המוניטין של הבנקים המרכזיים עומד למבחן

טראמפ לא חוסך בביקורת כלפי הפד' ומציף את השאלה האם ראוי שנבחרי ציבור יתבטאו פומבית כלפי מדיניות בנקים מרכזיים ועד כמה מנוסים המשקיעים כדי לזהות אג'נדה?

|
(4)
אחד החידושים שהביא עמו נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, לבית הלבן, הינו הביקורת הגלויה והלא שגרתית שלו כלפי הבנק הפדרלי של ארצות הברית (הפד'). טראמפ טוען, זה זמן, כי הנגיד פאואל וחבריו נוקטים מדיניות מרסנת יתר על המידה ועקב כך מדדי המניות נמוכים יותר מכפי שיכלו לראות. כשהדברים החלו להיאמר, ספקו כלכלנים רבים כפיים ושאלו: הייתכן? לדעתי, זכותו לחשוב כך וראוי לפחות שציבור בוחריו ידע את השקפתו.
נכון, אין להקל ראש בחומרת טיעוני הנשיא האמריקאי ובעצם אמירתם הפומבית, שכן אמינות ומקצועיות הן הנכסים החשובים ביותר של כל בנק מרכזי, לבטח המוסד הגדול והחשוב בעולם. אמירות כגון אלו של טראמפ עלולות להתפרש כקריאת תיגר על כך ולכן הן נדירות ופולמוסיות כל כך. (אך לא חסרות תקדים. דברים דומים אמר, לדוגמא, ארדואן על הבנק המרכזי של טורקיה).
ככלל, חשוב להקפיד על מתן עצמאות לבנק מרכזי, המהווה גם יועץ כלכלי לממשלה; משכך, על ההתבטאויות כלפיו מצד הרשויות להיות זהירות ובמינון מסוים. אולם, אין לשלול לחלוטין את האפשרות לבקר אותו.
נגיד הבנק המרכזי של אירופה, מריו דרגי, טוען, כי ממשלות גוש האירו אינן נוקטות די אמצעים ולא מפעילות מספיק כלים כדי לסייע לו להשיב את האינפלציה לאזור היעד (2%, או מעט פחות), בעוד המכשירים העומדים לרשותו מוגבלים ומוצו ברובם; במידה שווה, יכולים גם ראשי ממשלות הגוש לבקר את התנהלותם של דרגי וחבריו ולטעון, נגיד, כי לא צריך היה לסיים את תכנית רכישת איגרות החוב שלו; ובלבד, שהביקורת תהייה עניינית.
בסופו של יום, כלכלות צריכות להיות מטופלות על ידי מדיניות פיסקלית ומוניטרית משולבת ומתואמת, ולכל אחת מהן צריכים להינתן כלים ומנגנוני איזון ובקרה על רעותה. כך, אם וככל שבנק ישראל סבור שהממשלה מתעתדת לנהל תקציב גדול מדי, כזה שיוליך לגידול של הגירעון התקציבי ולהרעה של יחס החוב הציבורי במונחי תוצר, יש ביכולתו לאותת על העלאת ריבית ולנקוט מדיניות מוניטרית מרסנת, כנגד המדיניות הפיסקלית המרחיבה; זאת, גם אם קצב האינפלציה כיום אינו חורג מרמת היעד שעליו להשיג (2%). זה מקומו וזה תפקידו.
מהצד השני, יכולה הממשלה לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה כשמופיעים סימני האטה (מדיניות אנטי-מחזורית) ולצפות שבנק ישראל יטה שכם ולא יעלה את הריבית בשל כך. דברים רבים נתונים, אם כך, לפרשנות כלכלית והשיקולים הפוליטיים והחברתיים מהווים חלק בלתי נפרד מהתהליך.
נושא נוסף שראוי לשים לב אליו קשור בשאלה האם ראוי שנבחרי ציבור ומקבלי החלטות יתבטאו פומבית כלפי מדיניות בנקים מרכזיים. כך, בשלהי השנה שעברה הודיע הפד' על תוואי מדוד והדרגתי מאוד של העלאות ריבית לשנה-שנתיים הבאות, שאגב לכותב שורות אלו נראה הגיוני למדי. זאת, משום שהריבית צריכה להיות גבוהה מספיק על מנת שניתן יהיה להפחיתה בשפלים הבאים של מחזורי העסקים.
והנה, לאחר ההודעה נרשמה ירידה חדה של תיאבון הסיכון ושוקי המניות נפלו. רבים סברו כי המשקיעים שלחו מסרים לפד לפיהם טרם הגיע הזמן להעלאות ריבית נוספות. כאן נשאלת השאלה – האם לשווקים "מותר" לשלוח איתותים אלו, בעוד למקבלי ההחלטות ובעלי האחריות "אסור".
לבסוף, "התערבות" של הזרוע הממשלתית מתבצעת תמיד, גם כשאינה מילולית. כך, יכולות ממשלות לצמצם משמעותית את היקפי גיוס ההון שלהן, לכל רמה נתונה של גירעון פיסקלי, אם הן סבורות שכמות אמצעי התשלום במשק אינה מספקת ועלולה לעכב עסקאות. כך הן תפעלנה לירידה של הריביות בשוק החופשי, אפילו אם לבנקים המרכזיים שלהם אג'נדה אחרת: הם חוששים מלחצי מחירים, ומעלים בד בבד את הריביות שלהם. 
בצורה זו תשואות הפדיון לטווחי פדיון קצרים תעלינה, אך תשואות הפדיון לטווחי הפדיון הארוכים יותר עשויות דווקא לרדת והדבר יקטין את יכולתו של הבנק המרכזי להשפיע על העקום כולו.
תוך שאני מוציא מהדיון סגנונות של אמירות דברים ומתמקד בתכנם, להערכתי ראוי ואף חשוב שמקבלי החלטות יחוו דעות על תפקודם של גופי מקצוע כמו בנקים מרכזיים. זאת, גם אם לא ניתן יהיה לבטל לחלוטין את ההנחה שהדברים ייאמרו מתוך אג'נדה מסוימת. כפי שאומרים – יחליט הציבור. ודבר נוסף – אני חושב שאין בעצם האמירות כדי לסכן את עצמאותם, מקצועיותם והמוניטין שרכשו הפד' ובנקים מרכזיים אחרים. המשקיעים של היום חכמים ומנוסים מספיק כדאי לדעת את ההבדל.
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 
 
הכותב הוא רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות
תגובות לכתבה(4):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    היכן ציבור הביע את דעתו?
    דרור 05/05/2019 13:52
    הגב לתגובה זו
    0 0
    למר מנחם יש טענה מאוד מוזרה. הוא טוען שמאחר ולציבור מותר להביע את דעתו על הבנק המרכזי אזי גם לממשלה או לנשיא מותר. יש רק בעיה קטנה. הציבור לא מסוגל להביע את דעתו. מי זה הציבור? יש משקיעים בבורסות. זו דעת הציבור? זו לא הבעת דעה זו השקעה. לגבי הנשיא לא מדובר בהשקעה בבורסה אלא בציוצים. בדיבורים.
    סגור
  • 2.
    הביקורת על הפד לגיטימית. הקושי נעוץ באיום לפטר הנגיד.
    נדב 04/05/2019 16:28
    הגב לתגובה זו
    0 0
    מותר וצריך לבקר. אסור לאיים בפיטורים ומעשית להתערב בעצמאות הבנק המרכזי.
    סגור
  • 1.
    אתה מבין שמדברים על טראמפ ?
    משה 02/05/2019 12:47
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אם הכתבה הייתה נכתבת בזמן כהונה של נשיא "נורמלי" היה אפשר, לקבל או לא את דעתו של הכותב. מכיוון שהמצב קצת אחר, והמילה "מופרע" אינה מתחילה לתאר מקצת מההפרעות הנפשיות וחוסר היכולת של הנשיא הנבחר. מן הראוי היה למחוק מילים יפות כמו אג' נדה, שכל קשר בינם לבין כבודו אינו קיים , ולחכות לנסיבות מתאימות להצגת התיאוריה.
    סגור
  • לא שופטים נשיא
    לרון 03/05/2019 21:46
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ופעלו בעת נשיאותו,ההיסטוריה שופטת נשיאים וגם זאת אחר 20 שנה מתום כהונתם!
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות