חוק הריכוזיות חושף את סדרי העדיפויות של הטייקונים

אחרי צדיק בינו, גם ליאורה עופר בוחרת להישאר עם גרעין השליטה בבנק - מה עומד מאחורי החלטתם של בעלי ההון למכור אחזקתם בחברות הריאליות?

צחי קלמין | (2)

יישום הפרק הרביעי בחוק הריכוזיות אשר דורש כי גוף פיננסי משמעותי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי ולהיפך, צובר תאוצה. אמנם, המועד האחרון לעמידה בדרישות החוק הינו סוף שנת 2019, אך כבר כעת נוצר הרושם שבעלי ההון קיבלו החלטה לדבוק באחזקותיהם הפיננסיות.

לאחרונה דיווחה קבוצת עופר השקעות כי היא בוחנת את האפשרות למכור את השליטה (61%) בחברת הקניונים מליסרון ולשמור בידה את השליטה בבנק מזרחי-טפחות. זאת לאחר שצדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי השלים מהלך דומה ומימש את אחזקותיו הריאליות בחברת פז-נפט. במאמר זה ננסה לבחון את החלטתם של בעלי ההון, ונעמוד על הסיבות לבחירתם.

1. הסביבה המאקרו כלכלית: המערכת הבנקאית תלויה לחלוטין במשק המקומי, נתוני צמיחה אופטימיים, התחזקות משקי הבית, עלייה מתונה בשיעור האינפלציה וסוף עידן הריבית האפסית עשויים לספק רוח גבית למוסדות הבנקאיים ולהביא לשיפור וחיזוק תיק האשראי שלהם.

2. היעדר תחרות אפקטיבית: כיום פועלים בישראל 12 בנקים מסחריים ו-4 בנקים זרים בלבד, כאשר רוב הפעילות מרוכזת בשני הבנקים הגדולים. מצב של בנקים גדולים ומעטים, מגלם יתרונות רבים לגודל, יציבות, ויכולת פיקוח אפקטיבית יותר של בנק ישראל, וזאת למעשה אחת הסיבות העיקריות לתמיכתו של בנק ישראל בעסקת המיזוג בין בנק איגוד ומזרחי-טפחות.

ניסיונות הרגולטור לייצר תחרות אפקטיבית בקרב המוסדות הבנקאיים טרם הוכיחה את יעילותה, המערכת הבנקאית נחשבת לריכוזית מאוד, עם חסמי כניסה גבוהים, מפוקחת כראוי וממומנת באופן שמרני על ידי פיקדונות ליבה מקומיים, בעיקר של משקי הבית.

3. איתנות פיננסית: הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאית מציגים תוצאות מרשימות המשקפות את תהליכי ההתייעלות, שסייעו להקטנה של הוצאות השכר ולהגדלת הדיבידנדים. בנוסף, הבנקים השכילו להקטין את הסיכון בתיקי האשראי וכרגע אין חשש לגידול משמעותי בהפרשות. כך לדוגמא בנק מזרחי טפחות אשר נסחר לפי שווי שוק של כ-15.3 מיליארד שקל , מייצר תשואה להון של יותר מ-10% בשנה ומחלק מדי שנה 30% מהרווח שלו כדיבידנד.

הבנק הבינלאומי, אשר נשלט על-ידי בינו. נסחר לפי שווי שוק של כ-7.6 מיליארד שקל, מחלק מדי שנה עד 50% מהרווח כדיבידנד לבעלי המניות ומייצר תשואה להון של כ-8%. על פי ההערכות, בשנת 2018 צפוי תיק האשראי הבנקאי לצמוח בקצב מרשים של כ-4% תוך המשך מיקוד קמעונאי ובאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. איכות הנכסים צפויה להיוותר יציבה יחסית, נוכח השיפור בסביבה הכלכלית תומכת אשר תתמוך בשיעורי הרווחיות ובכרית ההונית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

4. מדד חמשת הבנקים הגדולים בענף, הכולל את הבנקים: הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, עלה בכ-24% במהלך שנת 2017. הבנקים הישראלים נסחרים לפי מכפילי רווח ומכפילי הון נמוכים יותר לעומת אלה שבהם נסחרות מניות של בנקים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם. כמו כן, להבדיל מהצורך להתמודד עם שינויים במרווחי הזיקוק או עם האיום של פתיחת שוק הדלקים לתחרות במקרה של פז-נפט, ולהבדיל מהצורך של מליסרון להתמודד עם כניסתה של ענקית המסחר האלקטרוני, אמזון לשוק המקומי.

הבנקים הגדולים הראו גמישות ויצירתיות ניהולית ביכולתם להתמודד עם השינויים בשוק והרגולציה הנוקשה, החל מהחוק הפופוליסטי אשר מגביל את שכר הבכירים ועד הדרישה למכור את שליטה בחברות כרטיסי האשראי שלהם.

לסיכום, מועדון הבנקאים נחשב למועדון יוקרתי בקהילה העסקית, השליטה בבנק מהווה סמל סטטוס עוצמתי אשר מספק לטייקונים קרקע פורייה להרחבת עסקיהם הפרטיים, אנו סבורים כי החלטה של בעלי ההון לדבוק באחזקתם הבנקאית נכונה נוכח תנאי השוק הקיימים.

 

הכותב הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות

 

** מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוגב 18/01/2018 14:16
    הגב לתגובה זו
    יש לכך היתכנות מסויימת כלכלית.
  • 1.
    י 17/01/2018 14:26
    הגב לתגובה זו
    עקב העובדה שאין תחרות ובגלל התקנה הבולשביקית של 30 % בפריים הבנקים מרוויחים מילירדי שקלים ממשכנתאות. מי צריך ליצר כשהוא יכול בקלות לגזור קופון שמן כל כך?
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.