על אחת הבעיות שנוצרו למשקיעים בסלים של מניות - והסיפור של מניית אמדוקס

מאז 2009 אנחנו כותבים שהסיכוי שהמשקיע ההדיוט יהיה מסוגל לבחור במניה מנצחת הולך וקטן, ולא רק בתחום הטכנולוגי. מילא שהיכולת לאבחן במדויק מה בדיוק עושה החברה וכיצד היא משתלבת בנישת הפעילות שלה קשה ביותר, אבל גם ההבנה של התפתחות השווקים (השינויים בהרגלי הצריכה וההתאמה להם), יכולתה של החברה לחזות ולהתאים עצמה לתהליכי ההתפתחויות הם משתנים שקשים לזיהוי ובטח לכימות.

כניסתן של טכנולוגיות כמו הענן, עלייתו של דור האינטרנט של הדברים (IOT) והשימוש ההולך וגובר באפליקציות אומרים למשקיעים שהיכולת שלהם להתמודד עם כמות המשתנים שצריך להכניס למודל בחירת ההשקעה שלהם שואפת לאפס. הבעיה של הבנת השינויים שנבעו מהמהפכה, מקרו ומיקרו, אינה חדשה, אבל מאז 2008-9 היא הופכת לבעיה המרכזית של המשקיעים ההגיוניים. משקיע, אפילו אם הוא עוקב מקרוב אחרי התפתחויות וחדשנויות בטכנולוגיה ומנסה להשליך מכך על בחירת ההשקעה הנכונה, מגלה שקצב השינויים שכופה מהפכת הטכנולוגיה על התעשיות השונות ועל מנהגי הצריכה אינו מאפשר זאת. חברות שנחשבו כמובילות בטוחות בכול התחומים, מ-QCOM ועד ל-WMT, מוצאות עצמן לפתע נלחמות על נתחי שוק שעד לאחרונה היו "בטוחים".

הבאנו בשבוע שעבר את דבריו של מנכ"ל מיקרוסופט שדיבר על נושא זה. קחו למשל חברות כמו IBM ו-DEC שכבר בשנות ה-70 זיהו והחלו לפתח את טכנולוגיות הtime-sharing מתוך ההנחה שצריך לפתח משהו לניהול שטף האינפורמציה שכבר אז "הפחיד" את המשתמשים. ההנחה הזו התממשה עם הופעת הטלפונים החכמים ושטף האינפורמציה שבר כול שיא. הציפיות של IBM ו-DEC הוכחו כנכונות והביאו ליצירת טכנולוגיות כמו cloud computing, האינטרנט של הדברים ועוד.

גברת עם סלים מישהו יכול היה להעריך כמה כסף חדש ייווצר כתוצאה מהשימוש בטכנולוגיות? כמה ענקיות תעשייה חדשות נוצרו וייווצרו כתוצאה? מישהו חלם שהיכולת לטפל באינפורמציה תביא לכך שאמזון.קום תתחרה בוולמארט? במילים אחרות, הלקח של השנים האחרונות לימד את המשקיע ההדיוט שעדיף להתרכז בסלים ובקרנות. לא רק בשל חוסר היכולת לזהות "מניה מנצחת" אלא גם בשל הצורך להפחית סיכוני שבשנים האחרונות הפכו לא פחות חשובים מהסיכויים. וול סטריט, שהבינה את הכיוון עוד בסוף המאה הקודמת, פתחה לצורך כך מכשירי השקעה כמו הסלים ובהצלחה אדירה. מדוע? כי הם פתרו למשקיעים חלק רציני מבעיית ההבנה וגם הפחיתו הסיכונים.

• קרן ETF עם תשואה של 300% – האם זה מתאים לכם?
• FTSE 100: מה מייחד את המדד הבריטי, ולאן נעלמו מניות הטכנולוגיה?

אולם, נראה שההתקדמות המהירה של מהפכת הטכנולוגיה והשינויים שהיא יוצרת פוגעת גם בסלים. נישות חדשות נוצרות וגדלות במהירות ונוגסות בנישות קיימות מה שבגלל הפן השיווקי מחייבות חברות (במיוחד הגדולות) לכסות מספר נישות מה שמחמם את פעילות ה-M&A אבל גם יותר הזדמנויות רבות לכניסה של חברות חדשות לתחרות.

השינויים הללו פוגעים במשקיע גם אם השקיע בסל במקום במניה ספציפית. אם למשל הוא מחפש השקעה בסייבר סקיוריטי כדוגמה (תחום שלכול הדעות מבטיח צמיחה) ושבגלל המסובכות העדיף סלים או קרנות על מניות ספציפיות, הוא מגלה שההשקעה בסל לא רק שלא משקפת נאמנה את תחום הסייבר נטו אלא שהסיכונים אינם קטנים. סלי הסייבר כוללים, לצד חברות הסייבר סקיוריטי נטו (כמו סייבר ארק) חברות שאצלן נישת הסייבר סקיוריטי היא חלק קטן מעסקיהן (למרות שמבחינת הנישה הן המובילות, כמו סיסקו או ג'וניפר) וכיוון שחברות אלו משפיעות על הסל, יכול להיווצר מצב שבו הסל עולה או יורד בגלל "לחצים" שכלל לא קשורים בסייבר.

סיסקו - מובילה, אבל איפה הסייבר סקיוריטי? | צילום: נעה מגר

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

גם הירידה בסיכונים שאמורה לאפיין סלים וקרנות אינה מוכיחה עצמה, וזאת בשל העובדה שמהפכת הטכנולוגיה הביאה לשינויי דרסטי בהרכב המשקיעים. נוצר דור חדש של משקיעים שמסוגל, בעזרת הפלטפורמות החכמות והאפליקציות, להגיב במהירות. זה יוצר זעזועים נוראיים בשווקים ואינו פוסח על הסלים. המשקיע של 2016 צריך לנווט דרכו בין הקשיים המתרבים בהערכת המניות שהוא מעוניין לרכוש ולעשות זאת תוך זעזועים, ברמות שבעבר היו מנת חלקם של משקיעי החלום בלבד. היום הם שכיחים גם במניות ה-S&P ואפילו ב-30 מניות הדאו ונראה שזו רק ההתחלה.

בגלל כול הסיבות הנ"ל, הרכבת סל שמשקף נאמנה תחום או נישה מסוימים הופכת לבעיה רצינית. אם הסל משוקלל לפי ערך שוק אז חברות כמו AAPL ,AMZN ,WMT ,BAC, INTC ואחרות "מובילות" את הסלים ואם הסל משוקלל "קול אחד לכול מניה" אז מניות חלום הן ש"מובילות" ואו אז ניצב המשקיע בפני דילמות נוספות.

תעשיית הסייבר - צמחה כפול מתעשיית הטכנולוגיה כולה קבוצת PureFunds שיצרה את סל הסייבר סקיוריטי HACK טוענת ש: "יצרנו את סל הגנת הסייבר כדי להציע למשקיעים חשיפה לתעשייה מתפתחת זו. הסל מורכב מחברות שמציעות חומרה, תכנה, ייעוץ ושירותים להגנה בפני פשעי סייבר, ומנסה להגיע לתוצאות שדומות למדד ה-ISE Cyber Security Index".

אלא שעד כה, בכמעט שנתיים קיום, הניב הסל "בעל הפוטנציאל הענק" פחות מהסלים הכבדים הטכנולוגיים XLK או QQQ וזאת למרות שתעשיית הסייבר צמחה יותר מכפול מהתעשייה הטכנולוגית כולה. הסל כולל 34 מניות שחמש המובילות בו הן SYMC ,PFPT, BLOX, IMPV ו-SAIC. חברות כמו CSCO או JNPR שמהבחינה העסקית הן המובילות בתחום הגנת הסייבר (אבל זה חלק זעיר מעיסוקיהן הכוללים), נמצאות במקומות ה-10 וה-15 בהתאמה וחברה כמו צ'קפוינט במקום ה-16.

מיום הנפקתו הניב HACK כ-7% בעוד ש-CSCO, שאצלה הגנת הסייבר חלק זעיר בהכנסותיה אבל היא עדיין השחקן המרכזי בתחום, הניבה 23.5%. השאלה שעולה, כמו בכול נישה, היא "האם לרכוש את הסל או להסתפק בהשקעה ב-CSCO שהמשך ההובלה שלה בטוח למדי?". יש הטוענים שכדי להשקיע בסייבר סקיוריטי (או בכול נישה חדשה אחרת) עדיפה השקעה ב-2-3 חברות בתחום, 1-2 מהגדולות ו-1-2 מהמתמחות החדשות מאשר בסל עצמו. מי שהשקיע ב-CSCO וב-SYBR כדוגמה הכה את ה-HACK בגדול. אנחנו מאמינים שהסלים והקרנות, לטווח הארוך, עדיפים אבל כ"א ואמונתו.

האם אמדוקס עולה מדרגה? בהמשך לקטע על הסלים, אז ל-DOX יש נוכחות אמתית בשני סלים, ה-FXL וה-OMEV 1.6 ו-0.9 אחוזים מהסלים בהתאמה. DOX נמצאת בקו עליה ארוך שמשקף צמיחה איטית לאורך זמן. לדעת כמה מהמומחים בתחום ה-IT מתרבים הסימנים שהחברה עושה מהלכים של שדרוג על מנת להיכנס לקבוצת החברות המובילה בעולם בתחום שילוב המערכות, חברות מהסוג של ג'ונסון קונטרולס, טייקו, שניידר אלקטריק, ועד סיסקו ואריקסון.

מדובר בתחום "תפירת החליפות" לתעשיית ה-IT. חברות ה-Systems Integration, בד"כ חברות תשתית ענקיות, מחברות קומפוננטות תת מערכתיות למערכת שלמה ומפקחות על כך שהמערכת השלמה תתפקד כראוי וביעילות. מדובר בתחום שנעשה מורכב יותר עם כול צעד קדימה של מהפכת האינפורמציה. אין עדיין ETF שמוקדשת לנישה הענקית הזו אבל הדבר יקרה כי מדובר בנישה שחשיבותה הולכת וגדלה שהרי הביקוש לחליפת תקשורת או אינפורמציה כוללת הולך וגדל. אין ETF עדיין כי כול החברות שהזכרנו מופיעות בסלים וקרנות ש"משחקים" בתחומים כמו תשתיות, IT, Application software וכו'.

אמדוקס בנתה לעצמה שם בתחום שנקרא "פתרונות לשיפור הוויית הצרכן", כאשר היא מספקת תכנות ושירותים לחברות בתחומים שונים, בעיקר מדיה ותקשורת, שבאמצעותם החברות הללו משפרות את השירותים שהן מספקות לצרכנים וגם מתייעלות בעצמן. התחרות כאן עזה, מחברות התוכנה הגדולות Oracle, Redknee, Salesforce ו-SAP דרך אינטגרטורים גדולים כמו Tata, אינפטסיס, IBM, היוליט פאקארד, Accenture ו-Cognizant וספקי התשתיות כמו נוקיה (ובמיוחד אלקטל-לוסנט שרכשה), סיסקו, אריקסון, Huawei, NEC ועוד.

ה"חליפות" שהאינטגרטור מציע ללקוחותיו הן אינטר דיסציפלינריות ומורכבות ביותר. מי שמעוניין להבין טוב יותר את המסובכות של התחום שיקדיש כמה דקות לסרטון הזה. אמדוקס עדיין לא שם אבל העובדה שהצליחה לשכנע את AT&T להסתמך על הפלטפורמה שלה כדי לעזור ללקוחותיה בתחום הטלקום ומפתחי הענן לצורך ההפעלה, הניהול והשירות של הפלטפורמות של AT&T לדור ה-IT הבא (AT&T's ECOMP platform) ולפונקציות הווירטואליות העתידיות, אומרת שאמדוקס עושה צעד גדול קדימה בתפירת חליפת IT והניסוי הראשון נערך מול פארטנר העולמית.

אמדוקס ידועה ביכולותיה הטכנולוגיות, באגרסיביות השיווקית שלה, בניהול יעיל ביותר ומה שאולי הכי חשוב, במערכת היחסים עם AT&T. מערכת יחסים זו נמשכת עוד מימי "תינוקות הבל", אז מול Southern Bell (שהייתה בעלת מניות מובילה באמדוקס) שרכשה את AT&T בזמנו. ההסכם על הפלטפורמה החדשה מאפשרת לחברה הישראלית קרש קפיצה לליגה הלאומית של האינטגרטורים ובמיוחד לאור מערכת היחסים שבין AT&T לאינטל.

דרו מקלין, נשיא עסקי האינטגרציה של אמדוקס, מבכירי טייקו, אמרסון וג'י פי מורגן בעברו, שהובא לאחרונה לאמדוקס, הוזמן לאחרונה לשיחה עם מנכ"ל אינטל בריאן קרזניץ' וזאת בעקבות צירופה של AT&T כחברה שמינית ל"קבוצת ה-7", שבעת הלקוחות המובחרים של אינטל (פייסבוק, גוגל, מייקרוסופט, אמאזון, Baidu, עלי-באבא ו-Tencent). "חברות הטלקום", אמר מקלין, "עייפות מההסכמים הישנים עם האינטגרטורים. הן מחפשות חברות אינטגרציה שיכולות לתת להן פתרונות בווירטואליזציה ועל המערכת כולה מבלי שתחייבנה אותן לאמץ את הטכנולוגיות שלהן".

נראה שאינטל ו-AT&T מבינות זאת ונראה שאמדוקס (וגם Accenture לפי המומחים) נמצאות בקדמת היכולת לעמוד בדרישות אלו. צירופו של מקלין שבין השאר נחשב גם כמומחה מוביל בתחום ה-IOT הוא שהביא מומחים להתחיל ולהסתכל שוב על החברה הישראלית ולאן היא מכוונת. הצלחה של החברה לעבור מהגדרה של חברה שמספקת פתרונות תמיכה לתפעול המערכות (OSS) ופתרונות תמיכה לניהול העסק (BSS), פתרונות שעוזרים לחברות הקצה לממש את הוויית הצרכן, לחברה שמציעה אינטגרציה מלאה בעצמה ובמיוחד אם תצליח לשכנע את האנליסטים שמדובר בתהליך מעבר אמתי (איך אומרים בוול סטריט? "לשנות התדמית מפרד לסוס מרוץ") יכולה להשפיע חיובית ובצורה משמעותית על המניה.

הסיכום הוא שאמדוקס עושה כעת מהלך שעשוי לשנות לטובה את הערכת החברה בוול סטריט והצעתנו שתבדקו היטב כי לחברה הזו יש את כול המרכיבים הדרושים להצלחה.

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.