השלכות ביטחוניות: אירועים גיאו-פוליטיים השפעה לפרק זמן מוגבל

בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא", מתייחס להשפעות המצב הביטחוני הנוכחי על שוק ההון בכלל ומצב הבורסה המקומית בפרט - כיצד יש לשמור על תיק ההשקעות בפני ימי של משבר?

בועז צליח |

מצב הרוח הלאומי אינו בשיאו בימים אלו, וזאת בלשון המעטה. כולנו שותפים לתחושות הקשות שבאות עם גל האלימות הנוכחי ומתקשים להישאר אדישים לנוכח המראות והקולות, שלא ניתן לחמוק מהם בעידן התקשורת הדיגיטלית בו הכל מתועד ומצולם. בנוסף להשפעותיו הברורות מאליהן של המצב המדיני-בטחוני על ההרגשה הכללית ותחושת הביטחון האישי שלנו, מעיבה על רבים מאתנו, המשקיעים בשוק ההון, גם אי הוודאות הכלכלית הנלווית למצב.

התובנה בסיסית בה אנו אוחזים בנוגע להשלכות של אירועים גיאופוליטיים על השווקים, כי בטווח הבינוני והארוך, כל עוד המצב נמצא בשליטה, לסיכון גיאופוליטי אין ולא אמורה להיות השפעה מהותית על שוק המניות. מדוע? כי בעולם של כלכלה גלובלית, מה שקובע בסופו של דבר את שווין של חברות הם תמיד הפרמטרים הפונדמנטליים המאפיינים אותן. נכון שבטווח הקצר, במיוחד לאור חששות הציבור, תיתכן ירידה בשוק עם פרוץ משבר כזה או אחר ואף יתכנו, מדי פעם, ימים של פאניקה שתגרור מכירה המונית של ניירות ערך וירידה בשווי הנכסים. אולם בסיכומו של דבר, אין סיבה שחברה רווחית, יציבה, בעלת תזרים מזומנים חיובי, המנוהלת באחריות ובהצלחה במשך שנים, תפגע לטווח הארוך מאירועים גאופוליטיים. זה הבסיס לגישת ההשקעות הפונדמנטלית.

מתודולוגיה של בחירת נכסים קפדנית בשילוב ניהול סיכונים אחראי וזהיר, גם בתקופות משבר כאשר המומנטום בטווח הקצר הוא שלילי, מביאה ברוב המקרים להשגת תשואות עודפות לטווח הארוך. אז מדוע בכל זאת השווקים יורדים בחודשים האחרונים? ולמה בכלל שווקים יורדים בעתות משבר מדיני או בטחוני? מדובר בתגובה קלאסית למתח גיאופוליטי אזורי הנובע מעליית גורם אי הוודאות והחשש מפוטנציאל האירועים להתפתח לעימות אלים, נרחב ומתמשך. לכן, שוקי המניות, כמו גם שוק איגרות החוב, מתאפיינים בתקופות כאלו בירידות, בד"כ נקודתיות, הנובעות מרצון המשקיעים להפחית סיכונים. האם הצעד שהמשקיעים נוקטים בו הינו צעד כלכלי ונבון? ניסיון העבר מלמד שלאירועים גיאופוליטיים מקומיים יש נטייה להשפיע על השווקים לפרק זמן מוגבל אם בכלל, זאת בשונה מאירועים מאקרו כלכליים גלובליים שלהם בהחלט יש השפעה ישירה וניכרת על התנהגות השווקים, הן הגלובליים והן המקומיים.   היות וכולנו חשופים לעוצמת האירועים ול"רעש" שהם מייצרים בטווח הקצר, רצינו להציע פרספקטיבה מעט רחבה יותר על המצב, כזו שתסייע לכולנו להתנהל נכון יותר בעת הנוכחית.  

בתרשים המצורף בחרנו לייצג את שוק המניות המקומי על ידי מדד תל-אביב 100 ופרסנו לאורכו את האירועים הגיאופוליטיים המשמעותיים שהתרחשו באזורנו ב-15 השנים האחרונות, מאז תחילת המילניום. בנוסף, מיוצגים השווקים הגלובליים על ידי מדד המניות האמריקני המוביל המורכב מ-500 החברות הגדולות ביותר והוספנו לאורכו אירועים חשובים, בעלי מאפיינים מאקרו כלכליים גלובליים.

ניתן לראות כי אף אחד מהאירועים הגיאופוליטיים האזוריים לא הצית גל של ירידות, בוודאי לא כזה המנותק מהתנהגות שוק המניות האמריקני. על כל פנים לא ניתן לזהות מתאם כלשהו בין התנהגות השווקים לאורך זמן לבין אותם אירועים גיאופוליטיים. יתרה מזאת, למרות כל אותם אירועים, שוק המניות המקומי אראה ביצועי יתר משמעותיים על פני השוק האמריקני בתקופה אותה בחרנו להציג. כנגד, ניתן לראות בתרשים כי דווקא לאירועים מאקרו כלכליים ולמדיניות פיננסית יש השפעה ניכרת על השווקים הגלובליים. בסך הכל ישנה קורלציה, אותה רואים גם מבלי לקיים ניתוח סטטיסטי מעמיק, בין התנהגות שוק המניות המקומי לזה הגלובלי.

להערכתנו, אחר יעבור זעם, (ויפה שעה אחת קודם), הנתונים הכלכליים הם שיכתיבו את תגובת השוק. בסופו של יום נזכור שאנו נמצאים בסביבת ריבית נמוכה המשפיעה על הבורסה לחיוב. לכן, לא מן הנמנע כי כאשר תתפוגג מעט אי הוודאות, ולאחר שבטחון המשקיעים יחזור, המגמה החיובית שאפיינה את האפיק המנייתי בשנים האחרונות תימשך.

ניסיון העבר מלמד אותנו שדווקא כאשר ציבור המשקיעים הרחב נוטה לצמצם סיכונים, עצם פעולת המכירה ההמונית מורידה את מחירי ניירות הערך והדבר יוצר הזדמנויות מעניינות להשקעה בנכסים איכותיים ובמחירים נוחים, עבור השחקנים המתוחכמים בשוק. לעניות דעתנו, צריך לנקוט בגישה שמרנית מחד, אך אקטיבית מאידך, שבאה לידי ביטוי בשני היבטים עיקריים.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

ראשית, צריך לדעת שלצערנו הרב במציאות בה אנו חיים, בה אירועים גאופוליטיים כאלה או אחרים פוקדים אותנו חדשות לבקרים, יש להיערך מבעוד מועד ולא לחכות למצב בו יקרה משהו. תיק ההשקעות צריך להיות מפוזר היטב תוך ניהול סיכונים קפדני הכולל חשיפה מספקת לשוקי חו"ל, הגנה מטבעית בעתות משבר ופיזור מטבעי מיטבי, ניהול הנזילות, שמירה על יציבות התיק תוך ניהול המתאם בין סוגי הנכסים ועוד.

שנית, יש לנקוט בגישה אקטיבית במטרה לאתר הזדמנויות השקעה איכותיות לטווח ארוך שנפגעו בטווח הקצר מסיבות שפרטנו לעיל, ובכך אנו משביחים בצורה משמעותית את התיק - עת הסנטימנט השלילי יסתיים יהיה לתיק ההשקעות הפוטנציאל לעלות חזק ומהר.

בבחינה כוללת של השווקים, אנו עדיין סבורים שמניות בשווקים המפותחים ובמיוחד בארה"ב מוסיפות להיות אפיק השקעה מעניין. שוק החוב גם הוא יוסיף ויושפע מהמגמות ארוכות הטווח מעבר לים, כאשר מועד וקצב העלאת הריבית ישפיעו גם הם על שוק אגרות החוב המקומי.

לסיכום, דווקא בעתות כאלו של חוסר וודאות וסנטימנט שלילי על מנהל השקעות מקצועי להיצמד לפרופיל הסיכון הידוע של הלקוח - אין לשנותו בצורה קיצונית משום שהטעמים והצרכים אינם משתנים בשל המצב המדיני. כמו כן, יש להישמר מלפרש תחושות נכאים כמשבר כלכלי. לבסוף, עקב התנודתיות בשווקים הקיימת והצפויה, אנו סבורים שזו הזדמנות טובה להשביח את התיק על ידי איתור הזדמנויות טובות לטווח הארוך.

בתקווה לימים טובים ושקטים יותר. 

***הכותב הינו עובד של טופ אלפא ניהול תיקי השקעות בע"מ וכן הינו בעל רישיון ניהול תיקי השקעות על פי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995. הכותב ו/או טופ אלפא ניהול תיקי השקעות בע"מ עשוי/עשויים למכור ו/או לקנות ו/או להחזיק בניירות ערך ו/או הנכסים הפיננסיים הנזכרים בהודעותיו, לרבות באמצעות נכסים פיננסים שונים. אין לראות באמור בהודעותיו של הכותב הנ"ל משום הצעה ו/או המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך ו/או נכס פיננסי המתוארים בהן או של ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים אחרים כלשהם או המלצה להשקעה באפיקים ספציפיים כלשהם. תיתכן זיקה בין הכותב לבין נכסים פיננסים. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, וכל העושה שימוש בו, עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו בלבד.  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).