נדב טסלר
צילום: פיגמנט

מחליפים עבודה? מה לעשות עם תכנית הפנסיה שלכם

מזל טוב, התחלתם עבודה חדשה. הנה חמישה דברים שחשוב לזכור לגבי קרן הפנסיה שלכם

נדב טסלר |
נושאים בכתבה פנסיה

מזל טוב, התחלתם עבודה חדשה. הנה חמישה דברים שחשוב לזכור לגבי קרן הפנסיה שלכם, החל משמירה על הכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה ועד לבדיקת דמי הניהול שאתם משלמים.

> למדריך: קרנות השתלמות - בעיקר יתרונות

> למדור חיסכון לטווח ארוך

1. שמירה על הכיסויים הביטוחיים בקרן הפנסיה

מלבד חיסכון לגיל פרישה כוללת קרן הפנסיה גם שני כיסויים ביטוחיים, כיסוי לאבדן כושר עבודה וכיסוי למקרה מוות, אך הכיסויים הביטוחים נשמרים כל עוד יש הפקדות לקרן הפנסיה. ממועד הפסקת ההפקדות נשמרים הכיסויים הביטוחים למשך 5 חודשים. תקופה זו נקראת ארכת ביטוח ובתקופה זו עלות הכיסוי יורדת מתוך החיסכון הקיים בקרן.

במידה והתחלתם מייד בעבודה חדשה, חשוב לראות מתי המעסיק יתחיל להפקיד עבורכם. חשוב שתדעו כי במידה והגעתם למקום העבודה עם תכנית פנסיה קיימת המעסיק צריך להפקיד לכם לפנסיה תוך 3 חודשים ממועד תחילת עבודתו, את ההפקדה צריך לבצע רטרואקטיבית מתחילת העבודה.

עובדים שנקלטים לקראת סוף השנה, את ההפקדה יש לבצע עד לתום שנת המס ואין צורך להמתין 3 חודשים.

במידה וחלפו שניים או שלושה חודשים עד שהתחלתם לעבוד חשוב שתפנו לקרן הפנסיה שלכם לצורך שמירה על הכיסויים הביטוחים, אחרת תסתיים תקופת ארכת הביטוח עוד לפני שיתחילו הפקדות המעסיק לקרן.

2. כמה צריך להפקיד לי לקרן הפנסיה?

צו ההרחבה לפנסיית חובה קובע מתי צריך להתחיל להפקיד לפנסיה ואותו הצו קובע כמה יש להפקיד לפנסיה. אחוזי ההפקדה עשויים להשתנות בין מקום עבודה אחד לשני אך הם לא יפחתו מהאחוזים הבאים.

מידי חודש אתם והמעסיק תפקידו לחיסכון הפנסיוני 18.5% מהשכר החודשי, כספים שיצברו עד לפרישה.

שימו לב כי בעוד שהפקדה לחיסכון פנסיוני היא חובה, בקרב מעסיקים רבים הפקדה לקרן ההשתלמות היא הטבה והיא לא חלק מצו ההרחבה.

3. האם כדאי למשוך כספים ממעסיקים קודמים?

ישנם עובדים שבוחרים למשוך את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם בסיום עבודה. חשוב לזכור כי במשיכת החיסכון הפנסיוני אתם מאבדים את הכיסויים הביטוחים בקרן הפנסיה ואת הזכאות לתחילת הפקדות תוך שלושה חודשים מתחילת העבודה.

במידה ותמשכו את הכספים מהחיסכון הפנסיוני שלכם, תחשבו כחוסכים לא פעילים והמעסיק יתחיל להפקיד לכם לפנסיה רק אחרי חצי שנה של עבודה.

מעבר לאבדן הכיסוי הביטוחי או דחיית מועד ההפקדה המשמעות החשובה ביותר של משיכת הכספים היא הקטנת הפנסיה שלכם בעתיד.

החיסכון הפנסיוני היום מבוסס על צבירה, ככל שתצברו יותר כסף לפנסיה כך קצבת הזקנה שלכם תהייה גבוהה יותר. במידה ובכל סיום עבודה תמשכו את הכספים, שתגיעו לגיל פרישה לא תהייה לכם פנסיית זקנה.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כמה יהיו שווים 15,000 שקל שנמשוך מקרן הפנסיה בגיל הפרישה?

בגלל אפקט הריבית דריבית, גם סכומים נמוכים שנמשוך בגיל צעיר יהיו שווים הרבה כסף בפרישה.

מה לגבי מי שממש חייב את הכסף?

הכספים בקרן הפנסיה מורכבים משניים, כספי תגמולים וכספי פיצויים. משיכת כספי התגמולים חייבת במס בשיעור של 35% ואילו משיכת כספי הפיצויים בדרך כלל פטורה ממס. במידה וממש חייבים כספים, לדוגמה עד למציאת עבודה חדשה, ניתן למשוך את כספי הפיצויים ממקום עבודה קודם ואת כספי התגמולים ניתן להשאיר בקרן הפנסיה.

השארת כספי התגמולים בקרן הפנסיה תשמור על הכיסוי הביטוחי שלכם ומקום העבודה החדש יפקיד לכם לפנסיה תוך שלושה חודשים ממועד תחילת העבודה.

4. להמשיך בקרן הפנסיה הקיימת או לעבור לתכנית פנסיה חדשה?

במועד תחילת העבודה זכותכם להגיד למעסיק לאן להפקיד את כספי הפנסיה. באפשרותכם להמשיך בתכנית הפנסיה הקיימת או לעבור לקרן פנסיה חדשה. במידה ולא תעדכנו את המעסיק לאן להפקיד את הכספים הוא יפנה את הכספים לאחת מארבעת קרנות הפנסיה שנבחרו על ידי רשות שוק ההון, כקרנות ברירת מחדל. קרנות אלו מציעות דמי ניהול מוזלים לחוסכים המצטרפים אליהן.

דמי הניהול שמציעות קרנות בררת המחדל

במידה ואתם משלמים היום דמי ניהול גבוהים יותר באפשרותכם לבחור באופן עצמאי באחת מארבעת הקרנות שנבחרו על ידי רשות שוק ההון.

5. האם אתם יודעים מה גובה הכיסוי הביטוחי שלכם וכמה דמי ניהול אתם משלמים?

התחלה של עבודה חדשה היא גם הזדמנות לבדיקת החיסכון הפנסיוני שלכם. האם אתם יודעים מה הכיסויים הביטוחים שלכם בקרן הפנסיה? במידה והמצב המשפחתי שלכם השתנה, התחתנם או התגרשתם זאת גם הזדמנות לעדכן את הכיסוי הביטוחי בקרן.

בנוסף זאת הזדמנות לבחון את עלויות דמי הניהול ולעדכן אותן בהתאם. בשנים האחרונות דמי הניהול נמצאים בירידה, אך דמי הניהול יורדים לחוסכים החדשים. מי שלא יטרח לבקש להוזיל את דמי הניהול ימשיך לשלם דמי ניהול גבוהים. באפשרותכם לבקש להוזיל את דמי הניהול בקרן הפנסיה הקיימת או לעבור לאחת מארבעת הקרנות שנבחרו.

 

הכותב הינו נדב טסלר, סמנכ"ל מקצועי בהלמן אלדובי קופות גמל ופנסיה, בעל רישיון משווק פנסיוני, מרצה במכללת נתניה ובעל הבלוג: פנסיוני, להבין את הפנסיה

* אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)

מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?

20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה רובוט

מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.

​בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.

​אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.

​האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.

​אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.