יישום הפרק הרביעי בחוק הריכוזיות אשר דורש כי גוף פיננסי משמעותי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי ולהיפך, צובר תאוצה. אמנם, המועד האחרון לעמידה בדרישות החוק הינו סוף שנת 2019, אך כבר כעת נוצר הרושם שבעלי ההון קיבלו החלטה לדבוק באחזקותיהם הפיננסיות.

לאחרונה דיווחה קבוצת עופר השקעות כי היא בוחנת את האפשרות למכור את השליטה (61%) בחברת הקניונים מליסרון ולשמור בידה את השליטה בבנק מזרחי-טפחות. זאת לאחר שצדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי השלים מהלך דומה ומימש את אחזקותיו הריאליות בחברת פז-נפט. במאמר זה ננסה לבחון את החלטתם של בעלי ההון, ונעמוד על הסיבות לבחירתם.

1. הסביבה המאקרו כלכלית: המערכת הבנקאית תלויה לחלוטין במשק המקומי, נתוני צמיחה אופטימיים, התחזקות משקי הבית, עלייה מתונה בשיעור האינפלציה וסוף עידן הריבית האפסית עשויים לספק רוח גבית למוסדות הבנקאיים ולהביא לשיפור וחיזוק תיק האשראי שלהם.

2. היעדר תחרות אפקטיבית: כיום פועלים בישראל 12 בנקים מסחריים ו-4 בנקים זרים בלבד, כאשר רוב הפעילות מרוכזת בשני הבנקים הגדולים. מצב של בנקים גדולים ומעטים, מגלם יתרונות רבים לגודל, יציבות, ויכולת פיקוח אפקטיבית יותר של בנק ישראל, וזאת למעשה אחת הסיבות העיקריות לתמיכתו של בנק ישראל בעסקת המיזוג בין בנק איגוד ומזרחי-טפחות.

• מי ירוויח מהוועדה של "מחדלי הבנקים"?
• אלי זוהר תוקף: "יזם אינו אויב הציבור, גם אם מכנים אותו טייקון"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ניסיונות הרגולטור לייצר תחרות אפקטיבית בקרב המוסדות הבנקאיים טרם הוכיחה את יעילותה, המערכת הבנקאית נחשבת לריכוזית מאוד, עם חסמי כניסה גבוהים, מפוקחת כראוי וממומנת באופן שמרני על ידי פיקדונות ליבה מקומיים, בעיקר של משקי הבית.

3. איתנות פיננסית: הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאית מציגים תוצאות מרשימות המשקפות את תהליכי ההתייעלות, שסייעו להקטנה של הוצאות השכר ולהגדלת הדיבידנדים. בנוסף, הבנקים השכילו להקטין את הסיכון בתיקי האשראי וכרגע אין חשש לגידול משמעותי בהפרשות. כך לדוגמא בנק מזרחי טפחות אשר נסחר לפי שווי שוק של כ-15.3 מיליארד שקל , מייצר תשואה להון של יותר מ-10% בשנה ומחלק מדי שנה 30% מהרווח שלו כדיבידנד.

הבנק הבינלאומי, אשר נשלט על-ידי בינו. נסחר לפי שווי שוק של כ-7.6 מיליארד שקל, מחלק מדי שנה עד 50% מהרווח כדיבידנד לבעלי המניות ומייצר תשואה להון של כ-8%. על פי ההערכות, בשנת 2018 צפוי תיק האשראי הבנקאי לצמוח בקצב מרשים של כ-4% תוך המשך מיקוד קמעונאי ובאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. איכות הנכסים צפויה להיוותר יציבה יחסית, נוכח השיפור בסביבה הכלכלית תומכת אשר תתמוך בשיעורי הרווחיות ובכרית ההונית.

• קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

4. מדד חמשת הבנקים הגדולים בענף, הכולל את הבנקים: הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, עלה בכ-24% במהלך שנת 2017. הבנקים הישראלים נסחרים לפי מכפילי רווח ומכפילי הון נמוכים יותר לעומת אלה שבהם נסחרות מניות של בנקים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם. כמו כן, להבדיל מהצורך להתמודד עם שינויים במרווחי הזיקוק או עם האיום של פתיחת שוק הדלקים לתחרות במקרה של פז-נפט, ולהבדיל מהצורך של מליסרון להתמודד עם כניסתה של ענקית המסחר האלקטרוני, אמזון לשוק המקומי.

הבנקים הגדולים הראו גמישות ויצירתיות ניהולית ביכולתם להתמודד עם השינויים בשוק והרגולציה הנוקשה, החל מהחוק הפופוליסטי אשר מגביל את שכר הבכירים ועד הדרישה למכור את שליטה בחברות כרטיסי האשראי שלהם.

לסיכום, מועדון הבנקאים נחשב למועדון יוקרתי בקהילה העסקית, השליטה בבנק מהווה סמל סטטוס עוצמתי אשר מספק לטייקונים קרקע פורייה להרחבת עסקיהם הפרטיים, אנו סבורים כי החלטה של בעלי ההון לדבוק באחזקתם הבנקאית נכונה נוכח תנאי השוק הקיימים.

הכותב הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות

** מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.