חוק הריכוזיות חושף את סדרי העדיפויות של הטייקונים

אחרי צדיק בינו, גם ליאורה עופר בוחרת להישאר עם גרעין השליטה בבנק - מה עומד מאחורי החלטתם של בעלי ההון למכור אחזקתם בחברות הריאליות?

צחי קלמין | (2)

יישום הפרק הרביעי בחוק הריכוזיות אשר דורש כי גוף פיננסי משמעותי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי ולהיפך, צובר תאוצה. אמנם, המועד האחרון לעמידה בדרישות החוק הינו סוף שנת 2019, אך כבר כעת נוצר הרושם שבעלי ההון קיבלו החלטה לדבוק באחזקותיהם הפיננסיות.

לאחרונה דיווחה קבוצת עופר השקעות כי היא בוחנת את האפשרות למכור את השליטה (61%) בחברת הקניונים מליסרון ולשמור בידה את השליטה בבנק מזרחי-טפחות. זאת לאחר שצדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי השלים מהלך דומה ומימש את אחזקותיו הריאליות בחברת פז-נפט. במאמר זה ננסה לבחון את החלטתם של בעלי ההון, ונעמוד על הסיבות לבחירתם.

1. הסביבה המאקרו כלכלית: המערכת הבנקאית תלויה לחלוטין במשק המקומי, נתוני צמיחה אופטימיים, התחזקות משקי הבית, עלייה מתונה בשיעור האינפלציה וסוף עידן הריבית האפסית עשויים לספק רוח גבית למוסדות הבנקאיים ולהביא לשיפור וחיזוק תיק האשראי שלהם.

2. היעדר תחרות אפקטיבית: כיום פועלים בישראל 12 בנקים מסחריים ו-4 בנקים זרים בלבד, כאשר רוב הפעילות מרוכזת בשני הבנקים הגדולים. מצב של בנקים גדולים ומעטים, מגלם יתרונות רבים לגודל, יציבות, ויכולת פיקוח אפקטיבית יותר של בנק ישראל, וזאת למעשה אחת הסיבות העיקריות לתמיכתו של בנק ישראל בעסקת המיזוג בין בנק איגוד ומזרחי-טפחות.

ניסיונות הרגולטור לייצר תחרות אפקטיבית בקרב המוסדות הבנקאיים טרם הוכיחה את יעילותה, המערכת הבנקאית נחשבת לריכוזית מאוד, עם חסמי כניסה גבוהים, מפוקחת כראוי וממומנת באופן שמרני על ידי פיקדונות ליבה מקומיים, בעיקר של משקי הבית.

3. איתנות פיננסית: הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאית מציגים תוצאות מרשימות המשקפות את תהליכי ההתייעלות, שסייעו להקטנה של הוצאות השכר ולהגדלת הדיבידנדים. בנוסף, הבנקים השכילו להקטין את הסיכון בתיקי האשראי וכרגע אין חשש לגידול משמעותי בהפרשות. כך לדוגמא בנק מזרחי טפחות אשר נסחר לפי שווי שוק של כ-15.3 מיליארד שקל , מייצר תשואה להון של יותר מ-10% בשנה ומחלק מדי שנה 30% מהרווח שלו כדיבידנד.

הבנק הבינלאומי, אשר נשלט על-ידי בינו. נסחר לפי שווי שוק של כ-7.6 מיליארד שקל, מחלק מדי שנה עד 50% מהרווח כדיבידנד לבעלי המניות ומייצר תשואה להון של כ-8%. על פי ההערכות, בשנת 2018 צפוי תיק האשראי הבנקאי לצמוח בקצב מרשים של כ-4% תוך המשך מיקוד קמעונאי ובאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. איכות הנכסים צפויה להיוותר יציבה יחסית, נוכח השיפור בסביבה הכלכלית תומכת אשר תתמוך בשיעורי הרווחיות ובכרית ההונית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

4. מדד חמשת הבנקים הגדולים בענף, הכולל את הבנקים: הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, עלה בכ-24% במהלך שנת 2017. הבנקים הישראלים נסחרים לפי מכפילי רווח ומכפילי הון נמוכים יותר לעומת אלה שבהם נסחרות מניות של בנקים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם. כמו כן, להבדיל מהצורך להתמודד עם שינויים במרווחי הזיקוק או עם האיום של פתיחת שוק הדלקים לתחרות במקרה של פז-נפט, ולהבדיל מהצורך של מליסרון להתמודד עם כניסתה של ענקית המסחר האלקטרוני, אמזון לשוק המקומי.

הבנקים הגדולים הראו גמישות ויצירתיות ניהולית ביכולתם להתמודד עם השינויים בשוק והרגולציה הנוקשה, החל מהחוק הפופוליסטי אשר מגביל את שכר הבכירים ועד הדרישה למכור את שליטה בחברות כרטיסי האשראי שלהם.

לסיכום, מועדון הבנקאים נחשב למועדון יוקרתי בקהילה העסקית, השליטה בבנק מהווה סמל סטטוס עוצמתי אשר מספק לטייקונים קרקע פורייה להרחבת עסקיהם הפרטיים, אנו סבורים כי החלטה של בעלי ההון לדבוק באחזקתם הבנקאית נכונה נוכח תנאי השוק הקיימים.

 

הכותב הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות

 

** מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוגב 18/01/2018 14:16
    הגב לתגובה זו
    יש לכך היתכנות מסויימת כלכלית.
  • 1.
    י 17/01/2018 14:26
    הגב לתגובה זו
    עקב העובדה שאין תחרות ובגלל התקנה הבולשביקית של 30 % בפריים הבנקים מרוויחים מילירדי שקלים ממשכנתאות. מי צריך ליצר כשהוא יכול בקלות לגזור קופון שמן כל כך?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.