האם צפויה בעתיד הנראה לעין הקלה מצד משרד האוצר בגזירות הכלכליות? ומה יהיה עם השקל החזק, המוסיף להקשות על היצואנים הישראלים בסביבת ביקושים חלשה ממילא? שתי שאלות אלו מרכזות תשומת לב בשבוע האחרון - הראשונה, לאור זרימת נתונים חיוביים על גובה הגירעון התקציבי, והשנייה, לאור העובדה שהשקל נסחר מול הדולר ברמות שפל של שנתיים.

הגירעון התקציבי "מפספס" את היעד

נתוני תקציב המדינה לחודש אוגוסט המשיכו לשקף את השיפור החל בחודשים האחרונים בתוואי הגירעון. בחודש שחלף הגיע הגירעון החודשי לכ-2.5 מיליארד ש', כך שמסתכם מתחילת השנה ב-12.9 מיליארד ש'. אם בוחנים את רמת הגירעון ב-12 החודשים האחרונים, אפשר לראות המשך ירידה, כך שבאוגוסט הסתכם ב-3.3% מהתוצר הישראלי במונחי תוצר מעודכנים (אם מסתכלים על המדידה הקודמת, מדובר בשיעור של 3.6%).

אפשר להניח שהגרף מעלה מסב נחת ליושבים במשרד האוצר. מעניין להסתכל מהם הגורמים לירידה התלולה - הן לפי שיטת המדידה הישנה והן לפי החדשה. החל מהרבעון השני של 2013 התקציב מבוצע באופן חיובי ביחס למצופה - תוצאה של הכנסות גבוהות מהצפוי והוצאות נמוכות מהצפוי. סך ההכנסות צפויות להגיע השנה לכ-265 מיליארד ש' - מספר הגבוה מיעד התקציב, שעומד על 263.3 מיליארד ש'.

הגורם השני שתרם לירידה בגירעון המצטבר בשנה האחרונה הוא כאמור, צד ההוצאות. קצב הגידול בהוצאות המשרדים הממשלתיים הגיע מתחילת השנה לכ-4.8% לעומת 8.8% בתקציב המקורי. אפשר להניח כי בחודשים הקרובים תירשם עלייה בהוצאות, אך גם תחת הנחה זו נראה כי בסופו של דבר יירשם תת-ביצוע בצד ההוצאות, שיגיע לכ-5 מיליארד ש'. לפיכך, הגירעון השנה צפוי לנוע סביב 39 מיליארד ש' המהווים (לאחר עדכון החשבונאות הלאומית) כ-3.7% מהתוצר.

אם נחזור לשאלה בה פתחנו, ביחס לגזרות כלכליות, נראה כי לעת עתה התשובה שלילית. שר האוצר, לפיד, כבר הודיע כי הריסון התקציבי יימשך. גם בנק ישראל שידר מסר זהה, לפיו עיקר הירידה בגירעון נובעת מתת ביצוע בצד ההוצאות ולא מגאות בפעילות / מיסים. הוא אף הוסיף כי בתקציב הבא לשנת 2015 תידרשנה התאמות נוספות בכדי לעמוד ביעד הגירעון שנקבע.

השקל מוסיף לרוץ קדימה ובנק ישראל יצטרך להיות פעיל בעניין

הכוחות הבסיסיים הפועלים על השקל מציירים תמונה ברורה למדי, קיים לחץ לכיוון המשך התחזקותו. נתוני מאזן התשלומים (זרמי התשלומים והתקבולים של המדינה במטבע חוץ) לרבעון השני של השנה הצביעו על עודף גבוה של כ-1.8 מיליארד דולר - דומה לעודף שנרשם ברבעון הראשון של השנה. מתחילת השנה כבר מדובר בעודף של כ-3.7 מיליארד דולר, לעומת עודף של כ-850 מיליון דולר בלבד ב-2012 כולה. כל זה נובע ממגמת עלייה ביצוא שירותים וירידה ביבוא שירותים, לצד ירידה ביבוא דלקים, בהשפעת תחילת הפקת גז מקומי.

בנוסף, במחצית הראשונה של השנה נרשמה גם עלייה ניכרת בהשקעות ישירות במשק, בשל מכירת חברת ישקר וחברות טכנולוגיה מקומיות. היקף ההשקעות הישירות הגיע לכ-8.2 מיליארד דולר לעומת 9.4 מיליארד דולר ב-2012 כולה. אם כל זה לא מספיק, גם השקעות ישירות של ישראלים בחו"ל היו בהיקף נמוך באופן ניכר מההשקעות בישראל.

בנוסף לכל הסיבות המוזכרות, קיים דשדוש בפעילות היצוא התעשייתי. בנק ישראל יוכל לסבול ייסוף מתון בשע"ח של השקל במידה ויירשם שיפור בפעילות הגלובלית, שישפיע לחיוב על היצוא הישראלי. בינתיים, רשם היצוא שיעורי גידול זניחים בשנתיים האחרונות.

כל הגורמים מובילים אותנו להעריך כי ברמות שער החליפין הנוכחיות - כ-3.53 שקל לדולר - בנק ישראל יוסיף לפעול בחודשים הקרובים למניעת התחזקות השקל, באמצעות התערבות בשוק המט"ח. ברבעון השני של השנה רכש הבנק כ-2.5 מיליארד דולר והצליח, במידת מה, לבלום את עוצמת הייסוף, אך לא לשנות את המגמה. הרכישות בחודשים יולי-אוגוסט, מאז עזיבתו של סטנלי פישר, היו מתונות במידה ניכרת ונעו סביב 250-300 מיליון דולר בחודש - קצב המשקף את תוכנית הרכישות, שמטרתה נטרול השפעת הפקת הגז.

לסיום, מילה על הריבית. אם יתווספו לכל הנאמר סימני חולשה בפעילות המקומית או בקצב האינפלציה, תתווסף גם הפחתת ריבית. בינתיים, חשוב לעקוב אחר ההתפתחויות בגירעון ובתהליך הייסוף בשע"ח, תוך בחינה שוטפת של השיפור בסביבת המאקרו הגלובלית ולמידת ההתאוששות של הכלכלה העולמית.