על הפוטנציאל כעת באפיק האג"ח הממשלתי
השבועיים האחרונים התאפיינו בעליית תשואות משמעותית בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם בעיקר באירופה אך גם בארה"ב. תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות לטווח של 10 שנים רשמו עליית תשואות משמעותית של 25-30 נקודות בסיס, עליית תשואות שתורגמה לירידת מחירים של יותר מ-2%. את גל הירידות הצית נאומו של יו"ר הבנק המרכזי באירופה מריו דראגי שאמר כי לאור ירידת סיכוני הדיפלציה והאופטימיות בקשר לצמיחה בגוש יש לשקול את המשך מדיניות ההרחבה המוניטארית.
גם מכיוון מערב, ראשי הפד שיגרו לאחרונה מספר הצהרות ניציות לגבי הצורך להמשיך בתהליך העלאת הריבית. הצהרות אלו הביאו לחששות בקרב משקיעי האג"ח בעולם לכך שאחד ממקורות הביקוש הגדולים לאג"ח בשנים האחרונות, הבנקים המרכזיים, הולך לרדת בצורה משמעותית. לאור הצהרות אלו נשאלת השאלה האם עידן התשואות הנמוכות מגיע לסיומו ומה ההתאמות הנדרשות בתיקי האג"ח.
המדיניות המוניטארית המרחיבה בשנים האחרונות הביאה את תשואות האג"ח הממשלתיות לנקודות שפל שלא נרשמו מעולם. כך למשל בדיוק לפני שנה נסחרו תשואות האג"ח הממשלתיות ל 10 שנים בגרמניה בתשואה שלילית משמעותית על רקע ההרחבות המוניטאריות של הבנק המרכזי והחשש ליציבות גוש האירו. גם בארה"ב טרום הבחירות לנשיאות בחודש נובמבר התשואה ל-10 שנים נסחרה ברמת שפל של כל הזמנים. מאז כאמור נרשמה עליית תשואות משמעותית אם כי יש לציין שגם אחריה נמצאות התשואות בראייה היסטורית עדין ברמה נמוכה יחסית בעיקר בכל הקשור לתשואות המדינות המובילות בגוש האירו.
ההידוק המוניטארי שלמעשה כבר החל בארה"ב וצפוי להתחיל באירופה לקראת סוף השנה צפוי להיות איטי לאור סביבת האינפלציה הנמוכה והצמיחה השברירית יחסית במרבית השווקים המפותחים בעולם. בנוסף, בסיום התהליך שלבטח יארך מספר שנים, הריביות בעולם אינן צפויות לחזור לרמות טרום המשבר הפיננסי בשלהי שנת 2008 אלא הן צפויות להישאר נמוכות בצורה משמעותית. לכן, פוטנציאל עליית התשואות הארוכות בעולם נראה כמוגבל מאוד ולמעשה נראה כי הוא קרוב למיצוי לאחר עליית התשואות בתקופה האחרונה.
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- האנליסט שממליץ לכם - תמכרו מניות, תקנו אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, התשואות הארוכות כמעט ולא הגיבו למהלך עליית התשואות בעולם בתקופה האחרונה ובמידה רבה של צדק. התנאים המוניטאריים בישראל רחוקים מאוד מהתנאים בארה"ב ומאירופה, בעיקר בכל הקשור למאמצי בנק ישראל למנוע התחזקות של השקל. בנוסף, בישראל תלילות העקום גבוהה מאוד ולכן התשואות הארוכות נמצאות כבר ברמות גבוהות יחסית בניגוד למצב במדינות אירופה. המציאות של שער חליפין חזק ומשק כמעט נטול מחוללי אינפלציה צפויה לאפשר לבנק ישראל לשמור על הריבית ברמת השפל עוד תקופה ארוכה, לבטח במהלך השנה הקרובה.
במציאות זו נראה כי פוטנציאל עליית תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות בישראל הינו מוגבל במיוחד ועל המשקיעים לנצל עליית תשואות עתידית, ככל שתתרחש, על מנת להאריך את מח"מ האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי.
הכותב הוא דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.חנני 11/07/2017 20:09הגב לתגובה זולא הבנתי את הניתוח המלומד של מר דודי תכלס הוא מספיד את האגרות חוב הארוכות ובסיכום ממליץ להאריך את המחמ ? אפשר להסביר לי למה הכוונה ?

בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?
איפה הכי מסוכן לשבת במטוס, איפה הכי נוח לשבת במטוס? ככה תדעו לבחור את המקומות המתאימים לכם
הצ׳ק אין למטוס אל על בואינג 737-800 ברגע האחרון, לא איפשר לי לבחור את המושב הבטוח שרציתי. עליתי ברגשות מעורבים לטיסת אל על LY290 לוונציה בדרכי לטרק בהרי הדולומיטים. ישבתי בשורה הרביעית בקדמת המטוס ולא יכולתי שלא להיזכר בטיסת ALOHA Airlines 243 בשנת 1988, גם היא במטוס בואינג 737-200. טיסת אלוהה איירליינס 243 זכורה כטיסה שהשאירה צמרמורת ופחד בקרב 95 נוסעי הטיסה, כשבגובה 24,000 רגל, נשמעו רעשי שבר וקריעה וחלקו הקדמי העליון של המטוס נתלש מעליו בחלקיק שניה מעל שורות 1-5 ורוח בעוצמה של הוריקן פרצה לחלל המטוס.
הנוסעים החגורים ראו לעיניהם המבועתות את אחת הדיילות נשאבת לחלל האוויר. הנוסעים שישבו תחת הגג הפעור לרווחה, בהיעדר גישה למסכות החמצן, סבלו מהיפוקסיה, מצב שבו יש חוסר באספקת חמצן לרקמות בגוף, מצב המסכן חיים. רעש הרוח היה חזק כל כך שהטייסים התקשו לדבר ביניהם והדיילים התקשו בגלל הרוח להגיע לתא הטייס בכדי לראות אם הטייסים נותרו בחיים. שני הטייסים התקשו להטיס את המטוס הקרוע אך הצליחו בתושייתם להנחיתו בשלום והנוסעים ניצלו. זה היה מטוס הנוסעים עם הנזק הכי גדול בגוף המטוס שהצליח לנחות בשלום.
מאז, הלקחים נלמדו. השבר שהיה "שבר התעייפות" עקב מחזורי הפרשי הלחץ בהמראה ונחיתה נלמד, התכן והתחזוקה שופרו, ובכל זאת, כשישבתי בשורה 4 במטוס 737 ידעתי שיש מקומות בטוחים יותר לשבת בהם.
המושבים הבטוחים יותר
היו מספר ניסויים לבחינת עמידות ריסוק מטוס מטוסים לבחינת מיקום המושב המועדף. הניסוי המפורסם ביותר שבדק בטיחות מושבי הנוסעים במטוס בואינג נערך על ידי הערוץ הבריטי Channel 4 יחד עם Discovery Channel בשנת 2012, תחת השם Live Crash Test.
- "טריק יום כיפור" חוזר: כך ישראלים קונים כרטיסי טיסה זולים, מהמרים על ביטולים – ומרוויחים
- מחירי הטיסות יורדים - חוץ מיעד אחד; לאן אפשר לטוס ב-100 דולר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע?
מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.
האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.
מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?
ארבעה סוגי חרמות
אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.
- החרם הטורקי ישפיע? בז"ן: "לא צופים פגיעה מהותית"
- האם תעשיית החרם על ישראל עובדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.