האם אפשרי תשואה כפולה מזו של 'ת"א-100', בשינוי קטן

בן שפס ויובל רכניץ, IBI TRADE, מתייחסים לגישה הרווחת ביחס להשקעה בחו"ל אל מול השקעה מקומית, ומציגים את אפשרות אחרת לרווח

הקשר בין ישראל ליהודי התפוצות הוא נדבך חשוב בחוסן הלאומי של ישראל, ומוזכר כבר במגילת העצמאות. לקהילה היהודית בתפוצות השפעה עמוקה על מרחב הפוליטי ביחסי ישראל מול מדינות העולם, ותרומה אדירה לכלכלה המקומית. עם זאת, הציונות אינה עומדת בקנה אחד עם הפרמטרים המקובלים בעולם העסקים הגלובלי, ולא כל חברה ציבורית ישראלית רשומה בשוק המניות בישראל.

מחוץ לכותלי הבורסה לני"ע בת"א נסחרות עשרות חברות ישראליות בבורסות ניו יורק, לונדון, מוסקבה, ורשה ועוד. לחברות אלו פעילות גלובלית ענפה בתחומי הטכנולוגיה השונים, תרופות ומכשור רפואי, אנרגיה ודלקים, נדל"ן מסחרי או למגורים, הימורים ועוד. קשה לשכנע חברת טכנולוגיה ישראלית להירשם בבורסה מקומית מקום בורסת הנאסד"ק המאפשרת רישום מהיר ומספקת במה לחברות טכנולוגיה בעולם. כמו כן, לעיתים קרובות הרישום הכפול אינו תואם למבנה העלויות או לאסטרטגיה של החברה.

כיום, השקעה בתעודת / קרן סל מקומית על מדדי המניות בישראל או ETF העוקבת אחר מדד MSCI Israel מספקת חשיפה לביצועי חברות הרשומות בבורסה בישראל, אך במקביל לא נותנת מענה למשקיעים המעוניינים להיחשף לכלל החברות הישראליות בעולם.

כמה ההבדל ה"מינורי" משפיע על השורה התחתונה? מתברר שמאוד

בנינו מדד וירטואלי המורכב מחברות ישראליות להן פעילות חובקת עולם שאינן רשומות למסחר בבורסה בת"א. ביצועי המדד, המורכב ממנגנון שווי שוק טריוויאלי ללא הגבלת משקל, עולים על ביצועי מדד ת"א 100 בשנים האחרונות. מתחילת השנה תשואת המדד עומדת על 17.5% במונחים דולריים (נכון ל-10.06.2013) לעומת תשואה של פחות מ-6% במדד המקומי.

*הנתונים נכונים ל-10.06.13

כיצד תעשיית ה-ETFים הגלובלית מאפשרת לנו להיחשף למדד המשלב את שלל החברות הישראליות?

נכון להיום המדד היחידי הכולל חברות ישראליות בארץ ובעולם הוא מדדBlueStar Israel Global (בלומברג: BLS index). זהו ללא ספק מדד מעניין לאור ביצועי החברות הישראליות מעבר לים בשנים האחרונות, ועל רקע עזיבתה בטרם עת של חברת מלאנוקס. המדד הינו פרי חברת המדדים BlueStar בשיתוף פעולה עם Standard&Poor's. השקת ETF על ישראל הגלובלית, צפויה להתבצע בשבועות הקרובים ועתידה לספק מענה למשקיעים שמעוניינים בפיזור סקטוריאלי וגיאוגרפי הולם, שמאמינים בחברות לצד יזמות, drive וניהול ישראלי.

מדד BIGI מורכב מ-94 חברות גדולות בסטנדרטים ישראלים. הוא מנסה לשלב את המיטב משני העולמות - הן החברות המובילות מעבר לים והן החברות המובילות הנסחרות בישראל. המשמעות היא רמת פיזור גבוהה יחסית לת"א 25 עם משקל גבוה יחסית לסקטור הטכנולוגיה ולביומד - health care. לעומת זאת, החשיפה לטלקום ולפיננסים קטנה ביחס למדדי הייחוס הישראלים.

לסיכום, המדד החדש מספק מכשיר השקעה חשוב למשקיע העצמאי. הוא מאפשר להשקיע ביזמות, בוורסטיליות, בפיזור הגיאוגרפי והענפי שחברות ישראליות מציעות. המדד מאפשר להוסיף חשיפה לסקטור הטכנולוגיה המקומי, להקטין חשיפה לטלקום ומרכיבים אחרים בעייתים במשק המקומי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ייתכן דווקא שבשנה הקרובה תא 100 ייתן תשואה עודפת (ל"ת)
    ניתוח ירוד ולא ברמה 27/06/2013 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אף חברת תעודות סל לא הרימה את הכפפה לשווק תעודה כזו? (ל"ת)
    שינפיקו תעודה דומה 26/06/2013 22:20
    הגב לתגובה זו
מחאה פרו פלסטינית
צילום: טוויטר

חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?

איך החברות הישראליות יכולות להתמודד מול החרם והאם הוא כל כך משפיע? 

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה חרם יצואנים

מהאופן בו היצואניות הישראליות מתנהלות, רובן בעלות חשיפה נמוכה מאד לחרמות אירופאיות. חלק מהיצואניות הישראליות עובדות בתצורת OEM. חלקן חברות בנות של חברות בינלאומיות. חלקן עובדות בתצורת White Label. מעטות מאד מוכרות לצרכן הסופי, זאת כנראה גם כתוצאה מההבנה ההיסטורית שיש להתחמק מחרמות שבאות אלינו כגלים לאורך השנים, ע"פ עצימות הסכסוך מול הפלסטינאים.

האירופאים, כמו גם מדינות אחרות, יודעים גם יפה מאד להתעלם ולעצום עין כאשר הם ממש זקוקים לתוצרת הישראלית. רואים זאת לא רק בתעשיות הביטחוניות אלא אפילו ביצוא האבוקדו. הסחורה הישראלית מהווה כ-20% מסך המכירות של הפרי באיחוד האירופי והמכירות עוד גדלו בזמן המלחמה. דוגמא דרמטית בהרבה קיבלנו מחתימת ההסכם בסך 35 מיליארדי דולרים עם הגז הישראלי למצרים. המצרים היו מוכנים להיות מהראשונים להחרים אותנו לו רק יכלו.

מעבר לעניין "הפסיכולוגי" כאשר חלק מהישראלים והמדיה לוקחים קשה את עמדת "הילד הדחוי של הכיתה", אותה אי נעימות שאנו חשים על כך שלא אוהבים אותנו בעולם או אפילו שונאים אותנו, השאלה היא ברמה הפרקטית כיצד זה בא לידי ביטוי עיסקי ועד כמה מזה באמת משפיע על חיינו, על חוסננו ועוצמתנו כאומה?

 

ארבעה סוגי חרמות

אין, למיטב ידיעתי, שום מחקר כלכלי שניסה לאמוד את ממדי הבעיה. למעשה האמידה הזו היא על גבול הבלתי אפשרי כי לעיתים נדירות ניתן לדעת מי לא עשה איתנו עסקים מסיבות אנטי-ישראליות או אנטישמיות. ואין מדובר רק החל מה-7 לאוקטובר אלא מאז ומעולם.

חרמות על ישראל מתחלקות לדעתי בעיקר ע"פ ארבעת הנושאים הבאים, לפי סדר חשיבותם: חרם ביטחוני, חרם כלכלי/עסקי, חרם אקדמי, חרם תרבותי.

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.