הדלת האחורית של הבורסה לניירות ערך
אין רגע דל בענף הפיננסים המקומי. ימים ספורים לאחר שבית ההשקעות מיטב-דש הודיע על רכישתו בידי קבוצת XIO הסינית ויציאתו האפשרית מהבורסה התל אביבית, מבצע בית ההשקעות הלמן-אלדובי מהלך הופכי ומתמזג עם השלד הבורסאי של סוהו נדל"ן.
להבדיל מהגישה המסורתית של הנפקת ראשונית לציבור (IPO), בחר בית השקעות הלמן-אלדובי להיכנס אל הבורסה דרך הדלת האחורית, כך שבסופו של התהליך יחזיק הציבור כ-29% מהון המניות של החברה הממוזגת לפי שווי מוערך של כ-140 מיליון שקל. שלדים בורסאיים נוצרים כתוצאה מקריסת התוכן העסקי של החברה הציבורית, לרוב מדובר בחברות שנמצאות ברשימת השימור (הרשימה של חברות ציבוריות שאינן עומדות בקריטריונים מסוימים של רשות ני"ע) או בחברות שבעלי השליטה שלהם החליטו לחסל את פעילותם העסקית. ישנם שלדים שיש בהם חובות צבורים, וישנם כאלה, כמו חברת סוהו נדל"ן אשר מחזיקות בעודפי מזומנים של מעל 40 מיליון שקל. במסמך זה נבחן את היתרונות המבניים של מיזוג עם שלד בורסאי וכן נבחן את סוגיית דרישות השקיפות מבתי ההשקעות אשר אמונים, בין השאר, על ניהול חסכונותיהם ארוכי הטווח של ציבור המשקיעים:
יתרונות מבניים: היתרון הבולט ביותר של מיזוג עם שלד בורסאי הינו האפשרות לדלג על תהליך ההנפקה הראשונית לציבור, תהליך זה הינו ארוך, כרוך בעלויות יקרות ומחייב עמידה בדרישות רגולטוריות גבוהות יחסית, לרבות הגשת תשקיף. יתרון נוסף נוגע לניצול הפסדים לצורכי מס, ניצול הפסדי מס משמעותו העברת הפסדי החברה שנרכשה, ואשר צברה הפסדים במשך שנות פעילותה, לתוך הפעילות העסקית החדשה שהוכנסה לשלד. להפסדים יש ערך כלכלי שכן הם מקטינים את חבות מס ההכנסה של החברה הממוזגת. יתרון נוסף הינה קופת המזומנים בשלד הבורסאי, חברה אשר קונה כ- 51% מהון המניות של שלד בורסאי שבקופתו עודפי מזומנים שולטת למעשה על ידי אחזקת חצי מהמניות על כל הקופה, (מכפיל כוח).
סוגיית השקיפות ודרישות הדיווח בגופים פיננסיים: הפיכתו של בית השקעות אשר מופקד על ניהול מיליארדי שקלים לחברה ציבורית, הינו צעד משמעותי אשר תורם להגברת האמון בין ציבור החוסכים והמשקיעים לבין מגזר הפיננסים המקומי. שכן , בניגוד לבנקים וחברות הביטוח, חלק ניכר מבתי ההשקעות הם גופים פרטיים שדוחותיהם הכספיים אינם חשופים לציבור. החוסכים בגופים אלה אינם יודעים מהי מדיניות התגמול של נושאי המשרה בו, כיצד פועלת מערכת בקרת ניהול הסיכונים שלו, מהו מצבו העסקי של התאגיד שמנהל את כספם ואיתנותו הפיננסית? בסופו של יום נאלצים ציבור הלקוחות להסתפק במידע חלקי אשר אינו משקף בצורה נאמנה את יכולותיו המקצועיים של בית ההשקעות. אמנם, עבור הלמן-אלדובי אשר הנפיק סדרת אג"ח באוגוסט 2014 לחברת הגמל שלו, המעבר להיות חברה ציבורית במובן הדיווח אינו משמעותי. אך הוא מקבל כאן פלטפורמה סחירה, אשר תאפשר לו בעתיד לגייס הון ( אג"ח או מניות ) לצורך הרחבת מנעד הפעילות הפיננסית, רכישות ואף כניסה לתחומים חדשים.
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- ההנפקה השנייה בגודלה לשנה מזנקת מעל 50% ביומה הראשון בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסיכום: שוק הנפקות ה-IPO רושם את אחד מתקופות השפל שלו, דרישות הרגולציה הכבדים ומחזורי המסחר הדלים מניסים את מרבית החברות מזירת המסחר התל-אביבית. כניסה לבורסה בעזרת מיזוג עם שלד בורסאי הינו מסלול עוקף, אשר יכול להוות פתרון זול ומהיר יחסית לחברות פרטיות ואיכותיות להירשם למסחר בבורסת אחוזת-בית, נזכיר כי גם חברות כמו אלוני חץ, גזית גלוב ואחרות החלו את דרכן הציבוריים כשלדים בורסאיים.
מאת: צחי קלמין, יועץ כלכלי ומומחה לשווקים פיננסים
- 5.משה שפרינצק 22/12/2016 15:50הגב לתגובה זוהייתי מצפה למשהו יותר מעמיק, הדברים רשומים כמו רשימת מכולת שמתאימה לכותרת ולא לניתוח מעמיק שלו הייתי מצפה. בקיצור תעשה שיעורי בית
- 4.משקיע ערך 22/12/2016 14:54הגב לתגובה זוכתבה יפה. הייתי שמח ליותר פירוט ספציפי, בנוגע למיזוג זה. משמעותו, האם יש כאן הזדמנות. ואולי קצת יותר על הלמן אדובי. אבל תודה.
- 3.נדי 21/12/2016 15:04הגב לתגובה זומי בכלל משקיע או סוחר בישראל? מס של 25 אחוז על רווחי הון למי שמסכן את הונו והנחות נהדרות בנדל"ן הבריחו את כולנו. זה כמו ביצה שמלאה ביתושים לעומת האוקיינוס הגדול שהוא שוק ההון העולמי.
- אתה נשמע אופטימי ללא תקנה. (ל"ת)יד הנפץ 24/12/2016 00:56הגב לתגובה זו
- 2.משקיע וותיק 21/12/2016 13:15הגב לתגובה זותודה לך.
- 1.לאן נעלמו כל סוחרי השלדים? (ל"ת)עושה שוק 21/12/2016 12:24הגב לתגובה זו

הבית הלבן באוויר: סיפורו של המטוס שהוביל את הנשיא טראמפ לישראל
מטוס ה-Air Force One הוא אחד הסמלים המובהקים של ההנהגה, הביטחון ומדיניות החוץ של ארה"ב. מתי עלה לראשונה הרעיון של מטוס אישי לנשיא, איך התפתח ומה קורה היום בתוככי כלי התעופה הכי מפורסם בעולם
מטוס ה-Air Force One הוא לא רק כלי תחבורה אווירי. הוא סמל יוקרתי ועוצמתי של נשיא ארצות הברית, מעין ארמון מעופף שמסמל את מעמדו המיוחד של הנשיא. מטוס זה מסמל את עוצמת ארה״ב ועבורנו, בנחיתתו בישראל, את הרגעים הבלתי נשכחים של שחרור החטופים כשהלב של כולנו החסיר פעימה. המטוס טס בגובה נמוך מול חופי ישראל וביצע מחווה מעל כיכר החטופים בתל אביב לפני נחיתתו בנתב״ג.
אז מה הסיפור של כלי התעופה שהוא הרבה יותר ממטוס?
מטוס אייר פורס 1 הוא אחד הסמלים המובהקים ביותר של נשיאות ארצות הברית ושל העוצמה האמריקאית בעולם. מעבר לנצנוצי הצבעים והסמל הלאומי, ההיסטוריה של המטוסים הנשיאותיים עד ליצירת המטוס המיוחד במינו שאנו מכירים היום, הייתה מורכבת ומרתקת וכללה טכנולוגיות ואמצעים ביטחוניים מתקדמים, שינויים וחידושים שהוטמעו בו והפכו את אייר פורס 1 לבית הלבן המעופף.
הנשיא טראמפ נוהג לנהל שיחות עם כתבים ועם צוותי הסיקור היושבים באייר פורס 1, לעיתים תוך כדי טיסה, מה שיוצר אווירה ייחודית של נגישות וקרבה אל הצוות התקשורתי למרות הגבלות האבטחה.
זוג מטוסי בואינג שמפיקים את כל צורכי הנשיא
בכל פעם שנשיא ארצות הברית עולה לטיסה על מטוס של חיל האוויר האמריקאי, המטוס מקבל את הכינוי Air Force One, שהוא אות הקריאה הרשמי במהלך טיסתו. השם "אייר פורס 1" הוא למעשה אות הקריאה הרשמי לכל מטוס שמטיס את נשיא ארצות הברית. משמעות הדבר היא שכל מטוס של חיל האוויר האמריקאי שבו טס הנשיא באותו רגע, מקבל את הכינוי הזה.
רוב הזמן, הכינוי מתייחס לזוג מטוסי בואינג מדגם VC-25A (גירסה מיוחדת ומתוחזקת של בואינג 747-200B), שמשרתים את הנשיא ומפיקים את כל צרכיו, מהבטיחות והתקשורת ועד הנוחות והייעוץ המדיני.