הסיכונים שלא מתומחרים באיגרות חוב קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרני חווה תקופה חיובית למשקיעים בו ולמנפיקי החוב גם יחד. הריבית הנמוכה בנכסים הנחשבים לבטוחים, כמו פקדונות בבנקים ומק"מים, דחפה משקיעים להסיט כספים לנכסים מסוכנים יותר דרך השקעה ישירה ובאמצעות מוצרים כמו קרנות נאמנות ותעודות סל.
המשקיעים שבחרו להשקיע בתקופה האחרונה באג"ח קונצרניות בעלות דירוג A ומעלה נהנו לרוב מתשואות נאות. כך גם השקעה במדדי אג"ח מובילים, כדוגמת תל בונד 60 ותל בונד שקלי, הניבו תשואה של קרוב ל-7% בשנה האחרונה - תשואה נאה בהשוואה לנכסים חסרי סיכון. מנגד, מנפיקי החוב נהנים מביקושי יתר להנפקות חדשות, ומצליחים לגייס חוב בריביות נמוכות שספק אם דמיינו שיצליחו ליהנות מריביות כה נמוכות.
שוק החוב הקונצרני נמצא במעין שכרון חושים. כמעט וכל הנפקת חוב חדשה זוכה לביקושי יתר, אג"ח קונצרניות נסחרות במרווחי שפל לעומת אג"ח ממשלתיות במח"מ זהה, ישנן כאלה שאף נסחרות במרווחים הקרובים לאפס.
רבים תוהים האם השקעה באג"ח קונצרנית תמשיך להיות חיובית כבעבר? אך לדעתי, לא זאת השאלה שצריכה להטריד את המשקיעים.
השאלה החשובה היא האם בכלל קיים פיצוי הולם עבור הסיכון בהשקעה בחוב קונצרני? הפיצוי שמשקיע מקבל הוא למעשה פער בין התשואה של האג"ח הקונצרנית לזו הממשלתית במח"מ זהה. כיום הפיצוי המתקבל עבור השקעה במדד תל בונד 60 הוא פחות מ-1.3%. אני מאמין שפער זה אינו מפצה על הסיכון הטמון. למרות שרוב החברות, בדגש על המובילות, שנסחרות במדד תל בונד 60 ונמצאות במצב פיננסי טוב עם סבירות טובה להחזר חובן למשקיעים. עם זאת, חשוב לזכור שבהשקעה בחוב קונצרני ישנם סיכונים נוספים מלבד הסיכון הכלכלי של החברה עצמה.
- האם אנחנו מתקרבים למשבר באג"ח הקונצרניות?
- להשקיע באג"ח דרך קרנות או באופן ישיר, מה התשואה הצפויה באג"ח ומה המח"מ המועדף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכון המשמעותי בהשקעה בקונצרניות בהשוואה לממשלתיות הוא הסחירות, הנזילות ו"מצב רוחם" של המשקיעים. רוב סדרות האג"ח הקונצרנית הן בשווי של מאות מיליוני שקלים עד מיליארדים בודדים, במקרה הטוב. לעומת זאת, באלה הממשלתיות שווי הסדרות ומחזורי המסחר גדולים בהרבה.
יש לתת לסיכון זה משקל עודף, מאחר וכסף רב הגיע לשוק הקונצרני ממשקיעים סולידיים, המחפשים אלטרנטיבה מעניינת יותר לכסף. אלו משקיעים שלרוב אינם רגילים לספוג הפסדים, ולכן ידם קלה על ההדק. במצב זה ייתכן תרחיש בו הכסף שנכנס בהדרגתיות בשנים האחרונה ייצא במהירות - אג"ח עם מחזורי מסחר נמוכים ושווי קטן יחסית סביר שירדו בחדות.
לדעתי, כפי שזה נראה היום, העלאת ריבית לא צפויה בעתיד הקרוב, וגם אם תרחיש זה אכן יתקיים, הוא יהיה מדורג והיכולת להגיב אליו תהיה טובה מאשר היכולת להגיב לעליית סיכון באגרות חוב קונצרניות. יחד עם זאת, אין להתעלם מאלה האחרונות אך חשוב לברור ולבחון ביתר תשומת לב את ההשקעה בהן.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- 1.המוסדיים "הורגים" את התשאות עוד בהנפקה (ל"ת)משקיע 11/03/2014 09:11הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
