האם אפשרי תשואה כפולה מזו של 'ת"א-100', בשינוי קטן

בן שפס ויובל רכניץ, IBI TRADE, מתייחסים לגישה הרווחת ביחס להשקעה בחו"ל אל מול השקעה מקומית, ומציגים את אפשרות אחרת לרווח

הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות הוא נדבך חשוב בחוסן הלאומי של ישראל, ומוזכר כבר במגילת העצמאות. לקהילה היהודית בתפוצות השפעה עמוקה על מרחב הפוליטי ביחסי ישראל מול מדינות העולם, ותרומה אדירה לכלכלה המקומית. עם זאת, הציונות אינה עומדת בקנה אחד עם הפרמטרים המקובלים בעולם העסקים הגלובלי, ולא כל חברה ציבורית ישראלית רשומה בשוק המניות בישראל.

מחוץ לכותלי הבורסה לני"ע בת"א נסחרות עשרות חברות ישראליות בבורסות ניו יורק, לונדון, מוסקבה, ורשה ועוד. לחברות אלו פעילות גלובלית ענפה בתחומי הטכנולוגיה השונים, תרופות ומכשור רפואי, אנרגיה ודלקים, נדל"ן מסחרי או למגורים, הימורים ועוד. קשה לשכנע חברת טכנולוגיה ישראלית להירשם בבורסה מקומית מקום בורסת הנאסד"ק המאפשרת רישום מהיר ומספקת במה לחברות טכנולוגיה בעולם. כמו כן, לעיתים קרובות הרישום הכפול אינו תואם למבנה העלויות או לאסטרטגיה של החברה.

כיום, השקעה בתעודת / קרן סל מקומית על מדדי המניות בישראל או ETF העוקבת אחר מדד MSCI Israel מספקת חשיפה לביצועי חברות הרשומות בבורסה בישראל, אך במקביל לא נותנת מענה למשקיעים המעוניינים להיחשף לכלל החברות הישראליות בעולם.

כמה ההבדל ה"מינורי" משפיע על השורה התחתונה? מתברר שמאוד

בנינו מדד וירטואלי המורכב מחברות ישראליות להן פעילות חובקת עולם שאינן רשומות למסחר בבורסה בת"א. ביצועי המדד, המורכב ממנגנון שווי שוק טריוויאלי ללא הגבלת משקל, עולים על ביצועי מדד ת"א 100 בשנים האחרונות. מתחילת השנה תשואת המדד עומדת על 17.5% במונחים דולריים (נכון ל-10.06.2013) לעומת תשואה של פחות מ-6% במדד המקומי.

*הנתונים נכונים ל-10.06.13

כיצד תעשיית ה-ETFים הגלובלית מאפשרת לנו להיחשף למדד המשלב את שלל החברות הישראליות?

נכון להיום המדד היחידי הכולל חברות ישראליות בארץ ובעולם הוא מדדBlueStar Israel Global (בלומברג: BLS index). זהו ללא ספק מדד מעניין לאור ביצועי החברות הישראליות מעבר לים בשנים האחרונות, ועל רקע עזיבתה בטרם עת של חברת מלאנוקס. המדד הינו פרי חברת המדדים BlueStar בשיתוף פעולה עם Standard&Poor's. השקת ETF על ישראל הגלובלית, צפויה להתבצע בשבועות הקרובים ועתידה לספק מענה למשקיעים שמעוניינים בפיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי הולם, שמאמינים בחברות לצד יזמות, drive וניהול ישראלי.

מדד BIGI מורכב מ-94 חברות גדולות בסטנדרטים ישראלים. הוא מנסה לשלב את המיטב משני העולמות - הן החברות המובילות מעבר לים והן החברות המובילות הנסחרות בישראל. המשמעות היא רמת פיזור גבוהה יחסית לת"א 25 עם משקל גבוה יחסית לסקטור הטכנולוגיה ולביומד - health care. לעומת זאת, החשיפה לטלקום ולפיננסים קטנה ביחס למדדי הייחוס הישראלים.

לסיכום, המדד החדש מספק מכשיר השקעה חשוב למשקיע העצמאי. הוא מאפשר להשקיע ביזמות, בוורסטיליות, בפיזור הגיאוגרפי והענפי שחברות ישראליות מציעות. המדד מאפשר להוסיף חשיפה לסקטור הטכנולוגיה המקומי, להקטין חשיפה לטלקום ומרכיבים אחרים בעייתים במשק המקומי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ייתכן דווקא שבשנה הקרובה תא 100 ייתן תשואה עודפת (ל"ת)
    ניתוח ירוד ולא ברמה 27/06/2013 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אף חברת תעודות סל לא הרימה את הכפפה לשווק תעודה כזו? (ל"ת)
    שינפיקו תעודה דומה 26/06/2013 22:20
    הגב לתגובה זו
שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.

שור נגד דב
צילום: pixabay
מעבר לים

הפד' מתכונן להורדת ריבית: האם זה תחילת ראלי סוף השנה או מלכודת שורית?

סיכויי הורדת הריבית בדצמבר מגיעים ל-90%, אבל הסיכון הוא שהפד יאותת על עצירת ההקלה המוניטרית; איך עליית התשואות ביפן משפיעה על ההשקעות ברחבי העולם, והאם יש ממה לחשוש?

גיא טל |

מאקרו ארצות הברית: הורדת הריבית הופכת לודאית - ראלי סוף שנה בפתח?

ההתפתחות המרכזית בתחום המאקרו בארצות הברית בשבועיים האחרונים היא סיבוב הפרסה היוני של הפד, כשסיכויי הורדת הריבית בדצמבר כבר נושקים ל-90%. המפנה היוני נובע מהמשך מה שנראה כחולשה בנתונים הכלכליים, בעיקר בנתונים הרכים התלויים בסקרי דעת קהל. כך, סנטימנט הצרכנים נחלש מאוד וגם הייצור מתכווץ. גם נתונים חלקיים הנוגעים לשוק העבודה מצביעים על חולשה מסוימת. בהקשר זה נציין שדו"ח התעסוקה לחודש נובמבר נדחה בשלב זה לאמצע דצמבר, ולכן הפד ממשיך להיות מעט עיוור בתחום זה. דו"ח ה-ADP שיפורסם השבוע מקבל משנה חשיבות עקב כך, בדומה לדו"ח ה-PCE שהופך למרכזי עוד יותר מבדרך כלל בהיעדר נתוני אינפלציה מעודכנים.

האם הנרטיב של "חולשה מתפתחת" בכלכלה האמריקאית נכון? בשבוע האחרון החלה "עונת הקניות" בארצות הברית לקראת סוף השנה עם חגיגות ה-Black Friday ו-Cyber Monday, שבהן נרשמו קניות שיא. הצרכן האמריקאי קנה מכל הבא ליד ושבר שיאים בקניות אוף-ליין ואונליין. נתונים אלה סותרים מעט את נתוני הפסימיות של סקרי דעת הקהל שצוינו קודם לכן. נראה שהצרכנים הפסימיים בארצות הברית אינם עוצרים בדרך לקופות.

בנוסף, התביעות הראשוניות לדמי אבטלה נשארות באזור הבטוח של כ-220 אלף, כשאין הרבה משרות חדשות, אבל גם אין הרבה פיטורים. כנראה שמצב שוק העבודה מושפע עמוקות ממדיניות ההגירה, ולכן קשה מאוד לקרוא את הנתונים (הרחבה בחלק האחרון של הטור). הצמיחה, על כל פנים, ממשיכה להיות בריאה ואף חזקה – באזור ה-4%.

בינתיים השוק אופטימי למדי עם נטייה שורית מאז שהתחזק הנרטיב להורדת ריבית בדצמבר. האם אנחנו בתחילתו של ראלי סוף שנה? לדעתי לפחות עד ה-10 בדצמבר (החלטת הריבית) אין סיבה לירידות חדות ויש סיכוי סביר להמשך עליות מתון, אבל יש סיכון מסוים סביב החלטת הפד עצמה. בעוד הורדת ריבית צפויה בוודאות גבוהה למדי, היא עלולה להיות "הורדת ריבית ניצית", במובן זה שהפד יבהיר שבכוונתו לעצור את מחזור ההורדות בפגישה שלאחר מכן. תרחיש כזה עלול לגרום לגל מימושים נוסף לפני סוף השנה, בדומה לירידות שנרשמו רק לפני שבועיים כשהשוק חשב שלא תהיה הורדת ריבית בדצמבר.

הקארי טרייד היפני: הגורם לירידות בקריפטו?

למרות הציפייה להורדת ריבית, תשואות אגרות החוב בארצות הברית טיפסו (כלומר מחירי האג"ח ירדו) בימי המסחר הראשונים של השבוע ומחקו את כל הירידות שנרשמו בשבוע שעבר. מלבד החשודים המיידיים (חששות מאינפלציה ומהתרחבות החוב הפיסקלי), תרמה לכך גם התנהגות אגרות החוב של יפן. השווקים ביפן עוברים זעזועים משמעותיים בשבועות האחרונים, עם השפעה לא מבוטלת על השווקים הגלובליים. מבלי להיכנס לסקירה מקיפה, נציין שתשואות אגרות החוב של יפן – שנסחרו שנים ארוכות באזור האפס ואף בתשואה שלילית והיוו מקור זול למזומן ברחבי העולם (ה"קארי טרייד" היפני), החלו לטפס לאחרונה בחדות ורושמות כעת שיאים שלא נראו מאז סוף העשור הראשון במאה הנוכחית. העליות בתשואות ביפן הובילו לעליית תשואות כללית בשווקי האג"ח בעולם, כולל בארצות הברית. ההשפעה אינה מסתיימת רק באגרות החוב. רבים מייחסים את הירידות בקריפטו להתרחשויות אלה, שכן הכסף הזול מיפן שימש שנים ארוכות להזרמת כספים מאסיבית לנכסים ספקולטיביים כמו קריפטו ושוק המניות. התייבשות המקור הזה, יחד עם הצורך "לסגור פוזיציות" עקב ההפסדים שנגרמים ללווים מהעלייה בתשואות, גורמת ליציאת כספים מנכסי סיכון.