שכולל אמנם חברות ענן-מחשוב קצה אבל ש-TSLA היא המניה המובילה בו כך שלדעתנו הסל הזה פחות מעניין.

טאואר (סימול:TSEM) ממוקמת היטב על מנת ליהנות מהתהליך: המרוויחים הגדולים (בביזנס, בוול סטריט אין לדעת) מהשילוב שנוצר בין הדחיפה האדירה שנתנה הקורונה להעברת האינפורמציה לבין המחסור שנוצר כתוצאה מכך בתחום השבבים והמעבר לפלטפורמות מחשוב הקצה יהיו כנראה "בתי היציקה" של תעשיית המוליכים למחצה ששתי חברות, סמסונג (סימול:SSNLF) וטאיוואן סמי קונדוקטורים (סימול:TSM), אחראיות ל-80% מההיצע הגלובלי.

אבל חלק לא מבוטל של ביקושים למוצרי בתי היציקה ילך ל"בתי יציקה מתמחים" מסוגה של טאואר. TSEM, שבמונחים של היום ביקרה פעמיים, על בסיס החלום, ב-1995 וב-2000 ב-500 דולר, כמעט ופשטה רגל בתחילת המאה (המניה התדרדרה לכיוון ה-1 דולר) ואז הגיע לחברה ראסל אלוונגר, בוגר אפלייד מאטריאלס ובניגוד לכל הציפיות ביצע את אחד המהפכים העסקיים המוצלחים והגדולים בישראל. כתבנו הרבה על המהלך המופלא וגם צפינו נכון את התאוששות המניה. אבל בתי יציקה כאלו אינם מלהיבי משקיעים וביצועי המניה עדיין מפגרים אחרי ביצועי החברה.

בשבוע שעבר חתמה החברה עם חברת AIStorm מטקסס שמייצרת חיישנים חכמים, מונעי בינה מלאכותית שמיועדים לפלטפורמות מחשוב קצה מהסוג שבו משתמשת תעשיית  המכוניות האוטונומית ועוד. טאואר תספק לחברה קבלי זיכרון. AIStorm היא אמנם חברה צעירה וטאואר אחת המשקיעות בה (ד"ר אבי שטרום, מנהל חטיבת החיישנים והתצוגה בטאואר משמש כדירקטור בחברה) אבל העובדה שטאואר פועלת בתחום הקצה לא נעלמה מעיני האתר www.marketbeat.com שמביא כתבה מעניינת על טאואר שמומלץ לקרוא.

כאשר תפרסם החברה את דו"ח הרבעון השני, בסוף יולי, נעשה כתבה מלאה.