על שלוש הסוגיות שמעניינות את המשקיעים באגרות חוב
שלושה נושאים מעסיקים היום את המשקיעים בעולם ומשפיעים על תמונת המאקרו וההשקעות באג"ח. הראשון, נושא בחירתו של אובמה והצוק הפיסקאלי. השני הינה סוגיית תשלום הסיוע ליוון, והשלישי, נתוני המאקרו הגרועים שמגיעים מאירופה בכלל וגרמניה בפרט.
אותם נושאים ובפרט הצוק הפיסקאלי, משפיעים באופן חד על תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם. החשש הוא שהקונגרס והנשיא יתקשו להגיע לפתרון, והקיצוץ התקציבי החד של סוף השנה ייצא לפועל. אולי מבחינה כלכלית ומבחינת שוק המניות התוצאה היא שלילית, אך למשקיעי האג"ח זה דווקא מתאים. המשמעות של אי הסכמה בנושא הקיצוצים והתקציב האמריקני, היא מיתון בארה"ב, יחס חוב - תוצר נמוך יותר והיצע אג"ח קטן יותר - מכלול הגורמים תומך בירידות בתשואות. ואכן, בימים האחרונים אנו רואים את תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים יורדות אל מתחת 1.6% תשואה לפדיון.
מכיוון שאנו מניחים שהנשיא והקונגרס יצליחו להגיע להסכם לגבי הצוק הפיסקאלי, אנו ממליצים לנצל את התשואות הנמוכות למימוש וקיצור מח"מ. כמו כן, ברמת תשואות ומרווחים כמו אלו המוזכרים, אנו חושבים שההשקעה בשוק המקומי יותר אטרקטיבית.
נתוני המאקרו מגרמניה ממשיכים להפחיד את המשקיעים. בהמשך לנתוני התעסוקה והייצור התעשייתי החלשים של החודש האחרון, הצטרף השבוע מדד בטחון הצרכנים עם ירידה חדה מהצפוי. הנתונים החלשים יחד עם נאומו של דראגי בשבוע שעבר, לגבי הפגיעה שסופגת כלכלת גרמניה ממשבר החוב - מחזקים את הדולר (נסחר ב-1.26 מול האירו). כמובן שהתחזקות הדולר משתרשרת גם לשוק הישראלי, בו אנו רואים את השקל נחלש בהתאם.
בישראל, תמונת המאקרו ממשיכה להיות מעורפלת. מפרוטוקול החלטת הריבית לחודש נובמבר עולה, כי לא שררה אחידות דעים - שניים מתוך ששת חברי הוועדה הצביעו בעד הותרת הריבית על כנה. הדבר מעיד כי ההחלטה לא עברה בקלות, והפחתות גובה הריבית בעתיד עשויות להיתקל במתנגדים.
מנגד, המק"מ לשנה שנסחר בריבית של 1.9% מגלם כי אנו צפויים להפחתה אחת לפחות במהלך השנה הקרובה. לדעתנו, הסיכוי לכך נמוך.
היום צפוי להתפרסם מדד אוקטובר. על פי קונצזוס השוק, צפוי המדד להיות כ-0.2% ולסמן את כניסתנו לעונת המדדים הנמוכים. להזכירכם, שני המדדים האחרונים הפתיעו כל אחד לכיוון אחר, ואנו מניחים שישנה סבירות כי גם המדד הנוכחי יפתיע.
על פי הסקרים שאנו עורכים, לא השתנו מחירי הפירות והירקות באופן יוצא דופן. הפתעה, אם תבוא, צפויה להיות מסעיף הדיור אותו רק הלמ"ס יודע למדוד. נעיר רק שסעיף הדיור במדד מורכב מחידוש חוזי שכר דירה, ולצערנו, קשה ללמוד על מגמה כלשהי בחודשים האחרונים. באוגוסט למשל, הפתיע הסעיף כלפי מעלה, בעוד שבמדד חודש ספטמבר הוא היה בכלל שלילי.
בתוך כך, התשואות הנמוכות בארה"ב ומגמת הריבית היורדת ממשיכים לתמוך באפיק השקלי לאורך כל העקום. אבל להערכתנו, סוגיית הצוק הפיסקאלי תיפתר, התשואות בארה"ב יעלו קלות, ולא תהיה הורדת ריבית נוספת בישראל. כך שלדעתנו, התשואות הנמוכות השוררות היום (בהשוואה היסטורית) מזמנות הזדמנות לקצר את תיק ההשקעות האג"חי.
הנהירה לאג"ח קונצרניות המשיכה גם בשבוע האחרון תוך גיוסים נאים לקרנות הנאמנות המשקיעות באפיק. על פי הנתונים, גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח כ-600 מיליון ש' בלבד במהלך השבוע הקודם. ניתן להבין את זה על ידי השוואה לחודש אוקטובר כולו, בו גויסו כ-1.5 מיליארד ש'. כמובן שאותם גיוסים מהווים תוספת של כ-10% למחזור היומי באג"ח הקונצרני ומביאים ללחצי מחירים. בחודש האחרון עלו מדדי התל בונד ביותר מ-1.5% והמרווחים ירדו בהתאם.
גם ההנפקות וההרחבות בשוק הראשוני תופסות תאוצה ומתרבות. אנו ממליצים להשתתף בהנפקות באופן סלקטיבי, לאחר בחינת יכולת שירות החוב של החברה, השיעבודים וההתניות הפיננסיות הניתנים למשקיע.
אג"ח קונצרנית במוקד
השבוע נציין את חברת דלתא העוסקת בתחום ההלבשה התחתונה, שפרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי בשבוע שעבר. הצצה בדוחות מגלה כי יחסי שירות החוב של החברה כדוגמת חוב פיננסי נטו ל-EBITDA וחוב פיננסי נטו ל-CAP עומדים על 2% ו-28.4% בהתאמה. כמו כן, הרכישה האחרונה של חברת "שייסר" בוצעה בסכומים נמוכים יותר מאלו שחששו המשקיעים, ומינוף החברה לא עלה משמעותית. האגרת הארוכה של החברה נסחרת במרווח של כ-3.8% מהאיגרת הממשלתית המקבילה.
בשורה התחתונה, החששות מפני הצוק הפיסקאלי ימשיכו ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, אך הנושא ככל הנראה ייפתר לבסוף. הגעה להסכם לגבי קיצוץ קטן מהצפוי, תביא לעלייה בתשואות אג"ח ארה"ב. בשוק הממשלתי בארץ, אנו מעריכים שהמשקיעים נמצאים בפסימיות יתר. הסיכוי שתהיה הורדת ריבית נוספת בישראל אינו גדול, וברמת התשואות הנוכחית ישנה עדיפות לקיצור מח"מ במעט.
- 2.סקירה מצוינת ורלוונטית לתקופה הנוכחית (ל"ת)מט 17/11/2012 13:58הגב לתגובה זו
- 1.סקירה מקצועית וטובה (ל"ת)אגחניק 15/11/2012 09:00הגב לתגובה זו

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
