על שלוש הסוגיות שמעניינות את המשקיעים באגרות חוב

חיים נתן, כלכלן ראשי במנורה מבטחים פיננסים, מתייחס בטורו על הסוגיות העיקריות שמעניינות את המשקיעים בשוק האג"ח המקומי והגלובלי
חיים נתן | (2)

שלושה נושאים מעסיקים היום את המשקיעים בעולם ומשפיעים על תמונת המאקרו וההשקעות באג"ח. הראשון, נושא בחירתו של אובמה והצוק הפיסקאלי. השני הינה סוגיית תשלום הסיוע ליוון, והשלישי, נתוני המאקרו הגרועים שמגיעים מאירופה בכלל וגרמניה בפרט.

אותם נושאים ובפרט הצוק הפיסקאלי, משפיעים באופן חד על תשואות האג"ח הממשלתיות בעולם. החשש הוא שהקונגרס והנשיא יתקשו להגיע לפתרון, והקיצוץ התקציבי החד של סוף השנה ייצא לפועל. אולי מבחינה כלכלית ומבחינת שוק המניות התוצאה היא שלילית, אך למשקיעי האג"ח זה דווקא מתאים. המשמעות של אי הסכמה בנושא הקיצוצים והתקציב האמריקני, היא מיתון בארה"ב, יחס חוב - תוצר נמוך יותר והיצע אג"ח קטן יותר - מכלול הגורמים תומך בירידות בתשואות. ואכן, בימים האחרונים אנו רואים את תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים יורדות אל מתחת 1.6% תשואה לפדיון.

מכיוון שאנו מניחים שהנשיא והקונגרס יצליחו להגיע להסכם לגבי הצוק הפיסקאלי, אנו ממליצים לנצל את התשואות הנמוכות למימוש וקיצור מח"מ. כמו כן, ברמת תשואות ומרווחים כמו אלו המוזכרים, אנו חושבים שההשקעה בשוק המקומי יותר אטרקטיבית.

נתוני המאקרו מגרמניה ממשיכים להפחיד את המשקיעים. בהמשך לנתוני התעסוקה והייצור התעשייתי החלשים של החודש האחרון, הצטרף השבוע מדד בטחון הצרכנים עם ירידה חדה מהצפוי. הנתונים החלשים יחד עם נאומו של דראגי בשבוע שעבר, לגבי הפגיעה שסופגת כלכלת גרמניה ממשבר החוב - מחזקים את הדולר (נסחר ב-1.26 מול האירו). כמובן שהתחזקות הדולר משתרשרת גם לשוק הישראלי, בו אנו רואים את השקל נחלש בהתאם.

בישראל, תמונת המאקרו ממשיכה להיות מעורפלת. מפרוטוקול החלטת הריבית לחודש נובמבר עולה, כי לא שררה אחידות דעים - שניים מתוך ששת חברי הוועדה הצביעו בעד הותרת הריבית על כנה. הדבר מעיד כי ההחלטה לא עברה בקלות, והפחתות גובה הריבית בעתיד עשויות להיתקל במתנגדים.

מנגד, המק"מ לשנה שנסחר בריבית של 1.9% מגלם כי אנו צפויים להפחתה אחת לפחות במהלך השנה הקרובה. לדעתנו, הסיכוי לכך נמוך.

היום צפוי להתפרסם מדד אוקטובר. על פי קונצזוס השוק, צפוי המדד להיות כ-0.2% ולסמן את כניסתנו לעונת המדדים הנמוכים. להזכירכם, שני המדדים האחרונים הפתיעו כל אחד לכיוון אחר, ואנו מניחים שישנה סבירות כי גם המדד הנוכחי יפתיע.

על פי הסקרים שאנו עורכים, לא השתנו מחירי הפירות והירקות באופן יוצא דופן. הפתעה, אם תבוא, צפויה להיות מסעיף הדיור אותו רק הלמ"ס יודע למדוד. נעיר רק שסעיף הדיור במדד מורכב מחידוש חוזי שכר דירה, ולצערנו, קשה ללמוד על מגמה כלשהי בחודשים האחרונים. באוגוסט למשל, הפתיע הסעיף כלפי מעלה, בעוד שבמדד חודש ספטמבר הוא היה בכלל שלילי.

בתוך כך, התשואות הנמוכות בארה"ב ומגמת הריבית היורדת ממשיכים לתמוך באפיק השקלי לאורך כל העקום. אבל להערכתנו, סוגיית הצוק הפיסקאלי תיפתר, התשואות בארה"ב יעלו קלות, ולא תהיה הורדת ריבית נוספת בישראל. כך שלדעתנו, התשואות הנמוכות השוררות היום (בהשוואה היסטורית) מזמנות הזדמנות לקצר את תיק ההשקעות האג"חי.

הנהירה לאג"ח קונצרניות המשיכה גם בשבוע האחרון תוך גיוסים נאים לקרנות הנאמנות המשקיעות באפיק. על פי הנתונים, גייסו קרנות הנאמנות המתמחות באג"ח כ-600 מיליון ש' בלבד במהלך השבוע הקודם. ניתן להבין את זה על ידי השוואה לחודש אוקטובר כולו, בו גויסו כ-1.5 מיליארד ש'. כמובן שאותם גיוסים מהווים תוספת של כ-10% למחזור היומי באג"ח הקונצרני ומביאים ללחצי מחירים. בחודש האחרון עלו מדדי התל בונד ביותר מ-1.5% והמרווחים ירדו בהתאם.

גם ההנפקות וההרחבות בשוק הראשוני תופסות תאוצה ומתרבות. אנו ממליצים להשתתף בהנפקות באופן סלקטיבי, לאחר בחינת יכולת שירות החוב של החברה, השיעבודים וההתניות הפיננסיות הניתנים למשקיע.

אג"ח קונצרנית במוקד

השבוע נציין את חברת דלתא העוסקת בתחום ההלבשה התחתונה, שפרסמה את דוחותיה לרבעון השלישי בשבוע שעבר. הצצה בדוחות מגלה כי יחסי שירות החוב של החברה כדוגמת חוב פיננסי נטו ל-EBITDA וחוב פיננסי נטו ל-CAP עומדים על 2% ו-28.4% בהתאמה. כמו כן, הרכישה האחרונה של חברת "שייסר" בוצעה בסכומים נמוכים יותר מאלו שחששו המשקיעים, ומינוף החברה לא עלה משמעותית. האגרת הארוכה של החברה נסחרת במרווח של כ-3.8% מהאיגרת הממשלתית המקבילה.

בשורה התחתונה, החששות מפני הצוק הפיסקאלי ימשיכו ללוות אותנו עוד תקופה ארוכה, אך הנושא ככל הנראה ייפתר לבסוף. הגעה להסכם לגבי קיצוץ קטן מהצפוי, תביא לעלייה בתשואות אג"ח ארה"ב. בשוק הממשלתי בארץ, אנו מעריכים שהמשקיעים נמצאים בפסימיות יתר. הסיכוי שתהיה הורדת ריבית נוספת בישראל אינו גדול, וברמת התשואות הנוכחית ישנה עדיפות לקיצור מח"מ במעט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סקירה מצוינת ורלוונטית לתקופה הנוכחית (ל"ת)
    מט 17/11/2012 13:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סקירה מקצועית וטובה (ל"ת)
    אגחניק 15/11/2012 09:00
    הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.

שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)

מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה

יעקב צלאל |

בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.

לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.

לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור. 

היסטוריה

היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.

דלק מערכות רכב

דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.

ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.