הסיכונים שלא מתומחרים באיגרות חוב קונצרניות

איתי מנשה, מנהל השקעות בתפנית דיסקונט, מציג את הנעלמים בעת תימחור איגרות חוב קונצרניות. כיצד הם משפיעים על המשקיעים?

איתי מנשה | 09/03/2014 10:03 (1)

נושאים בכתבה איגרות חוב קונצרניות סיכונים

שוק האג"ח הקונצרני חווה תקופה חיובית למשקיעים בו ולמנפיקי החוב גם יחד. הריבית הנמוכה בנכסים הנחשבים לבטוחים, כמו פקדונות בבנקים ומק"מים, דחפה משקיעים להסיט כספים לנכסים מסוכנים יותר דרך השקעה ישירה ובאמצעות מוצרים כמו קרנות נאמנות ותעודות סל.

המשקיעים שבחרו להשקיע בתקופה האחרונה באג"ח קונצרניות בעלות דירוג A ומעלה נהנו לרוב מתשואות נאות. כך גם השקעה במדדי אג"ח מובילים, כדוגמת תל בונד 60 ותל בונד שקלי, הניבו תשואה של קרוב ל-7% בשנה האחרונה - תשואה נאה בהשוואה לנכסים חסרי סיכון. מנגד, מנפיקי החוב נהנים מביקושי יתר להנפקות חדשות, ומצליחים לגייס חוב בריביות נמוכות שספק אם דמיינו שיצליחו ליהנות מריביות כה נמוכות.

שוק החוב הקונצרני נמצא במעין שכרון חושים. כמעט וכל הנפקת חוב חדשה זוכה לביקושי יתר, אג"ח קונצרניות נסחרות במרווחי שפל לעומת אג"ח ממשלתיות במח"מ זהה, ישנן כאלה שאף נסחרות במרווחים הקרובים לאפס.

רבים תוהים האם השקעה באג"ח קונצרנית תמשיך להיות חיובית כבעבר? אך לדעתי, לא זאת השאלה שצריכה להטריד את המשקיעים.

השאלה החשובה היא האם בכלל קיים פיצוי הולם עבור הסיכון בהשקעה בחוב קונצרני? הפיצוי שמשקיע מקבל הוא למעשה פער בין התשואה של האג"ח הקונצרנית לזו הממשלתית במח"מ זהה. כיום הפיצוי המתקבל עבור השקעה במדד תל בונד 60 הוא פחות מ-1.3%. אני מאמין שפער זה אינו מפצה על הסיכון הטמון. למרות שרוב החברות, בדגש על המובילות, שנסחרות במדד תל בונד 60 ונמצאות במצב פיננסי טוב עם סבירות טובה להחזר חובן למשקיעים. עם זאת, חשוב לזכור שבהשקעה בחוב קונצרני ישנם סיכונים נוספים מלבד הסיכון הכלכלי של החברה עצמה.

הסיכון המשמעותי בהשקעה בקונצרניות בהשוואה לממשלתיות הוא הסחירות, הנזילות ו"מצב רוחם" של המשקיעים. רוב סדרות האג"ח הקונצרנית הן בשווי של מאות מיליוני שקלים עד מיליארדים בודדים, במקרה הטוב. לעומת זאת, באלה הממשלתיות שווי הסדרות ומחזורי המסחר גדולים בהרבה.

יש לתת לסיכון זה משקל עודף, מאחר וכסף רב הגיע לשוק הקונצרני ממשקיעים סולידיים, המחפשים אלטרנטיבה מעניינת יותר לכסף. אלו משקיעים שלרוב אינם רגילים לספוג הפסדים, ולכן ידם קלה על ההדק. במצב זה ייתכן תרחיש בו הכסף שנכנס בהדרגתיות בשנים האחרונה ייצא במהירות - אג"ח עם מחזורי מסחר נמוכים ושווי קטן יחסית סביר שירדו בחדות.

לדעתי, כפי שזה נראה היום, העלאת ריבית לא צפויה בעתיד הקרוב, וגם אם תרחיש זה אכן יתקיים, הוא יהיה מדורג והיכולת להגיב אליו תהיה טובה מאשר היכולת להגיב לעליית סיכון באגרות חוב קונצרניות. יחד עם זאת, אין להתעלם מאלה האחרונות אך חשוב לברור ולבחון ביתר תשומת לב את ההשקעה בהן.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

1.
המוסדיים "הורגים" את התשאות עוד בהנפקה (ל"ת)
משקיע 11/03/2014 09:11
הגב לתגובה זו

בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי | 23/12/2025 17:59

נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

להמשך הכתבה לחץ כאן