על הפוטנציאל כעת באפיק האג"ח הממשלתי
השבועיים האחרונים התאפיינו בעליית תשואות משמעותית בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם בעיקר באירופה אך גם בארה"ב. תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות לטווח של 10 שנים רשמו עליית תשואות משמעותית של 25-30 נקודות בסיס, עליית תשואות שתורגמה לירידת מחירים של יותר מ-2%. את גל הירידות הצית נאומו של יו"ר הבנק המרכזי באירופה מריו דראגי שאמר כי לאור ירידת סיכוני הדיפלציה והאופטימיות בקשר לצמיחה בגוש יש לשקול את המשך מדיניות ההרחבה המוניטארית.
גם מכיוון מערב, ראשי הפד שיגרו לאחרונה מספר הצהרות ניציות לגבי הצורך להמשיך בתהליך העלאת הריבית. הצהרות אלו הביאו לחששות בקרב משקיעי האג"ח בעולם לכך שאחד ממקורות הביקוש הגדולים לאג"ח בשנים האחרונות, הבנקים המרכזיים, הולך לרדת בצורה משמעותית. לאור הצהרות אלו נשאלת השאלה האם עידן התשואות הנמוכות מגיע לסיומו ומה ההתאמות הנדרשות בתיקי האג"ח.
המדיניות המוניטארית המרחיבה בשנים האחרונות הביאה את תשואות האג"ח הממשלתיות לנקודות שפל שלא נרשמו מעולם. כך למשל בדיוק לפני שנה נסחרו תשואות האג"ח הממשלתיות ל 10 שנים בגרמניה בתשואה שלילית משמעותית על רקע ההרחבות המוניטאריות של הבנק המרכזי והחשש ליציבות גוש האירו. גם בארה"ב טרום הבחירות לנשיאות בחודש נובמבר התשואה ל-10 שנים נסחרה ברמת שפל של כל הזמנים. מאז כאמור נרשמה עליית תשואות משמעותית אם כי יש לציין שגם אחריה נמצאות התשואות בראייה היסטורית עדין ברמה נמוכה יחסית בעיקר בכל הקשור לתשואות המדינות המובילות בגוש האירו.
ההידוק המוניטארי שלמעשה כבר החל בארה"ב וצפוי להתחיל באירופה לקראת סוף השנה צפוי להיות איטי לאור סביבת האינפלציה הנמוכה והצמיחה השברירית יחסית במרבית השווקים המפותחים בעולם. בנוסף, בסיום התהליך שלבטח יארך מספר שנים, הריביות בעולם אינן צפויות לחזור לרמות טרום המשבר הפיננסי בשלהי שנת 2008 אלא הן צפויות להישאר נמוכות בצורה משמעותית. לכן, פוטנציאל עליית התשואות הארוכות בעולם נראה כמוגבל מאוד ולמעשה נראה כי הוא קרוב למיצוי לאחר עליית התשואות בתקופה האחרונה.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בישראל, התשואות הארוכות כמעט ולא הגיבו למהלך עליית התשואות בעולם בתקופה האחרונה ובמידה רבה של צדק. התנאים המוניטאריים בישראל רחוקים מאוד מהתנאים בארה"ב ומאירופה, בעיקר בכל הקשור למאמצי בנק ישראל למנוע התחזקות של השקל. בנוסף, בישראל תלילות העקום גבוהה מאוד ולכן התשואות הארוכות נמצאות כבר ברמות גבוהות יחסית בניגוד למצב במדינות אירופה. המציאות של שער חליפין חזק ומשק כמעט נטול מחוללי אינפלציה צפויה לאפשר לבנק ישראל לשמור על הריבית ברמת השפל עוד תקופה ארוכה, לבטח במהלך השנה הקרובה.
במציאות זו נראה כי פוטנציאל עליית תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות בישראל הינו מוגבל במיוחד ועל המשקיעים לנצל עליית תשואות עתידית, ככל שתתרחש, על מנת להאריך את מח"מ האחזקות באפיק האג"ח הממשלתי.
הכותב הוא דודי רזניק, מנהל דסק מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון
** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 1.חנני 11/07/2017 20:09הגב לתגובה זולא הבנתי את הניתוח המלומד של מר דודי תכלס הוא מספיד את האגרות חוב הארוכות ובסיכום ממליץ להאריך את המחמ ? אפשר להסביר לי למה הכוונה ?
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
