חוק הריכוזיות חושף את סדרי העדיפויות של הטייקונים

אחרי צדיק בינו, גם ליאורה עופר בוחרת להישאר עם גרעין השליטה בבנק - מה עומד מאחורי החלטתם של בעלי ההון למכור אחזקתם בחברות הריאליות?

צחי קלמין | (2)

יישום הפרק הרביעי בחוק הריכוזיות אשר דורש כי גוף פיננסי משמעותי לא יוכל להחזיק יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי ולהיפך, צובר תאוצה. אמנם, המועד האחרון לעמידה בדרישות החוק הינו סוף שנת 2019, אך כבר כעת נוצר הרושם שבעלי ההון קיבלו החלטה לדבוק באחזקותיהם הפיננסיות.

לאחרונה דיווחה קבוצת עופר השקעות כי היא בוחנת את האפשרות למכור את השליטה (61%) בחברת הקניונים מליסרון ולשמור בידה את השליטה בבנק מזרחי-טפחות. זאת לאחר שצדיק בינו, בעל השליטה בבנק הבינלאומי השלים מהלך דומה ומימש את אחזקותיו הריאליות בחברת פז-נפט. במאמר זה ננסה לבחון את החלטתם של בעלי ההון, ונעמוד על הסיבות לבחירתם.

1. הסביבה המאקרו כלכלית: המערכת הבנקאית תלויה לחלוטין במשק המקומי, נתוני צמיחה אופטימיים, התחזקות משקי הבית, עלייה מתונה בשיעור האינפלציה וסוף עידן הריבית האפסית עשויים לספק רוח גבית למוסדות הבנקאיים ולהביא לשיפור וחיזוק תיק האשראי שלהם.

2. היעדר תחרות אפקטיבית: כיום פועלים בישראל 12 בנקים מסחריים ו-4 בנקים זרים בלבד, כאשר רוב הפעילות מרוכזת בשני הבנקים הגדולים. מצב של בנקים גדולים ומעטים, מגלם יתרונות רבים לגודל, יציבות, ויכולת פיקוח אפקטיבית יותר של בנק ישראל, וזאת למעשה אחת הסיבות העיקריות לתמיכתו של בנק ישראל בעסקת המיזוג בין בנק איגוד ומזרחי-טפחות.

ניסיונות הרגולטור לייצר תחרות אפקטיבית בקרב המוסדות הבנקאיים טרם הוכיחה את יעילותה, המערכת הבנקאית נחשבת לריכוזית מאוד, עם חסמי כניסה גבוהים, מפוקחת כראוי וממומנת באופן שמרני על ידי פיקדונות ליבה מקומיים, בעיקר של משקי הבית.

3. איתנות פיננסית: הדוחות הכספיים של המערכת הבנקאית מציגים תוצאות מרשימות המשקפות את תהליכי ההתייעלות, שסייעו להקטנה של הוצאות השכר ולהגדלת הדיבידנדים. בנוסף, הבנקים השכילו להקטין את הסיכון בתיקי האשראי וכרגע אין חשש לגידול משמעותי בהפרשות. כך לדוגמא בנק מזרחי טפחות אשר נסחר לפי שווי שוק של כ-15.3 מיליארד שקל , מייצר תשואה להון של יותר מ-10% בשנה ומחלק מדי שנה 30% מהרווח שלו כדיבידנד.

הבנק הבינלאומי, אשר נשלט על-ידי בינו. נסחר לפי שווי שוק של כ-7.6 מיליארד שקל, מחלק מדי שנה עד 50% מהרווח כדיבידנד לבעלי המניות ומייצר תשואה להון של כ-8%. על פי ההערכות, בשנת 2018 צפוי תיק האשראי הבנקאי לצמוח בקצב מרשים של כ-4% תוך המשך מיקוד קמעונאי ובאשראי לעסקים קטנים ובינוניים. איכות הנכסים צפויה להיוותר יציבה יחסית, נוכח השיפור בסביבה הכלכלית תומכת אשר תתמוך בשיעורי הרווחיות ובכרית ההונית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

4. מדד חמשת הבנקים הגדולים בענף, הכולל את הבנקים: הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי, עלה בכ-24% במהלך שנת 2017. הבנקים הישראלים נסחרים לפי מכפילי רווח ומכפילי הון נמוכים יותר לעומת אלה שבהם נסחרות מניות של בנקים בארה"ב ובמקומות נוספים בעולם. כמו כן, להבדיל מהצורך להתמודד עם שינויים במרווחי הזיקוק או עם האיום של פתיחת שוק הדלקים לתחרות במקרה של פז-נפט, ולהבדיל מהצורך של מליסרון להתמודד עם כניסתה של ענקית המסחר האלקטרוני, אמזון לשוק המקומי.

הבנקים הגדולים הראו גמישות ויצירתיות ניהולית ביכולתם להתמודד עם השינויים בשוק והרגולציה הנוקשה, החל מהחוק הפופוליסטי אשר מגביל את שכר הבכירים ועד הדרישה למכור את שליטה בחברות כרטיסי האשראי שלהם.

לסיכום, מועדון הבנקאים נחשב למועדון יוקרתי בקהילה העסקית, השליטה בבנק מהווה סמל סטטוס עוצמתי אשר מספק לטייקונים קרקע פורייה להרחבת עסקיהם הפרטיים, אנו סבורים כי החלטה של בעלי ההון לדבוק באחזקתם הבנקאית נכונה נוכח תנאי השוק הקיימים.

 

הכותב הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה בפרוקסימה בית השקעות

 

** מסמך זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יוגב 18/01/2018 14:16
    הגב לתגובה זו
    יש לכך היתכנות מסויימת כלכלית.
  • 1.
    י 17/01/2018 14:26
    הגב לתגובה זו
    עקב העובדה שאין תחרות ובגלל התקנה הבולשביקית של 30 % בפריים הבנקים מרוויחים מילירדי שקלים ממשכנתאות. מי צריך ליצר כשהוא יכול בקלות לגזור קופון שמן כל כך?
דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?

אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים 


יוסי פרנק |
נושאים בכתבה שער הדולר

במדינה מתוקנת עם בנק מרכזי חזק ואמין, היה נגיד הבנק מתייצב בערב החג למול האומה המקומית ואומר: "שגיתי כשלא הפחתתי את הריבית בהחלטה האחרונה, במיוחד לנוכח מה שקרה השבוע בזירה הגיאופוליטית ועם ההשלכות על שערי החליפין, יש מקום להפחית את הריבית ועל כן החליט הבנק המרכזי להקדים ולהודיע על הפחתה מידית"

דולר שקל רציף 0.44%  


אבל אנחנו כבר מזמן לא מדינה מתוקנת וכשסדר העדיפויות הציבורי מעמיד את נושא הריבית רחוק ממרכז ההתעניינות, יכולים בבנק ישראל להמשיך לשבת בחוסר מעש ולא להגיב בטענות שונות ומשונות, במיוחד שחברי ההנהלה מתנהלים כמו עדר מפוחד ומצביעים פעם אחר פעם פה אחד בעד גחמותיו של הנגיד.

גם יתרות המט"ח של מדינת ישראל שברו החודש את שיא כל הזמנים עקב שערוכן (כשהשקל מתחזק היתרות גדלות). זאת הטעות האסטרטגית הכי גדולה של בנק ישראל שלא ניצל הזדמנויות רבות בשנתיים האחרונות, בעיקר במהלך המלחמה, על מנת לדלל את היתרות ולהעניק לעצמו תחמושת למצב בו שוב יתחזק השקל יתר על המידה ועל הדרך לייצר רווח עצום לבנק ישראל שהיה מעביר את מאזנו לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000 לרווח שהיה מועבר לקופתה המידלדלת של המדינה.

הוויכוח על השפעתם של הספקולנטים על מהלך המסחר הוא ויכוח ארוך שנים - איך הם משפיעים, כמה, האם הם יוצרים מגמה או רק מצטרפים אליה. אי אפשר לשכנע את המשוכנעים למרות שמי שמבין קצת במסחר ומסתכל על גרף הפעילות היומי (ובמיוחד הלילי) מבין מיד שמשהו פה עקום מן היסוד ודורש טיפול הרבה יותר אינטנסיבי מצד מי שאמור לדאוג לכך שזה לא יקרה - ניחשתם נכון, בנק ישראל.

צילום: Pixabay, Pexelsצילום: Pixabay, Pexels

מלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים

למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף



עופר הבר |


בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.

כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?

התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.

החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית. 

כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש

הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.

הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.