מהלך רכישות הדולרים של בנק ישראל מוכיח שהוא נחוש לתמוך במטבע האמריקני ולייצר אינפלציה. למעשה, בנק ישראל החליט ללכת על כל הקופה והאמת היא שנראה שגם אין לו ממש ברירה. האסטרטגיה נחלה כישלון חרוץ, ומאז הורדת הריבית הקודמת השקל לא נחלש והנדל"ן חזר להתנפח בעוצמה ובמהירות. נראה שבבנק ישראל הבינו שהם "תקועים באמצע" והחליטו להגדיל את ההימור. 

אחת הסיבות לכך היא שהריבית במשק פשוט לא מתאימה. בעיות של משק עם צמיחה של מעל 3%, אבטלה נמוכה של 5.3% בלבד ושוק נדל"ן מנופח, לא פותרים עם ריבית "משברית" ומדיניות מוניטארית מרחיבה כל כך. עד כה ראינו השלכות של חוסר איזון בין מצב המשק לריבית באינפלציה במחירי הנכסים. המירוץ לנדל"ן חזר בשיא העוצמה, ולהערכתנו בחודשי הקיץ קיים פוטנציאל להפתעה כלפי מעלה במחירי השכירות, אשר מהווים יותר מרבע מסך רכיבי מדד המחירים לצרכן.

מבחינה אינפלציונית, צריך לקחת בחשבון שההכנסה הפנויה גדלה בחודשים האחרונים כתוצאה מהוזלה במחירי החשמל, המים ומה שנשאר מהדלק. בנוסף, שכר המינימום אמור לעלות והפעימה הראשונה תחול כבר במשכורת חודש אפריל (תוספת של 350 שקלים). העוצמה של המשק באה לידי ביטוי גם בהכנסות המדינה ממסים - בחודשים האחרונים הצטברו עודפים בגביית מיסים מעבר למתוכנן של כ-4 מיליארד שקלים. מרבית העודף נובע מגבייה גדולה מהתכנון במיסים הישירים. גם המשקיעים במט"ח מבינים את העיוות ולהערכתנו, צפוי הדולר להתחזק, בעיקר בטווח הקצר. האם האינפלציה מתחילה להרים ראש ולהתאים את עצמה למציאות הכלכלית החיובית? מדד מרץ אשר עלה ב-0.35%, ונראה שהוא רק יריית הפתיחה לעונת המדדים החיוביים. להערכתנו, הריבית "המשברית" שכאמור, פשוט אינה מתאימה למשק שלנו, והתחזקות הנפט בעולם שכבר עלה בכ-17% מתחילת החודש, מרמזים שהאינפלציה השלילית מאחורינו. לכך יש להוסיף את העלאת שכר המינימום, ההרחבות המוניטאריות הבלתי נפסקות בעולם ואת מחירי השכירות אשר ממשיכים להתאים את עצמם לבועת הנדל"ן. כל אלו מביאים לרוח גבית לאפיק הצמוד. בנוסף, פדיון גליל 5472 צפוי לשחרר לחשבונות המשקיעים 10 מיליארד שקלים כבר בסוף השבוע הקרוב. האיגרת הצמודה למדד נפדית בנקודת זמן מעניינת, בדיוק לפני פרסום מדד אפריל. היסטורית, מדד חודש אפריל מהווה את החודש שבו התייקרות המחירים היא הגבוהה ביותר בשנה, והמשקיעים באיגרת לא יזכו ליהנות מהתוספת הצפויה של כ-0.5% במדד אפריל. מתחילת השנה הפקדות הציבור נטו לחסכונות פנסיוניים וקרנות השתלמות, הסתכמו בכ-2.8 מיליארד שקלים בחודש. בהנחה שהמשקיעים המוסדיים מעוניינים לשמור על שיעור ההחזקה הסחיר הנוכחי, עליהם להזרים סכום של כ- 280 מיליון שקלים בכל חודש ועוד כ-500 מיליון שקלים שזורמים נטו לאפיק דרך קרנות הנאמנות הייעודיות בלבד. מכאן שניתן להניח שהביקוש המוסדי החודשי לאיגרות חוב ממשלתיות סחירות וצמודות למדד עומד על כ-800 מיליון שקלים, ללא השקעות ישירות של פרטיים, תעודות סל, חברות וקרנות מעורבות, זאת כנגד גיוס ממוצע מצד הממשלה של כ-850 מיליון שקלים בלבד בחודש. לאן יזרמו כל המיליארדים שיחפשו אלטרנטיבה צמודת מדד? להערכתנו, ינותבו עשרה מיליארד השקלים העודפים מפדיון הגליל הקרוב להשקעות דומות כדוגמת איגרות חוב ממשלתיות צמודות לטווח בינוני ולאיגרות חוב קונצרניות סולידיות בדרוג של AA  ומעלה.  נציין כי אנו מעריכים שהאפיק הצמוד הבינוני עשוי ליהנות מרוח גבית מפתיעה נוספת. אחד המדדים הפופולאריים בקרב המשקיעים המעוניינים בחשיפה סולידית לאפיק הצמוד הוא מדד ממשלתיות צמודות 2-5 שנים. השווי הכספי המנוהל בתעודות הסל ובקרנות המחקות העוקבות אחר המדד מסתכם בכ-11.7 מיליארד שקלים. המדד, כשמו כן הוא, מכיל את כל איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד בטווח לפדיון של 2-5 שנים. אלא שנכון להיום מכיל המדד שלוש סדרות בלבד - 0517, 0418 ו-1019. הסדרה הראשונה שציינו (0517) היא גם הקצרה ביותר, וצפויה לצאת מהמדד בשל העובדה שהטווח לפדיון ירד משנתיים. כתוצאה מכך, יצטרכו התעודות והקרנות העוקבות אחר המדד למכור את האיגרת היוצאת ולהזרים את התמורה לעבר שתי האיגרות שיוותרו במדד. היות וסדרה זו מהווה כ-27.5% מהמדד, יש להניח כי יותר משלושה מיליארד שקלים יועברו מהאיגרת היוצאת לסדרות שיישארו במדד. להערכתנו, השילוב בין הזדמנות מסחרית לתמונת מקרו התומכת באפיק הצמוד הבינוני, מייצר פוטנציאל לעודף תשואה בהשקעה אקטיבית באיגרות החוב הצמודות לטווח בינוני. בכל מקרה, נציין כי השילוב בין ריבית אפסית ומשק צומח ממשיך להערכתנו לתמוך באיגרות החוב באופן כללי. בשורה התחתונה, מדדי המחירים לצרכן מתחילים להדביק את הפער בין מצב המשק החיובי לריבית המשברית שאינה מתאימה. שוק הנדל"ן הרותח, העליות החדות יחסית במחירי הנפט וההרחבות המוניטריות חסרות התקדים בעולם, מייצרות להערכתנו רוח גבית לאפיק הצמוד.   גלעד גרומר מכהן כמנהל שיווק ולקוחות במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.