על מניית הפארמה הישראלית בנאסד"ק והפיקדון הדולרי
יורוג'ן פארמה (Urogen) היא חברה עם פוטנציאל שעלתה משער של 13 דולר ל-50.8 דולר תוך 9 חודשים. אם מוצריה לא ימוסחרו המשקיעים יגלו שקיימת אפשרות לירידה חדה. הפיקדון הדולרי מעליית סל מניות ישראליות לא גרם נחת למשקיעים.
החברה שנסחרת בנאסד"ק ובעלת קשר ישראלי מובהק, עלתה בינואר 2018 ב-40.69% ובשלושת החודשים החולפים ב-88.5% והגיעה לשער של 50.78 דולר. השער השנתי הנמוך שעמד ב-2017 על 13 דולר (מחיר ההנפקה לציבור) הוא נתון המבהיר את שיעור עלייתה המטאורי תוך פחות משנה.
החברה הונפקה לראשונה באפריל 2017. בינואר 2018 יורג'ן גייסה 60 מיליון דולר נוספים תוך ניצול שערי השיא לאחר שבהנפקתה הראשונה הגיוס עמד על 60 מיליון דולר. סך הגיוסים הכולל הסתכם ב- 120 מיליון דולר.
יורוג'ן פיתחה מערכת ייחודית להולכת תרופות לשלפוחית השתן כאשר אחד משני המוצרים שפיתחה מיועד לטיפול בסרטן שלפוחית השתן. באמצעות הג'ל הייחודי שפיתחה, שהוא נוזל בטמפרטורת החדר, אבל הופך לג'ל בטמפרטורת הגוף, התרופה נשארת זמן רב בשלפוחית. כיוון שסרטן השלפוחית היא מחלה נפוצה, פוטנציאל השוק של ג'ל משמעותי.
- יורוג'ן: ההפסד גדל ב-49% ל-50 מיליון דולר; התקבל אישור FDA לתרופה
- יורוג'ן קיבלה אישור FDA ל-ZUSDURI - המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מוצר נוסף שמפותח, בשיתוף פעולה עם ענקית הפארמה אלרג'ן, שמפתחת ומשווקת את הבוטוקס, הוא מוצר מבוסס בוטוקס להרגעת שלפוחית רגיזה. גם בפיתוח זה מדובר בנתח שוק משמעותי תוך שימוש בתהליך שהוא פחות פולשני.
ליורוג'ן יש גם אפיל מיוחד בגלל המוניטין של היו"ר, פרופ' אריה בלדגרין, שמכר ב-2017 את חברת קייט פארמה ב-12 מיליארד דולר. משקיעים רבים בטוחים שבלדגרין בדרך להוביל אקזיט מדהים גם ביורוג'ן ולכן מבחינתם מדובר בהשקעה מעניינת עם סיכויי רווח עתידי גדולים. שני המוצרים נמצאים בשלבים שונים של ניסויים קליניים שיבשילו לקראת אמצע – סוף 2018.
אם יורוג'ן תתקשה להוכיח יעילות בניסויים, מחיר המניה עלול לרדת בשיעור חד. עצתי לכל משקיעי יורוג'ן לבחון שוב את שיעור הרווח שלהם במניה ולשקול את האפשרות לממש חלק מהרווח ולהקטין סיכונים. מי שרכש את המניה לפני תשעה חודשים במחיר של 13 או 14 דולר ראוי שיבחן את הסיכון אם המוצרים לא יזכו להצלחה כמצופה.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
הפיקדון הדולרי והמענק מהישראליות בוול סטריט
במרוצת 2016 הציעו בנקים פיקדונות דולריים עם בונוס אפשרי מעליות בשער המניות הישראליות. אחד הבנקים הציע ללקוחותיו פיקדון דולרי נושא ריבית ל-27 חודשים החל מה-28.01.16 ועד 27.03.18. תנאי הפיקדון הם ריבית שנתית של 0.20%. מדובר בריבית אפסית בהתחשב בריביות שניתן היה להשיג באג"ח דולריות ממשלתיות וקונצרניות בארץ ובחו"ל.
כדי להיטיב עם המפקדים הציע הבנק תוספת לסל של 7 מניות בעלות זיקה ישראלית הנסחרות בארה"ב, כאשר לכל מניה משקל שווה בסל. המניות שהרכיבו את הסל היו: טבע (ירידה חדה), אופקו (ירידה חדה), אמדוקס (עלייה), צ'ק פוינט (עליה), נייס (עליה נאה), מלאנוקס (עליה), פאלטו אלטו (נטיה לעליה).
חשוב לציין שקרן הפיקדון מובטחת. לא נלאה אתכם בתנאי הפיקדון המפורטים אבל מבדיקת תיק המניות שמרכיב את המענק לא נראה לנו שהמשקיעים בפיקדון הפיקו רווח הון מחוץ לריבית של 0.2% לשנה, שהיא כאמור נמוכה בהשוואה לאלטרנטיבות. הרווח היחיד שהפיקו משקיעי הפיקדון הוא שהקרן לא נפגעה. לכן קיים ספק עד כמה הטבת הבנק היטיבה עם קוני הפיקדון. במקרה של בנק אחר ההטבה היתה מגולמת בהצמדה למניות גוגל, אפל ופייסבוק, הרווח היה משמעותי אבל הוגבל מראש ל-5%.
** אין לראות בכתוב משום המלצה לפעול בניירות הערך המוזכרים. כל פעולה מחייבת קבלת יעוץ מיועץ מורשה כחוק בהתאם לצרכיו של המשקיע
הכותב הוא מרצה לניהול ושיווק במרכז ללימודים אקדמיים-מל"א
- 11.צבי 06/02/2018 15:12הגב לתגובה זוהנה יש הזדמנות לכל מי שחושב שמדובר באוצר לפני מימושו...
- 10.גיורא לשם 05/02/2018 11:58הגב לתגובה זוכל קרן שיקלית או קרן אגח פשוטה הייתה נותנת תשואה גבוהה לאין שיעור למפקידים. היום כשבבנק מסויים מבטיחים ריבית זכות של 3 אחוז לשנה על יתרות הזכות גם שם הרווח היה גדול יותר. הנחמה היחידה של המפקידים היא שהקרן מובטחת. ירידת שער הדולר ל-3.40 שקל נותנת יותר דולרים למפקידים כיום. אבל זו נחמה קטנה בלבד... מי שכמובן הרוויחו הם הבנקים וזה רגיל אצלנו...
- 9.גרשון 04/02/2018 21:45הגב לתגובה זולכן יתכן שיש עוד הרבה בשר במניה בעתיד כבר במהלך 2018.
- 8.מנחם 04/02/2018 16:56הגב לתגובה זומי שהרוויח יפה שישב עם חצי ממניותיו בחוץ וימתין לקנות סביב שער 43$ בערך.
- 7.יעקב דרור 04/02/2018 14:31הגב לתגובה זולמי שתהיה סבלנות, והוא משקיע לטווח ארוך, צריך להיות ברור שיורג'ן היא חברה עם פוטנציאל ענק. צריך סבלנות להשקעות כאלו ולא להיטלטל בין פסימיות לאופטימיות אלה לדעת להתמיד. אני מאמין שניתן יהיה להתקדם בטיפול בסרטן השלפוחית והחברה היא ראשונה בתחום. אל תתפלאו ,בעתיד, אם היא תימכר כמו קייט פארמה.
- 6.דן 04/02/2018 10:04הגב לתגובה זובגלל הטכנולוגיה המתקדמת של החברה ואיכות הניהול שתעזור לחדור לשווקים.
- 5.גיל 04/02/2018 08:05הגב לתגובה זוכי הבנק יכול היה להלוות כספים לציבור בריבית של פריים + ולקבל 4% בלי מאמץ...
- 4.אמנון 04/02/2018 06:29הגב לתגובה זולשחזר הצלחות של מנהלים הם דבר יותר מסוכן מלנבה התנהגות מניה באופן כללי. מקרים רבים הוכיחו, כי בין הצלחה לכשלון ההבדל הוא של מוצר/חברה. ראו את מקרה דב מודן...
- 3.יוני 04/02/2018 02:41הגב לתגובה זולדעתי פקדונות בנקים חייבים לעורר מזמן את מבטה של רגולציה. לכל משקיעה סביר ברור שזה בלוף אחד גדול, אבל לציבור הרחב, עם פחות ידע באפיקי ההשקעות השונים מדובר על ברירת מחדל המזינה את הבנקים בהון משועבד כנגדו יוכלו להפיק רווחים, להדפיס כספים נוספים מול בנק ישראל וגם להציג נתוני שב בדוחותיהם. אני קורה לרגולטור להפסיק את הטיית הציבור הבוטה ולהתחיל להטיב עם הציבור הרחב!
- 2.אורי 03/02/2018 22:56הגב לתגובה זוגם ההצמדה החלקית (מוגבלת) לישראליות בוול סטריט התגלתה כלוקש קר. הרבה בגלל טבע ואופקו שצללו. גם פלטו אלטו לא כיכבה.
- 1.דוד 03/02/2018 22:14הגב לתגובה זוהמניה עלתה חזק מאוד וההיגיון אומר שיגיע מימוש , לפחות טכני, משמעותי בנייר.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
